עונת 2026/27 פותחת את השבוע השני שלה עם מקבץ מצומצם ואיכותי של משחקי כדורסל בזמן ספירת הקולות. צאו להצביע, אבל אחרי שאתם קוראים את הפריוויו.
02:00 – ניו יורק ניקס (3-0) – דטרויט פיסטונס (0-3)

ניו יורק האלופה הראשונה מאז דאלאס שפותחת עונה עם שלושה הפסדים רצופים. מה קרה? שניים מתוכם היו מול פילדלפיה ובוסטון החזקות, השלישי מול אורלנדו. הקבוצה שהפסידה בארבעה משחקי פלייאוף בכל העונה שעברה עדיין לא חצתה את רף 102 הנקודות.
הבעיה, כך נראה, בהתקפה. ג'יילן ברונסון קולע ב-39% מהשדה. קארל אנתוני טאונס, בזמן מחלוקת על הארכת חוזה, לוקח 12 זריקות למשחק. מיקאל ברידג'ס החטיא 18 מ-23 זריקותיו העונה. ההתקפה הזאת עבדה בפלייאוף, אבל הכדורסל בעונה הסדירה אחר. ברונסון לא צריך לקחת 22 זריקות למשחק בזמן ששני השחקנים הבאים אחריו לוקחים ביחד 23. תוסיפו לזה מעט חלודה ואת הדרייב של קבוצות מול האלופה, ומשהו בסיסי צריך להשתנות בניו יורק. ברונסון בעצמו אמר שההתקפה תלויה בו יותר מדי.
הדרייב הזה עשוי להשפיע אף יותר אצל הפיסטונס. דטרויט פתחה את העונה הנוכחית בנקודה בה הפסיקה את העונה הסדירה הקודמת, עם הגנה טובה ופיזיות שהגבילה את פילדלפיה ל-93 נקודות. בשני המשחקים הקודמים הם חצו את רף ה-120.
שחקנים כמו דאנקן רובינסון (54% מהשלוש, 9.3 ניסיונות), ג'ון קולינס (50%, 4.7), דניס ג'נקינס (71%, 2.3) וג'בונטה גרין (46.2%, 4.3) קוליים באחוז לא אופייני מהשלוש והופכים את החיים של קייד קנינגהאם לקלים יותר. ג'יילן דורן נראה כמו בשנה שעברה, לטוב ולרע. קולינס נכנס בצורה טובה לנעליים של טוביאס האריס, אוסאר תומפסון שומר על כל העולם. כשהם נראים ככה, איזייאה ג'ו יכול להיכנס לעניינים בשקט יחסי.
ובכל זאת, עברנו שבוע. שחקני דטרויט לא באמת יכולים להחזיק עונה שלמה באחוז כזה, כולל רובינסון בעולם בו הוא זורק תשע שלשות למשחק. הניקס לא תפסיד בכל 82 המשחקים שלה. זה מרגיש כאילו יש כאן משחק בין קבוצה אחת בכושר קליעה מדהים לאחת בכושר קליעה לקוי. אני נוטה ללכת עם הלב של האלופה, בעיקר בזכות הפתרונות ההגנתיים שלה לקנינגהאם. ניו יורק תנצח ב-8.
05:00 – לוס אנג'לס לייקרס (0-3) – פורטלנד טרייל בלייזרס (0-2)
שתי קבוצות שעדיין לא הפסידו העונה. הלייקרס גברו על גולדן סטייט, הקליפרס ויוטה, וספגו מעל 115 נקודות בשני המשחקים האחרונים. הם חזרו מפיגור גדול מול הג'אז בהופעה מדהימה של לוקה דונצ'יץ', שקלע 52 נקודות. לוקה (שיפגוש את פורטלנד לראשונה מאז דצמבר 2024) לוקח 23 זריקות למשחק, כמעט כפול מאוסטין ריבס לו 12.
ריבס יעיל באופן מפתיע הודות ל-9.7 זריקות עונשין למשחק. ווקר קסלר השתלב בצורה נחמדה, אבל קשה עד בלתי אפשרי לשפוט את הגרסה הזאת של הלייקרס. זה לא מושפע רק מזה שעברנו שבוע, אלא מהיריבות. שתיים מהן צפויות לסיים בחמישייה התחתונה של המערב, השלישית נראית רע עד כה. אם הם צריכים 52 נקודות של דונצ'יץ' בשביל לנצח את יוטה, כמה הם יכולים להחזיק מול קבוצות טובות באמת? לפני שנענה על זה, מה שכנראה לא יקרה השבוע, נשאל האם פורטלנד קבוצה טובה באמת.
הבלייזרס פתחו את עונת 2026/27 בניצחון מטורף על פיניקס ואז התקשו, אך ניצחו, את סקרמנטו. דמיאן לילארד נראה לא רע בכלל אחרי שנה בחוץ, דני אבדיה נראה מצוין. ברגע שלילארד וג'ה מוראנט מושכים אליהם אש אנחנו רואים את דני מגיע למבטים קלים יותר ויכול להשקיע אנרגיה בהגנה, שני דברים שלא באמת היו שם בשנה שעברה. נגד סקרמנטו למשל, במשחק כדורסל לא גדול, הוא הגיע ל-26 נקודות.
ובכל זאת, יש לפורטלנד בעיות. אתם מאמינים בקו אחורי של לילארד ומוראנט הגנתית? הכישרון ההתקפי של הגארדים של הלייקרס גדול, ומצ'אפ של לוקה או ריבס מול אחד מהשניים מרגיש כמו סל קל. דונובן קלינגן בצבע וטומאני קמארה מחוצה לו עשויים לעזור, אבל בסופו של דבר הגנת NBA נמדדת בנקודת התורפה שלה. אפשר לטעון אותו דבר, אגב, בנוגע לצד השני – לוקה וריבס לא שחקני הגנה מדהימים, בלשון המעטה, וקלינגן מסוגל לרווח את המשחק בשונה מקסלר. מה יהיה העומס ההגנתי עליו?
מדובר אולי במשחק המעניין ביותר של הערב מבחינה טקטית, בלי קשר ללוח השעות, השידור (ישיר בערוץ הספורט) או אבק הכוכבים של דני ולוקה. המפגש הזה עשוי להיות משמעותי במקרה של שובר שוויון על המקום השישי העונה. רק מהמשפט הזה אפשר להבין שאני לא כל כך מאמין בלייקרס, אבל אני חושב שהכישרון הגולמי שלהם והבעיות של פורטלנד גדולים מדי בשביל שהם יפסידו פה. לוס אנג'לס ב-12.
02:00 – סן אנטוניו ספרס (2-1) – סקרמנטו קינגס (3-0)
אחרי עונה בה הגיעו לגמר, הספרס החליטו לשנות חמישייה. דילן הארפר פותח כשוטינג גארד, סטפון קאסל כסמול פורוורד ודווין ואסל, 1.96 מ' ביום מוצלח, הוא הפאוור פורוורד הפותח בקבוצה שרצה לאליפות. ג'וליאן שמפניי עולה מהספסל, האריסון בארנס יצא מהרוטציה וטוביאס האריס עדיין לא שיחק העונה.
אני לא אוהב את זה. הם אמנם ניצחו במשחק האחרון מול שאריות דאלאס, בלי קופר פלאג וקיירי אירווינג, אבל בסופו של דבר העומס על ויקטור וומבניאמה גדול יותר משמעותית. המועמד ל-MVP קולע ב-36.5% מהשדה, מאבד 2.7 פעמים ומוסר 2.3 אסיסטים למשחק. העומס ההגנתי עליו גדל בהתאם, כשיש פער של 28 סנטימטרים בינו לבין השחקן השני בגובהו.
הארפר עצמו נראה טוב, ולכן הפתרון עשוי להיות הורדתו של ואסל לספסל. מחליפי הספרס יקבלו שחקן שיכול להוביל כדור ולהיות מעט יותר דומיננטי, בזמן שהחמישייה תרוויח מהפיזיות של שמפניי או הניסיון של האריס. יש תסריט בו החמישייה הכי טובה של הספרס כוללת את שניהם לצד הארפר וקאסל. וומבניאמה 2.24 מ', אבל הספרס צריכים לנצל את הכוחות שלו בצורה המיטבית.
מזל שיש סקרמנטו. הקינגס הפסידו את שלושת המשחקים הראשונים שלהם, בדרך לעונה בה הם יהיו ב"אזור הירידה", אחת משלוש הקבוצות הרעות ב-NBA. בדומה לכל קבוצה גרועה, מתרחשים שם דברים מוזרים. דומנטאס סאבוניס לוקח 17 ריבאונדים ולוקח 9 זריקות בערב. זאק לאבין ממשיך להתבסס בתור קווין מרטין של ימינו, אפילו באותה קבוצה. דריוס אייקף הרוקי קולע 22 נקודות ב-25 זריקות. פרשס אוצ'יווה וקיגן מארי מקבלים קרדיט שלא היו מקבלים בשום מקום אחר.
אפשר לדבר על הריבאונד של סאבוניס והדקות של הצעירים, כולל עמנואל שארפ שנראה לא רע, אבל אין כאן סיפור. אם סן אנטוניו, אלופת המערב, מפסידה לקבוצה הגרועה ביותר בו? פדיחה זאת לא מילה. סן אנטוניו ב-25.
01:30 – בוסטון סלטיקס (1-2) – ברוקלין נטס (3-0)
בוסטון קבוצת עונה סדירה מצוינת וראינו את זה גם השנה, כשהם ניצחו את האלופה מניו יורק ואת שיקגו הלילה. המשחק מול הבולס לא היה משחק גדול של פול ג'ורג' (5 מ-14) או ג'ייסון טייטום (7 מ-17, 7 ריב', 6 אס'), אבל זה הספיק. הסלטיקס קלעו 21 מ-44 מהשלוש והצטיינו בהובלת פייטון פריצ'רד, הוגו גונזאלס וסם האוזר מהספסל.
זאת חלק מהגדולה של הסלטיקס, אותה גדולה שהובילה אותם ל-56 ניצחונות בעונה שעברה שהייתה ברובה בלי טייטום ובלי סנטר פותח אמיתי. הם זורקים כל כך הרבה שלשות, 39 מול הניקס ו-44 כאן, שזה שווה ניצחונות. טייטום שחקן טוב יותר מג'יילן בראון ואחד שמשפיע משמעותית יותר על ההתקפה במה שמייצר מבטים לחבריו, פול ג'ורג' נראה מדהים במשחק בו הם איבדו יתרון מגוחך מול דטרויט ומרגיש בנוח בתור סייד-קיק. בוסטון יודעת מה היא רוצה, יודעת איך להגיע אליו ומועמדת ריאלית, בעיניי, לראשות המזרח.
מה קורה בברוקלין? שאלה טובה. דני וולף ובן שרף קיבלו דקות ראשונות העונה בגארבג' טיים מול אינדיאנה, כשקבוצתם עדיין בלי ניצחון העונה. ההווה, בדמות מייקל פורטר ג'וניור וג'וליוס רנדל, לא מספיק טוב. יש תסריט בו MPJ עובר בטרייד כלשהו כשהוא חוזה נגמר, ורנדל מגיע למספרים אישיים נחמדים אבל לא זורק מספיק (22 נק' ב-13 זריקות למשחק) או מוביל לניצחונות.
מה עם העתיד? עזבו. ייגור דיומין פתח עונה שנייה כשחקן חמישייה וקולע ב-30.8% מהשדה עד כה. מיקל בראון ג'וניור עם 28% בשני משחקיו הראשונים בליגה, כשהוא כבר הספיק להראות שפת גוף מדאיגה לאחר שהוחלף מול קליבלנד. ארבעה מחמשת השחקנים שהם בחרו בסיבוב הראשון בשנה שעברה – נולאן טראורה, וולף, שרף ודרייק פאוול – לא ברוטציה. שני האחרונים אף הורדו לג'י ליג.
המשחק הזה מפגיש בין שתי הקבוצות מהטרייד המיתולוגי על פול פירס וקווין גארנט. מאז אותו טרייד, לפני 2013/14, ברוקלין ניצחה שתי סדרות פלייאוף. בוסטון? 17. לסלטיקס יש עבר, הווה ועתיד. לברוקלין יש פרקט אפור. בוסטון ב-25.
