עם התנצלות מראש לתומכי ניו אורלינס ופיניקס, שנכון להיום צפויות נמצאות מחוץ לפלייאוף 2015, אנו גאים להזמין לפאנל מיוחד 8 מנציגי הקבוצות המובילות במערב, שמונה שחקנים אשר נפגשו לא מזמן בסופשבוע האולסטאר, ומקווים להיפגש בשנית בתום העונה, בפלייאוף הפתוח והמסקרן מזה שנים, כדי להתמודד על הזכות לייצג את המחוז בגמר הליגה מול נציגת המזרח.

את הפאנל ינחה עו"ד הופסטר המוכר לחלקנו מהתיק הראשון (והבודד עד כה) של בית המשפט להופס (קישור ל"תיק").

הופסטר: ברוכים הבאים חברים, ותודה על כך שהגעתם. בתור התחלה, אנא הציגו את עצמכם, לפי סדר דירוג קבוצותיכם, מההתחלה אל הסוף.

קארי: הי, תודה על ההזמנה. שמי המלא הוא וורדל סטפן קארי ה – 2, אך אתם יכולים לקרוא לי "סטף". אל עולם הכדורסל הגעתי בעקבות אבי, וורדל סטפן קארי, אותו אתם בטח מכירים כ"דל", זכר ל 16 שנותיו ב NBA. בזמנו, אבי נחשב למומחה שלשות, וככזה הוא היה הראשון לפרגן לי לאחר זכייתי בסופ"ש האולסטאר האחרון בתחרות השלשות של הליגה. זה היה רגע מרגש עבורי שכן זה היה ניסיוני הרביעי לזכות בתחרות, והרגשנו במשפחה סוג של סגירת מעגל, זכר לימים שהתלוויתי לאבי בתחרות זו.

כיום אני משחק בעמדת הרכז בגולדן סטייט, ובחודש הבא אחגוג את יום הולדתי ה – 27. אני אוהב את מאמני החדש סטיב קר, אוהב את חבריי לקבוצה, אוהב את המשחק, ומאמין שאהבה זו תוביל אותי ואת חבריי לאליפות, שכן אני מאמין ש"האהבה לעולם לא נכשלת". אני אפילו קעקעתי זאת על ידי בעברית, כדי שגם אתם שם במדבר תבינו.

גאסול: בניגוד לסטף, אני מעדיף לחפור באיזור הצבע, ולכן אשתדל לקצר. שמי מארק גאסול, אני בן 30, נולדתי בספרד, וכיום אני משחק בעמדת הסנטר בממפיס. למרות התחלה קשה בברצלונה והשוואות לא הוגנות לאחי הבכור והמוכשר בטירוף, פאו, לא התייאשתי, ובעזרת נחישות ועבודה קשה הפכתי לשחקן משמעותי בזכות עצמי. בניגוד לרוב המוזמנים הנכבדים, אני נהנה יותר ממשחק הגנה קשוח, ולפני שנתיים זכיתי לכבוד גדול, עת נבחרתי לשחקן ההגנה הטוב ביותר של השנה.

הארדן: קוראים לי ג'יימס, אני הכי צעיר כאן (בן 25), אני היחיד בפאנל שמייצג את הזורקים ביד שמאל, אני הפכתי לכוכב על בליגה מהרגע שעברתי בטרייד ליוסטון, ואני אחד השחקנים הבודדים בליגה שיכול להוביל קבוצה ממעמד הביניים בליגה עד לפלייאוף. לא מאמינים? תשאלו את ג'רמי לין, פטריק פטרסון, עומר אסיק והחבר לשעבר צ'אנדלר פארסונס, חבריי לחמישייה מעונת 2012-13.

אלדריג': שמי למרקוס, אני פאוור פאוורד בן 29 מפורטלנד. אומרים שהייתי אמור להיות חבר באחת השלישיות הגדולות בהיסטוריה לצידם של גרג אודן וברנדון רוי, אבל אלת המזל חשבה אחרת, וכיום אני אסיר תודה לשתף פעולה עם דמיאן לילארד.

נוביצקי: הייי, קוראים אותי דרק, אני לשחק בדאלאס. דאלאס קבוצה טוב…

הופסטר: דירק. מספיק. כולנו יודעים שהאנגלית שלך יותר טובה משל כולם. כנראה שסאות'פארק צדקו, ואין גרמנים מצחיקים.

נוביצקי: סליחה. קוראים לי דירק, אני פאוור פאוורד בן 36. ב2007 הפכתי לMVP  האירופאי הראשון בתולדות הליגה של העונה הסדירה, ו ב 2011 הובלתי את קבוצתי לאליפות מרגשת ומתוקה, ובתור קינוח קיבלתי את גביע ה –  MVP  של הגמר.

פול: אני כריס פול, וכפי שכולכם יודעים, אני הרכז של הקליפרס. עם כל הכבוד לרכזים הגדולים הנוספים במערב, אני הייתי כאן כבר לפניהם, עוד בימים שדרון וויליאמס היה רלוונטי. לקראת גיל 30 (פול יחליף קידומת במאי הקרוב) אני כבר לא מתכוון להסתפק במחמאות. אני יודע שלא התחלתי את העונה בצורה הכי טובה ועשיתי טעויות, אבל אני ממש לא מתרגש מזה. מאז שבלייק נפצע העליתי הילוך, וממש לא אכפת לי את מי נפגוש בפלייאוף.

דאנקן: שמי טים דאנקן. הפסדתי בהגרלה ולכן אני פה. בפלייאוף הבא עלינו לטובה אחגוג יום הולדת 39. זוהי עונתי ה – 18 במועדון. מצד אחד אני לא מרגיש כ"כ מבוגר וחושב שאני מתמודד בכבוד מול כל הכוכבים הצעירים, אך מצד שני אני לא תמיד מרגיש את הברכיים… אני שונא להפסיד, ולכן אני לא מרוצה מהמאזן העונתי שלנו, אבל עם כל הניסיון שיש לנו במערכת, אנחנו לא דואגים יתר על המידה. טוני ומאנו יגיעו לפלייאוף, השלשות של קוואי ודני ימצאו את דרכן פנימה, קואץ' פופ יצעק עלינו בכל מקרה, ובאמת, כמה פעמים אפשר לומר לכם לא להספיד אותנו?

ווסטברוק: לפני שאתם מתרעמים על כך שאני נציג הת'אנדר, חשוב לי לציין שאם קווין (דוראנט) לא היה עכשיו על מיטת הטיפולים, הייתי נותן לו לבוא איתי. אני קומבו גארד בן 26, ואני עדיין כועס על כל ה"עיתונאים" וה"כתבים" ועל כל אותם…

עו"ד הופסטר: ראסל…

ווסטברוק: קיצר, על כל מי שהעז לחשוב שאני לא אהיה בפלייאוף, ובטח על מי שביקר את בחירתי למשחק האולסטאר. ראיתם אותי באולסטאר? 41 נק'? תואר MVP? בדיוק מה שחשבתי. לא היה לי מה להוכיח לכם והוכחתי זאת במגרש. עכשיו בנוגע לפלייאוף, אתם באמת מאמינים שלא אהיה שם?

הופסטר: אוקיי תודה לך ראסל זה יספיק לעכשיו.

אני רוצה לפנות כרגע אל קארי והארדן. בעונת 2012-13, שניכם הובלתם את קבוצותיכם אל הפלייאוף לאחר הפסקה של כמה שנים (יוסטון 3, ג"ס 5). מאז, שניכם ממשיכים להתקדם, והשנה אתם משחקים את הכדורסל הטוב בקריירה שלכם. לצד ההצלחה הקבוצתית, אתם נחשבים למועמדים הבכירים לתואר ה MVP – של העונה. כמה חשוב לכם לזכות בתואר?

קארי: מי שאומר שהתואר לא חשוב לו, משקר. זהו אולי התואר הנכסף ביותר בעולם שלנו, שחקני ה NBA, וכמובן שאשמח לזכות בו. עם זאת, אני לא חושב שאתן לכך להשפיע על משחקי. אני אוהב לרכז את המשחק ולגעת בכדור, אך אני לא מרגיש שאני כופה את עצמי על המשחק, וכאשר אני מזהה שאחד מחבריי לקבוצה חם, אני אחפש אותו בכל הזדמנות (ע"ע קליי ת'ומפסון ושיא הנק' לרבע בודד). אני מניח שאם נשמור על המקום הראשון בליגה הסיכוי שאזכה בפרס יהיה גבוה למדי, אך עם כל הכבוד, אעדיף להפסיד במרוץ זה ולהתנחם בתואר ה MVP  של הגמר, כשאני לא מתכוון להיות השני שזוכה בו למרות הפסד קבוצתי, כפי שעשה ג'רי ווסט (שחקן הלייקרס האגדי שמופיע בלוגו של הליגה).

הארדן: אני חושב שכבר בעונה הראשונה שלי ביוסטון הוכחתי שאני אחד השחקנים הטובים בליגה כולה. בשנה שעברה פרגנתי לחברי לקבוצה לשעברKD  (דוראנט) על הזכייה המוצדקת שלו בתואר, אבל העונה אני חושב שזה הזמן שלי. אני מאוד מעריך את הישגיו של קארי השנה, אבל חבר'ה, בחייאת, תראו איזה סגל יש לו! יש להם (גולדן סטייט) חמישייה מעולה, ושני אולסטארים לשעבר (איגאודלה, דיוויד לי)שעולים מהספסל! הסנטר שלהם, בוגוט, לא נבחר סתם ראשון בדראפט, ואל תגידו לי עכשיו שהוא נפצע כל שני וחמישי, כי הסנטר שלנו, גם הוא בחירה מס' 1 בדראפט (הווארד), שיחק השנה פחות משחקים מבוגוט (32 לעומת 40), וזה לא צפוי להשתנות בקרוב.

אם זה לא מספיק לכם, אני הקלע המוביל בליגה (27.3 נק' למשחק), לא החמצתי אף משחק העונה, וכשאני מתחמם, הדרך היחידה לעצור אותי היא בעבירות, וגם זה לא עוזר. תבדקו את המספרים חברים. נשלחתי השנה לקו העונשין 531 פעמים, יותר מ – 100 פעמים מהשני אחריי, לברון, והענשתי משם 460 פעמים (86.6%, שיא קריירה), גם כאן, יותר מ 100 פעמים מהשני אחריי, ג'ימי באטלר. אני השוטינג גארד הטוב בליגה, ואני מוביל אותנו למקום השלישי למרות אינספור שינויים בחמישייה שלנו עקב פציעות. למען הזקן, עולים איתי עכשיו בחמישייה שני שחקנים שנופו מאולימפיאקוס(פטריק בברלי וג'ואי דורסי).

ותגידו לי, ראיתם כמה השמיצו אותי בקיץ? הארדן קונוס בהגנה, הארדן לא שומר, להארדן לא אכפת… שלא תחשבו שלא נעלבתי. עבדתי קשה והשתפרתי משמעותית, וזה בא לידי ביטוי גם במס' שלי: 5.8 ריב', 2 חט' ו 0.8 חס' למשחק, שיאי קריירה בכל הקטגוריות.

עוד לא סיימתי. גם אני קראתי על זה שאני אנוכי ומבדל את עצמי מחבריי לקבוצה. יודעים משהו? אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים אבל…

ווסטברוק: אני רוצה להתערב

הארדן: תודה באמת. ראסל היה חבר שלי לקבוצה. ספר להם שאני ממש לא אנוכי ומוסר השנה מס' שיא של אס' למשחק (6.8).

ווסטברוק: לא לא… אני רוצה להתערב בדיון הזה, ולשאול למה אני לא חלק ממנו?!?!?! קווין חצי עונה בחוץ, המס' שלי מדהימים, החזרתי אותנו לפלייאוף, ומספיק עם הקשקוש הזה של "ראסל בקושי שיחק"… אני מבין שבמשך חמש עונות הרגלתי אתכם לטוב (לא החמיץ אף משחק), אבל מה לעשות, לפעמים צריך לשבת בצד, והשנה עשיתי את זה בסה"כ 14 פעמים, לא 30, ושיחקתי כבר ב 43, כולה עשרה פחות מקארי.

הופסטר: תודה ראסל… ג'יימס, סכם לנו בבקשה את דבריך

הארדן: התואר חשוב לי. אני יודע שקרי פייבוריט, אבל אם יש צדק בליגה הזו, אני בדרך לעשות היסטוריה ולהפוך לשחקן הראשון שזכה קודם בתואר "השחקן השישי של העונה" ואז בתואר ה – MVP של העונה (ביל וולטון זכה בתואר ה MVP ב 78' ו ב1986 בתואר השחקן השישי של העונה).

הופסטר: עונת ה NBA אמנם מאוד ארוכה, אך אבקש כי מעתה תקצרו את תשובותיכם. אני רוצה לפנות לשני חברים שיודעים להעריך את זמנם בליגה, מבוגרי הפאנל, דאנקן ונוביצקי.
אתם בני 38 ו 36, זכיתם בכמעט כל תואר אפשרי, ומקומכם בהיכל התהילה מובטח. אין ספק כי שאיפתכם היא לזכות השנה באליפות, אך לאור מצבן הנוכחי של ס"א ודאלאס, האם אתם באמת חושבים שזה אפשרי?

דאנקן: בהחלט. אנחנו האלופים.

עו"ד הופסטר: אתה יכול להרחיב קצת?

דאנקן: ביקשת לקצר.

עו"ד הופסטר: ….

דאנקן: …

נוביצקי: לזה אני קורא הומור! ועכשיו לחלק הפחות מבדר, הקבוצה שלי… היו לי המון תקוות בתחילת העונה. בדיוק כמו טימי, גם אני הסכמתי לקצץ בחוזה לטובת הקבוצה כולה. מרק (קיובן) עשה עבודה מצוינת ופתח את הארנק כדי לגנוב את פארסונס, להחזיר את טייסון (צ'אנדלר), ועם כל אי הנעימות, לחתוך את הישראלי שנראה כמו האח הקטן של פארונס (גל מקל) כדי להחזיר את בראה. התחלנו די טוב, ההתקפה הייתה מדהימה והייתי מרוצה, אבל זה היה ברור שאנחנו לא מספיק טובים, ולכן הבאנו את רונדו מבוסטון. לצערי המהלך לא הצליח כל כך, ואני מאוד מקווה שאמארה יביא את השינוי, אבל ראיתם מה קרה לקבוצה האחרונה שבנתה עליו…

הופסטר:  דירק, אתה כמובן חתמת ל 3 שנים ותמשיך איתנו גם בעונה הבאה. טים, החוזה שלך מסתיים העונה, ועוד לא ברור אם תישאר או לא. מכיוון שברור לי שלא נחלץ ממך תשובה לגבי עתידך, אני רוצה לפנות לשני שחקנים שהוזכרו כמועמדים לתפוס את מקומך, מארק גאסול, ולמרקוס אלדריג'

שניכם מסיימים חוזה העונה. אתם פחות או יותר באותו הגיל, וצפויים לקבל הצעות מפתות הקיץ, מקבוצות שיבטיחו לכן אפשרות לזכות בתואר כבר באותה עונה, וכמובן שישנה האפשרות שתישארו במקומכם הנוכחי.  עד כמה משפיעות עליכם המחשבות על החוזה הבא שלכם, אולי החוזה הגדול האחרון בקריירה?

גאסול: להזכירך, אנחנו הגענו לגמר המערב כבר לפני שנתיים ונעצרנו רק ע"י הספרס. אם הפלייאוף היה מתחיל היום, אני בטוח שהיינו מתגברים עליהם. זו העונה הטובה בתולדתנו, יש לנו חבורה יציבה שרצה כבר כמה שנים, ההנהלה מבצעת מהלכים נכונים, ואין לי שום סיבה להאמין שבקבוצה אחרת יהיה לי צ'אנס גבוה יותר לזכות באליפות. בקשר לחוזה הבא, גם בקשר לזי-בו (זאק ראנדולף) היו המון שמועות וראית, הוא נשאר איתנו ותוגמל כראוי. לסיכום, אני לא דואג, ומתרכז במטרה שלנו העונה, זכייה באליפות.

אלדריג': אני מבין שלאור העבר שלי עם הקבוצה (לפני שנתיים אלדריג' שקל לבקש טרייד) וסט הכישורים שלי, יש לי ביקוש במקומות אחרים, אבל אנשים לא מבינים שאם לא הייתי רוצה להיות כאן, כבר הייתי במקום אחר. אז נכון, הסגל שלנו לא מפחיד כמו של קבוצות אחרות, ובאמת יש לנו נטייה להתחיל את העונה מצוין ואז לחוות נפילה, אבל בפלייאוף הקודם עברנו סיבוב, וכולכם ראיתם שדמיאן לילארד הוא אכן השחקן הגדול לו פיללנו.

האם המחשבות על החוזה הבא משפיעות על המשחק שלי? בכלל לא. יש לי בעיה באגודל שמצריכה ניתוח שעלול להשבית אותי לתקופה די ארוכה. האפשרות הטובה ביותר עבורי הייתה לעבור אותו כבר עכשיו, אך מכיוון שאני לא רוצה לנטוש את חבריי, החלטתי לדחות את הניתוח עד לסיום העונה ולשחק למרות הכאבים, תוך כדי כך שאני מסתכן בהחמרת המצב. אם זוהי לא מחויבות, אני לא יודע מה כן…

הופסטר: כריס, ראסל, כידוע לכם, הייתה לנו עונת טריידים עמוסה, כאשר ביום האחרון לביצוע טריידים נשבר שיא ליגה כאשר לא פחות מ 37 שחקנים הועברו לקבוצות חדשות.

בעוד הקליפרס הסתפקו בטרייד המוקדם שהביא את אוסטין ריברס לקבוצה, אוקלהומה הייתה פעילה מאוד, ובנוסף לדיון וויטרס שהגיע מקליבלנד, היא השיגה ביום האחרון לביצוע טריידים את די ג'יי אוגוסטין ואנס קאנטר, וכן ונפרדה מקנדריק פרקינס ורג'י ג'קסון.

מהי דעתכם על השינויים בקבוצה?

פול: אוסטין ריברס הוא שחקן צעיר ומוכשר עם עתיד ורוד, הוא מהווה שדרוג עצום על פני פארמר (ששוחרר) וייכנס במהרה לנעליו של המחליף שלי אשתקד, דארן קוליסון. אני אשמח לחנוך אותו, ואין לזה קשר שהוא הבן של המאמן, עובדה שגיליתי רק עכשיו. דרך אגב קוליסון, שלפני שהיה המחליף שלי בקליפרס, היה המחליף שלי בניו אורלינס… האם ידעת שווסטברוק היה המחליף שלו במכללות?

הופסטר: כן כריס… ראסל, תורך.

ווסטברוק: אני אתעלם מההערה האחרונה של פול, אני בנאדם בוגר, ובקשר לטריידים, אני רוצה לחזור על דבריי מהשבוע שעבר: היינו מועמדים לאליפות, ובלי רג'י ג'קסון, אנחנו עדיין מועמדים לאליפות…

בנוסף, בניגוד לטורקי של הקליפרס (טורקוגלו), הטורקי שלנו הוא שחקן כדורסל ויוסיף לנו לראשונה בתקופתי בקבוצה שחקן פנים שיכול לשחק עם הגב לסל. די ג'יי הוכיח את עצמו בשנתיים האחרונות כמחליף טוב, ובלי ששמתם לב השגנו גם את קייל סינגלר שהוא אחלה שחקן. ברגע שדוראנט חוזר, וכל עוד אני כשיר, יש לנו את הסגל החזק בליגה.

 

הופסטר: כעת אקרין לכם שקף של אחת מסוכניות ההימורים הגדולה בלאס וגאס.

לפי רוב הסוכניות, גולדן סטייט ואוקלהומה הן המועמדות הבכירות לזכות באליפות המערב, ויוסטון מדורגת אחרונה מבין 8 הראשונות. ג'יימס, דירק, דעתכם על דירוג זה?

ג'יימס: זה מכעיס אותי. אנחנו במקום השלישי במערב, יש לנו סגל מוכשר עם כמה שחקני הגנה משובחים, ועדיין לא מקבלים את הקרדיט הראוי. בכלל, ברגע שדוויט, שהוא לדעתי עדיין הסנטר מס' 1, ייכנס לכושר, אין סיכוי שהפאשלה מהשנה שעברה נגד פורטלנד תחזור על עצמה.

נוביצקי: אם היינו מייחסים יותר מדי חשיבות למה שכולם אומרים, לא היה לנו סיכוי לזכות באליפות. ב – 2011 לא מעט אנשים חשבו שנודח כבר בסיבוב הראשון מול פורטלנד. כשהובלנו 0-3 על הלייקרס עוד היו כאלה שחשבו שלקובי וחבריו יש סיכוי לבצע מהפך, ובגמר מול אוקלהומה כמה כבר האמינו שנעצור את דוראנט וווסטברוק? משם המשכנו לאליפות על חשבון מיאמי ללא יתרון ביתיות, וכל הפעולות שלנו העונה נועדו כדי לחזור למעמד זה. בנוסף, אל תשכחו מי הקשתה על סן אנטוניו יותר מכולן בפלייאוף.

הופסטר: אני רוצה לפנות לקארי וווסטברוק.  סטף, מתחילת השנה אתם משחקים מצוין ונמצאים כבר זמן רב במקום הראשון בליגה. בד"כ הבונוס הגדול בלסיים ראשונים, מלבד יתרון הביתיות עד לגמר המערב לפחות, הוא הגרלה נוחה יחסית בסיבוב הראשון. השנה זה לא המצב, כאשר מלבד מפגש אפשרי עם שתי קבוצות שהדיחו אתכם בשנתיים האחרונות, הקליפרס וסן אנטוניו, ישנו סיכוי טוב שתפגשו דווקא את אוקלהומה, אחת הקבוצות החזקות בליגה בשנים האחרונות. אם הייתה לכם את האפשרות לבחור את מי לפגוש, במי הייתם בוחרים?

קארי: את השמינית במזרח…

– כולם צוחקים –

ובנימה רצינית יותר, שאלה קשה. את הקליפרס אנחנו ממש לא אוהבים, ועם סגל מלא, היינו שמחים לטאטא אותם בסיבוב הראשון, אבל לצערי הסיכוי שנפגוש אותם נמוך למדי. אני מאמין שנפגוש את סן אנטוניו או אוקלהומה, ולא, אנחנו בכלל לא מפחדים.
עם זאת, מדובר בשתי קבוצות מנוסות, שבניגוד אלינו כבר הוכיחו כי ביכולתן לזכות באליפות המערב, ובתור שחקן במועדון, שב 2007 היה שותף בסדרה בה המדורגת שמינית ניצחה את הראשונה (גולדן סטייט של בארון דיוויס הדהימה את דאלאס), מי אנחנו שנגיע שאננים?

ווסטברוק: עם כל הכבוד לגולדן סטייט  של 2007 וממפיס שהדיחה ב 2011 את סן אנטוניו, אין מה להשוות בינינו. אם אכן נסיים במקום ה – 8, זה ברור לכולם שנהיה המדורגת 8 החזקה ביותר בעשור האחרון ללא תחרות. תבינו, אנחנו לא "הסוס שחור", ולא "הקבוצה שיכולה לעשות צרות ". אנחנו הקבוצה הכי חזקה והכי מוכנה לאליפות במערב. הסיבה היחידה שאנחנו עדיין בלי טבעת היא פטריק בברלי המלוכלך לפני שנתיים והפציעה של איבקה שחזר מאוחר מדי מול סן אנטוניו בשנה שעברה. השנה יהיה בסדר, ואף קבוצה לא תעצור אותנו. בטח לא אתם.

הופסטר: לשם סיכום הדיון, ברצוני לפנות למארק,למרקוס, כריס וטים, האם יש משהו שתרצו לחלוק אתנו לסיום, ומהן הציפיות שלכם לגבי המשך העונה?

גאסול: מבלי לפגוע בחברנו לשעבר לקבוצה טיישון פרינס, אני מרגיש הרבה יותר בטוח לגבי סיכויינו בפלייאוף מאז שג'ף גרין הגיע במקומו. כבר לפני הגעתו היינו בדרכנו הבטוחה לעונה הטובה בהיסטוריה של המועדון, ולפני שנה כבר הוכחנו שאין לנו בעיה לקלוט בטרייד שחקן של בוסטון (קורטני לי) היישר לחמישייה. בנוסף, יש לנו את הרכז הכי אנדרייטד בליגה, מייק קונלי, התיאום ביני לבין זאק (ראנדולף) מושלם,וינס (קארטר) עוד יכול להתעורר בפלייאוף, וטוני אלן הוא הברוס בואן של זמננו. אני מאמין שנסיים לפחות במקום השני במערב, ושהשנה בסדרה של 7 משחקים, אין אף קבוצה שמסוגלת עלינו.

למרקוס: אני חושב שלא  מכבדים אותנו מספיק. לדמיאן ממש עשו "טובה" כשבחרו אותו לאולסטאר לאחר שבערך חצי מהנבחרים לפניו נפצעו, ווסלי מת'יוז הוא מכונת שלשות (רביעי אחרי קרי, קורבר וקליי ת'ומפסון) ובנוסף שומר טוב מאוד. אני גם לא מבין איך העסקה במהלכה השגנו את ארון אפללו, שחקן שישי ברמה של שחקן חמישייה, בקושי זכתה לתשומת לב. אני מאמין שהמקום הרביעי שלנו די מובטח, כי אוקלהומה לא תסגור את פער 6 המשחקים בינינו, ועם או בלי ביתיות, יודע שאנחנו יכולים לעבור את יוסטון פעם נוספת, וגם את הקליפרס או דאלאס. חצי גמר? משם הכל פתוח.

פול: לא אתכחש לכך. קשה לנו בלי בלייק (גריפין), אבל במקום לבכות על היעדרו, אני מנצל את הזמן כדי לשפר עוד יותר את התיאום שלי עם דיאנדרה (ג'ורדן). אתם ראיתם מה הוא עושה במשחקים האחרונים לא?

בלייק עוד יחזור, ויחד עם קרופורד ורדיק, אנחנו עדיין אחת מהקבוצות הטובות ביותר במערב. אני לא יודע אם נשיג יתרון ביתיות בסיבוב הראשון, אבל אני חושב שאנחנו עדיין פייבוריטים מול קבוצות כמו יוסטון, פורטלנד, או דאלאס.

דאנקן: היו לנו ימים טובים יותר. ייתכן וירידת המתח עם כתוצאה מהזכייה באליפות השפיעה עלינו, אך אני רוצה להרגיע את אוהדינו: הכל בשליטה, מקומנו בפלייאוף אינו בסכנה. אנחנו מכבדים את 7 הטוענות לכתר שלנו, אך רוצים להזכיר לכולן מלבד יוסטון שפשוט לא פגשנו, שאת כולן ניצחנו לפחות פעם בסדרת פלייאוף בשלוש השנים האחרונות, ושאנחנו בהחלט מסוגלים לעשות זאת פעם נוספת. אנחנו מתקשים השנה בחוץ? אל תבנו על זה בפלייאוף. היינו בסרט הזה מספיק פעמים, ומטרתנו עומדת בעינה: אליפות.

הופסטר: תודה רבה לכם. בשם כולם, אני מאחל לכם הצלחה בפלייאוף, כמה שפחות פציעות, וכמה שיותר כדורסל איכותי.

מקווים שנהניתם