בס"ד
אסטרטגיה מוצלחת, הפסד ראשון/ יא"ק 10 – אסי שלם
דייויד עשה ש.ב. מצויין. הוא גם קורא את האתר הופס. מילא פופ שלא יודע עברית, אבל לדייויד אין תרוץ. הוא התכונן למלחמה בניגוד לכל מה שנזרק כאן. אני אסביר שלב אחרי שלב וגם מה קרה ולמה הפסדנו את הקרב הראשון. אפתיע אתכם כשאומר אם קליבלנד ימשיכו בקו הזה, לדעתי הם ינצחו בסדרה.
דייויד הציב 3 מטרות עיקריות, בעיקר לאחר פציעתו של לאב.
1. לנצח בקרבות הצבע.
הנשק העיקרי של שיקגו הוא שלישיית הגבוהים. נכון שהסקוררים העיקריים הם גארדים – רוז ובאטלר. אבל המטריה האווירית וריבאונד ההגנה הם הנשמה של שיקגו. גאסול, ג'ואקים נואה וגיבסון עושים את הנזק. אחת מהמטרות של קליבלנד בסדרה היא לנצח בכדורים החוזרים. שיוויון 11 בריבואנד ההתקפה לכל קבוצה, יתרון של 3 כדורים חוזרים בסך הכל לטובת שיקגו- 31-28. לא נורא.
2. שיבושי התקפה.
כדי לגרום להתקפה לצאת מאזור הנוחות שלה ההגנה תיקח משהו אבל תיאלץ לתת. הקאבס החליטו לאפשר לגאסול לקלוע מרחוק ולמנוע ממנו את משחק הגב לסל. ההפתעה שהוא סיים עם 62% בזריקות מטווח בינוני. תראו כמה מעט הוא זרק מתוך הצבע וכמה זריקות הגיעו מבחוץ. כלומר הניתוח הצליח החולה מת.
3. נטרול הסקוררים
אם ניקח את שני הסקוררים באטלר ורוז, הרי שבאטלר קלעי קטלני הרבה יותר. בגלל זה הוא קיבל את השומר הכי טוב של קליבלנד – אימן שאמפרט. דייויד היה חייב לבחור מי מסוכן יותר והימר עם קיירי על רוז.
באטלר הגיע למספרים שלו אבל בקושי רב, פחות מ50% מהשדה ומבלי לגרום לשאמפרט לבעיית עבירות(רק 2 אישיות).
כאשר JR סמית יחזור הקאבס יוכלו לשים אותו על רוז ואז הלחץ יגבר.
קיירי קיבל הנחייה למנוע מרוז את החדירה לסל, כלי הנשק העיקרי של רוז. רוז גם נחשב לקלעי בינוני ומטה.
שימו לב לנתונים(מתוך NBA STAT.COM) של רוז מעונת המשחקים האחרונה. רוב הזריקות קרובות לסל ובאחוזים גבוהים. ככל שהוא מתרחק האחוזים שלו יורדים פלאים.
להפתעתם של קליבלנד רוז, שלא הצליח לקלוע מתוך הצבע בגלל ההגנה הצפופה, הצליח לקלוע בעיקר מהצד השמאלי, מחצי מרחק ומחוץ לקשת. הטווחים החלשים יותר שלו.
המצב לא פשוט וקליבלנד חייבת לנצח את המשחק הבא כדי שהבור לא יהיה גדול מדי. אני הייתי ממשיך ומנסה לתת לגאסול ופול לזרוק מרחוק העיקר שהצבע לא יהיה בשליטה של השוורים.
וקריצה לפינת הכפילים של רון תחן. מצא את ההבדלים- ג'יימי פוקס מול ג'ימי באטלר.
אני מסכים שדיוויד עשה עבודת הכנה טובה. גם התפקוד של השחקנים על המגרש היה כמצופה.
השאלה הגדולה היא אם זה יספיק בגלל שני דברים
אחד היכולת של לברון
שתיים הביצוע של שיקאגו
היכולות של הסופרסטארים תתאזן, לכן אני לא מתרגש מהמשחק הבינוני של לברון ובאטלר. השאלה כמה גאסול ורוז ימשיכו לצלוף מרחוק לאורך זמן
ותודה על המאמר !
+1
מעולה אסי. תודה רבה.
פוסט יפה אסי.
הבעיה בסטטיסטיקה שהבאת, בעיקר לגבי גאסול, היא העובדה שאי אפשר לראות מעבר למיקום של הזריקות. כמעט כל הזריקות מהמיד ריינג' של גאסול היו פנויות לחלוטין. כמו באימון. עם היד הרכה שלו האחוזים שהיו לו בזריקות האלו לא גבוהים יותר ממה שהוא יקלע בכל יום אחר. בנוסף, הזריקות היו אחרי פיקנרול (פיקנפאפ יותר נכון,) ולאו תוך בידוד של גאסול על השחקן שלו, כלומר, לא במקום משחק גב לסל.
לגבי רוז, אני מסכים איתך, כמה מהשלשות היו ממש בסוף שעון ונכנסו אבל אלה זריקות שדיוויד מאוד ישמח אם ימשיכו.
במשחק הבא אין ספק שלברון יגיע אגרסיבי הרבה יותר אבל גם הבולס יודעים את זה והם מוכנים להתפוצצות שלו , לכן צריך לראות שהוא לא מנסה בכוח, מה שיביא לאחוזים נמוכים והרבה איבודים.
יופי של פוסט. מסכים עם שגיא נאור על הזריקות של גאסול.
נ.ב ג׳יימי פוקס דומה לכרמלו, לא לבאטלר.
העובדה שגאסול היה פנוי היא כמובן הבחירה של קליבלנד להתמקד בחדירה של רוז. לכן השומר של גאסול הצטרף לעזרה עליו בחסימה וציפוף ההגנה. העובדה שגאסול השחיל את רוב הזריקות שלו מרחוק ניצחה לדעתי את המשחק.
לגבי הדימיון, תן לתחן לקבוע…..
אין מה לעשות קליבלנד צריכים לבחור את הרעל שלהם.
מסכים לגמרי, הרעל של רוז מה3 רעיל הרבה פחות מהחדירות שלו ליד הסל.
טור מחכים, תודה אסי. מה אתה מציע לקליבלנד לעשות בהתקפה כדי לפצות על הנקודות החסרות מאובדן לאב וסמית' ?
לשחק עם לברון קרוב יותר לסל. במקום לתת לו את הכדור מחוץ לקשת ה3. הראיתי בפוסטים הקודמים איך עשו ללאב חסימת רוחב כדי לפנות אותו בלואופוסט, זה יכול לעבוד מצויין עם לברון.
תודה על עוד פוסט מוצלח בסדרת הבהמה הטיבטית (יאק…)
בלאט לא צריך להמציא את הגלגל –
מספיק לעבור על קלטות של מיאמי 2012-2014 ולראות את הפיק אנד רול של ווייד ולברון (קיירי מסוגל להחליף את ווייד כשותף מוצלח), ואיך בקלות באטייה היה מוצא את לברון ב-high post וב- low post.
עד שלברון לא ינצל את יתרון הגודל שיש לו על ג'ימי באטלר, התפוקה שלו תשאר בינונית מינוס (במונחי לברון, כמובן)
תענוג לקרוא אותך, ההבנה הטקטית שלי משתפרת פלאים אחרי כל קריאה של מאמר חדש מפרי היוצר שלך.
תומפסון צפוי לפתוח במשחק 2, מה דעתך? לדעתי זה יקל על לברון במעמסה ההגנתית ויאפשר לו להיות יותר אפקטיבי בהתקפה, זה די קריטי בשביל שהקאבס ינצחו
תענוג לקרא אבל זו סטטיסטיקה שלה הנחות יסוד …
כאשר הנחות היסוד לא נכונות … לדוגמא אם עומק ממוצע של הבריכה הוא חצי מטר … המסקנה אז אי אפשר לטבוע …. ?
התשובה כן אפשר לטבוע יופי … וקליבלנד טובעת יפה …
ב נבא אין שמירה אזורית ולכן העובדה שגאסול ובאטלר היו חופשיים ברגעי ההכרעה ובכל רגע נתון לרוז היו שלוש אפשרויות למהלך עתידי או לקלוע או למסור לגאסול או למסור לבאטלר מעידות על הכנה לקויה !
אין יום חלש בהגנה ולכן גאסול ובאטלר חופשיים זו בעיה , גם רוז השתחרר בקלות לקליעות חופשיות , ואילו הסטטיסטיקה שאותה ציטטת היא כאשר הוא קולע בזמן שהוא נשמר .
התוצאה שונה לטעמי מהמסקנות שלך והיא :
1 קיירי שמירה גרועה .
2 שאמפארס שמירה בינונית
3 לברון נכשל בשמירה על גאסול
4 חטיפות לא היו .
התוצאה טביעה בבריכה רדודה …
לברון נכשל בשמירה על גאסול ובנבא אין שמירה איזורית ??
אנא הסבר, זה ממש לא ברור
1-קיירי שמר טוב במשחק הזה.
2- לא יודע איזה משחק ראית, שאמפ נתן הגנה מפחידה.
3-גאסול פשוט נשאר לבד אחרי כמעט כל פיק אנד רול עם רוז, ופשוט זרק. הוא הרג את קליבלנד עם הזריקות האלו. הייתי מהמר על חטיפה מהשחקן ש"אמור" לעזור על גאסול במקום על הג'אמפ שלו ומהשחקן שעוזר לעוזר-כי המסירה קשה.
לברון התעלל שבר לעס גרס ורצח את נואה בהגנה. ממש צער בעלי חיים.
נואה היה פשוט אומלל.
4-באמת לא הורגשו חטיפות.
זה לא כזאת חכמה כנואה אחד הנגרים, אם נגיד זה הופורד במקומו זה היה מרשים.
בתקציר שראיתי בזמן שגאסול ירה נואה היה על הספסל אז לברון לא שמר עליו בזמן הזה …
יתרה מכך, עדיין לא ברור לי איך לרוז היו שלוש אופציות למהלכים בכל החזקת כדור אופציות שכולן נוצלו .
איך גאסול השתחרר לזריקה חופשית כל הזמן ? מי לא בא לעזור ?
עדיין מישהו היה צריך למנוע את המסירה לגאסול ולבאטלר , אם קיירי שמר נהדר איך רוז השתחרר לזריקות פנויות בקלות כזו ?
בקיצור דייוויד היה צריך להעלות את דרק שארפ למשחק … לשמירה על רוז ….
אסי, אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת על דייויד אינטלקטואלית.
מה שחסרה לו בפלייאוף הזה (וכמובן כמאמן בכלל) היא כריזמטיות מלהיבה.
אתה לא חייב להיות בובי נייט. אבל מאמנים כמו הפלח, פיל ג'קסון, פט ריילי, צ'אק דיילי, מייק ששבסקי (כולן מלבד אריק ספואלסטרה) הם בעלי אישיות מדבקת שיש בה משהו מלהיב, והשחקנים יקריבו הכל בשבילהם.
דייויד נראה לי פסיבי מדי וכאילו חסר רגשות. ישנם רגעים בהם הוא נראה לי כאילו הוא 'מחוץ לעניינים'.
אולי אני טועה בגדול, אבל זוהי הרגשתי.
אגב, לדעתי במכבי ובנבחרת רוסיה הוא היה הרבה יותר מעורב אישית וב-BODY LANGUAGE שלו. אולי כאן הוא מרגיש מין חובה לשחק אותה "רגוע" או לך תדע מה (אולי אפילו אין לו עדיין את הבטחון להרים קול על שחקן כקיירי אירוינג), אבל בגדול הוא נראה לי יותר מדי פסיבי על הקווים.
קשה להיות אקטיבי כשהביצים שלך מוחזקות בצבת של השחקן המוביל שלך… אתה משתדל להיות רגוע ולא לעשות תזוזות חדות.. אה ולהלל את הנ"ל בכל הזדמנות פן יבולע להם
בקיצור את דייוויד לא סופרים לאחר מהפיכת החצר שלברון עשה ובה תפס את תפקיד המאמן …לא ?
לברון שמר על נואה ולא על גאסול. זה היה מביך כי פשוט השאירו את נואה כל כך פנוי עד שהוא התבלבל והחטיא לייאפ
+1 ההפרש יכל להיות יותר גדול ללא הטעויות שיפוט על רוז עם הגודטנדינג והעברת תוקף, וכמובן שנואה לא היה מפספס את הליי אפ
מנחם, קוראים לזה רוקי. כשאתה מאמן ותיק הכל נראה שונה.גם הביטחון העצמי שלך
אני מסכים עם מנחם אבל לדעתי הסיבה לכך היא שמאמן בנ.ב.א לא מקבל מספיק רספקט אלא השחקנים הכוכבים ..אא"כ עשית משהו בליגה הזו כמו ראלי או פופוביץ.
בכל מקרה זה ישתנה אחרי הטבעת הראשונה (אם וכאשר ).
d
גדד
sss
sssas גדד