'ציון מספרי' לכימיות קבוצתיות' לעכברי כדורסל בלבד (עם הסבר על 'עכבר כדורסל') / מנחם לס

'עכבר כדורסל'

*************************

הקדמה

כמה מאנשי הצוות וכמה וכמה מהגולשים גרים בדרום המופגז. רק שיהיה שלום לכולם ולכל בית ישראל!
המאמר שתקראו הוא מאמר למבינים בלבד. לעכברי כדורסל אמיתיים. חשבתי שהגיע הזמן לדבר על עכברי כדורסל וכמה כינויי כדורסל אחרים שהכנסתי ללקסיקון הספורט הישראלי, כמה מהם אפילו הפכו למונחים די מקובלים בשפה העברית. הכל התחיל בקיץ של 1962 כשנסעתי במכוניתי עם אשתי ז"ל רינה מווסטר, אוהיו, שם גרנו ולמדנו, לאקרון, אוהיו, שם לימדנו עברית בבית הכנסת "בית אל", ושם אמו של לברון רק נולדה.

המחשבה היחידה בראשי היתה על מה לכתוב לעתון 'חדשות הספורט' שהופיע אז פעם בשבוע ביום ראשון כשבקיץ אין כדורסל, ובישראל של אז עדיין לא שמעו על משחק הנקרא בייסבול (ושלוש שנים אח"כ הוא הפך לעתון ספורט יומי – היחיד שהופיע בישראל עד אז או מאז – והיה עתון ספורט מצויין שהלוואי והיו כמוהו במדורי הספורט העלובים של עתוני היום בארץ. היחיד שהיה לא רחוק מהרמה של 'חדשות הספורט' היה עתון 'חדשות' שהופיע כמה שנים, ושמדור הספורט שלו היה מצויין, ושחברי מערכתו הם היום המובילים בעתוני הספורט הגדולים בישראל ובטלביזיה). לפתע עברנו ליד שדה מלפפונים, ומיד קפצה לי בראש מחשבה שאכנה קיץ ללא כדורסל או כל ספורט אחר שמעניין ישראלים "עונת מלפפונים". מאז הפכו כמה מונחים נוספים שהכנסתי לדי מקובלים בישראל, ביניהם "כדורסל מעולם אחר" לתאור הכדורסל ב-NBA, "לזרוק את העור", או "העור ניכנס" כשדברתי על כדור סל, "קבר 5 דאונטאונים" לתאור זריקות מרחוק, כאילו נזרקו מדאונטאון מנהטן עד מדיסון סקוור גארדן, "נשארו 5 טיקים" לתאר את 5 השניות האחרונות, ויותר מאוחר "חיצים" ודברים אחרים שעפים ופוגעים לתאר סלים שניכנסו, "בונבונים" או כל דבר מתוק אחר שנותנים לתאר אסיסטים, "גגות" או כיסויים אחראים לתאר חסימות, וכו'.

כינוי אחר שנתתי לאוהדי כדורסל, "עכברי כדורסל" די תפש אף הוא. הכל התחיל עם החידונים שננתי בזמנו כשכתבתי לעתון 'ידיעות' ואח"כ ל-'מעריב'. נדהמתי ממספר העונים. היום כשרונן דורפן עורך חידון ב-'דה-באזר', עונים לו 25 עד 30 ביום טוב, כשחצי בכלל לא עונים, רק מבלבלים בביצים, ואת השתובות שולחים כ-'תגובות' לחידון. בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות, עוני החידון (ובניהם אסי שלם, המומחה הטקטי שלנו ויריבי ב-"אחד-על-אחד", שהיה אז יו"ר 'מועצת החכמים של 'ישיבת ירדן בבני ברק', ושהם דפקו שבוע אחרי שבוע את 'מועצת החכמים של קיבוץ גבעת חיים' בחידונים) היו כותבים את תשובותיהם במכתב חוזר עם מעטפה ובול. גרמתי לבלגן שלם בעתונים, ואז כשעורך ידיעות נוני מוזס ואחריו עורך מעריב אהרוני אסרו עלי להמשיך עם החידונים כי מאות מכתבים היו מגיעים למערכת ומשגעים את המזכירות, המכתבים החלו להגיע לכתובתי הפרטית בישראל. בתקופה ההיא ביליתי את חופשות הקיץ בבית ינאי, ואח"כ בביתנו הקייצי ברעננה, כשהדוור המקומי נושא ביום שני או שלישי מאות מכתבים לתיבת הדואר שלי. מספר העונים נע בין 500 ל-900 בשבוע, כשהשיא היה 1,0234 עונים לאחד החידונים בידיעות. כשבחידוני מעריב ענו לי פעם כ-850, ידעתי שבין קוראי מעריב ישנם הרבה יותר אוהדי NBA כי תפוצתו אז היתה בערך רבע מידיעות, אבל מספר העונים (ביניהם ערן סורוקה) התקרב למספר העונים שהיו לי בידיעות, אפילו שהתקופה בידיעות היתה שיא ה-NBA עם לארי ומג'יק בסלטיקס ובלייקרס. מה שהסתבר לי עם החידונים שלא רק צעירים עונים. לפתע קבלתי תשובות מרופאים, עורכי דין, קציני צבא, ומי לא שלפתע "הרימו ראש ויצאו מחוריהם כעכברים".

אסי שלם הוא 'עכברוש'

זהו אסי שלם שלנו

זה גירה אותי להתחיל לכנות את אוהדי הכדורסל בראשית דרכם 'עכברונים'. אוהדי כדורסל מבינים הפכו ל-'עכברי כדורסל', ואז כשאסי, ערן סורוקה, והמנצח הגדול מכולם ערן הוזיאס מנתניה (היום רואה חשבון מצליח במנהטן) התחילו להיות בראש החידונים שבוע אחרי שבוע, התחלתי לכנותם "עכברושים". אחרי שיותר ויותר 'עכברושים' נולדו, ערן הוזיאס, ערן סורוקה, ואולי אפילו אסי – אני כבר לא זוכר אם נסכתי עליו את התואר – הפכו ל-'חולדות כדורסל'. זה התואר הגבוה ביותר שניתן להגיע אליו, כי 'ראקון' ישנו ויהיה רק אחד ושמו מנחם לס (אפילו כשאסי דופק אותי ב-'אחד-על-אחד' כי הוא תמיד נותן לי לייצג את הלוזר או הלוזרים ולעצמו הוא לוקח את הפופולרי)


ראקון יש ויהיה רק אחד – מנחם לס!!!!!!!!!!!!!

עם הקדמה זאת ניתן להתחיל עם המאמר לעכברים על "מדידה מספרית ל-'קבוצתיות' של משחק קבוצתי!

****************************************

ציון מספרי ל-'כימיה קבוצתית'

לאיזה קבוצת כדורסל ישנה הכימיה הקבוצתית המעולה מכולן? רגע, מה זה 'כימיה קבוצתית'?

אני לא יודע בדיוק כיצד להסביר 'כימיה קבוצתית', מלבד להסביר אותה כמין דבר שעד עתה לא היתה אפשרות להסבירו ולמדודו במספרים. אז דיברו על 'קואורדינציה קבוצתית', 'יכולת קבוצתית', ואפילו דיברו על כימיה קבוצתית כ-'דבר שגורם לקבוצה לשחק בקלות ולפתח משחק נאה'. אני חושב שההגדרה הטובה ביותר לכימיה קבוצתית היא זאת האומרת ש- "כימיה קבוצתית היא ההבדל בין יכולת הקבוצה כולה וסכום חלקיה". ככל שרמת הקבוצה גבוהה מסכום חלקיה, ככה ישנה יותר כימיה בקבוצה. כנגד, כשיכולת היחידים בקבוצה עולה על טיב הקבוצה כולה, לקבוצה אין כימיה והיא לא משחקת משחק קבוצתי טוב.

הסטטיסטאי נינה שאאניפאר מציע מודל סטטיסטי למדידת כימיה קבוצתית, או בקיצור 'קבוצתיות'. מה שהוא עשה היה לבדוק את הסטייה הסטנדרטית (STANDARD DEVIATION) בתוך כל קבותה משנת 1997 עד 2010. מה שהוא עשה היה למדוד את הסטייה הסטנדרטית של כל הליינאפס השונים בנקודות, אסיסטים, ריבאונדים, וכדומה. לאלה שלא למדו סטטיסטיקה, סטייה סטנדרטית היא מספר המבטא סטייה מהממוצע. ככל שהסטייה קטנה יותר, המסקנה היא שיותר שחקנים השתתפו בצורה יותר שווה במבצע. אם בקבוצה אחת קלעו השחקנים הראשיים (נניח 5 בחמישייה ועוד 3 מהספסל) , 14, 18, 11, 16, 16, 14, 10, ו-5, הסטנדרד דוויאשיון יהיה הרבה יותר קטן מקבוצה בה קלעו 8 שחקנים 33, 29, 25, 7,8,6,5,ו-4. בקבוצה השנייה הסטייה הסטנדרטית תהיה הרבה יותר גבוהה. הוא עשה אותו דבר באסיסטים, ריבאונדים, וחטיפות כדור. מאחר ומדובר בסטייה סטנדרטית, סטייה של 1.2 מהממוצע בקליעות שווה בערכה לסטייה של 1.2 באסיסטים, אפילו שהמספרים עיצמם בקליעות גבוהים יותצר מאשר באסיסטים. הוא אח"כ חיבר את כל הסטיות הסטנדרטיות, וחילק אותן במספר הפרמטרים שניבדקו, והמספר הקטן ביותר קבע את הקבוצה עם 'הקבוצתיות' ביותר.

מסקנתו היתה שרק במספר נקודות מקליעות של 2 נקודות, ככל שהסטייה הסטנדרטית היתה קטנה יותר, הצלחת הקבוצה היתה גדולה יותר. רק בנקודות מהפארקט (לא מה-3!), הסטייה הסטנדרטית של הקבוצות שקלעו מספר הכי גבוה של נקודות קרה כשהסטייה היתה גדולה, הווה אומר שרק 2 עד 3 שחקנים השתתפו ברוב קליעת הנקודות, וזה היה עדיף על חלוקה שווה בין נקודות.

להפתעתי, בזמן שקראתי מאמר זה הסתבר לי שאפילו MIT – הטכניון מספר אחד בעולם בבוסטון – עשה מחקר על 'קבוצתיות'. למעוניינים, שם המחקר:

"Big 2's and 3's: Analyzing How a Team's Best Players Complement Each Other"

(אל תבקשו ממני לינקים. לכו לחפש לבדכם. לי יש רק את שם המחקר, והחוקר הראשי שתחת שמו הוא התפרסם הוא ROBERT AYER)

המחקר הזה היה מעט שונה: הוא ניסה למצוא מה היא הכימיה הטובה ביותר בין השחקנים כשהוא בוחן כל אחד ב-14 קטגוריות כגון,פוינט גארד שהוא "קודם מסירה", או קודם פריצה. הוא בחן פוינט גארדים שקולעים מעט נגד פוינט גארדים שקולעים במספרים גבוהים. הוא בחן שחקנים הגבוהים בקליעה מה-3, וכאלה שחלשים מה-3? הוא אז עשה פקטור אנליסיס של 2 ו-3 שחקנים מכל הסוגים ביחד כדי למצוא את הקומבינציה הטובה ביותר שמביאה נצחונות. בכל הקומבינציות שהוא ערך, שחקן אחד כמעט תמיד בודד כשחקן חשוב ביותר לכימיה קבוצתית: שחקן פינה שיש לו HIGH SCORING ו-HIGH ASSIST המסוגל לחדור ולקלוע את ה-3. מסקנתו היתה שמנו ג'ינובלי הוא השחקן המתאים ביותר למודל הקבוצתי שמצא, ושהספארס של העונה שעברה, למרות שהפסידה לת'אנדר, היתה "הקבוצה בעלת הכימייה הגדולה ביותר ב-NBA ולכן 'הקבוצתית ביותר'.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  5. shmunitz

    18 נוב 2012 06:13:35

    מרתק ומסובך לאללה:)

    נ.ב. לא ידעתי שאתה הכנסת לשימוש בעברית את הביטוי "עונת המלפפונים", או זריקה "מדאונטאון". סחטיין:]

    1. מנחם לס

      18 נוב 2012 14:52:07

      את 'דאונטאון' לקחתי מהאנגלית "HE SHOT FROM DOWNTOWN" הוא די שכיח. אבל לקחתי את "הוא זרק מדאונטאון" ועשיתי ממנו שם תואר: הוא סיים עם 5 דאונטאונים". גם "עונת המלפפונים" הוא מושג שנאמר לי שאישה סופר הונגרי השתמש בו לתאר את הקיץ. טוב, אני לא ידעתי על זה כמובן, אבל אני הראשון שהשתמש בזה לתאר 'עונה מתה' בספורט. והבנתי שאפילו בכנסת החלו לקרוא לקיץ 'עונת המלפפונים' בכנסת. 'גגות', 'עור', ועוד הם מילים (הם מילים או הן מילים?) שלא המצאתי כמובן אבל הייתי הראשון שהשתמש בהן לתאורי כדורסל.

  6. תומר שור

    18 נוב 2012 06:45:13

    ממש הייתי שמח אם יהיה אפשר להרחיב בחלק העקרי…נושא הקבוצה הגדולה מסך חלקיה, נראה לי הרבה יותר משמעותי מחלוקת נקודות. אחרי הכל גם קבוצה עם היררכיה ברורה יכולה לעבוד בתיאום גבוה מאוד, כאשר ישנם שחקנים המבצעים את החסימות והפעולות הקטנות שמשפרות את המשחק.
    איני יודע אם יש דרך לבדוק זאת בכלל – אבל אם כן זה מרתק לקרוא על כך.

    1. מנחם לס

      18 נוב 2012 14:54:36

      תומר, "הקבוצה גדולה מסך חלקיה" הוא דבר שלדעתי אפשר לבדוק מתמטית ע"י שלוקחים את הממוצע של כל ה-EFF של כל שחקני הקבוצה ועושים דרוג של כל הקבוצות, ומשווים את הדרוג למיקום הקבוצה בליגה.

  8. אלעד אייל

    18 נוב 2012 08:47:25

    אני זוכר את מדור הספורט של עיתון חדשות. הוא באמת היה מצוין והצטערתי מאד כשהעיתון נסגר. העיתונים הגדולים בד"כ העתיקו אחד מהשני ואילו חדשות היה מקורי ובעל מדור מורחב עם כתבות עומק מקוריות.
    כשאני הייתי בישיבה תיכונית עם ידידי אהרון שדה, הימים היו ימי טרום אינטרנט. היינו כ – 5 חברים כשכל יום מישהו אחר קנה עיתון רק עבור מדור הספורט. את השאר היינו זורקים בד"כ, ומתעדכנים במשחקי הלילה הקודם באן בי איי עפ"י דיווחי מנחם.

    1. ד"ר ניסן הס

      18 נוב 2012 14:24:32

      נקלעתי לאתר הזה לפני שבועיים. אני בוודאי הקורא המבוגר ביותר באתר (צעיר בתשע שנים מהכתב עצמו). בזמן חדשות הספורט גרתי ביד אליהו, ואני זוכר שבשבת היינו מתאספים ברחוב תושיה היכן שהיתה מערכת העתון ובית הדפוס, ומחכים לעתונים הראשונים שיצאו מהדפוס שנתנו לנו חינם כדי לקרוא את מנחם לס על "כדורסל מעולם אחר". לפעמים היו שם 30 עד 50 ילדים ובני נוער. אריה מליניאק היה אחד מהם

  10. ארז

    18 נוב 2012 09:36:53

    היו ימים מנחם, היו ימים.

    אגב,
    נכון שלידיעות אחרונות היו הרבה יותר קוראים (כמו הוריי למשל), אבל בימי רביעי (בהם התפרסמו החידונים במעריב) הייתי מאלץ אותם לקנות מעריב ואני מניח שרבים וטובים אחרים קנו מעריב במיוחד אף שלא היו קוראים קבועים.
    אפילו שלחתי אליך איזה מכתב או שניים, אבל הייתי (ועודני) בקושי מיני מאוס.

    1. שאול

      18 נוב 2012 14:19:19

      אני זוכר שהשקעתי שעות על גבי שעות בחיפושי תשובות על החידונים כל יום רביעי. היינו נפגשים כמה ילדים אחרי בית ספר ומנסים לעבוד על החידונים ב'כפולה של יום רביעי' שהיה אז הדבר הגדול ביותר בספורט. אני בטוח שביום רביעי מעריב הדפיסה יותר עתונים.

  13. נריה

    18 נוב 2012 13:18:02

    זה ההבדל בין האתר הזה לכל אתר שיש!!!
    פה, זה לא רק כתבות על הכלכלה של הכדורסל או חידונים מוזרים, חוץ מזה שיש סיקור כל יום יש גם הוספות פה ושם עם הסברים על כל מיני דברים..
    מנחם, כיף לקרוא!!!

    נ.ב. אני לא יודע למה, אבל אני לא כ״כ תופס מ׳המשחק הקבוצתי׳, תראה איפה סקרמנטו של תחילת שנות האלפיים, ששיחקה הכי קבוצתי שיש. ׳רק׳ סאן אנטוניו הצליחה במשחק הזה.

  14. מנחם לס

    18 נוב 2012 14:15:49

    תודה על המחמאה.
    נריה, סקרמנטו שאתה מדבר עליה היתה יכולה לנצח את אליפות ה-NBA אם לא השיפוט השערורייתי נגד הלייקרס במשחק שהרבה מאמינים שהיה קנוי עד היום הזה. ואגב, גם במשחק קבוצתי אתה צריך שחקנים אינדיבידואלים טובים, וזאת הגדולה של סן אנטוניו!

  15. רועי ויינברג

    18 נוב 2012 15:46:49

    רעיון גדול, דרך אגב, הקבוצתיות של קבוצה בנוייה הרבה על המאמן, גרג פופוביץ'. הוא הטוב בליגה כיום, למרות שמנחם לא אוהב אותו, בלשון המעטה.

    1. אשך טמיר המקורי

      18 נוב 2012 17:37:45

      הפלאח הוא הראקון השני, גם אם מנחם לא יודע בזה!

      מעניין איזה חיה פיל ג'קסון, לדעת הראקון הראשי?..

  18. ת'אנדר

    19 נוב 2012 19:01:13

    מנחם מעט ידע בביולוגיה:
    הראקון בכלל לא שייך למשפחת העבריים, לא לעל-משפחה- העכברים ואפילו לא לסדרה ממנה מגיע העכבר הלא היא המכרסמים. הראקון ממשפחת הראקוניים ועל-משפחה- דמויי כלב, ומסדרת הטורפים.
    יותר מכך. אין בכלל חיה ראקון! הראקוניים הם משפחה בתוך העל-משפחה- דמויי כלב וכו' כנראה למעלה. התמונה שהבאת בכתבה היא בכלל תמונה של דביבון מצוי או באנגלית: procione (בשפה המדעית: Procyon lotor)
    התואר המתאים לך מנחם הוא "חולדת הענן" שהיא החיה הגדולה ביותר במשפחת העכבריים.
    לסיכום: הקשר בין ראקון לעכבר הוא כמו הקשר בין אריה לבין קוואלה
    ןלך נקרא מהיום "מנחם חולדת הענן" (נשמע מפחיד)

  20. DIABLO 3 PO

    21 יול 2013 16:31:31

    I used to be just simply wanting to know, what precisely does the RIAA workforce possess while facts that will Joel acquired or perhaps downloaded songs? Which is Fran also necessary to submit his pc on the judge regarding assessment as well as one thing? Now i'm simply wanting to know the way one can possibly know anyone is actually revealing music not having participating in the particular spreading by themselves. I merely became a correspondence through individuals crooks, i don't also open it. I'm intending on simply going to court on my own (I don't have any choiceI can not fork out! ), as well as I'm just simply sportfishing with regard to the same amount of facts as I can.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט