כן, כן, היום זה קורה: כמה דקות אחרי שקיעת החמה, כשהשמיים יכסו את השקיעה בגווני חג ווהכתום יפנה את מקומו לשלושה כוכבים ראשונים של שנה עברית חדשה, משהו בלוח התוצאות הספורטיבי שלנו יתאפס מחדש. ב- 29 בחודש ייפתחו מחנות האימונים, ושלושים קבוצות ה-NBA תתייצבנה על קו הזינוק עם מאזן נקי של 0:0. לכל קהילת הופס שלנו, כמו לכל האוהדים ברחבי העולם, תיפתח מחדש ההזדמנות לשוב ולהאמין. אתם יודעים, יש משהו קסום ברגע הזה שבו הכל פתוח, כשההיסטוריה של השנה שעברה הופכת לזיכרון והתקווה נדלקת כדי להיכתב מחדש.

כמו במסורת ראש השנה, זה גם הזמן מובהק ל"חשבון נפש" ניהולי ומקצועי. המאמנים והג'נרל מנג'רים בקבוצות ה NBA, אלו שבילו את הקיץ בהרהורים על מפחי הנפש של הפלייאוף האחרון (במקרה הטוב!), נדרשים לבחון את חטאיהם האסטרטגיים והטקטיים. אני מאמין שבחינה מחדש של תהליכי הבנייה מחדש, של ניקוי החוזים המעיקים ואפילו של החלפת הצוותים המקצועיים, היא גרסת הכדורסל לחרטה ותשובה – מתוך ניסיון לזרוק את הבידודים הלא יעילים, ללמוד לשחק מחדש בחברותא ולנסות לתקן את כל מה שהתקלקל בדרך החתחתים של העונה שחלפה.

קול השופר של הליגה הטובה בעולם כבר מהדהד ברקע, וכבראש השנה הוא קורא להתעוררות קריטית עבור כל שחקן ושחקן. עבור הכוכבים הגדולים. הסופרסטארים שנמצאים בשיא הקריירה, ועל אחת כמה וכמה עבור השחקנים שחלון הזדמנויות הזכייה באליפות שלהם הולך ונסגר. אין יותר מקום לתירוצים. זוהי אשמורת הבוקר של העונה, הקוראת להם לקחת אחריות על הפרקט, לנער את השאננות ולהבין שלזמן ולשעון שנותר עד זמן הזריקה יש מחיר יקר.

וכמובן, כולנו כאוהדים מייחלים לקצת "תפוח בדבש" שימתיק לנו את הלילות הארוכים. מייחלים לראות קבוצות צעירות ורעננות, כאלו שמביאות איתן כדורסל מהיר, תוסס ומלא תשוקה, מעל הטבעת ומעבר לקשת. הציפייה של כולנו לראות לראות שחקנים שפורצים דרך ולחזות בכימיה קבוצתית נדירה, היא ה"לחם והחמאה" שמזינים אותנו במזג האוויר המשתנה של הסתיו הישראלי, כשאנחנו מחפשים את הסיפור המתוק שיפתיע את הליגה כולה, ומי יודע, אולי הפעם יהיו אלו סופסוף השקנאים (הפליקנים) שעוברים בימים אלו בשמי הארץ בדרכם דרומה לחרוף באפריקה.

אבל לפני שהג'מפ-בול הראשון יזניק את המרוץ הארוך והמייגע, הקבוצות חייבות לעבור ב"תשליך" פרטי משלהן. להשליך למים העמוקים את ההגנה הלקויה, את הדרמות המיותרות בחדר ההלבשה ואת האגו שחוסם את המסירה הנוספת. עונה מוצלחת ב-NBA, אתה שומע דני, נבנית על היכולת להשאיר את המטענים מאחור, לטהר את האווירה ולהגיע לערב הפתיחה כשהראש נקי ממסיחי דעת.

אז בשם בית הופס, לא נותר לי אלא לאחל לכל קהילת המכורים שלנו שנה טובה ונהדרת. שנה של לילות ללא יותר מדי שינה מול טלוויזיות מרעישות בשקט, שנה של צהלות ניצחון מוחנקות בשניית הסיום, שנה של סדרות פלייאוף מורטות עצבים, ובעיקר שנה של בריאות שלמה לכל השחקנים. ומי יודע, אולי אפילו גם איזה שנה עם זינוק יפה של הפליקנס שלי, שהרי בראש השנה עדיין מותר לחלום להם אני מאחל שניהיה לראש ולא לזנב – בטבלת הליגה ובכל התקפה מחדש.

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של בריאות, של אושר ועונג הן מהכדורסל והן מאתר הופס!