עונה חדשה יצאה לדרך הלילה, וכך גם המסקנות החפוזות שהופיעו לאחרונה מיד אחרי ההכתרה של אוקלהומה. בניגוד לכל ערב פתיחת עונה בשנים הקודמות, היו הלילה שלושה משחקים ולמחרת יהיו 11 במקום 12, כך שיהיה אפשר להתייחס לכל אחד מהמשחקים שהיו הלילה בנפרד.

1. בוסטון עם סגל שונה וסגנון משחק דומה.

הסלטיקס המירו בקיץ את ג'יילן בראון בפול ג'ורג', ואחרי משחק אחד, נראה שזה, או התובנות מההפסד לפילדלפיה בפלייאוף הקודם, לא ישנו את סגנון המשחק ההתקפי שלהם יותר מדי. בעונה שעברה, בוסטון לקחו הכי הרבה שלשות מאמצע הקשת, היו במקום החמישי בזריקות מחצי מרחק ואיבדו הכי מעט כדורים, אבל לקחו הכי מעט זריקות מ-3 האזורים היעילים ביותר לכאורה, שלשות מהפינה, האזור המוגבל בצבע ועונשין. במשחק שפתח את העונה, המגמה הייתה דומה כשהסלטיקס לקחו 37 שלשות מאמצע הקשת ו-15 מחצי מרחק, לעומת 11 בלבד באזור המוגבל, 5 מהפינות ו-21 מהעונשין לעומת 32 של דטרויט.

פול ג'ורג' הוא דווקא שחקן שסגנון המשחק הזה יכול להתאים לו, ו-38 הנקודות שלו הן שיא להופעת בכורה במדי בוסטון, 15 מתוך 21 הזריקות של ג'ורג' מהשדה עמדו בקריטריון הזה (5 מחצי מרחק ו-10 שלשות מאמצע הקשת), וכך גם 13 מתוך ה-23 של טייטום, עם ההבדל הקטן שג'ורג' יצר 19 נקודות מ-15 הזריקות האלה לעומת 6 נקודות של טייטום מ-13 הזריקות שלו. את המשחק הלילה בוסטון הפסידו אחרי התפוצצות של דאנקן רובינסון, שקלע 15 ברבע האחרון, אבל התקפית הסלטיקס שמרו על הסגנון ועל רמת ביצוע טובה נגד אחת ההגנות הטובות בליגה, טייטום חילק 11 אסיסטים ביום קליעה רע שלו ויש סיבות טובות להניח שבוסטון יהיו בסדר גם העונה.

2. 3 דקות מכריעות.

המשחק בין הניקס לסיקסרס היה צמוד ושתי הקבוצות התקשו הגנתית, אבל הניקס הובילו בהפרשים קטנים לאורך כל הרבע השני ורוב הרבע השלישי, וגם קלעו נקודה יותר מפילי ברבע האחרון. עם זאת, 3:39 לסיום הרבע השלישי הניקס הכניסו את דראמונד במקום טאונס ביתרון 5. סיימונס קלע שלשה וברונסון עוד ענה ב-2, אבל פילי רצו 11- 0 ב-3 הדקות האחרונות של הרבע השלישי, וסיימו אותו ביתרון 7. מי שבלט ברבע הזה היה בראון עם 10 נקודות ו-5 אסיסטים, ובדקות המדוברות פילי קלעו 4 מתוך 11 השלשות שלהם במשחק, כשבראון מצא את סיימונס ל-2 מהן וקלע בעצמו את 2 האחרות.

כל אחד מבין הרביעייה של פילי, מקסי, בראון, אמביד ולברון, קלעו בספרות כפולות וחילקו 5 אסיסטים לפחות, ויחד הם רשמו 74 נקודות, 32 ריבאונדים ו-24 אסיסטים, לעומת 32 נקודות, 13 ריבאונדים ו-4 אסיסטים של כל יתר הקבוצה, מה שמצביע מצד אחד על היכולת שלהם, גם כשהיחיד שהגיע ל-20 נקודות זה מקסי, ומצד שני מראה שחסר להם עומק. אדג'קומב יהיה טוב יותר במשחקים אחרים ויקלע יותר מ-9, אבל סיימונס וקולדוול-פופ היו דווקא טובים עם 13 ו-10 נקודות בהתאמה, והרוטציה שלהם נגמרת פחות או יותר שם, למרות הדקות הבודדות לאדם בונה וג'בארי ווקר כמחליפים של אמביד. דין וויד פצוע וכנראה יהיה גם ברוטציה, ועדיין מדובר בקבוצה קצרה שעלולה להתקשות כשמישהו מהרביעייה יחמיץ משחקים.

3. העומק של אוקלהומה.

הת'אנדר איבדו בקיץ את לו דורט, אייזאה ג'ו וארון וויגינס, שלושה שחקני ספסל בקו האחורי, וכך איבדו קצת מהיתרון הכי גדול שלהם על כל הליגה, העומק הבלתי נגמר. עם זאת, המשחק הראשון של העונה הראה שמצבם עדיין טוב מאוד בשאלת העומק, כשהספסל שלהם קלע 48 נקודות לעומת 29 של מחליפי הספרס. הקו האחורי קיבל 20 נקודות מג'ארד מקיין, 9 נקודות מקארוסו ו-6 אסיסטים מאג'אי מיטשל, שהם היו 3 השחקנים עם הפלוס-מינוס הכי גבוה במשחק, ובקו הקדמי אדאי מארה והוויליאמסים, ג'יילין וקנריץ', שהיו חלק מהעבודה ההגנתית על וומבי וה-1/13 שלו מהשדה.

אם נסתכל על אוקלהומה כקבוצה, שיי נותן את התפוקה שלו ופתח טוב את העונה והספסל כאמור פתח טוב את העונה. לעומת זאת, שאר החמישייה קלעה 36 נקודות לעומת 32 של שיי, וכל עוד הת'אנדר עולים בחמישייה עם שני שחקנים שעיקר תפקידם הוא הגנתי, וואלאס והרטנשטיין, יהיה מעניין לראות האם העובדה שהם קיבלו 19 ו-17 דקות בהתאמה היא מגמה שתמשיך לאור העונה, או שהם יצליחו לייצר מספיק איכות התקפית כדי שהיכולת ההגנתית תעניק להם את הדקות המשמעותיות נגד יריבות עם הגנה פחות מאיימת מהספרס.