המופע של הארדן – סיקור הלילה/ רון טחן

ביתרון מבטיח ביותר של 0-3, הגיעה גולדן סטייט לביקור נוסף באולם בו ניצחה כבר 3 פעמים העונה, כאשר היא יודעת שניצחון אחד נוסף יסדר לה את הכרטיס לגמר ה NBA מאז שנת 1975, אז הוביל את הקבוצה צלף העל, ריק בארי.

לפנות בוקר, עם צלף על אחר, סטף קארי, נקבע כי הקבוצה תאלץ לחכות לפחות עוד משחק אחד, לאחר שהמארחת שיחקה על כבודה, הובילה במשחק לכל אורכו, וניצחה בצדק מוחלט.

להלן סיקור המשחק המלא:

 יוסטון רוקטס 128 (1) – גולדן סטייט ווריורס 115 (3)

רבע 1

פתיחת המשחק הייתה כולה של יוסטון, שלאחר 2:30 של משחק עלתה ליתרון 0-9, כאשר הארדן לא קולע אף נקודה.

גולדן סטייט לקחה פסק זמן, אבל ג'וש סמית קלע שלשה נוספת בדרך ל 0-12, וזה לא נגמר כאן…

הלוחמים התפשרו פעם אחר פעם על זריקות מבחוץ, ויוסטון עלתה ליתרון מבטיח 3-19.

סטפן קארי החל להתחמם, אבל הרוקטס לא הסכימו להתקרר וצלפו ללא הכרה מחוץ לקשת (8 מ 9 לשלוש).

הלוחמים נעצרו על 22 נקודות, ולאחר שיוסטון קלעו 37 נקודות במחצית הראשונה של המשחק הקודם, הם סיימו את הרבע הראשון עם לא פחות מ 45 נקודות!

היה מצוין ברבע הראשון

רבע 2

אם למדנו משהו בפלייאוף על גולדן סטייט, הוא שאסור להספיד את הקבוצה הזו, גם לא בפיגור של 25 הפרש, ובטח בשלב כה מוקדם. דריימונד גרין, אולי השחקן השני בטיבו של המועמדת לאליפות עד כה בפלייאוף, ניסה להוביל ריצה של האורחים, אך יוסטון המשיכה בשלה, והמשיכה לשחק ביעילות ובמהירות.

כמה מהירה היא הייתה? ג'ואי קרופורד, שופט ה NBA המוכר והשנוא בליגה היום, לא עמד בקצב ובעונתו ה 38 בליגה מעד ונפל על הפרקט במהלך מתפרצת (לקרופורד שלום).

לאחר שצחקנו קצת לאחר המעידה הקלה של קרופורד, הגיע הרגע המפחיד במשחק. במהלך התקפה של יוסטון, סטפן קארי רץ וזינק כדי לחסום את טרבור אריזה, אך התהפך באוויר ונחת בצורה נוראית וחטף מכה חזקה בראשו וצווארו.

רגע לפני הנחיתה

לאחר מס' דקות קארי הצליח לקום, וירד לחדר ההלבשה לקול תשואות הקהל, כאשר החשש הוא לזעזוע מוח.

בהיעדרו של קרי, לקליי ת'ומפסון, שאיכזב יחסית מאז תחילת הסדרה, לקח אחריות ועם שתי שלשות רצופות הוריד ל 13 הפרש בלבד. ברבוסה עם עוד שלשה הוריד ל 10 בלבד, אבל רגע לפני שהאוהדים החלו לדאוג, אריזה סיים מהלך גדול של 4 נקודות (שלשה + פאול).

במצב של 12 הפרש, גולדן סטייט החליטה לשלוח את הווארד אל הקו, והאיש הגדול "לא אכזב" עם 0 מ 2 והוצא מיידית מהמשחק.

ת'ומפסון המשיך ללהוט, צלף שלשה רביעית ברבע, אבל יוסטון הצליחה לשמור על יתרון 10 נק', כאשר לקינוח ג'יימס הארדן זרק כדור שצלל פנימה כמעט ממגרש שלם, אך עשה זאת הרבה לאחר הזמן החוקי.

רבע 3

הלוחמים עלו במטרה לחזור למשחק, וארבע דקות מתחילת הרבע, לאחר שאתמול מתיו דלאבדובה חטף מרפק מאל הורפורד שהורחק, היום זה היה תורו של אוסטרלי אחר לחטוף מרפק. בוגוט דחף את הווארד, שכנראה מאס בתדמיתו כשחקן רך, ופשוט העיף לו בעוצמה מרפק לפנים.

https://youtu.be/N_-26J6OT1o

 

בניגוד לאולי 90% משחקני הליגה, בוגוט לא השתתף בחוג דרמה ולא עשה מזה עניין גדול, ובהחלטה מוזרה יחסית לאתמול, השופטים החליטו לשרוק עבירה לא ספורטיבית לחובתו של הווארד, אך השאירו אותו על המגרש. האמת? מפתיע.

המשחק המשיך להיות פיזי יותר, דריימונד גרין נכנס לעניינים, ואפילו סטפן קארי חזר לשחק, אבל זה פשוט היה הערב של יוסטון, שפנתה להארדן בעת צרה, ולאחר שיתרונה ירד כבר ל 8 בלבד, חזרה להוביל ב 20 בדרך ליתרון בסוף הרבע

רבע 4

לאחר שנעלם ברבע השלישי, קליי ת'ומפסון למשחק ו 10 דק' לסיום הוריד ל 10 הפרש בלבד, ואז צלף עוד אחת מבדיוק אותה בלטה בדרך ל 7 הפרש בלבד.

מה עשתה יוסטון? הלכה להארדן כמובן, שהרגיע מעט עם סל אופייני שלו בו הוא עושה צעד אחורה ומתרומם לקליעה.

הלוחמים עוד צמצמו ל 6 בלבד, אבל כבר אמרנו זאת מוקדם יותר. זה היה הערב של יוסטון, שעלתה בחזרה להפרש דו ספרתי של 14 נק'.
4 דקות לסיום,  גולדן סטייט התחילה לשלוח את ג'וש סמית' לקו, ולאחר מס' החטאות של מאמן הרוקטס קווין מקהייל הוציא אותו וכן את הווארד מהמגרש.  ההפרש ירד ל 8, אבל ג'יימס הארדן עם שלשה גדולה העלה בחזרה ל 11 ועד סיום המשחק הספיק לצלוף פעם נוספת בדרך לניצחון ענק, 115-128.

מה הסיכוי של יוסטון לבצע מהפך בסדרה? נמוך מאוד, אבל מי יודע, הקבוצה ניצחה בפעם הרביעית ברציפות משחק בו היא נמצאת בסכנת הדחה…

אז מה אמרו המספרים?

ובכן, ג'יימס הארדן היה פנומנלי עם 45 נק'  (7 שלשות מ 11 ניסיונות), 9 ריב', 5 אס', 2 חט' וכן 2 חס'. ג'וש סמית' הגיע לסדרה ותרם 20 נק', ואריזה סייע עם 17. הווארד וטרנס ג'ונס קלעו 14 כל אח, וג'ייסון טרי הוותיק קלע 10 משלו.

ערב מדהים שלו

את גולדן סטייט הוליך ת'ומפסון עם עם 24, קארי הצליח לסיים עם 23, ודריימונד גרין המשיך ביכולת נפלאה וסיים עם 21 נק', 15 ריב' ו 5 חס'. בארנס התאושש מהמשחק הקודם וסיים עם 14, ואיגאודלה וברבוסה סיימו עם 13 ו 12 בהתאמה. אנדרו בוגוט היה חלש וסיים עם 0 נק'

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. אם הווארד לא הורחק על המרפק הזה אז זה סופי.
    השיפוט בNBA מכור. בדוק, סגור גמור.
    יש פייבוריטים מלמעלה והשופטים עושים את מה שמנחים אותם לפי הצרכים הצרכניים של הליגה.

    לא משהו שלא ידענו קודם אבל בהחלט וואחד חותמת על זה.

    1. על מה אתה מדבר? קודם כל בריפליי רואים שבוגוט מחבק יופי את האוורד לפני שהמרפק נשלח. אם כבר היו צריכים לשרוק קודם כל פאול על בוגוט, ואז טכנית להאוורד. זה שלא שרקו כלום לבוגוט ולהאוורד שרקו דווקא בלתי-ספורטיבית זאת החלטה דיי הזויה.

      לגבי פייבוריטים מלמעלה – כן, כי אם יוסטון היו פייבוריטים של הליגה, דווקא במשחק 4 בפיגור 3-0 יפעלו לטובתה. איפה היו שריקות הזויות לטובת יוסטון כשעמדו להשוות בשניות האחרונות את משחקים 1 ו-2?

      מה גם, שאם כבר יש פייבוריט לליגה, בטח מהמערב, אלו הם הווריורס, עם סטפן קרי – ה-MVP בעל הפרצוף הכי חמוד ותמים מאז נוביצקי.

      1. מה שהיו צריכים לשרוק זה עבירה לבוגוט והרחקה להווארד בדיוק כמו שהיה בקליבלנד,דלבולה קיבל עבירה והורפורוד הורחק

        1. ומה עם ג'יי-אר? הורחק אוטומטית + שני משחקים בחוץ.
          ומה שהיה עם זי-בו שנה שעברה?

          זה כבר מעבר למגוחך האיפה ואיפה הזה (גיא!!)

  2. טוב, כפי שהבטחתי לעגל ולאורון –

    איך נהייתי אוהד רוקטס דווקא בתחילת העשור הקודם?
    יום אחד היה לי משעמם והיה בערוץ הספורט שידור של קלאסיקות NBA – משחק 6 מגמר המערב 1997, בין יוסטון ליוטה.
    עד אז כאמור לא התעניינתי יותר מדי ב-NBA – כן ידעתי ששיקגו לקחו אליפות באותה שנה, אבל לא הרבה מעבר לזה, ולכן מבחינתי הגעתי למשחק הזה מבלי לדעת מה עלה בגורלו.
    תוך כדיי המשחק התחלתי מאוד לחבב את הקבוצה הביתית, יוסטון. הם שיחקו נהדר, אבל במהלך הרבע האחרון לאט לאט יוטה נגסו ביתרון שלהם.
    נגסו ונגסו, השוו ל-100, ועל הבאזר סטוקטון המניאק הזה קבר את השלשה של החיים שלו.
    משום מה, באותו רגע הרגשתי צביטה בלב. למה אני מרגיש ככה? הרי עד לפני שעה כלל לא ידעתי כלום על הקבוצה הזאת, מה פתאום אני מתבאס עבורה? ועוד בדיעבד??

    התחלתי לגלות קצת יותר עניין בליגה בכלל וביוסטון בפרט. באותה תקופה שידרו הרבה את הלייקרס, ויצא לי פה ושם לראות אותם משחקים. אבל עדיין – אמרתי לעצמי שאני חייב לראות שוב את יוסטון.
    ואז, קיבלתי פיצוי הולם – ראיתי משחק שלהם (זאת הייתה עונת 01-02) בו פרנסיס ניצח על הבאזר את דטרויט.
    ידעתי שהעונה שלהם היא מעפנה, אבל בכל זאת, משהו בקבוצה גרם לי לחבב אותה.

    מה גם שבשלב הזה כבר ידעתי שליוסטון יש עבר יחסית מפואר אותו פספסתי רק בכמה שנים, ככה שלא מדובר על מועדון קיקיוני שיישאר בתחתית לנצח.

    כאמור בקיץ 2002 יוסטון בחרו ראשונים בדראפט את יאו מינג, והחל מעונת 02-03 התחלתי כבר לעקוב באופן הדוק ובלתי-פוסק בקבוצה.

    אז אתם יכולים להבין לבד, שבעונה הספציפית הזו, אני מאוד שבע רצון עד כה.

    אז בנימה זו –
    יאללה יוסטון!! תמשיכו לתת מלחמה בגמר המערב, אני ושאר האוהדים מאמינים בכם!!

    1. אהבתי ! חבל שלא הכרת אותם בלייב בתקופת הזוהר אבל גם עכשיו זה בסדר. אני מקווה שיוסטון תשחזר את גדולתה, לא בטוח שזה יקרה עם הארדן (את הווארד חסר הכישורים אני לא ממש סופר, בשבילי הוא חתיכה משלימה)

  3. הווריורס יקחו את משחק חמש, אבל הם צריכים לתת יותר דקות לדיוויד לי. יחד עם גרין ובוגוט הוא יתן הרבה סייז שהווריורס צריכים.

    דרך אגב-איגודלה הוכיח שיש ימים רעים בהגנה.

  4. הגולדן בויס באו לרבע הראשון בשביל לנוח ולבלות. בלי שמירה עם ריווחים של שילומטרים והשכרת איזור הצבע. הם לא באו לנצח.
    הם כנראה רצו את המנוחה הזאת ולסגור את הסיפור בבית.

    אם מנקים את הרבע הראשון והפציעה של קארי, הם היו יוצאים עם ניצחון. הם פשוט הרבה יותר טובים מיוסטון וזה מפחיד מאד (לחובבי הקאבס)

    לא כל יום הארדן יקלע 45 נקודות

    שימו לב שוב: זאת לא אותו כדורסל מה שקורה במערב מול המזרח

    1. 1+
      קארי נפצע, הארדן קולע 45, השלשות נכנסות באחוזים לא נורמאליים ויוסטון, שמשחקת בבית מנצחת ב-10. הווריורס לא צריכים לדאוג.

  5. מה שלקחתי מהמשחק הזה,זה שחשבתי שגרין יוכל לשמור על לברון טוב אבל הבית ספר שסמית עשה לו(ואני לא מדבר על השלשות אלא על הכניסות לסל) מוכיחות לי שלברון הולך לחגוג גם על גרין

  6. גרין לא מסוגל לשמור על לברון, אפשר לראות איך זה נגמר כשהוא ניסה לשמור עליו במשחקים במהלך העונה.

    היחיד שם שיכול לדגדג ללברון זה איגוודלה, וגם הוא צריך עזרה של סנטר בצבע כדי להפריע ללברון.

    מנגד, אני לא רואה מישהו שיכול לשמור על קרי בקאבס. אולי שומפרט, אבל אז תהיה בעיה עם השומר של קליי.

    מחכה לנו סידרה עם מצ'אפים מעניינים מאוד, מצפה בכליון עיניים

    1. מודה שלא ראיתי את המשחקים בינהם במהלך העונה ולפחות לפי הסייז של גרין חשבתי שהוא יוכל להתמודד מול לברון.

  7. אשך טמיר, אני מאוכזב!
    לא קראת את הדיון על "איפה ואיפה" שהתנהל באתר?!
    (אתה מוציא את המורה כיתה ג' שבי…)

    בקצרה:
    איפה = כלי מדידה.
    "אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם."
    בקיצור, על תנסה לעבוד על החברה, לא רואים את זה בעין יפה בשמיים.

    כל הדיבורים אודות עד כמה סטף גדול הקלעים, דורש להזכיר את ההבדל בין גדול (קרי) לענק:
    https://www.youtube.com/watch?v=LtpjCnOoO1Y

    1. 1+ תמיד עולה השאלה מה היה קורה אם? נניח שבתקופה של בירד השלוש היה כלי כמו היום, האם הוא היה מנפץ את השיאים של קרי?

      1. הצניעות לא הולמת את מי שהוא המייסד, היושב ראש, והנשיא של אחת מהתנועות המשמעותיות בארץ מאז התנועה הקיבוצית ותנועת הצופים –
        ה-"ללל".
        (הליגה להשמצת לברון)

  8. יופי של סיקור .
    אתמול נגמר רצף אחד שהוא שבע ניצחונות רצופים של ג.ס על יוסטון.
    אך המשיך רצף אחר שהוא 4 ניצחונות רצופים שיוסטון מנצחת משחק הדחה.
    יוסטון כמדומני רחוקה משחק אחד מהשוואה השיא השייך ….ליוסטון 1995
    בעונה חלומית שהסתיימה בטבעת.
    אם יוסטון תשבור את שיא ניצחונות במשחקי הדחה היא תגיע למשחק 7 .
    ואם תנצח אותו תקבע שיא מיוחד במינו של הקבוצה הראשונה שיצאה מ3-0 .
    בכל מקרה אלו פינטוזים אם קרי יתייצב כרגיל הסדרה תיגמר כפי שחזיתי מראש ב 1-4 ג.ס.

      1. זה תלוי – אולי אם k700 שוב ירשום בפריוויו איזה זלזול על יוסטון, אז זה יתאזן.
        מה גם שאהרון שדה מצליח לעתים לעשות ניחוס הפוך, ואני רואה שהוא כבר הגיב לפני מנחם 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט