אולי תמונת הספורט מס' 1 בעולם כולו: "GET UP YOU UGLY BUM!"

 

את הקרב הראשון של קסיוס קליי נגד סוני ליסטון חזיתי באולם תיאטרון באקרון. את קרב הגומלין שנערך ביניהם היום לפני 50 שנה בדיוק בעיר הקטנה לואיסטון, מיין, לא ראיתי. הקרב לעיני הקהל הקטן ביותר לחזות בקרב אליפות עולם מאז ומעולם (איש לא בטוח, אבל כנראה משהו בסביבות 3,500 כי קיבולת ה-YOUTH CENTER בו נערך הקרב היא 4,200, ואלה שהיו בקרב דיווחו על קרחות ומושבים ריקים), והיה זה הקרב המוזר, החריג, והמתמיה ביותר מכל קרבות האגרוף שנערכו אי פעם על אליפות עולם במשקל כבד. קרב זה גם קבע כמה שיאים שלא יישברו לעולם, ביניהם – שיא או לא שיא אבל עובדה – הסיפור שמי שסיים את הקרב לא היה השופט – שיאן העולם לשעבר במשקל כבד גס'י ג'ו וולקוט – אלא עורך מגזין 'רינג', היהודי נייט פליישר.

הכל בקרב הזה היה אקסטרוגנטי ויוצא דופן.היתה זאת אחת התקופות בחיי שמיעטתי לכתוב. התחלתי משפחה חדשה, ועתון 'חדשות הספורט' פסק לשלוח לי עתונים לחו"ל ("אין לנו תקציב לזה"), ולכתוב מבלי לראות – או לדעת – אם מאמר זה ניכנס או לא לא בא לי). אז מדי חודש או חודשיים שלחתי מאמר ואין לי מושג עד היום מה ניכנס ומה לא.

מאמר על הקרב הזה לא כתבתי, אבל מצאתי רשימות שרשמתי אז, והערב, ערב חג השבועות ובשעה שיוסטון (האיומה ממש הערב! רחמנות ממש!) משחקת נגד גולדן סטייט החלטתי להעלות עור וגידים על הקרב המוזר ההוא כי כשאני חוזה בהופס, תמיד יוצאים לי מאמרי הטובים ביותר.

אז יאללה. אנסה לספר את סיפור הקרב לאלה שלא יודעים עליו.

************

קרב הגולמין בין האלוף קסיוס קליי והצ'אלנג'ר סוני ליסטון סבל דיחוי ראשון כשקסיוס טען שהוא חטף שבר – קילה כמו שקוראים לזה החברים שלי בטבריה. סוני טען מיד שהקילה היחיד הוא במוחו בגלל שהוא -קסיוס – לא סותם את פיו לרגע.

הדחייה השנייה קרתה כשהתובע הכללי של מדינת מסצ'וסטס חטף חרארה ברגע ששמע שהקרב עומד להיערך באולם הכדורסל של הסלטיקס. התובע הכללי טען שהחברה המייצגת את ליסטון  (ה_PROMOTION COMPANY)  'ספורט'ס פורקיפ' היא אשכרה חברת מאפיה (קשריו של ליסטון עם המאפיה היו ידועים לכל), ויתרה מכך, "מקורותי מסרו לי שהקרב הוא 'SET UP' (מכור, בשפה של מומי)".

הפרומוטר של הקרב היה סם מיצ'ל, האסלר אגרוף שהרים את הקרב הראשון תחת הפרומושיון שלו בכנסייה קתולית כשהיה בן 16, תחת אפו של הארכיבושוף של בוסטון. מיצ'ל היה אירי – כמו הארכיבשופ – ויודעי דבר יודעים לספר שהארכבישופ עצמו (שתיין בירת גינס בגלונים) שם כסף על הקרב והתחפש בבגדים של סבל מהנמל כדי שאיש לא יכירו במושבו ליד הזירה בקרב.

סם התקשר לקליבלנד לחברת 'אינטרקונטיננטל פרומושיון' שאחזה בחוזה לשידור הקרב במעגלים סגורים שכרטיבים כבר נמכרו לו באיזה 200 בתי קולנוע ברחבי היבשת שהסכימו לקנות את השידור.

-"אנחנו בבעייה!"

-מה הבעייה?

-"התובע הראשי אסר את הקרב!"

-מה? מצא מיד מקום אחר. בית ספר, זירת רודיאו, שופינג סנטר. לא משנה מה. העיקר מקום לשים זירה. הבעייה שלך לא תהיה רק איתנו. היא תהיה גם עם ספורטס פורקיפ שכבר לקחו כמה התערבויות. לא תנשום את האוויר של חודש יוני (הקרב נערך ב-25 למאי, 1975, מ.ל) אם לא תמצא מקום לשים בו זירה!"

סם מיצ'ל ניזכר שלפני כמה שבועות נאם מועמד המפלגה הרפובליקנית בלואיסטון, מיין, ולפני כמה שנים סם מיצ'ל דפק את המזכירה של ראש העיר של לואיסטון – "עיר" בת 41,000 איש עם שני בתי מלון – בוועידה של ראשי ערים כשמיצ'ל ייצג את דאג וינצ'סטרליין ראש עיריית ספרינגפילד.

אני לא יודע אם הוא הבטיח לה עוד זיון טוב ואיתו כמה שקלים או מה, אבל כך או כך, היה צילצול למיין, וכעבור 24 שעות היה מקום לקרב אליפות העולם: ה-"סנטרל יות' סנטר אוף לואיסטון", מין מתנ"ס  גדול במרכז העיירה, סליחה, עיר.

המזכירה הבטיחה לו שיש להם סוויטה שפעם שכן שם מלך פולניה, ב-"POLAND SPRING HOUSE" אחד משני מלונות העיר, שם גם ישתכנו ליסטון והפמלייה שלו . קסיוס והמוסלמים שלו יצטרכו לדאוג לעצמם.

קסיוס כבר הפך למוסלמי והיה בתהליכים של החלפת שמו. על אשתו סונג'י הוא כבר אסר לענוד עדיים או להשתמש במייק-אפ, וששה חודשים אח"כ היא תתעופף מביתו של מוחמד עלי ולא תחזור לעד.

לסם מיצ'ל ישנם רק 18 ימים למכור את הקרב, דבר בלתי אפשרי בעליל, דבר שלא מונע ממנו לפרסמו כ-"הקרב הגדול והעשיר בתולדות האגרוף". כשנשאל בקשר ל-"העשיר" הוא ענה שהקרב אמנם נימכר רק ל-200 אולמות, אבל "בתכנון להגיע ל-2,000 אולמות; אכן, הקרב העשיר בעולם".

לואיסטון היא עיר ש-75% מתושביה מדברים צרפתית, וכולם עובדים בשני בתי חרושת בבעלות צרפתית, או בקוויבק שבקנדה אליה הם עושים חציית גבול יומית. הקרב לא מעניין אף אחד. סם מגחך: "הצרפתים האלה טובים רק לשתיית יין ואכילת גבינה. אני צריך אף אחד מהם".

מה שכן, 600 עתונאים ומדיה מתכננים לבוא. למה?

בגלל שקסיוס קליי הבטיח להראות להם בקרב את "ANCHOR PUNCH". האנקור פאנץ' – "'מהלומת העוגן' שתשכיר את הדוב השחור כאילו היה שיבולת בשדה והמהלומה סכין הקומביין".

מאז ההפסד במיאמי ליסטון טען שהכתף יצאה ממקומה והוא לא יכול היה לסיים את הקרב. "אני מאושר שהפעם אני הצ'אלנג'ר. ככה יותר מענג להעניש את הפאנק. לסתום את פיו המסריח אחת ולתמיד. אני אכריח אותו בזירה לכרוע ולבקש ממני סליחה על כל חרוזיו ושיריו. אין לי ולו דבר אחד נגד מוחמד. אין לי מושג מי זה מוחמד מעבדאללה. אין לי דבר נגד מוסלמים. יש לי רק שנאה גדולה לפאנק".

ואז הוא מוסיף: "אני לא עומד לחסל אותו מוקדם. אני רוצה שנבלה כמה סיבובים טובים בזירה ולכן אני מביא איתי את ארוחת הצהריים. אני רוצה עונש מתמשך, ולו בום אחד וגמרנו. אני רוצה לראות אותו סובל".

בכל ימי חייו ליסטון לא דיבר כל כך הרבה. הוא קשה דיבור ולך תדע, אולי הוא לא יודע לדבר בשקף והטריינר שלו לימדו אותו בע"פ לומר את המשפטים, כי הוא סאב לענות לשאלות. רק אמר את שלו ולא יסף.

ליסטון טוען שלא היה בכושר כזה כל ימי חייו, אבל ה-PARRING PARTNERS שלו חוששים. ברור להם שליסטון השאיר על הזירה במיאמי יותר מסתם חגורת האליפות. המתאמנים איתו – לוחמים נגדו – אומרים לטריינר שהם מצליחים להגיע ללסתו בקלות רבה מדי בקאונטר פאנצ'ס, ושהוא מאבד את שיווי משקלו בהתקפותיו. מצד שני הם מודים שהם שוב ראו את "HIS HARD BROWN EYES", העיניים ששיתקו מפחד את פלויד פטרסון, ושה-LEFT HOOK שלו חזר ליעילותו.

קסיוס מבקש שיפנו אליו בשמו החדש אפילו שעדיין לא רשמי. "אני מוחמד עלי" הוא אומר לעתונאים, "ומוחמד הוא האללה שלי". טוב, בסדר, אבל בינתיים מישהו מפצח את הפדחת של מלקולם-X, ומשום מה – אצל האיסלם הקיצוני לא צריך סיבות ולעולם אתה לא יודע מי מפצח את מי – ה-'בלק נשיונליסט' קושר את רציחת מלקולם למוחמד עלי. ישנם דיווחים על קדילק שחור טעון 'עוזי'ם ומלא ב-'שחורים נשיונליסטים' שהוא בדרכו למיין לפצח את גולגולתו של מוחמד עלי.

עלי לא חושש. הוא מסרב כל סקיוריטי מהמשטרה. "אני יכול לטפל בכולם, ומלבד זה כולם חברים שלי". העתונאים המקשיבים לו מזמזמים ביניהם, "נראה אותו מדבר עם חור באמצע המצח". באותה שיחונת עם העתונאים על מתנקשים, רוצחים, וכדורים במצח, מוחמד עלי מספר להם על "החבר שלי הקומיקאי היהודי סטפין פיצ'ברג שלימד אותי את ה-ANCHOR PUNCH". הוא אומר: "הוא למד את האנקור פנץ' בביקור בהולי לנד אצל לוחמים במדבר. מעתה זה הסוד שלי".

-תראה לנו. לא מאמינים לך!

-לא מאמינים? כשתראו אותה תהפכו למאמינים!

לראשונה – ועד כמה שידוע לי בפעם האחרונה – עלי, הידוע בריקודיו, הטעיותיו, וה-'קאונטר פנצ'ים' והג'אבים שלו האוספים נקודות במקום לחבוט את חבטת המוות, מבטיח "QUICK KNOCKOUT. אני לא סובל להריח את ריחו של הדוב הגדול. כשהוא ישכב הוא לא יוכל לנשוף לעברי".

בבוקר הקרב, חבר יהודי נוסף של עלי – שאול פלדמן – מארגן עבורו שני דובים שחורים מחוות החיות בניו המפשייר CHICOPPEE ANIMAL SHELTER. הדובים בקלוב במשאית פתוחה, ועלי עם פלדמן ועוד כמה חברי לווייה מגיעים למלון הפולני שם שוכן ליסטון, ועלי במגביר קול ענק צורח: "אני ה-SAVIOR של האגרוף". אני המושיע של האגרוף. למזל כל אוהדי האגרוף בעולם לקחתי ממך את הכתר והערב אחסל אותך עד עפר ולא תצליח להתרומם יותר. מקומם של דובים שחורים בגן החיות. לשם אני אשלח אותך!".

הדיווחים מהמלון הפולני היו אז שבקושי עצרו מליסטון לפרוץ החוצה ולהתקיף את עלי כבר שם, ולחסוך את כל ההמולה בערב. אך עלי כבר עשה U-TURN ונעלם.

************

השיר שכתה קסיוס לפני הקרב:

Clay comes out to meet Liston and Liston starts to retreat, 
If Liston goes back an inch farther he'll end up in a ringside seat.
Clay swings with a left, 
Clay swings with a right, 
Just look at young Cassius carry the fight. 
Liston keeps backing but there's not enough room, 
It's a matter of time until Clay lowers the boom. 
Then Clay lands with a right, what a beautiful swing, 
And the punch raised the bear clear out of the ring. 
Liston still rising and the ref wears a frown, 
But he can't start counting until Sonny comes down. 
Now Liston disappears from view, the crowd is getting frantic 
But our radar stations have picked him up somewhere over the Atlantic. 
Who on Earth thought, when they came to the fight, 
That they would witness the launching of a human satellite. 
Hence the crowd did not dream, when they laid down their money, 
That they would see a total eclipse of Sonny.

 

*******************

ערב הקרב הגיע. לראשונה בתולדות הספורט הקרב משודר לאירופה, לבריה"מ, לאפריקה, אוסטרליה, ודרום אמריקה. העיר לא ידעה המולה כזאת מאז ביקר שם  ג'ון קנדי ב-1959.

עלי מגיע ב-9:15 בערב עם האוטובוס שלו. שמירה צמודה עליו. החשש מהתנקשות הוא אמיתי ורציני. סם מיצ'ל מבטיח לקהל שהקרב יהפוך את לואיסטון לבירת האגרוף של העולם.

השופט הוא אלוף העולם לשעבר ג'רסי ג'ו וולקוט. הוא מאד פופולרי עם חיוך כובש, אך בכל ימי חייו שפט רק קרב אגרוף אחד, וגם הוא לא היה קרב רלוונטי.

שופט הזמן – ה-TIMEKEEPER של הזירה האמור לשמור על אורך הסיבובים והספירה לנוקאאוט הוא פרנציס מקדונהו בן ה-64, שמנמן, קרח, ממושקף. הדבר היחידי שהוא עושה בחייו זה לשחק גולף בפלורידה. וכן, הוא שופט זמן לפי שעון הטיימקס הרגיל שלו על זרועו. מסתכל היכן המחוג הגדול, ואחרי שלושה סיבובים הוא מצלצל בגונג. וולקוט שוכח את ה-TIMER המיוחד לקריאת 'עשר שניות' למקרה של נוק אאוט, להיות כאילו "שומר" של מקדונהו.. הוא אומר שזאת לא בעייה: בצבא הוא למד לספור שניות בדיוק של חצי שנייה לעשר שניות.

מבקשים ממנו רק לא לדבר על כך עם העתונאים.

רוברט גולט נראה עשר עם הטוקסידו שלו באמצע הזירה. עליו לשיר את ההמנון אבל הוא יודע את הצרפתי. את האמריקאי? "לפעמים אני מתבלבל. אהיה בסדר אם יתנו לי דף עם המילים". טוב, הוא עשה רק שגיאה אחת בשיר כששר FIGHT במקום NIGHT, אבל מעטים שמו לב.

ראסל קרול מכה בגונג, אבל שניות לפני צילצול הגונג הוא אומר לבוב ריאן, כתב הבוסטון גלוב, "יש לי הרגשה שמשהו יידפק הערב. הכל אורגן 'HAPHAZARD'" (על רגל אחת, מ.ל).

הקרב החל. עלי מתחיל להסתובב, מחזיק את מרפקיו קרוב לצידי גופו. ליסטון נע לאט לקראתו, מבטו מבט של רוצח.עברה כדקה. מאומה לא קורה. ואז או אז, ליסטון מתנפל מעמדתו. רגלו השמאלית מעל הקנבאס והוא מאבד משקלו. באותה דקה עלי דוחף את עצמו מהחבלים ומגיע עם מומנטום לעבר ליסטון, ושולח ימנית קצרה  עם TWIST כלפי מטה – אולי בתנופת 20 ס"מ מקסימום, הנוחתת פלאש על לסתו של ליסטון. בגלל הטוויסט כלפי מטה, המהלומה מורידה את ראשו של ליסטון כלפי מטה באותו רגע בו הוא מרים את רגלו.

מעט מאד אנשים – בודדים בלבד אם בכלל – ראו את המהלומה. היא היתה כה קצרה, מהירה, ופתאומית, שאיש לא ציפה לה. בדרך כלל מהלומה באה כשלפניה יש "הכנה". כמו קפיץ שאתה קודם מותח לפני השחרור. כאן היתה 'מתיחונת מהירונת' וחבטה שלא נראתה כחבטה.

ליסטון נחתך.

נפל שדוד

כאילו סילון רוח אדיר בחוזקו פשוט קצר לו את רגליו, והוא נפל כמו חבילת קציר מהקומביין בקיבוץ.

עלי עומד מעליו וצורח בהיסטריה: "קום על רגליך והילחם. אתה אמור להיות כזה גדול ועצום. קום והילחם. אף אחד לא יאמין לזה. יחשבו שהכל מעושה. קום!!! קום!!! GET UP YOU UGLY BUM!!!".

 

GET UP YOU UGLY BUM!!!

וולקוט המסכן לא יודע מה לעשות. הוא למעשה חושש שעלי יבעט בליסטון שיקום, והוא שוכח להתחיל לספור. וולקוט מנסה לדחוף את עלי לפינתו. אבל עלי בלתי ניתן לשליטה, וברור שליסטון אינו מחוסר הכרה. הוא השוכב, כן, אבל זה לא נוק אאוט. עיניו של ליסטון פתוחות. מקדונהו פתאום רואה שוולקוט לא החל בספירה והוא מכה בשולחנו כמטורף וצועק לוולקוט להתחיל לספור.

וולקוט מתחיל סוף סוף לספור. לספירת 8 ליסטון כבר נשען על זרועו מוכן להתרומם. אבל הוא יישכב אחורה – ואח"כ טען שלא שמע כל ספירה.

עכשיו וולקוט מנסה שוב לדחוף את עלי החושש שליסטון יקום. עד שהוא דחף את עלי לפינתו, מקדונהו כבר הגיע לספירת 21 או 22. אז כבר ראשו של ליסטון מתבהר כנראה והוא מצליח לעמוד על רגליו, אבל עיניו בוהקות ומנסות לראות מה קורה, כשהוא בוודאי עיוור רגעית כאדם היוצא מתעלה תת קרקעית אל אור היום. הוא מתנדנד וולקוט מנסה לייצבו – במקום לסיים את הקרב!.

פניקה על הזירה. איש לא סיים את הקרב. היה נוק אאוט ברור מבלי שנקבע נוק אאוט בזירה. איש לא יודע מה לעשות. האם הקרב נימשך אחרי שליסטון שכב איזה 25-30 שניות?

 

השופט ג'רסי ג'ו וולקוט מנסה להרחיק את קליי מליסטון

 

כן, הקרב כאילו נימשך. ליסטון עומד…מוחמד עלי עומד…הם מתקרבים אחד לשני.

ברגע זה פרץ נט פליישר לזירה וצרח לוולקוט: "JOE! THIS FIGHT IS OVER!!!".

ואז פליישר  צורח לליסטון: "לך לפינתך! הקרב הזה הסתיים בנוק אאוט!".

מוחמד עלי מרים זרועותיו. ליסטון יודע שהקרב ניגמר.

*******

צרחות מכל עבר וכל  חור: "FAKE…"… "FIX…"…"SHAME…"…."FIASCO…"!

כל מומחי האגרוף הגדולים ביותר כברסליין מניוזדיי, אנדרסון מהניו יורק טיימס, ואייזנברג מהדיילי ניוז כתבו שהקרב הביזארי הזה, הפיאסקו הזה, יביא סוף לספורט הנהדר הזה. "ישבנו מטר מהזירה ולא ראינו כל מהלומה" – כולם כתבו פה אחד.

מצד שני ישנם רבים וטובים – מתאגרפים ואנליסטים – המאמינים שהקרב היה לגיטימי, ושהמהלומה ה"פנטומית" וה-"אנקורית" באמת ובתמים גילחה לליסטון את הלסת במהירות כזאת שהיא היממה אותו, ולאו דווקא חיסלה אותו בגלל מומנטום את נזק.

מוחמד עלי? "הם כולם טועים. המהלומה הזאת היתה כמ מהירה שאיש לא ראה אותה. היא היתה מחסלת כל אדם. זאת מהלומת ה-ANCHOR PUNCH שדברתי עליה!". גם הטריינר של עלי – אנג'לו דנדי – טוען ש-"לא היה כאן כל פייק. אם עלי אומר לי שהוא חבט בליסתו חבטה מהירה ביותר אני מאמין לו. זאת לא הפעם הראשונה שאנשים לא מצליחים לעקוב אחרי המלומותיו של עלי!".

וליסטון? מה אמר ליסטון? "אני לא יודע מה קרה. לא כאב לי מאומה מיד אחרי הקרב. כל מה שאני יודע הוא שלא נשכבתי על גבי בהחלטה מוקדמת. למעשה בעשרים השניות הראשונות אפילו לא ידעתי שאני שוכב. כך או כך, לא אמרתי את המילה האחרונה".

הוא חזר לזירה. הוא ניצח 16 קרבות רצופים עד שהפסיד בשנת 1970 בנוק אאוט לליאוטיס מרטין.

6 חודשים אח"כ הוא נפל בביתו על ספסל, וריסק את פדחתו ומת.

האם הקרב היה FIX? בוודאי לא בידיעתו של עלי. מה קרה או נעשה בין ליסטון ומנהליו שהיו כולם חברי מאפיה ידועים כנראה שלעולם לא נדע.

 

(למטה, מתחת לתמונה, דעות לכאן ולכאן על מכירת הקרב)

 

*****************

Allegations of a fix[edit]
There were allegations of a fix as soon as the fight ended. Arthur Daley of the New York Times did not believe the claim. He wrote:

When a fight ends in the fashion this one did, with the unbeatable monster remaining in his corner, suspicions of larceny are immediately aroused. They are not helped by the fact that Liston, an ex-convict, was sponsored by mobsters at the start of his career. For the larceny theory to be valid, however, there would have to be an overwhelming reason for it. The prospects of a betting coup can be dismissed because the 8-to-1 odds in Liston's favor never varied more than a point. If there had been a rush of smart money on the underdog, the odds would have plummeted. This is an unfailing barometer of hanky-panky. What would Liston have gained by throwing the fight? The heavyweight championship is the most valuable commodity in the world of sports and not even a man of Liston's criminal background would willingly toss it away. It also brought him an aura of respectability such as he never had known before.[32]
After a month-long investigation, Florida State Attorney Richard E. Gerstein said there was no evidence to support the claim of a fix, and a United States Senate subcommittee conducted hearings three months later and also found no evidence of a fix.

Documents were released to the Washington Times in 2014 under the Freedom of Information Act which show the FBI suspected the fight may have been fixed by Ash Resnick, a Las Vegas figure tied to organized crime and to Liston. The documents show no evidence that Ali was in on the scheme or even knew about it. And nothing suggests the bureau ever fully corroborated the suspicions it investigated. The memos were addressed directly to Director J. Edgar Hoover.

A memo dated May 24, 1966, which the Washington Times called "the most tantalizing evidence," details an interview with a Houston gambler named Barnett Magids, who described to agents his discussions with Resnick before the first Clay-Liston fight. The Washington Times reported:

"On one occasion, Resnick introduced Magids to Sonny Liston at the Thunderbird, [one of the Las Vegas hotels organized crime controlled]," the memo states. "About a week before the Liston and Clay fight in Miami, Resnick called and invited Magids and his wife for two weeks in Florida on Resnick. Magids' wife was not interested in going, but Magids decided to go along, and Resnick was going to send him a ticket.
"Two or three days before the fight, Magids called Resnick at the Fontainebleau Hotel in Miami to say he could not come," the memo states. "On this call, he asked Resnick who he liked in the fight, and Resnick said that Liston would knock Clay out in the second round. Resnick suggested he wait until just before the fight to place any bets because the odds may come down.
"At about noon on the day of the fight, [Magids] reached Resnick again by phone, and at this time, Resnick said for him to not make any bets, but just go watch the fight on pay TV and he would know why and that he could not talk further at that time.
"Magids did go see the fight on TV and immediately realized that Resnick knew that Liston was going to lose," the document states. "A week later, there was an article in Sports Illustrated writing up Resnick as a big loser because of his backing of Liston. Later people 'in the know' in Las Vegas told Magids that Resnick and Liston both reportedly made over $1 million betting against Liston on the fight and that the magazine article was a cover for this."[33]
Ron Kantowski of the Las Vegas Review-Journal wrote that the Washington Times article "had more holes than the left side of the Cubs' infield." He continued:

Here, then, is the most titillating part of the Washington Times story: "At about noon on the day of the fight, (Barnett Magids) reached Resnick again by phone, and at this time, Resnick said for him to not make any bets, but just go watch the fight on pay TV, and he would know why…"
This was after the weigh-in, when Ali went berserk and Sonny just burped up a couple of…hot dogs.
Is it possible this is why Ash Resnick might have told Barnett Magids—according to Magids—not to make any bets on Liston?
According to a Sports Illustrated story, Resnick lost a lot of money betting on Liston….The Washington Times' story suggested…the magazine story may have been a cover-up, quoting "people in the know."
Sometimes in boxing, a guy trains on hot dogs and beer, and then maybe he injures his shoulder. A guy everybody expects to win, doesn't win. And then there are FBI files and conspiracy theories, and then "people in the know" want to put a guy like Sonny Liston on the grassy knoll with a smoking gun in his hand