גיא ברנע אומר הבוקר בשידור משהו בסגנון של, יואב רומנו זה משהו שהרבה שנים לא ראו בשחייה הישראלית, באמת? אף פעם לא היה בישראל שחיין שמסיים מקום 27 באליפות אירופה, אף פעם לא ראו פה דבר כזה?
אין לי שום דבר אישי נגד יואב רומנו, אבל בסוף קורה בשחייה הישראלית משהו לא טוב, בהדרגה זה חוזר להיות התנהלות של ספקולנטים בבורסה, עסקי אוויר, זה כל הזמן אמור להיות בעתיד, זה פוטנציאל מטורף, ואתם תראו עוד שנתיים שיהיו פה תוצאות היסטוריות. ככה זה היה בין 2012 ל2016, פעם אחרי פעם ליאוניד קאופמן ושו"ת צעקו שהשחיין הזה יצליח וההוא ישבור שיא ישראל וזיו קלונטרוב יזכה בטוקיו במדליה, והשיא, יעקב טומרקין יעשה היסטוריה, אותו טומרקין שמאז הגמר המאוד מקרי בלונדון, לא הצליח להעפיל לגמר באליפות עולם / אולימפיאדה.
אבל אחרי כל אליפות כושלת ליאוניד ממשיך לצאת בהצהרות ובהסברים להישגים הדלים, הפעם כנראה יהיה משהו עם תומר שוסטר, הוא התקווה הבאה, ובלוס אנג'לס יעמוד על הפודיום, ולמה לא היו הישגים אחרי שכמה אליפויות רצופות יש מדליות ישראליות? נו, תראו, כשבאנו להתאמן שבוע לפני האליפות, הג'ינג'י עם המפתח בדיוק היה בקפיטריה, ובטיסה לפאריז המטוס קפץ הרבה אז השחיינים היו עם בחילה, והבריכת אימונים בפאריז לא היתה עם החימום שאנחנו רגילים אליו בוינגייט, ואפשר גם תירוץ ממש טוב, אנסטסיה שוחה כל השנה בבריכת 25 יארד אז לקח לה זמן להתרגל חזרה לבריכה ארוכה, שזה כמובן חרטא.
ליאוניד קאופמן הגיע לישראל ב91, ברזומה שלו יש אימון שחייה בברית המועצות, כולל זה שבמועדון שלו בביילורוסיה גדלה האלופה האולימפית במאה חזה מברצלונה 92, ילנה רדקובסקאיה. ראוי ומכובד, אבל יש בעולם עוד אנשים שמבינים בשחייה, ובישראל הפכו את קאופמן לאדם היחיד שיכול לאמן את הנבחרת, וכל פעם מחדש קם מישהו באיגוד ומנסה לשנות, לרענן את עמדת המאמן וכל פעם מחדש ליאוניד חוזר לתפקיד.
מה לכל הרוחות קורה פה? ליאוניד קאופמן מיצה, הוא כבר מעבר לשיא והשחייה הישראלית חייבת להתקדם עם מאמנים שיש להם יכולת אמיתית להביא את השחיינים והשחייניות פה לצמרת העולמית.
סימון דוידסון ניסה אחרי ריו, הניסיון הכי משמעותי שהיה עד עכשיו, זה הצליח להתקדם כמה שנים, הגיע לוקה גברילו, חשב נכון, שחיינים התחברו לדרך האימון שלו, התחילו להגיע הישגים, ואז רגע לפני אולימפיאדת טוקיו גברילו החליט שאחרי האולימפיאדה הוא עוזב. וזהו, אחרי טוקיו, מעשית, הכל נגמר, בדצמבר 21 אנסטסיה גורבנקו זכתה בשתי מדליות זהב באליפות העולם בריכות קצרות, אמנם רק בריכות קצרות אבל עדיין משהו שעוד לא נראה בשחייה הישראלית, ולפני זה היה גמר אולימפי וזהב באליפות אירופה. גורבנקו התאמנה אצל דייב מארש, הוא המאמן שקידם אותה, וזה לא מפתיע, הוא נחשב אחד הגדולים בהיסטוריה, ומשום מה, אחרי האליפות יצא פרסום שגורבנקו תיפרד ממארש כי היא לא מתחברת לשיטת האימון שלו (שמבוססת על זה שמתאמנים מאוד קשה ומגיעים לקצה גבול היכולת וככה זוכים במדליות אולימפיות), זאת היתה החלטה של גורבנקו, מישהו מאיגוד השחייה החליט להפריע, לא ברור, מה שברור, שאחרי שגורבנקו הפסיקה להתאמן אצל מארש, התחילה ירידה איטית בהישגים שלה. ממש כמו נאדיה קומאנצ'י, שאחרי מונטריאול ביקשה לעבור מאמן, כי האימונים של קארולי קשוחים מדי. עברה, המאמן החדש נתן לה להינות מהחיים ובאליפות העולם 78 קומאנצ'י היתה בעודף משקל ולא בכושר שיא וסיימה מחוץ לפודיום. הבין מי שהבין שקארולי חייב לחזור, חזר, וההישגים של קומאנצ'י חזרו.
מה שהיה באליפות אירופה הזאת זה זוועה, כל התהליך נעצר, חוזרים לרמה של חצי גמר באליפות אירופה זה הישג. בושה וחרפה.