חידה קטנה (והתשובה בהמשך)

מה מציינת סדרת המספרים הבאה:

49 ,44 ,38 ,21 ,20 ,28 ,42 ,35 ,48 ,44 ,45 ,32 ,26 ,20

ברוקלין

באמצע המאה ה-17 הגיעו לפה ההולנדים, וייסדו מספר ערים קטנות, וקצת אחר כך הגיעו האנגלים, ואיחדו אותן כחלק מפרובינציית ניו יורק. לימים, ב-1816 הוכרזה ברוקלין כעיר, ורק ב-1898 אוחדה עם ניו יורק, ואולי בגלל זה היא עד היום השכונה הכי גדולה בתפוח הגדול, ויותר גדולה ממרבית ערי ארצות הברית.

בברוקלין קיים ריכוז גבוה של יהודים מכל הסוגים וביניהם חסידים בויליאמסבורג, סאטמרים בבורו פארק, חב"דניקים בקראון הייטס, ובן שרף ודני וולף בברקליס סנטר.

אולם (ותשובה לחידה)

ברקליס סנטר, מכיל 17,732 מושבים, נחנך ב-2012 ומאז מארח את קבוצת הנטס שעברה אליו מניו ג'רזי. סדרת המספרים לעיל מציינת את מאזן הקבוצה בכל עונה מאז שעברה לשחק בברקליס סנטר ועד היום.

העונה הקודמת

בן שרף ודני וולף הגיעו לליגה, וכמו שלוחים טובים, נסעו להתייצב בתמונה המסורתית בקראון הייטס, לפני הפצת הבשורה והתורה ברחבי קהילות ברוקלין רבתי. לצערם, זה פחות עבד, ולמעט הבלחה בחודש דצמבר שהסתיים במאזן חיובי של 7-4, כל שאר החודשים הסתיימו בין מאזן שלילי למזעזע, והסתכמו בשורה המביכה 13-58.

בגזרה הפרובינציאלית שלנו, וולפי התחיל קצת חלש ואבוד אבל נכנס לעניינים ככל שהתקדמה העונה, ואפילו זכה ליללת זאב כל פעם שקלע.

בן שרף לעומתו קיבל קצת יותר הזדמנויות בהתחלה, אבל שילוב של קליעה מחפירה ויחס לא מרשים של אסיסטים לאיבודים שלח אותו לבלות לא מעט בליגת הפיתוח. שרף חזר לסגל להראות מספרים רק בבורדל המכונה סוף העונה הסדירה והמירוץ לטנקינג.

המאזן הסופי עמד על 20-62, מקום 13 במזרח ו-28 בליגה כולה.

מה קרה בקיץ?

הדראפט

למרות שהמאזן הסופי היה שלישי (מהסוף) רק לוושינגטון המחפירה ולאינדיאנה השבורה, בדראפט עמוס הכישרון שהתקיים באולמה הביתי, זכתה ברוקלין רק בבחירה השישית וכך לא בחרה אף אחד מארבעת הרוקיז שנחשבו לצמרת הדראפט.

מאמן

ג'ורדי פרננדז, שנה שלישית בקבוצה

הסגל

עזבו – זאיר וויליאמס חתם בלייקרס, וניק קלקסטון עבר בטרייד לשיקאגו

נבחרו – מייקל בראון, פוינט גארד מלואיזיאנה, בבחירה ה-6, ג'ושוע ג'פרסון פאואר-פורוורד מאייווה סטייט (28), וטיילר בילודאו, גם הוא פאואר פורוורד, מ-UCLA (43)

הגיעו – ג'וליוס רנדל הוותיק בטרייד ממיניסוטה, קיאון אליס ומו וואגנר כשחקנים חופשיים

נשארו – מייקל פורטר ג'וניור, איגור דיומין, טרנס מאן, דרייק פאואל, נואה קלאוני, דיירון שארפ, ג'וש מינוט, וכמובן בן שרף ודני וולף.

איך זה יראה?

הרכזים שיתחרו על המקום בחמישייה יהיו איגור דיומין, שינסה להמשיך את מגמת השיפור מהעונה שעברה, ומייקל בראון הצעיר שינסה להוכיח שהוא מוכן לליגה של הגדולים, בזמן שטראורה ושרף ילחמו על מקומם ברוטציה, ויקוו לא ליפול לליגת הפיתוח.

הסקורר המרכזי ימשיך להיות מייקל פורטר ג'וניור, כשלצידו נראה את קיאון אליס שייתן הגנה, שכל ושלשות, את טרנס מאן הלא יציב, ואת דרייק פאואל הצעיר.

את הקו הקדמי יוביל ג'וליוס רנדל שהגיע בתור השם הגדול, אחרי תקופה יפה במינסוטה, נואה קלאוני שכבר בנה לעצמו מוניטין יפה בקבוצה, והוואגנר המשני, מו, שינסה לשקם את הקריירה אחרי כמה פציעות, ואחרי שיצא מצילו של אחיו המוכשר והמוכר יותר.

על השאריות יילחמו דיירון שארפ שהראה כיוון חיובי שנה שעברה, ג'וש מינוט שהיה אחלה בבוסטון לפני שהגיע בשלהי העונה שעברה, והזאב החביב עלינו שינסה להמשיך במגמת השיפור, בעיקר בתחום קבלת ההחלטות.

תחזית

כנראה שגרוע כמו שנה שעברה לא יהיה, אבל גם השנה לא נראה אותם בטופ של הליגה. אז מה כן ?

בית שמאי יטענו שהרכזים עדיין צעירים וחסרי ניסיון מכדי להוביל קבוצת ,NBA שמייקל פורטר ג'וניור לא ישחזר את יכולת השיא, שנבין למה סקרמנטו ויתרו על אליס, שרנדל יחזור לדברים הרעים שמנעו ממנו להיות בטופ של הליגה, שוואגנר יחמיץ חצי עונה ויותר, ושאולי הם יאספו עוד שניים/שלושה ניצחונות אבל יישארו במרתפי הליגה.

בית הלל יטענו שמייקל בראון יעשה את דרכו לחמישיית הרוקיז, כשאין עליו את הלחץ שיש על אלו שיבחרו מעליו, שפורטר עוד לא הגיע לשיא והשנה יופיע באולסטאר, שניזכר למה סקרמנטו דואגים לטעות בכל החלטה, שרנדל יזכיר למה בחרו בו להיות השחקן השישי ואולסטאר ואיך מינסוטה הפכה לסוס השחור במערב, שוואגנר יעשה מארק גאסול, ושהצעירים ימשיכו להשתפר בדרך להכפלת כמות הניצחונות והופעת בכורה בפלייאין.

האמת, כנראה תהיה באמצע, ואמנם נראה שיפור ואפילו הגעה ל-30 ניצחונות, בעיקר בזכות רנדל, אבל היריבות ישתפרו יותר, ובסוף העונה הם לא יתקדמו יותר מדי. לגבי החסידים שלנו – בן שרף ימשיך לחצוב את דרכו אבל הקליעה תישאר בעוכריו, ודני וולף ייפגע מהגעתו של רנדל אבל יוכל ללמוד ממנו ולנצל את ההזדמנויות שיקבל.