שחר ד. מצא ציוץ המציג את נתוני הכרטיס הזול ביותר באולם למשחק הפתיחה הביתי של כל קבוצות הליגה, להלן:

הטבלה קלעה אותי למספר הרהורים בנושא אזוטרי זה והתוצאות לפניכם.

אם נשים את המספרים על גרף, נקבל את היצור הלא מאוזן הבא:

כן כן חברים, זו לא טעות, הניקס מובילים את הטבלה עם לא פחות מ-1,112 דולר !!!

איך נסביר זאת? שלוש סיבות עולות בראשי, והן – שהניקס משחקים בניו-יורק, אחת הערים היותר יקרות באמריקה; שהם הניקס, אחד הפרנצ'ייזים היותר יוקרתיים באמריקה (בצדק או שלא, זה עניין אחר); ושהם אלופים, עובדה שקרוב לוודאי לא תרמה להורדת המחיר העונה.

ועדיין אפשר לתהות – האם המחיר הזה סביר? האם באמת שווה להיפרד מכ-3400 ₪ על מנת לצפות בניקס מהמושב הזול ביותר באולם? לא עדיף לקנות, באותו סכום ממש, מסך טלוויזיה 85 אינץ' אולטרה היי דפינישן? נוכל להשתמש בו הן על מנת לצפות באותו משחק ביתי ראשון של הניקס (תבקשו לינק באתר, אט"ה תמיד שמח לחלוק), וגם אחר כך, אתם יודעים, למשחקים של הניקס, ואף של קבוצות אחרות…

…כמו הסלטיקס, למשל, השניים בדירוג, שמסתפקים ב-160 דולר בלבד, כלומר כ-15% בלבד מהמחיר של הניקס. האם הניקס טובים פי 6 מהסלטיקס? לא. האם הניקס מהנים פי 6? לא ולא. האם בשורות הניקס משחק דרק וייט? לא ולא ולא. לכן, עם כל הכבוד לניקס, ויש כבוד, גם בעידן "פול ג'ורג' בירוק", על סימני השאלה והספקות המאפיינים את השחקן הזה בעשור האחרון, קשה לי להצדיק פער מחירים אבסורדי שכזה.

מזווית אחרת, המחיר של הניקס שווה למחיר המצטבר של 13 הקבוצות הבאות אחריה ברשימה – בוסטון, פילדלפיה, סאן אנטוניו, לייקרס, מינסוטה, טורונטו, פורטלנד, דאלאס, מיאמי, פיניקס, גולדן סטייט, אינדיאנה ושיקגו. הזיה? לא נכחיש זאת.

כאשר נשים את הסטייה הניקסית הזו בצד, ונתאים את הסקאלה של הגרף למועדונים מעט יותר צנועים, תתקבל התמונה ה"הרבה-הרבה-יותר-מאוזנת" הבאה:

פילדלפיה, עיר אחוות האחים, תפסה את המקום השלישי ברשימה עם 145 דולר, ואפשר בהחלט לשאול – מה היה המחיר של פילדלפיה אלמלא הטרייד על ג'יילן בראון? ומה היה המחיר אלמלא לברון היה חותם שם? כלומר מה הפרמיה שגובים הסיקסרס מהצופים על ההחתמות הללו? או מזווית אחרת – תוך כמה משחקים/מרצ'נדייז יחזיר לברון את משכורת המינימום שלו? להערכתי התשובה לשאלה האחרונה נמוכה להפליא.

אחוות האחים?

סאן אנטוניו במקום הרביעי עם 124 דולר. די מפתיע לטעמי, אבל בהתחשב בהצלחה בעונה האחרונה, וב"תופעת וומבי", אני יכול להבין מדוע אנשים יהיו מוכנים לשלם מחירים גבוהים יחסית כדי לצפות מקרוב בשחקן גבוה יחסית ובקבוצה מצוינת. מה שמאד מפתיע, אותי לפחות, הוא שאנחנו ממוקמים לפני הלייקרס, עם 110 דולר בלבד. סאן אנטוניו לפני הלייקרס?!? לא חשבתי שנזכה לכך.

גם הבאה בתור מפתיעה, לטעמי, כי היא מגיעה דווקא ממינסוטה. שוק קטן למדי, לא מקום שתיירים נוהרים אליו ועל הדרך מנצלים את ההזדמנות לצפות במשחק בליגה. איך נסביר זאת? אולי דווקא בגלל שזה שוק קטן? כלומר אולי פשוט אין יותר מדי מה לעשות במינסוטה, וגם כל כך קר שם, אז אם הבחירה היא בין ללכת למשחק של הטימברוולבס ב-80 דולר, לבין להישאר בבית ולשלם על החימום, כבר עדיף לשלם על המשחק? או אולי בגלל שהקבוצה טובה בשנים האחרונות? ואולי זו הסיבה, בעצם, שטים קונלי לוקח כאלה סיכונים בטריידים? האם קבוצה פחות תחרותית הייתה מורידה את מחירי הכרטיסים? בכמה בערך? אין לי מושג.

טורונטו, 73 דולר בשבילכם, היא דוגמא קצת הפוכה ממיניסוטה – העיר לא זולה, אבל הקבוצה אינה חזקה במיוחד. גם כאן אפשר לתהות האם זה בגלל הקור, או האם זה דוחף אותם להציג קבוצה תחרותית, כלומר אולי זו אחת הסיבות לכך שהחליטו להחזיר את קוואי? כדי להציג קבוצה תחרותית ולגבות מחיר גבוה יותר? וכנ"ל אולי פורטלנד, 67 דולר, שהחזירה אליה בעונה הקודמת את לילארד הזקן והפצוע?

דאלאס עם 66 דולר, גובה בדיוק 60% מהלייקרס, וניתן לתהות האם יחס המחירים בין שתי הקבוצות היה משתנה במידה ולוקה היה נשאר בטקסס. אבל אולי לא? כי מיאמי, למשל, גם היא עם 66 דולר, למרות הטרייד עבור יאניס. כלומר דאלאס בלי לוקה עולה כמו מיאמי עם יאניס. מוזר ומעניין.

עוד רצף מוזר הוא של גולדן סטייט, מסן פרנסיסקו, עם 52, שהתברגה לה בין שני שווקים קטנים של פיניקס (54) ואינדיאנה (50), וגם שיקגו, הענקית והיקרה, נמצאת אחריהן (49).

גם הנטס קצת הורסים את התיאוריה על קורלציה בין יוקר המחיה בעיר לבין מחיר הכרטיס, עם 48 דולר בלבד בהשוואה ל-1,112 דולר של הניקס. אפשר ליחס את הפער הזה להצלחה של הניקס, אבל בדיקה של פערי המחירים בשנים עברו תוכיח להערכתי שגם בעונות הקודמות הניקס, בכל זאת הקבוצה היותר מפוארת והוותיקה מבין השתיים, גבתה מחירים גבוהים יותר מאחותה הקטנה והיחסית חדשה בעיר.

המיקום לא מספיק. הניו יורקיות

אוקלהומה, עם 45 דולר בלבד, מחלישה את התיאוריה על קורלציה בין מידת ההצלחה של המועדון לבין מחיר הכרטיס. סקרמנטו, עם 43 והמקום ה-18 בדירוג הכרטיסים, מחלישה גם היא את התיאוריה הזו, רק מהצד השני של הטבלה. נוטוף, it was good while it lasted.

דנבר מאפשרת צפייה באחד השחקנים המהנים ביותר בהיסטוריה במחיר של 36 דולר בלבד. תחשבו על זה ככה – במחיר של כרטיס לסקרמנטו, 43 דולר כאמור, אתם יכולים לראות את יוקיץ' על הפרקט ועוד יישארו לכם 7 דולר להמבורגר וצ'יפס. המשוואה הזו וודאי מעוררת חלחלה במומחים להמחרה (המחרה ולא תמחור. Pricing זה המחרה. תמחור זה Costing). האם העבר הסוציאליסטי של סרביה השפיע על הקרונקיז? אני בספק, וזו כנראה תישאר חידה.

יוסטון, עם 32 דולר בלבד, היא הזולה שבטקסניות. אפשר אולי להסביר מדוע הרוקטס יגבו מחיר נמוך יחסית לספרס, אבל אני לא חושב שהפער בין הקבוצות מצדיק מחיר של 25% יחסית לספרס, ובטח שלא 48% ממחיר הכרטיס בדאלאס. לא ברור.

בשיפולי הטבלה נמצא מעט קבוצות בינוניות דוגמת דטרויט ($30), אורלנדו ($28), וקליבלנד ($24), ובעיקר קבוצות גרועות, שלמעט הקליפרס ($19 בלבד, וגרוע אף יותר – רק 17% ממחיר הכרטיס של הלייקרס…), גם נמצאות בשווקים קטנים יחסית. ראויה לציון שרלוט שאינה גרועה אלא בינונית, ודווקא נחשבה בעונה האחרונה לקבוצה מהנה לצפייה, אך מדורגת במקום ה-29 עם 8 דולר בלבד.

ממפיס, האחרונה בטבלה, עם 7 דולר, מעלה את השאלה "האם, על מנת לעלות את מחירי הכרטיסים, בכל זאת כדאי להחזיק בקבוצה אידיוט גמור בגלל ההיילייטס שלו?", אני מניח שממפיס ענו על כך בשלילה, ואני שמח על כך, ומחזק אותם על החלטה נכונה זו, גם אם לצערי הרב איני במצב המאפשר לי אישית לפצות אותם על כך באופן פיננסי. בחיבוק כן, בהחלט.

מה עוד?

נגישות – רק 5/30 מהקבוצות גובות מעל 100 דולר, כלומר ב-300 שקל אפשר לצפות במשחק בין שתי קבוצות נ.ב.א טובות. זה נשמע לי לא רע יחסית למחירים של אירועי בידור  אחרים נוסח הופעות של מוזיקאים, תיאטרון וכו', ואולי, לא בדקתי, גם מחיר לא רע יחסית לאירוע ספורט יוקרתיים אחרים דוגמת ליגת האלופות או המונדיאל. גם משהו.

דיביזיות – הפערים בין הדיביזיות השונות, נמוכים משמעותית משהייתי משער לנוכח מגוון ההבדלים ביניהן (דיברנו על זה כאן), כשלמעט הדיביזיה האטלנטית (256), הן נעות בין 30 ל-40 דולר. אם נניח שהניקס היא אנומליה, ונוציא אותה מהמשוואה, הדיביזיה האטלנטית תישאר יקרה יחסית, עם 85 דולר בממוצע, אבל ההפרש כבר יותר מתקבל על הדעת.

מזרח מול מערב – התמונה די דומה לדיביזיות, כלומר אם משקללים את הניקס אז המזרח עומד על 106 דולר, בהשוואה ל-43 בלבד של המערב, אבל אם מוציאים את הניקס מהמשוואה, המזרח יורד ל-48 סבירים בהחלט.

ענייני המחרה

אני רחוק מלהיות מומחה המחרה, אבל אפשר לתהות על מספר נקודות בהקשר זה:

ספרה אחרונה – לעתים קרובות מוצרים מתומחרים במספרים עם ספרה אחרונה 9, נוסח "תגדילו ב-1.99 ₪" וכדומה. במקרה שלנו רק 4/30 מהכרטיסים אכן מתומחרים כך. הספרה האחרונה 0, המאפשרת "מספר עגול", פופולרית יחסית – 5 כרטיסים מתומחרים כך, המספר הגבוה ביותר, אבל 5/30 עדיין נראה לי מעט יחסית. גם הספרה 2, משום מה, מסיימת את המחיר ב-5/30 מהמקרים, ולעומת זאת הספרה 1 הינה היחידה שלא מופיעה כלל.

האם ב-נ.ב.א לא מכירים את שיטת ההמחרה הזו? או שפשוט לא מאמינים בה? אין לי מושג, תשאלו את הצ'אט, אולי הוא יודע.

מחיר מינימום, ומשמעותו – תחשבו על ממפיס, למשל, עם מחיר של $7. למה 7? (למה כובע?), לא, באמת – למה לא 8 או 6?

ובכן, מה שלעתים מהווה חסם תחתון למחיר הוא העלות (Cost), כלומר, אם העמלה על הזמנת הכרטיס, ניקוי המושב, ושאר העלויות, מצטברות ל-7 דולר, אזי אפשר להבין מדוע ממפיס לא תגבה מחיר נמוך יותר, כדי שלכל הפחות לא תפסיד על המושב המרג'ינלי. האם זה אכן המצב? האם העלות התפעולית של מושב מגיעה ל-7 דולר? לא יודע.

מצד שני, אם המשמעות היא שנוכל להכניס צופים נוספים לאולם, ילדים מתחת לגיל 10 למשל, אזי יתכן שגם הפסד של מספר דולרים בודדים ישתלם לקבוצה בטווח הזמן הארוך, מאחר וחלקם אולי יהפכו לאוהדים מסורים של הקבוצה ויקנו כרטיסים, ומרצ'נדייז, בשנים הבאות. אפשר להסתכל על זה כ-"Cost Per Lead", כלומר העלות שהעסק משלם על מנת לקבל לקוח פוטנציאלי, למול ה"Lead Terminal Value", כלומר הערך המצטבר הכולל המוערך של הלקוח הפוטנציאלי לאורך השנים.

אבל אם אכן כך, האם 7 הדולרים האלה אכן הכרחיים? כלומר, לא עדיף כבר לוותר על הכסף ולהכריז שילדים נכנסים בחינם? שאלה טובה, ושוב אני רחוק מלהיות מומחה, אבל מקובל להניח שאנשים מייחסים חשיבות פחותה לדברים שניתנים בחינם, ולכן עדיף לשים מחיר, גם אם מחיר נמוך וסמלי, מאשר להעניק בחינם. לכן אפילו משחקים של ממפיס עולים כסף.

Value For Money

תחשבו על זה ככה, נניח שאנחנו אוהד נייטרלי, מה עדיף לנו, לשלם 110 דולר על הלייקרס או 160 דולר על הסלטיקס? או אולי בכלל עדיף לשלם 66 דולר עבור יאניס במיאמי? כלומר מה ה-Best Value For Money שיש לליגה להציע לנו? ומה ה- Worst Value For Money שיש לליגה להציע?

בעצם, אנחנו צריכים למצוא יחס בין מחיר לאיכות הכדורסל.

המחיר קל וידוע, אבל איך נמדוד איכות כדורסל? אין דרך מושלמת לעשות זאת, אז בחרתי את הדירוג בתום העונה הסדירה, כלומר אוקלהומה, לעניין זה, נתפסת כקבוצה שהציעה לנו את המוצר הטוב ביותר, בעוד שוושינגטון הציעה לנו את המוצר הגרוע ביותר.

נסדר את כל קבוצות הליגה לפי המאזן ונקבל את התמונה הבאה:

איך נציג את היחס בין העמודה הימנית, של המחיר, לעמודה השמאלית, של הדירוג?

לא אלאה אתכם בהסבר המתמטי המלא, אבל כדי שיהיה נוח יותר לחשב, הציון של ערך הכדורסל חושב על ידי "הפיכת הדירוג", כלומר אוקלהומה דורגה 30 בעוד שוושינגטון דורגה 1. לכן, מה שנרצה יהיה מחיר נמוך ככל האפשר (במונה, העמודה הימנית בטבלה), וערך כדורסל גבוה ככל האפשר (במכנה, העמודה השמאלית בטבלה). ככל שהמונה קטן יותר והמכנה גדול יותר כך המספר עצמו קטן יותר. כך שאנחנו בעצם רוצים את המספר הקטן ביותר.

נדרג את כל הקבוצות לפי המדד הזה, מהקטן אל הגדול, ונקבל את התמונה הבאה:

שרלוט יוצאת ראשונה במדד שלנו. תוצאה קצת מפתיעה, עד שאנחנו נזכרים שכרטיס עולה 8 דולר בלבד, וששרלוט הייתה במקום ה-16 בליגה הסדירה. כשיש לנו מחיר מאד נמוך חלקי קבוצה במיקום בינוני, אנחנו מקבלים תוצאה טובה. קליבלנד מעט יותר יקרה, אבל גם יותר טובה – 24 דולר לקבוצה שסיימה את הליגה עם המאזן ה-8 בטיבו. ודטרויט עוד יותר כזו, עם 30 דולר לקבוצה שסיימה את הליגה עם המאזן ה-3 בטיבו.

ואז פתאום מגיעה ממפיס עם המאזן ה-25… איך זה קרה? בגלל שהמחיר מאד נמוך  – 7 דולרים בלבד.

אבל האם ההפרש בערך הכדורסל בין דטרויט לבין ממפיס לא שווה 23 דולר? לטעמי בהחלט כן, ולכן, אישית, כל עוד ההפרש בגרף אינו משמעותי, הייתי הולך על הקבוצות הטובות יותר – דטרויט ב-30 דולר זו עסקה מצוינת, כמובן דנבר של יוקיץ' ב-36, וכן הלאה.

הניקס, בגלל המחיר האסטרונומי, ולמרות הכדורסל האיכותי, ממוקמים אחרונים. האם הם באמת ה-Worst Value For Money בליגה? לא יודע. לא הייתי משלם 1,112 דולר בשביל לראות אותם על הפרקט במשחק עונה רגילה, אבל גם לא בטוח שהייתי משלם 29 דולר כדי לראות את וושינגטון שבמקום הלפני אחרון.

גילוי נאות

לכל האמור לעיל יש להצמיד כוכבית. ודוק, שלא מדובר בכוכבית קטנה רגילה נוסח "טורונטו בחיים לא הייתה זוכה באליפות אלמלא דוראנט וקליי היו נפצעים, או "דוראנט מעולם לא זכה באליפות כשחקן המוביל של הפרנצ'ייז", או "האם היינו משנים את דעתנו על הקריירה של ג'יימס הארדן אלמלא נמתח ההמסטרינג של כריס פול בגמר המערב ב-2018", אלא בכוכבית של ממש, כוכב הייתי אומר, ואולי אפילו כוכב ענק…

וזאת משום שה"Get-in Price" המתואר כאן משקף רק את מחירו של הכרטיס הזול ביותר באולם, וזהו נתון שלבדו אינו מספיק כדי להבין את תמונת המחירים הכוללת. כך למשל יתכן שה-$52 של גולדן סטייט רלבנטי רק ל-12 מושבים, בשורה העליונה ביותר בצ'ייס, מעין סבסוד המאפשר ללוחמים להרגיש, ולהציג את עצמם, כנגישים לכל כיס, כשבמקביל הם גובים מחירים מופקעים על כל שאר ~19,988 המושבים באולם, באופן המאפשר להם הן להרגיש טוב, והן לקזז את תשלומי המס האסטרונומיים המוטלים על הקבוצה.

מחיר הכרטיס הנמוך ביותר עשוי להיות מושפע גם ממספר המושבים הכולל באולם, או מהארכיטקטורה שלו (מושבים שמהם רואים גרוע ימכרו, קרוב לוודאי, במחיר מופחת), ועוד פרמטרים רבים אחרים, אבל זה מה שקיבלתי, אז על זה הרהרתי.

גנ"ן (גילוי נאות נוסף)

יכולתי כמובן לחשוף את הגילוי הנאות הנ"ל בתחילת הפוסט, אבל אז יתכן שהייתם מוותרים עליו, וחבל, כי בין כה וכה אתם משועממים בתקופה הזו של השנה, ורציתי, בנדיבותי הרבה, להעניק לכם עוד כמה דקות של חמצן עד שהליגה סוף סוף תתחיל, בעוד שלושה ימים. תחזיקו מעמד.