הרבה פעמים כשבאים לדבר על טריידים עולה השאלה ״מי ניצח״ את הטרייד מבין הקבוצות שלקחו בו חלק. לא מעט פעמים, התשובות בזמן אמת ובדיעבד שונות מאוד לפי התפתחויות השחקנים והקבוצות המעורבות. הטרייד בין בוסטון סלטיקס לברוקלין נטס ב-2013 הוא דוגמה מצוינת להבדל בין התפיסה שלו בערב הטרייד לבין מה שקרה רק שנה, מקסימום שנתיים אח״כ. אבל כדאי באמת להבין את הטרייד ששלח את קווין גארנט ופול פירס לברוקלין, צריך קודם כל להבין את הרקע.
הנטס עברו שנה לפני מניו-ג׳רזי לברוקלין עם בעלים מיליארדר שרצה להצדיק את המעבר לעיר המרכזית של האזור. הדרך להצדקה הייתה להתעלות על הקבוצה המרכזית של העיר, הניו יורק ניקס, שבאותם שנים אמנם לא הייתה בטופ של הליגה (בלשון המעטה) אבל הציגה בעצמה סגל נוצץ שכלל את כרמלו אנת׳וני ואמארה סטאדמייר. לנטס בזמנו היה את דארון וויליאמס וג׳ו ג׳ונסון אבל זה לא היה מספיק והבעלים והג׳נרל מנג׳ר חיפשו קיצור דרך להיות הדבר הגדול הבא.
בוסטון לעומת זאת הייתה חמש שנים אחרי האליפות שהביאו לה פירס וגרנט והרגישה שהסגל בהובלתם הגיע למיצוי כשהשניים כבר בני 35 ו-37 בהתאמה. הג׳נרל מנג׳ר של הסלטיקס, דני איינג׳, הבין שכבר לא שווה להחזיק את החוזים הגבוהים של השניים ושאפשר להעזר בהם לפני שיפרשו או יסיימו את החוזה שלהם והחליט לנסות למצות את הערך שלהם לתהליך בנייה מחדש מקוצר.
בערב דראפט 2013 פורסם הטרייד בין הקבוצות: ברוקלין מקבלת את גרנט ופירס ביחד עם ג׳ייסון טרי ודי ג׳יי וויט (ואת בחירות הסיבוב הראשון והשני של הנטס ב-2017) והופכת לקונטנדרית בין לילה בעוד בוסטון מקבלת בתמורה לא פחות מ-3 בחירות סיבוב ראשון, זכות להחלפת בחירות ב-2017 ועוד רשימה ארוכה של שחקנים לא חשובים או משמעותיים במיוחד.
התקשורת הייתה כמרקחה על הטרייד הבומבסטי וההתרגשות סביב ברוקלין געתה. לרגע היה נדמה שגם אם לא יקחו אליפות, נבנתה פה קבוצה שלגמרי מצדיקה את המעבר לניו יורק. בתוך המועדון ומחוצה לו דיברו על בניית קונטנדרית אינסטנט ושיבחו את ברוקלין על האומץ והכניסה המהירה והישירה לליגה של הגדולים. היו כאלו שגם העריכו את האומץ של איינג׳ לפרק ככה את החבילה אבל בזמן אמת הרבה גבות הורמו – גם אם הגיע הזמן לעבור הלאה מפירס וגרנט למה לקבל תמורתם רק שחקנים זניחים ועוד לא פחות מחמישה כאלו שמכבידים על תקרת השכר בטווח המיידי? אולי לא בהכרח נקבע בראש חוצות שהנטס ״ניצחו את הטרייד״ אבל סביבם הייתה התרגשות גדולה כשעל הצד של בוסטון היו במיוחד ספקות.
אבל המציאות חזקה יותר מכל דמיון. כמו שבוסטון בשנים שקדמו לטרייד לא הצליחה להתעלות על מיאמי של לברון, גם הנטס הנוצצים שהגיעו לפלייאוף מהמקום השישי במזרח בלבד הודחו בסיבוב השני ע״י לברון, וויד ובוש למרות שבעונה הסדירה השיגו סוויפ עונתי על מיאמי. העונה הזו לא רק הייתה השיא ההישגי של ברוקלין הזו, היא גם הייתה היחידה של פירס במדי הקבוצה והפוסט סיזן היחיד גם של גרנט עם הקבוצה מכיוון שכבר באמצע העונה הבאה הוא הועבר בטרייד.
בעצם מה שקרה זה שברוקלין העבירה 4 בחירות סיבוב ראשון דה פקטו תמורת עונה אחת של שני הכוכבים, שבה סיימו רק במקום השישי במזרח והודחו כבר בסיבוב השני. זה מה שברוקלין השיגו בתמורה לבחירות דראפט האלו. אבל בצד כל החלטה, בטח ובטח טרייד, יש את מה שאתה מקבל ויש את מה שאתה סופג ואו-הו כמה שברוקלין נאלצה לספוג.
בעונה אח״כ היא עוד הצליחה להגיע שוב לפלייאוף אבל ללא גרנט ופירס היא הודחה כבר בסיבוב הראשון. לאחר מכן, בשלוש העונות הבאות, היא סיימה במקומות 14, 15 ו-12 במזרח. מקומות 14 ו-15 הובילו לבחירות גבוהות מאוד בדראפט אבל אלו בדיוק הבחירות שהן העבירו לסלטיקס. בעונות אח״כ הם הצליחו להגיע חמש עונות רצוף לפלייאוף (חלקן עם ניסיון גלאקטיקוס נוסף עם הארדן, קיירי ודוראנט) אבל גם בהן הן הגיעו רק פעם אחת לסיבוב השני ובכל השאר הודחו בסיבוב הראשון. את שלוש העונות האחרונות הם שוב סיימו בתחתית הליגה כשהם מנסים לבנות את עצמם מחדש, הפעם בצורה אורגנית יותר.
ומה עם בוסטון במהלך השנים האלו? הם היו מחוץ לפלייאוף רק בעונה העוקבת לטרייד אבל כל השנים שאח״כ העפילו לפלייאוף, סיימו מעל הנטס (למעט עונת 2020/21) וכמובן מעל הכל זכו באליפות בעונת 2023/24 בהובלת שני שחקני בית שנבחרו על ידי הקבוצה בדראפט בבחירות שהם קיבלו מברוקלין באותו טרייד מפורסם – ג׳ייסון טייטון וג׳יילן בראון.
בעצם ברוקלין משכנה את העתיד, כולל בחירות שיהפכו לשני סופרסטארים שיובילו קבוצה לאליפות, בתמורה לעונה אחת של פירס ועונה וחצי של גרנט כששניהם בני יותר מ-35. מהר מאוד גם ברחבי הליגה הבינו מה בעצם קרה בערב הדראפט ביוני 2013 – שוד לאור יום. הקונצנזוס היום הוא שהצד של ברוקלין היה בעצם צד הטרייד הגרוע בהיסטוריה של הליגה. מה שהתחיל כהתרגשות וציפייה, כיום זכור כאחד ממהלכי הניהול הגרועים מאז ומעולם.
הטרייד הזה היה כ״כ גרוע שהוא שינה איך שקבוצות מתנהלות בכמה אופנים – קודם כל, תמיד להיזהר מדני איינג׳. הג׳נרל מנג׳ר עוד הצליח לעשות כמה טריידים מפורסמים בהמשך הקריירה אבל ברחבי הליגה יש ממש חשש להיכנס לעסקאות איתו. דבר שני שהטרייד הזה שינה הוא הגנות על בחירות בטריידים. יותר ויותר קבוצות לא הסכימו לשלוח בחירות דראפט בלי הגנה על טופ 3/ טופ 10/ לוטרי והיום זה כבר נהיה כמעט סטנדרט ממש כמו שביל סימונס אמר לפני כמה שנים ״הטרייד הזה שינה את התנהגות הליגה. מאז 2013, ג'נרל מנג'רים הפכו לזהירים בהרבה. אף קבוצה כבר לא מוכנה בקלות לחלק בחירות סיבוב ראשון עתידיות בלי הגנה (Unprotected), מפני שכולם מפחדים ליפול לבור שבו ברוקלין טבעה״. השינוי השלישי הוא אולי המשמעותי ביותר והוא התפיסה של ריבילדינג. הניסיון ליצור סופר-טימס יש מאין לא נעלם מהליגה אבל ההערכה לבניית קבוצות בצורה חכמה דרך הדראפט קיבלה הערכה מחודשת וחזקה במיוחד.
הכתבה נפתחה בהבדלי תפיסה של טריידים בזמן אמת לבין לאחר כמה שנים אבל הטרייד הזה בעצם מלמד אותנו להאמין לפתגמים שגדלנו עליהם כמו ״לא כל הנוצץ זהוב הוא״, ״איזהו חכם? הרואה את הנולד״ ו״חכם עיניו בראשו״ כי האמת היא שכבר בזמן אמת היה אפשר להבין שזה לא טרייד טוב לברוקלין. זה לא רק הגיל המתקדם של שני הכוכבים אלו גם ההישגים שלהם בשנים האחרונות – בשלושת השנים שקדמו לטרייד הסלטיקס של גרנט ופול הודחו פעמיים ע״י לברון ומיאמי (בחצי גמר מזר ובגמר מזרח) ובעונה שלפני הטרייד הודחו ע״י הניקס (אותה ניקס שברוקלין ציפו להתעלות עליה בעזרתם) בסיבוב הראשון. בעצם הכוכבים האלו הודחו בשנים שקדמו לטרייד בדיוק ע״י שתי הקבוצות שברוקלין רצתה לעבור בעזרתם וכל זה עוד במערכת שבה הם כבר היו כמה שנים כחלק אורגני עם צוות מסייע טוב ומגובש. הציפייה שברוקלין תצליח בעזרתם יש מאין הייתה התרגשות מוגזמת ותו לא. כל זה עוד בלי להזכיר שוב את המחיר הכבד שהיא נאלצה לשלם, זה שבסופו של דבר הביא לסלטיקס אליפות.
ומה שהכי יפה בספורט, זה שהוא מלמד אותנו גם על החיים עצמם. אפשר ללמוד מהטרייד הזה שבחיים אין קיצורי דרך ובשביל הישגים אין ברירה אלא לעבוד נכון וקשה אבל גם אפשר ללמוד ממנו שכל דבר בחיים הוא הזדמנות להתפתחות וגדילה – גם מהטרייד הגרוע בתולדות הליגה יש הרבה מה ללמוד וקבוצות הליגה אכן למדו ממנו, אולי דווקא לברוקלין לקח יותר זמן מלשאר אבל מסתמן שגם הם בסוף הבינו את מה שכולן למדו על בזכותם.