כשמדברים על השחקן השישי בקונטקסט של כדורסל בדרך כלל מדובר בהקשר חיובי של מישהו שיודע לעלות מהספסל ולתת תרומה משמעותית. לא לחינם הליגה מעניקה מדי שנה פרס על תרומה כזו וגביע על שמו של ג'ון האבליצ'ק שבתחילת הקריירה שלו עלה מהספסל בבוסטון העמוסה של שנות ה-60. בשתי קבוצות אפילו המספר 6 יצא לגמלאות לכבוד הקהל שנחשב ל"שחקן השישי" של הקבוצה (זה עוד לפני שהליגה תלתה את הגופיה מספר 6 באופן גורף לזכרו של ביל ראסל).

היום אבל באנו לדבר על השחקן השישי בקונוטציה פחות חיובית. מה קורה כשלקבוצה יש באמת שישה שחקנים על הפרקט? זה לא אמור לקרות אבל זה קורה. קחו לדוגמה את המשחק הראשון של עונת 2024/25 בדטרויט כשהפיסטונס מארחים את הפייסרס במשחק צמוד באמצע הרבע הרביעי. כדור חוץ וביקרסטף מזעיק את קייד קאנינגהאם מהספסל יחד עם טוביאס האריס, טים הארדווי ג'וניור ואייזאה סטיוארט. השופטים מונעים משלושת האחרונים להיכנס בטענה שלא היו עדיין ליד שולחן המזכירות והבלאגן חוגג. רון הולנד יורד לספסל אבל חוזר ברגע האחרון מסיבה לא ברורה והוא הופך לשחקן השישי של הפיסטונס על הפרקט. האליברטון מהספסל של הפייסרס ישר מזהה ומתריע לשופטים:

בתכלס, לא נורא לא קרה שום דבר רציני – טעות של רוקי במשחק ראשון שלו. טכנית וזריקת עונשין בצד השני וממשיכים. מה קורה אבל כשכן קורה משהו כמו כאן לדוגמא כשהסיקסרס מנצלים סיטואציה של שש על חמש והבלבול בעקבותיה לשלשה פנויה (לא לדאוג – לא של בן סימונס):

אז כאן השופטים יכולים לפי ספר החוקים ללכת אחורה ולמחוק את הסל מהרקורד, מה שהם כמובן עשו כשבנוסף נשרקה טכנית נגד הסיקסרס. כדאי לציין שזה לא תמיד היה המצב וכמו כל "הוראות שנכתבו בדם" היה מהלך שהוביל לשינוי בחוקים והא היה בעל חשיבות משנית בסוף המחצית במשחק בין הבלייזרס לאלופה מבוסטון ב-2008. גארנט בעצבים על השופטים הבלייזרס חוטפים טכנית אבל זה לא עוזר והסל שנקלע כתוצאה מהיתרון נשאר יציב ועומד:

מה שמביא אותנו לנקודה החשובה הבאה. אנחנו רואים שהמקרים האלה אולי לא מאד נפוצים אבל גם לא נדירים במיוחד. בסך הכל יש המון משחקים כל עונה ומאבדים ריכוז פה ושם. השאלה היא האם היו מקרים שקבוצה הייתה עם שישה שחקנים על הפרקט ברגעים קריטיים? התשובה למרבה ההפתעה (?) כאן היא חיובית. אם ניזכר במשחק ארבע של הגמר בשנה שעברה הספרס הובילו באמצע הרבע האחרון והניקס הכניסו כדור בזמן שהארפר ספק נכנס למגרש ספק חיכה לאישור להיכנס. השופטים עצרו את המהלך ולא נתנו טכנית (טענו שהכדור היה מת). זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהספרס היו במרכז רגע מחלוקת שכזה.

במשחק 6 בסיבוב הראשון מול המאבס ב-2014 הספרס היו בעיצומו של קאמבק מטורף בדאלאס כשהם מאיימים לגמור את הסדרה בזמן שהמאבס עם נוביצקי קשישא מנסים להישאר בחיים. מונטה אליס עם מהלך לא ברור זרק את הכדור בזמן שהספרס מנסים לעשות פאול והכדור עבר לסן אנטוניו עם 1.3 על השעון. ללא טיימאאוטים הספרס העלו בטעות את דיאו כשחקן שישי מבלי שהורידו אף אחד. אליס הדף את הכדור שנזרק וסימן בטירוף שהספרס עם שישה שחקנים אבל השופטים לא התייחסו אליו וסן אנטוניו הלכה לזריקה מכריעה כשקאווי נעלם לו בשקט אל הספסל והמשרוקית דממה. בסוף מילס החטיא והספרס ניצחו במשחק שביעי בדרך לאליפות.

כל המקרים שראינו עד עתה היו לא מכוונים אבל היה עוד רגע במשחק שביעי שבאמת לא ברור מה עבר לשחקן בראש. משחק שבע בין הסוניקס לרוקטס בפלייאוף 1993. שיא הדרמה – הארכה, כדור של יוסטון 13.6 לסיום כשהסוניקס מובילים בנקודה. הכדור הולך להאקים שזוכה מיידית לטריפל טים. בפינה הרחוקה מדדה לו מספסל הרוקטס ווינסטון גארלנד עמוק לתוך הפרקט פנוי לזריקה… למרבה המזל אף אחד גם ברוקטס לא שם לב עליו והכדור הלך לוורנון "מאד מקס" מאקסוול שהחטיא והסוניקס ניצחו את הסדרה. האקים לא דרש שוב טרייד וזכה באליפות שנה מאוחר יותר. גארלנד הלך לאירופה ולעשות ילדים מוצלחים יותר. הוא טוען עד היום שלא היתה לו שום כוונה להיכנס למגרש – לא הכי אמין אבל בסופו של דבר לא נגרם שום נזק.

ראינו שקורה לא פעם שקבוצה עולה למגרש עם שישה שחקנים אבל ראינו גם ברוב המקרים לא נגרם נזק ממשי. יש שחקן NBA אחד אבל שעבורו היתרון המספרי התממש לכדי ניצחון. אולי זה יפתיע רבים אבל אלפריד פייטון לא היה במרבית הקריירה שלו שחקן שישי אלא שחקן חמישיה. ב-NBA הוא השאיר בעיקר את חותם הבלורית שעיטרה את ראשו בחלקים לא זניחים מהקריירה. במכללות לעומת זאת הוא היה כוכב אבל במכללה די זניחה – לואיזיאנה לאפייט. בעונת הפרשמן שלו הרייג'ינג קאג'ונס נקלעו להארכה מול ווסטרן קנטקי ו-21 שניות לסיום חזרו מפסק זמן עם שישה שחקנים. הכדור להלך לפייטון שכדרר את עצמו למוות אבל בסוף מצא את הדרך אל הסל ואל הניצחון. השופטים שבסוף נזכרו לבדוק את העניין החליטו שבגלל שנגמר המשחק הניצחון עומד וכך גם התוצאה נשארה עד היום 70-72.