לעיזות שלי היה הבוקר כאבי ראש ובחילות אז החלטתי ללטפן, ואז לקחת אותן לטיול באחו שהוא למעשה כל השטח הפתוח מהחצר האחורית, משהו כ-30 או 40 דונאם שהעיר הגדירה כ-NATURAL RESORT, אבל אף אחד לא יודע עליו מלבד כמה בעלי TOWNHOUSES כמוני, ואיש לא מעוניין בו. אז יש לנו חתיכת טבע כחצר פרטית. יש שם POND (אגם טבעי) קטן, בערך 80 מטר על 40 שלשם אני לוקח אותן לשתות מים, ולפעמים כשאני חייב לתפוס שלווה, אני לוקח חכה קטנה ודג דגיגים בגודל 3 סנטימטרים וזורק אותם חזרה לפונד.
אני בחוכמתי כי רבה היא זרקתי לפונד לפני שנתיים כמה קרפיונים של מים מתוקים שבחנות הדגים החיים הבטיחו לי שהם יתרבו, ומאז לא ראיתי אף אחד מהם.
טוב. TO MAKE A LONG STORY SHORT, העיזה 'דילנה' פתאום נבהלה מאיזה כלב שבא אליה בנביחה והיא נפלה למים. לצערי המורה שלי קווינט אף פעם לא לימד אותי בכיתה ג' אם עיזות יודעות לשחות, אז מיד ניכנסתי למים והוצאתי אותה. עכשיו כל הגב שלי תפוס, ועשיתי מקלחת עם סבון אנטי-בקטרי כי נאמר לנו ש-"לא רצוי לשחות במים האלה כי הזרימה בהם לא מספיק חזקה".
לא יודע למה אמרתי לאשתי גייל שלדילנה לא היה מזל טוב הבוקר, והיא נפלה למים.
אז כשאני יושב עתה על קפה מהביל התחלתי פתאום לחשוב על מזל, ועל מזל בספורט, ולהתחפש למולי ולכתוב על זה קטע.
איך זה התחיל? אם אתם זוכרים את משחק אמש, ג'ימי באטלר קבר שלשה שעשתה 99-101. אז קיירי אירוינג ניסה לקבור שלשה והחמיץ. רוז ירד עם הריבאונד. בשעון היו 49 טיקים. כשרוז עלה לזריקה לברון חסם אותו. הכדור חזר לשיקגו, ועם 32.9 טיקים ג'ימי באטלר עלה לזריקת שלשה נוספת והחמיץ, ואז קליבלנד קלעה שני פאולים (נידמה לי קיירי) ונדמה לי עוד סל וזה היה הסיפור.
מה אם השלשה של באטלר היתה ניכנסת? הכדור ניכנס לחישוק ויצא. בפלייאוף הזה הוא קולע 39.6% מה-3. לא בדיוק, אבל כמעט 1 מ-2. זאת אומרת שלקליבלנד היה מזל גדול אמש. אולי היא ניצחה אפילו תודות למזל ותו לא.
ואז התחלתי לחשוב על "LUCK IN SPORT".
מה זה LUCK? 'מזל' בלע"ז? זה למעשה קיצור של תהליך אקראי (RANDOM PROCESS). ישנה כאן טעות בסיסית בעצם המילה 'מזל'. RANDOM PROCESS הוא לא 'מזל', אלא "תוצאה שאין עליה שליטה", וש-"לכל תוצאה יש סכוי לקרות כמו לכל תוצאה אחרת". זה קורה בזריקת מטבע.
אם תאסוף תוצאות של המון נסיונות תקבל את מה שאנחנו קוראים "עקומה נורמלית". למשל, אם תלך לשפת הים ותרשום עד היכן מגיעים המים עם כל גל, תקבל עקומה נורמלית: רוב הגלים יביאו את המים עד נקודמ "ממוצעת", כשפה ושם גלים מציפים את החול רחוק, וגלים אחרים מציפים את החול קצר.
("עקומה נורמלית" עם אחוז הסיכויים ליפול מ-0 עד אין סוף)
בינינו, העקומה לא תהיה נורמלית במאה אחוזים בגלל סיבוב כדור הארץ וההשפעה על גיאות ושפל, אבל לא ניכנס לזה.
נשאלת השאלה: כשאתה זורק מטבע לאוויר לראש או זנב, האם הנפילה היא עניין של מזל? לא בדיוק. הנפילה תלוייה בגובה הזריקה, במספר הסיבובים שהמטבע מסתובבת, במקום הנחיתה, ואפילו בכמות המתכת ב'ראש' לעומת 'הזנב'. אז זה לא בדיוק מזל, אלא RANDOM PROCESS.
בספורט אנחנו חיים כל הזמן עם מצבים מקבילים לזריקת מטבע.
דוגמה טובה היא PUNTING בפוטבול, נניח ממרחק של 50 מטר. הבועט רוצה שהכדור ינחת על קו ה-2, כי אם הוא עובר את ה-ENDZONE אז הקבוצה היריבה מקבלת אותו על קו ה-20. אז נניח הוא בועט אלף כדורים ומנסה שכולם יפלו בהקפצה ראשונה על קו ה-10 עם תקווה שהכדור "ימות" על קו ה-2 (ההנחה היא שאין PUNT RETURN). אני מניח שפנטרס טובים ילמדו אחרי אלף בעיטות היכן המקום הטוב ביותר שהכדור ינחת בהקפצה ראשונה. אבל מאחר והכדור אליפטי; מזג האוויר שונה; בכל פעם הוא פגע בכדור בחלק אחר של כף רגלו – ועוד עשרות משתנים – הוא יודע היכן הכי טוב לבעוט את הכדור, אבל אין דרך לנבא היכן הכדור ינחת אחרי ההקפצה הראשונה בבעיטה מסויימת אחת.
והבעיטה המסויימת האחת יכולה להיות הבעיטה הקריטית בסופרבול.
הבה נדבר על זריקות פאול. דיאדרה ג'ורדן קולע בפלייאוף הזה 42% לעומת בן קבוצתו כריס פול הקולע 93% בפלייאוף הזה. כשדיאדרה זורק המרחק בין ידו לטבעת הוא קצר מזה של פול, ז"א שהמבצע צריך להיות יותר קל עבורו. אבל כאן זה הכל עניין של מה שנקרא DEGREES OF FREEDOM. בזריקת פאול ישנם נניח 100 משתנים, אבל רק המשתנה האחרון הוא-הוא שקובע אם הכדור ייכנס לסל. המשתנה האחרון הוא הכדור היוצא מכף ידו של הזורק שייצא בגובה הנכון, הזווית הנכונה, והמהירות הנכונה. ז"א שאפילו המשתנה האחרון מורכב משלושה משתנים: אם פול זורק בשני סנטימטרים נמוך יותר מהממוצע, אולי הכדור יוצא אז בזווית גדולה במעלה אחת מהממוצע, או במהירות גדולה ב-0.06% ממוצע מהירות זריקת הכדור שלו. הכל נעשה בתהליך מוחי.
אבל לפני שהכדור יוצא מהיד ישנו יישור ברכיים, ירך, תנועת כתך, מרפק, ואז פיסת היד. לכל משתנה ישנו DEGREE OF FREEDOM לוואריאציות, אבל כמובן שדרגת יישור הברך (מהירות, טיימינג, כיוון, TORQUE, לא חסרים משתנים!) תקבע את דרגת יישור הירך (שוב, עם כל המשתנים שם – מהירות, כיוון, טיימינג, ועוד), והמשתנה האחרון חייב לאסוף את כל התנועות שנעשו לפני כן, ולא יש -DEGREES OF FREEDOM של אחד – האחרון – שהוא תלוי כמובן בכל הקודמים.
אם אתם זוכרים את זריקת הפאול של ריי אלן, אחד הטובים בהסטוריה, הוא למעשה נראה כמשתמש רק בפיסת כף ידו. הוא עושה את כל הדרוש לזריקת הפאול "למפרע", ואז כל מה שנשאר לו לעשות זה פליק קטן בפיסת כף ידו. ז"א שהוא מחסל את כל השגיאות האפשריות מיישור ברכו ועד יישור מרפקו. השגיאה היחידה שהוא עלול לעשות זה ב-DEGREE OF FREEDOM האחרון. הוא מבצע שגיאה קטנה רק ב-1 מ-10 נסיונות. אם תסמן אלף זריקות פאול של ריי אלן תקבע את העקומה החומה למטה.
אבל מתי השגיאה תיעשה הוא עניין של RANDOM SELECTION.
אצל דיאדרה ג'ורדן המוח לא מסוגל להכיל ולסכם נכונה את כל תוצאות המשתנים ולצוות על שרירי פיסת כף היד להתכווץ במהירות שהיא ה-DEGREE OF FREEDOM האחרון הדרוש. לכן מספר השגיאות שהוא עושה הוא רב מדי עבור מוחו לתקן הכל ב-DEGREE OF FREEDOM האחרון, ולכן אלף זריקותיו ייצרו את העקומה הכחולה.
אבל כמובן שאין לנבא את ה-OUTCOME של פאול אחד ויחיד של ריי אלן ואת הפאול האחר והיחיד של ג'ורדן. מבחינת סכויים כמובן שסיכויי הפאול האחד של ריי אלן להיכנס הם רבים הרבה יותר מסיכויי הכדור של ג'ורדן.
הבה נחזור לזריקת השלוש של ג'ימי באטלר. רק כמה שניות לפני כן הוא קבר שלשה. הוא קובר מאותו מרחק בפלייאוף הזה 3.96 מתוך 10. אז למה הקודמת ניכנסה וזאת לא?
זה הכל עניין של RANDOM PROCESS.
הקאבס לא ניצחה. ה-RANDOM PROCESS ניצח!
מעניין תודה
נהדר. המשפט האחרון מיותר.
אכן מעניין אבל גורם לי להרגיש כאילו חיי ריקים ודלים לעומת מנחם שיום ממוצע שלו כולל הרצאות, כתיבת שני פוסטים לפחות, אנליזות והצלת עיזים מטביעה באגם נטול קרפיונים..
JOJO!
I"M FALLING IN LOVE WITH YOU!
הכוונה היא שאני אוהב את ההשתתפות שלך באתר, והלוואי והיו עוד גולשות כמוך! גם פקחית, גם מבינה, וגם בעלת חוש הומור!
תודה תודה 🙂
שמחה שגיליתי את האתר הזה, אפשר ללמוד כאן המון ולא רק בכל מה שקשור לכדורסל.
המאמרים והתגובות באתרים אחרים (ערוץ הספורט למשל) היו פחות עניינים והרבה פחות משעשעים.
בריאות לך ולעיזים ותודה על הפוסט (כשקוראים פוסטים שיש בהם גרפים ואנשים אחרים מהצד רואים אותך, זה נראה כאילו זה משהו רציני שקשור לעבודה..:))
1+
לא מסכים עם הגישה.
זה לא מזל שהביא את קליבלנד לנצחון הזה, גם לא random process.
"אם ואם ואם ואם"… לא ככה מנתחים משחק.
זה כמו בsettlers of catan (למי שמכיר את המשחק) זה לא הקוביות – זה הסטטיסטיקה.
באטלר מחטיא זריקות – זאת הסטטיסטיקה שלו. לפעמים נכנס ולפעמים לא. האחוזים תלויים בכשרונותיו.
רוז לפעמים נחסם – ככה זה, וסטטיסטית לברון יודע לחסום לפעמים.
למה דווקא עכשיו להחטיא? או למה דוקא עכשיו להצליח לחסום?
הרי כשבאטלר קלע דקה לפני כן וקיירי לא, או כשלברון לא מצליח לחסום – אנחנו לא שואלים שאלות. זאת הסטטיסטיקה שמעידה על האיכויות שלהם.
זה לא random process – זה הכשרון.
ולפעמים הסטטיסטיקה/הכשרון נתקל ביום רע ובדיוק בגלל זה משחקים הטוב מ7.
למה? אולי הכל היה פרפקט בכל אספקט של הזריקה אבל לפתע נורה חזקה סינוורה אותו? או הצרחות של הקהל יצרו SOUND ENERGY שהיטה את הכדור מילימטר שמאלה? זה הכל RANDOM PROCESS
כל הניתוח הזה קצת בעייתי בעיני, כי כמו שנאמר, זה הופך את הכל למספרים כשדי ברור שזה לא מתמצה בזה. אפשר לנסות לכמת את הדברים, אבל זה לא מדע מדוייק, ולעולם לא יהיה. הסטטיסטיקה היא אחלה כלי כשיש הנחות מפשטות ורוצים להבין דברים בכלליות (כמו בכלכלה), אבל המודלים אף פעם לא יצליחו לתפוס את מורכבות הסיטואציה באופן מלא, כי זה לא סתם תנועה של כדור, אלא משהו מורכב יותר.
אם הבנתי נכון, זה כמו לטעון שמי שמבין ממש טוב מכניקה ניוטונית יהיה אלוף ביליארד, כי הוא ידע בדיוק בכמה כוח לתת את המכה, באיזה זווית וכו' וכו'…
או אולי באמצע העלייה לג'אמפ הוא חשב על אשתו שכנראה בוגדת בו?
רק דיברת…
עכשיו דיווחו שהבוקר קנדריק פרקינס ואשתו רבו מחוץ למכונית שלהם בצד הדרך.
המשטרה נקראה לשם והם שניהם אמרו שלא היה מגע פיזי.
מי שדיווח למשטרה אמר שהוא ראה את האישה מרביצה לגבר!!!
(להחטיף מכות לקנדריק נשמע די מסוכן).
http://blacksportsonline.com/home/wp-content/uploads/2012/06/Vanity-Perkins.jpg
נראה לי שהיא מסוגלת להתמודד איתו…
אולי בגללה המשחק שלו מקרטע 🙂
מומי חשב שזה דוגמא לעוד עקומה והתבלבל
אולי צריכים לשחק הטוב מ-71
משחקים עד שאחת מנצחת 36
זה בטוח מדד מדויק יותר למי יותר טובה…:-)
יופי של פוסט, אבל
דבר ראשון זו הייתה זריקת מאני טיים, ובזריקת מאני טיים האחוזים של כולם, כולל הגדולים ביותר, צונחים משמעותית ביחס לממוצע הכללי שלהם.
דבר שני, משחק לא מוכרע בפוזשן 1, קליבלנד הייתה טובה יותר לאורך כל המשחק, ולכן אתה יכול לשאול את אותה שאלה, על כל החטאה כמעט, כמו למשל על ה 1 מ 5 של לברון מחוץ לקשת שכמובן לא משקפות את הממוצע שלו בכל העונה (אם כי בהחלט את הממוצע בפלייאוף)
+1000000
2 דברים:
1. לגבי הטור עצמו – היקום ומתחילתו ועד סופו הוא פתרון משוואות. הזמן הוא פיקציה. כלומר, על כל פעולה בחיים ניתן להשליך את הטור הזה. זה כמובן עניין פילוסופי לחלוטין בלי שום יישום פרקטי.
2. אנשים שהכניסו בע"ח (בעיקר דגים) למערכת אקולוגית סגורה (גם אם לא סטרילית) השמידו אותה כליל. ממליץ לא לעשות זאת. הנזק הוא פטאלי.
לדעתי שחקנים גדולים כופים את רצונם על ה-random process
אוי, זה לא היה אמור להיות לך אישית.
1+ על התגובה
לגביי הדגים מנחם לא לעניין
לגביי הפוסו
לדעתי שימוש לא מדוייק ולא פרקטי לניתוח המקרה
טור מעניין ונכון בעיקרו. לשמואל, כל דבר שאנחנו עושים הוא שרשרת של פעולות שמתבצעות אחת אחרי השנייה. לכל פעולה יש ערך ממוצע פלוס מינוס התפלגות מסוימת. נניח הזזת מפרק מסוים בזוית של 50 מעלות בממוצע עם סיכוי מסוים ל 45 או 55 מעלות. אי-הודאות בצירוף כל התנועות האלה אחת אחרי השניה פלוס אי הודאות ההתחלתית (ישנה אי ודאות שנובעת, נניח, ממיקומו של השחקן המגן) מובילה לאי ודאות בתוצאה. אי הודאויות נובעת מ-(I) אינפורמציה חסרה, לדוגמא המוח שלנו יודע לעבד רק מעט אינפורמציה ממה שנמצא סביבנו ובקצב איטי ומ-(II) חוסר יכולת של המוח ומערכת העצבים לשלוט על כל השרירים בדיוק מוחלט. אם היינו יודעים את כל האינפורמציה היינו מקטינים את אי-הודאות והיינו יכולים לחשב בדיוק את תוצאת סדרת הפעולות. כלומר, רובוט מושלם היה פוגע בכדורי ביליארד בצורה מושלמת.
(הערה קטנה 1: רוב ההתפלגויות שנחשבות ל"נורמליות" הן בכלל לא כאלה. לדוגמא התפלגות הגבהים באוכלוסייה היא בברור לא נורמלית.
הערה קטנה 2: הגרף השלישי הוא בלתי קריא)
הכל טוב ויפה,
אבל ההיסטוריה של שחקן מסויים, והכשרון שלו משפיעים על רמת הודאות.
שחקן שהתאמן שעות על הזויות שנצרכות כדי לקלוע שלשה – אימן את הזרוע לזרוק כראוי. לכן הסיכוי שלו לפגוע גדל.
שחקן שהשקיע בפן המנטלי והצליח להתעלות ולהתנתק מהסביבה ולשפר את הפוקוס שלו – יצליח יותר.
לכל פעולה יש התפלגות שנעה סביב הממוצעים של השחקן (כשיש חריגות לשני הצדדים – יש שחקנים עם יום מדהים או יום מזעזע, וכמובן שיש גם מגמות שיפור/הדרדרות לאורך זמן).
כלומר לא נכון לומר שזה הכל עניין של רנדומליות.
כי הרנדומליות נעה סביב הכשרון, האימון וכו'.
נכון. הכשרון והאימון גורמים להזזה של הממוצע לעבר ערך טוב יותר, וגם משפיעים על רוחב ההתפלגות (לא ברור אם מקטינים או מגדילים את הרוחב)
מה שחשוב בגראף זה להראות שההתפלגות של ריי אלן היא צרה מאד – קולע את הרוב ומחמיץ במעט, וצר מהממוצע ואצל ג'ורדן הזריקה היא ALL OVER THE PLACE
הכתבה הזו מנסה להסביר משהו שהיה אמור להיות ברור לכולם :
למי יש את היכולת להתגבר על ה random process.
לוגית , אם הכל מקרי וזוהי המציאות , מי שיצליח לשלוט על המציאות ישלוט גם במקריות .
למי יש את היכולת להשליט את רצונו ויכולתו על המקריות – כך שתהיה לטובתו.
מי יבקש את הכדור,
מי יגיע לכדור,
מי יזרוק את הכדור
כמה מרוכז הוא יהיה בזריקה, בסביבה ובכל מה שמפריע מסביב.
תראו לי אותו ואראה לכם אלוף.
ובלי קשר – זריקה אחרונה או לא – מי ששולט על המציאות לא מגיע למצב שבו למקריות יש אפשרות להכריע את גורלו. הוא מנצח כבר קודם…
בדיוק!
אז קליבלנד לא שולטת כלל במשחק יפה הרבה אנשים לא מבינים את העובדה הזו .
אם כך האם למאמן קליבלנד יש שליטה על מה שקורה במגרש ?
התשובה לשאלה זו תקבע את גורלו של מאמן ישראלי לשעבר מסוים , ומכאן הויכוח בענין המהלך המכריע של המשחק הקודם רלבנטי כי מי שזוכה לקרדיט עליו הוא זה השולט במגרש ויתכן כי לברון לא מעונין כי דייווויד יזכה לקרדיט הזה למה לא ?
אולי הוא מתכנן מהפך בעמדה זו לשנה הבאה ?
כבר חשבתי שאתה מטומטם גמור והנה הפתעה כלל וכלל לא !
אז למה לא כל הכתבות כאלו ?
כי רק באחוז מסוים של הכתבות אתה מצליח להתגבר על האיגו ולכתוב מהשכל ….
כלומר כתבה חכמה וענינית או לא זה תהליך ראנדומאלי לחלוטין באתר כאן ..ואצלך בפרט !
אז מה קובע האם התהליך ראנדומאלי לחלוטין ?
התשובה כאשר אתה חוזר מהטבע הכתיבה טובה .
כאשר אתה חוזר מחב"ד הכתיבה בינונית .
כאשר אתה לאחר לילה בלי שינה בגלל ראית משחקים הכתיבה רעה .
ולכן המסקנה אל תראה כדורסל אם אתה רוצה לכתוב חכם , ככל שתראה פחות כך תכתוב טוב יותר .
המסקנה הליגה ירודה ולכן משפיעה על כתיבתך ראה פחות כתוב טוב יותר !
תרעה יותר עזים הכתיבה תשתפר ובינינו אתה לא מפסיד כלום לברון זה עונש .
כתבה יוצאת דופן.
שווה לקרוא את כל הכתבות באתר גם כשאתה, ובאומרי אתה כוונתי אליך מנחם ידידי היקר מעולם העיתונות הספרים והספורט, באנרגיות והתלהבות כתיבה שמתאימה לאחיו הקטן של רועי ו. כי גן הן אותנטיות וגם בהן קיים זיק של גאונות, אבל כתבות כמו זו לוקחת את האתר שנות אור קדימה.
תודה
39.6 יותר קרוב ל1 מ3 מאשר ל1 מ2
מנחם הגרף השלישי בלתי קריא, אולי תחליף בגרסא נורמלית ?
הנקודה היא שלא ברור מה הוא ציר ה X
מנחם , מאחר ויכולת לכתוב את הפוסט הזה על כל סל/סדרת סלים במשחק או על כל אחת מפעולות העיזה דילנה או הרעיה גייל, הרי המסקנה המשתמעת היא בהכרח שכל החיים הם RANDOM PROCESS.
ואם כבר דטרמיניזם, מציע שתשאל את החבר הרבי שלך על "הכול צפוי והרשות נתונה" של רבי עקיבא.
נכון, גם לפי הפיסיקה לכל דבר ישנה הסתברות מסוימת. תיאור מהלכה של המציאות הוא של השתלשלות ארועים מסוימת בעלת סבירות גבוהה "וסביבה" ישנן השתלשלויות אחרות ("היסטוריות") בהסתברויות נמוכות יותר. בעולם הרגיל אי-הודאות נובעת מידע לא מושלם לגבי מספר עצום של גורמים שעלולים להשפיע (תנאי התחלה בשביל סט גדול של משואות). בעולם המיקרוסקופי ישנה בנוסף גם אי ודאות קוונטית . . .
ואם כבר, אזכיר את שירו של קיפלינג שתרגמתי ב"קים":
אלילת המזל הטוב לעולם אינה גברת,
היא הזונה המקוללת במקוללות,
נוכלת, עיקשת ומופקרת –
פורקת עול ופורעת מוסרות.
ברך אותה לשלום — והיא תצהל לקראת זר!
משאותה תפגוש — מיד תיטוש ותעזבך!
תשאירה לנפשה — לגורל סוררת נטולת מוסר
וכנערה פותה תבוא היא, למשוך בשרוולך!
נדבה! נדבה! הו אלילת המזל!
כרצונך קחי או תני.
ואם אתעלם כליל מן המזל,
עדיין חייב הוא להיקרות לי בדרכי!
("מגבעות הקסמים" מאת רודיארד קיפלינג מתוך הספר "קים" שלו שתרגמתי)
מולי אם כבר, אז מה מצב הספר החדש שאתה מתרגם (התמונה הנוכחית שלך היא שלו, נכון ?)
ניתן כבר לרכוש אותו באמאזון, הן כספר אלקטרוני והן כספר "בשר ודף"
שמו:
The sayings of Master Li-Sen Tu-Mi
as written by the Muli
ואגב, הוא פרי עטי ולא תרגום.
יצא בעתיד גם עותק שלו בעברית, ברגע שאמאזון יהיו מוכנים למכור אותו גם כאלקטרוני.
מנחם, עם כל הכבוד, זה קשקוש, גם מבחינה מתמטית… אסביר:
גרף ההתפלגות הנורמלית שאתה מציג (aka פעמון גאוס) מייצג חלק גדול מהתהליכים האקראיים בטבע, אבל לא את כולם. יש סוגי פילוג נוספים כמו פואסון, ריילי ועוד, עבור כל אחד העקומה נראית אחרת.
דבר שני, גם אם נניח פילוג נורמלי עבור אחוזי הקליעה, קיים פרמטר נוסף שנקרא הספקטרום של התהליך. במילים פשוטות, כאשר מניחים שאין תלות בין הגרלה אחת לבאה אחריה, כלומר ההסתברות של כל זריקה להיכנס היא נניח 40%, בלי קשר לתוצאת הזריקה הקודמת, התהליך נקרא "רעש לבן" (מי שרוצה שיקרא על זה בנפרד). תהליך שבו ההסתברות של הגרלה אחת מושפעת מקודמתה נקרא "צבוע". תסכים איתי שבכדורסל אין ספק התהליך אינו "לבן", שחקן תופס יד או שלא הולך לו באותו הערב, ברור שכל קליעה מושפעת מקודמותיה בערה נתון ואפילו מושפעת מיכולת הקליעה במשחק הקודם.
ולכן מנחם, אני מצטער אבל כל הניתוח אינו במקום ופשוט שגוי, אם זה מה שקווינט מלמד אז לא פלא שהעז (אין דבר כזה עיזה או עיזות… ) נפלה למים…
עוד דבר, בעצם זה בכלל לא תהליך בעל פילוג נורמלי כמו שאתה מתאר כי בשביל זה צריך הרבה תוצאות אפשריות, בעוד שזריקה לסל היא בעלת תוצאה בינארית, קלע או החטיא. התהליך המתאר מצב כזה הוא תהליך ברנולי. זא, גם העקומה הצרה לכאורה של ריי אלן היא קשקוש בלבוש…
לא נורא.
העקומה של ריי אלן נגד דיאדרה היא לא קישקוש. היא מתארת את הקירבה שלו לחישוק בכל זריקה. זה הסטנדרד דיויאשיון שלו מכדור שניכנס ישר לאמצע, בעוד שדיאדרה הוא פעם קצר ב-40 ס"מ ותעם ארוך מדי ב-40 ס"מ. ז"א הזריקות שלו הן ALL OVER THE PLACE. של ריי אלן תמיד בכיוון עם סטיות קטנות פה ושם.
בסקר סטטיסטי שנעשה גילו שאין דבר כזה "יד חמה" ושזריקה נתונה אינה מושפעת מהקודמות.
ללא קשר, מנחם מנסה לתרץ את ההצלחה של קליבלנד בטענת מקריות. העניין הוא שהם טובים מספיק כדי להעמיד את עצמם ביתרון או שיוויון כמעט בכל סוף משחק, ובכך תמיד בעמדת ניצחון. זה לא מזר ולא מקרי.
לפי חוק המספרים הגדולים גם התפלגויות לא גאוסיאניות הופכות לגאוסיאניות . . .
אוקיי, לגבי הגרף של צפיפות הפילוג של המרחק לחישוק, I stand corrected, פשוט התמונה באיכות כל כך נמוכה שלא רואים את הצירים. איך לעזאזל מדדו את זה???
החוק לפיו התפלגויות לא גאוסיאניות הופכות לגאוסיאניות נקרא "משפט הגבול המרכזי", centeral limit theorem.
למרות הכל, אני מוכן להסכים על דבר אחד: אחרי כל השטויות שלברון עשה והנסיונות שלו בכוח להפסיד את המשחק, ההסבר היחיד לכך שהם ניצחו בסוף הוא שבפעמון גאוס אין אף אירוע בהסתברות אפס, או כמו שאמרו בסרט white men can't jump,
The sun even shines on a dog's ass some day…