שלום לכולם וחג פתיחת NBA שמח לכולנו, היום סוגרים את שבוע המשחקים הראשון ואני שמח להכריז שהשנה אני אכתוב באופן קבוע את הפריוויו של ימי שני. מצפה לנו עונה מרתקת, שכבר נפתחה בסערה עם מהפכים בלתי נתפסים ותצוגות אדירות של השחקנים הטובים בעולם.
במהלך העונה, אשתדל בשבועות מסוימים נושא ספציפי לפריוויו. לכבוד פתיחת העונה, אתמקד בשאלה אחת שרלוונטית עבור כל קבוצה לקראת העונה הקרובה.
1:00 וושינגטון וויזארדס (1-2) – שארלוט הורנטס (1-2)
וושינגטון: מה הרצפה שטריי יאנג ואנתוני דיוויס מביאים לקבוצה הזאת?
אחרי שנים של הפסדים והרגשה שהרגע היחיד שרלוונטי כל שנה הוא נפילת כדורי הפינג-פונג בלוטרי, סוף-סוף יש לאוהדי וושינגטון תקווה כלשהי להיאחז בה – והשאלה היא כמה באמת גדולה התקווה הזו? האם רף המינימום לקבוצה עם טריי יאנג, אנתוני דיוויס וחלקים משלימים טובים מסביב היא פליי-אין? אין עוררין על כך שאנתוני דיוויס יחמיץ הרבה משחקים בעונה הזאת, אבל נצא מנקודת הנחה שהוא משחק 50 משחקים פלוס-מינוס. לעומתו, טריי יאנג הוא בגדול שחקן יחסית בריא (מלבד העונה האחרונה, הוא שיחק לפחות 54 משחקים בכל עונה, לפחות 60 ב-6 עונות ולפחות 70 ב-4 עונות), ובין אם אתם מאוהביו או משונאיו, ניצחונות בעונה הרגילה הוא יודע להביא (במשך 5 שנים רצופות ההוקס היו לפחות קבוצת פליי-אין איתו כשחקן המוביל). לצידם הבחירה הראשונה איי.ג'יי.דיבאנסטה, אלכס סאר, שחקן השנה השנייה טריי ג'ונסון, קישון ג'ורג', בילאל קוליבאלי, וג'סטין שאמפניי. זה סגל משלים לא רע בכלל. הבעיה העיקרית של וושינגטון לדעתי היא שהיא משחקת במזרח שהתחזק מאוד. אם היא הייתה במערב הייתי אומר בביטחון שכל עוד דיוויס משחק כמות סבירה של משחקים, הקבוצה הזאת תגיע לפליי-אין, אבל במזרח זה יותר קשה. בדירוג העוצמה שלי לפני העונה דירגתי אותם במקום ה-11 במזרח, אז התשובה הישירה שלי לשאלה היא שהרצפה שיש לקבוצה הזאת היא להיות מחוץ לתחרות על הקבוצה הגרועה בליגה, אבל לא קבוצת פליי-אין ודאית.
שארלוט: האם הטרייד על לאמלו בול היה המהלך הנכון?
לדעתי, התשובה היא לא. בחצי השני של העונה שארלוט הייתה קבוצה תחרותית לכל דבר ועניין, ובפעם הראשונה מזה הרבה שנים היא הייתה קרובה להיכנס לפלייאוף. אחרי הטרייד, אני לא חושב שיש לה סיכוי אמיתי העונה. נאז ריד הוא יופי של שחקן, אבל התרומה שלו היא בעיקר לקבוצה שכבר יש בה כוכבים ושאיפות פלייאוף. לא הוא ולא אף אחד אחר בסגל הזה יכול למלא את החור ההתקפי שיש בקבוצה ללא לאמלו. אז נכון שגם עם לאמלו שארלוט כנראה לא הייתה מגיעה רחוק בפלייאוף, אבל כמה הופעות פלייאוף ברצף וכדורסל התקפי מהנה זה המון בשביל פרנצ'ייז כמו שארלוט. ועכשיו להתחיל מחדש, להיות תלוי בהתפתחות של קון קניפל ובבריאות של ברנדון מילר בשביל לחזור לפלייאוף עוד שנה-שנתיים, זו בחירה שקשה לי להבין.
הימור: וושינגטון ב-8
1:00 קליבלנד קאבלירס (1-1) – מינסוטה טימברוולבס (0-3)
קליבלנד: מה השתנה השנה לעומת השנים האחרונות?
קליבלנד בעידן דונובן מיטשל היא קבוצה טובה מאוד מאז שהגיע היא ניצחה 51, 48, 64 ובעונה האחרונה 52 משחקים, אבל בפלייאוף היא מאכזבת פעם אחר פעם. פעמיים ברצף היא הפסידה 1-4 בסיבוב השני, ובעונה האחרונה היא הצליחה להגיע לגמר המזרח אבל חטפה סוויפ מהדהד מהניקס. באף אחת מהעונות האלו לא הייתה תחושה שהיא באמת מסוגלת לצאת מהמזרח, ובזמן שקבוצות כמו פילדלפיה, טורונטו ומיאמי ביצעו מהלכים גדולים ואינדיאנה קיבלה חזרה את האליבורטון, קליבלנד שמרה פחות או יותר על אותו הסגל. היא הביאה את פייטון ווטסון, שחקן שאני אישית מאוד אוהב, אבל קשה להגיד שהוא עושה את ההבדל. שוב עולות אותן שאלות כמו בכל שנה. כבר שלוש שנים אנחנו מחכים לקפיצה ההתקפית של אוון מובלי ושואלים את עצמנו אם זאת השנה שבה זה יקרה, וכבר 17 שנים אנחנו מחכים שג'יימס הארדן יוכיח לנו אחרת בפלייאוף, וכנראה שבשלב הזה נמשיך לחכות עד היום שבו הוא יפרוש. אני לא רואה סיבה לחשוב שקליבלנד תראה לנו משהו אחר ממה שראינו ממנה בשנים האחרונות, ובאופן אישי אני מאוד לא אוהב הנהלות שרואות כמה שנים קבוצה שלא יכולה באמת להתחרות בפלייאוף ומסרבות לבצע שינויים דרסטיים בקבוצה.
מינסוטה: האם יש לה מספיק עומק כדי לצאת מהמערב?
בשנים האחרונות דיברנו על המחסור ברכז/מנהל משחק כבעיה העיקרית של מינסוטה. בקיץ היא הביאה את לאמלו בול, שחקן שכל עוד הוא בריא מתאים כמו כפפה ליד לקבוצה הזאת, וגם התמורה הייתה סבירה בהחלט, אבל עכשיו צצה בעיה חדשה: העומק. כדי להאריך חוזה לאיו דוסונמו, מינסוטה הייתה צריכה להעביר את ג'וליוס רנדל לברוקלין בחינם ודונטה דיוינצ'נזו קרע את האכילס, כך שהיא איבדה שני שחקני רוטציה משמעותיים בסגל שהיה יחסית מצומצם בכל מקרה. בעקבות זאת, הסגל שלה מורכב משמות כמו ג'ונתן קומינגה, בונז היילנד, טרנס שאנון, אייזיאה אוואנס ויואן ברינז'ה. לא מעודד במיוחד לקבוצה שתצטרך להתמודד עם הסגלים העמוקים של סן אנטוניו ואוקלהומה בשביל לצאת מהמערב. חשוב לציין שבינתיים זה נראה מצוין, מינסוטה נמצאת במאזן 0-3 שכולל ניצחון משכנע 106-131 על מיאמי. למרות זאת אני מאמין שהתשובה לשאלה היא לא, ושמינסוטה תצטרך לבצע עוד איזה מהלך אם היא תרצה באמת להתמודד מול סן אנטוניו ואוקלהומה.
הימור: מינסוטה ב-6

1:30 מיאמי היט (3-0) – דאלאס מאבריקס (2-1):
מיאמי: האם יש מספיק סביב יאניס בשביל לצאת מהמזרח?
מיאמי עשתה את אחד המהלכים הגדולים של הקיץ כשהנחיתה את יאניס בסאות'ביץ', ובהקשר למה שכתבתי קודם על קליבלנד, ההנהלה עשתה שינוי דרסטי בקבוצה אחרי מספר שנים של בינוניות – אבל לא ברור האם זה מספיק. העזיבה של נורמן פאוול לשיקגו פגעה מאוד בקבוצה, שנשארה יחסית רדודה. טים הארדווי ג'וניור, פלה לארסון, בובי פורטיס, ניק ריצ'רדס וניקולה יוביץ' – זה לא ספסל מזעזע, אבל כשצריך בפלייאוף שחקנים שיעלו ויתנו דקות טובות מהספסל, לא בטוח שיש כאן מישהו שאפשר לסמוך עליו. מעבר לזה, גם הקליעה היא סימן שאלה מסוים. האם עדיין אפשר לסמוך על קליי תומפסון? אני ממש לא בטוח, ומעבר אליו אין ממש שחקנים שהם מניות בטוחות מחוץ לקשת (אולי טים הארדווי ג'וניור). מיאמי צריכה לקוות שאסופת השחקנים הזאת תצליח להראות יציבות מהשלוש לאורך העונה. גם שאלת מוביל הכדור המשני קיימת במיאמי: יאניס כמובן ינהל את רוב ההתקפות, אבל לא את כולן, והוא לא יהיה כל הזמן על הפרקט. בדקות האלו, מי ינהל את ההתקפה? באם? דביון מיטשל? אף אחד מהם לא נראה אידיאלי לתפקיד הזה. אז התשובה שלי לשאלה כרגע היא 50/50, עם נטייה לכיוון השלילי.
דאלאס: כמה טוב קופר פלאג יכול להיות כבר העונה?
אין הרבה ציפיות כרגע בנוגע לדאלאס, והמטרות שלה העונה יהיו בעיקר לפתח את פלאג ואולי לנסות לתת לו ולשלד סביבו קצת ניסיון פוסט-סיזן. אני בטוח שבדאלאס רוצים ומצפים לראות את פלאג נכנס לאולסטאר כבר העונה, ואני חושב שזה צריך להיות המינימום מבחינתו – כאשר הוא לגמרי יכול להיכנס לאחת מחמישיות העונה.
הימור: מיאמי ב-14
1:30 בוסטון סלטיקס (1-1) – שיקגו בולס (2-1):
בוסטון: כמה משמעותית עזיבתו של ג'יילן בראון?
לדעתי, מאוד. עם כל הקבוצות במזרח שהשתפרו וביצעו מהלכים, אני מצפה מבוסטון להיות היורדת העיקרית, כאשר היא הקבוצה היחידה במזרח שהייתה בפלייאוף בעונה שעברה ונחלשה באופן משמעותי בקיץ. ראיתי לא מעט אנשים שעדיין מאמינים בהם, אבל מבחינתי העזיבה של בראון מחלישה אותם מאוד, וקשה לי לראות אותם באמת מתמודדים העונה על אליפות או כרטיס לגמר.
שיקגו: אין באמת שאלות, רק כמה גרועה הקבוצה הזאת תהיה.
המטרות היחידות של שיקגו העונה הן לפתח את קיילב ווילסון ולהיות פחות גרועים ממילווקי וברוקלין כדי לקבל את האחוזים הגבוהים ביותר בשיטת הלוטרי החדשה. אין ממש שאלות לגבי קבוצה עם מטרות כאלו, הכל די ברור.
הימור: בוסטון ב-22
2:00 מילווקי באקס (3-0) – אינדיאנה פייסרס (1-2):
מילווקי: מי מהשחקנים שהגיעו בתמורה ליאניס שייך לשלד של הקבוצה בטווח הארוך?
כמו שיקגו, למילווקי יש שתי מטרות. הראשונה היא להיות פחות גרועה משיקגו וברוקלין כדי לקבל את האחוזים הגבוהים ביותר בשיטת הלוטרי החדשה, והשנייה היא לנסות להבין מי מהשחקנים שהגיעו בתמורה ליאניס צריך להמשיך כחלק מהשלד של הקבוצה בשנים הקרובות, ומי צריך להיות מועבר שוב בתמורה לנכסים נוספים. זאת שאלה שקשה מאוד לענות עליה, מכיוון שכל השחקנים האלו מגיעים לסיטואציה שונה לגמרי מזאת שהייתה להם במיאמי, וקשה לקבוע איך כל אחד מהם יינצל את ההזדמנות.
אינדיאנה: האם האליבורטון הוא אותו האליבורטון?
זאת אולי הייתה שאלה לפני העונה, אבל אחרי שקלע 23 נקודות ומסר 12 אסיסטים במשחק הראשון, נראה שמדובר באותו שחקן של לפני הפציעה – ומבחינתי אינדיאנה לגמרי בנויה בשביל לעשות ריצה דומה לזו שראינו ממנה לפני שנתיים.
הימור: אינדיאנה ב-26
2:00 אוקלהומה סיטי ת'אנדר (0-3) – פיניקס סאנס (1-1):
אוקלהומה סיטי: האם הם יכולים לאיים על האליפות לאחר הפציעה של ג'יילן וויליאמס?
אני אתחיל באיחול החלמה מהירה לג'יילן וויליאמס, אף פעם לא רוצים לראות ספורטאי עובר פציעה קשה ואני מקווה שיצליח לחזור לפרקט כמה שיותר מהר. עכשיו לכדורסל, במקור לא הייתה לי שאלה על אוקלהומה אבל לאחר הפציעה של וויליאמס, שככל הנראה סיימה לו את העונה, צריך לשאול האם יש להם סיכוי ריאלי לנצח את סן אנטוניו, ואולי עכשיו צריך להכניס לדיון גם את יוסטון ומינסוטה. כרגע קשה לי לראות את אוקלהומה מצליחה לתת פייט אמיתי כל עוד וויליאמס פצוע, יהיה על שיי עומס גדול מאוד בהתקפה והוא יהיה מנהל המשחק/היוצר הבלעדי שלהם, ולהגנות מצוינות כמו אלו של סן אנטוניו, יוסטון ומינסוטה הרבה פחות קשה להגן נגד קבוצה עם התקפה כזאת אז כרגע הייתי אומר שלא, ללא וויליאמס קשה לי לראות את אוקלהומה מאיימת על אליפות.
פיניקס: מהן מטרות הקבוצה לטווח הארוך?
פיניקס הייתה אחת המפתיעות הגדולות של העונה שעברה, כאשר אנשים רבים (ואני ביניהם) צפו שהיא תהיה מהקבוצות הגרועות בליגה, אבל בסוף היא הגיעה לפלייאוף לפני שהובסה ע"י אוקלהומה בסיבוב הראשון. את העונה הזאת היא פתחה עם תבוסה קשה לפורטלנד, אבל עקב חולשת המערב היא ככל הנראה תסיים שוב באיזור הפליי-אין. עם זאת, לא נראה שהסגל הנוכחי של הקבוצה שווה יותר מניצחון או שניים בסיבוב הראשון, ואין בו ממש שחקנים עם פוטנציאל שיכולים להתפתח. כרגע פיניקס בעיקר בונה סגל סביר סביב דווין בוקר ולא עושה הרבה יותר מזה, ויהיה מעניין לראות אם ומתי היא תבחר כיוון ללכת בו. כי למרות שהרשימה מאוד בעונה שעברה ביחס לציפיות, הקבוצה הזאת עדיין לא תחרותית במיוחד.
הימור: אוקלהומה ב-15
2:30 יוסטון רוקטס (0-3) – אטלנטה הוקס (1-2)
יוסטון: כמה החזרה של פרד ואן וליט משפיעה על ההתקפה?
הציפייה מיוסטון לפני העונה שעברה הייתה לתת פייט לאוקלהומה וסן אנטוניו בצמרת המערב. בפועל, היא סיימה רק במקום הרביעי, ועפה בצורה מבישה בסיבוב הראשון ללייקרס נטולי לוקה וריבס. הבעיה העיקרית על הפרקט הייתה התקפה מזעזעת, ללא קליעה וללא הנעת כדור, כאשר היה מחסור ברור במנהל משחק. יוסטון לא ביצעה הרבה מהלכים בקיץ כדי לפתור את העניין, אבל כן קיבלה חזרה את פרד ואן וליט שהחמיץ את כל העונה שעברה עקב קרע בצולבת. החזרה של ואן וליט לדעתי הופכת את יוסטון לקבוצה עם התקרה הגבוהה במערב מלבד אוקלהומה וסן אנטוניו, ולכן גם דירגתי אותה שלישית במערב בדירוג העוצמה. במשחק הפתיחה נגד דאלאס זה נראה טוב: ואן וליט סיים עם 11 אסיסטים ללא איבוד, ויוסטון קלעה 128 נקודות, מאז היא ניצחה גם את סן אנטוניו ואטלנטה ונמצאת כרגע במאזן 0-3 משכנע.
אטלנטה: האם היכולת מהחצי השני של העונה שעברה ניתנת לשימור?
התשובה הקצרה לדעתי היא לא. קודם כל בעיקר בגלל שהמזרח התחזק מאוד, אבל גם בגלל שלדעתי הם תלויים מאוד בסיי.ג'יי.מקולום כמנהל המשחק העיקרי – ולמעשה היחיד – שלהם. עד כמה שסיי.ג'יי היה טוב בחצי השני של העונה שעברה, להיות תלוי ברכז בן 35 שבכל מקרה כמעט אף פעם לא היה היוצר המרכזי בקבוצה שלו זה לדעתי לא רעיון טוב במיוחד.
הימור: יוסטון ב-4
3:00 יוטה ג'אז (2-1) – ממפיס גריזליס (0-3)
יוטה: האם היא תצליח לבצע את קפיצת המדרגה?
לדעתי כן, והחור שנפער בקבוצות אמצע הטבלה במזרח מתאים בדיוק ליוטה – שהביאה את ג'ארן ג'קסון ג'וניור, פיתחה שחקנים כמו קיונטה ג'ורג' ואייס ביילי, בחרה את דארין פיטרסון ונראית מוכנה סוף-סוף לצאת מהתחתית ולחזור להיות תחרותית. אני חושב שכל דבר מלבד פליי-אין יהיה מאכזב מאוד עבור יוטה. על הנייר יש שם יופי של סגל, והם קיבלו הזדמנות מצוינת עם המצב במערב העונה.
ממפיס: כמה טוב קאם בוזר?
ממפיס אומנם ניצחה את כל שלושת משחקיה עד כה, אבל בגדול היא צפויה להיות אחת הקבוצות הגרועות במערב, ועיקר העונה שלה תהיה סביב פיתוח צעירים ובראשם קאם בוזר, הבחירה השלישית בדראפט, שחקן עם המון פוטנציאל שנבחר ע"י רבים להיות רוקי העונה.
הימור: יוטה ב-5
4:00 דנבר נאגטס (1-1) – גולדן סטייט ווריורס (3-0):
דנבר: האם חלון האליפות עדיין פתוח?
לדעתי לא. אני לא אומר שחלון האליפות של יוקיץ' בדנבר סגור, אבל חלון האליפות של יוקיץ' בדנבר עם הסגל הזה לדעתי כבר נסגר. הבעיות של דנבר מאז האליפות עומדות בעינן, והן חמורות מאי פעם. ההגנה עדיין סימן שאלה עצום, הספסל עדיין לא מספיק טוב, ושניהם נפגעו כשדנבר איבדה בקיץ את פייטון ווטסון וטים הארדווי ג'וניור והביאה רק את דמאר דרוזן. ארון גורדון לא מצליח להישאר בריא לריצת פלייאוף. הם לא הגיעו לגמר המערב מאז שזכו באליפות, ולדעתי הסגל הזה פחות טוב משאר הסגלים של דנבר מאז האליפות. בקרוב יצטרכו לבצע שם שינוי משמעותי.
גולדן סטייט: מהן המטרות של הקבוצה הזאת?
כבר כמה שנים אני אומר שלדעתי סטף וגולדן סטייט צריכים להיפרד, ושזה רק יעשה טוב עבור שני הצדדים, אבל לא נראה שזה הולך לקרות. הסגל הנוכחי של גולדן סטייט חלש מאוד. הם תלויים בצורה לא הגיונית בסטף מבחינה התקפית, ומבחינה הגנתית הם חלשים – כמי שראינו בהפסד ללייקרס במשחק הראשון. אולי הם יצליחו להשתחל לפליי-אין בגלל חולשת המערב, אבל האמת היא שאני לא מצליח להבין את ההנהלה של גולדן סטייט – הם סתם מבזבזים את השנים האחרונות של השחקן הגדול בהיסטוריית הפרנצ'ייז, ובאותו זמן מונעים מהפרנצ'ייז לצאת לדרך חדשה ולהיכנס לריבילד שבבירור נחוץ. ממש לא ברור לי מה המטרות של הקבוצה הזאת, כי אני בספק גדול אם הם יכנסו לפלייאוף, וזה חבל כי לא נשאר לנו הרבה זמן סטף – ואני חושב שאני מדבר בשם כולם כשאני אומר שאנחנו היינו רוצים לראות אותו מסיים את הקריירה שלו כשהוא משחק כדורסל משמעותי ומנצח, ובגולדן סטייט זה לא יקרה.
הימור: דנבר ב-9

תודה
תודה על הפרוויו המשובח
🙏
תודה רבה על הפריוויו.
נראה לי שהתכוונת מה *התקרה* של וושינגטון עם דיוויס ויאנג ולא מה הרצפה.
לא, הכוונה הייתה לרצפה. האם אחרי שנים של תחתית סוף-סוף יש כאן איזושהי יציבות שתיצור רצפה של כדורסל סביר ותחרותי, אחרי זה אפשר לדבר על תקרה.