הכתבה הראשונה בסדרת הטרייד טיים מאשין שלנו יוצאת לדרך, כשג'ורג' וגילג'ס אלכסנדר במוקד. הטרייד ב-2019 היה אולי הטרייד הגדול ביותר בשנים האחרונות, זה שסייע לבנות את השושלת של אוקלהומה סיטי ולבנות את היסודות לקבוצה מאכזבת במשך שנים בקליפרס, זאת שחלמה על אליפות ועלולה לסיים את הסיפור עם השעייתו של קוואי בשל פרשת העצים. האם המהלך הזה היה כל כך גרוע?

הקליפרס קיבלו את: פול ג'ורג'.

הת'אנדר קיבלו את: שיי גילג'ס אלכסנדר, דנילו גלינארי, בחירות סיבוב ראשון ב-2021 (טרה מאן), 2022 (ג'יילן וויליאמס), 2024 (דילון ג'ונס) ו-2026 (אדאיי מארה). הת'אנדר היו יכולים לקבל את הבחירות שהפכו לחיימה חקז וניק קליפורד, אך הן הועברו בטריידי המשך שהפכו לתומאס סורבר ובחירת סיבוב ראשון ב-2027.

לא צריך לכתוב כתב הגנה על הת'אנדר. אוקלהומה סיטי פירקה קבוצה שלא עברה פעם אחת את הסיבוב הראשון, במה שהתחיל בנייה מחדש שהובילה לבחירה השנייה בדראפט (צ'ט הולמגרן) ולאליפות אחת לפחות, כשכבר עכשיו מדובר באחת המועמדות המובילות לאליפות בשנה הבאה ומי שהגיעה לגמר המערב בעונה מאכזבת מבחינתה. גילג'ס אלכסנדר אחד מ-20-30 השחקנים הגדולים בהיסטוריה כבר עכשיו. ג'יי-דאב עבר עונה רעה עם פציעה, אבל בשנה לפניה נראה כמו אחד השחקנים הכי טובים ביקום.

לפחות עד ל-2030/31, בה שלושתם ירוויחו יחד 185 מיליון דולר. כשצ'ט בן 24, וויליאמס בן 25 וגילג'ס אלכסנדר בני 28, הם הצליחו בעזרת טרייד אחד לבנות פרנצ'ייז שיכול לרוץ ביחד במשך כמעט עשור. רק זה אמור להפוך את הטרייד לאחד הגדולים בהיסטוריה, בקנה מידה של הטרייד שהנחית את רוברט פאריש וקווין מקהייל בבוסטון.

למעשה, יכול להיות שהוא אפילו גדול יותר. הת'אנדר קיבלו את התשובה שלהם למייקל ג'ורדן. שיי זכה ב-MVP בשתי העונות האחרונות עם עונת קליעה היסטורית, בתור גארד מוביל שקולע 31 נקודות למשחק באחוזים מטורפים ומתעלה בפלייאוף. בעונה מלאת פציעות הוא כמעט ניצח את סן אנטוניו של ויקטור וומבניאמה, כשהוא הפך משחקן של 10.8 נקודות למשחק בקליפרס למי שקלע מעל שלושים בארבע העונות האחרונות, בכולן סיים בחמישיית הליגה הראשונה. איך מוותרים על שחקן כזה?

מה הקליפרס חשבו לעצמם?

הקבוצה של סטיב באלמר רצתה להתחרות על אליפות. הבעלים התחרותי והאדום כאחד זיהה הזדמנות לצרף את קוואי לנארד, באותה נקודה MVP הגמר ומי שסחב קבוצה לאליפות. הוא לא היה מגיע בלי פול ג'ורג', כך שמבחינתם היה רצון לקדש את כל האמצעים. הטרייד הזה הפך מאז לאבן דרך בתור מה שכביכול "הרס" עתיד של מועדון, ואולי אחת הסיבות לערך המופרז של בחירות סיבוב ראשון בליגה של היום, לפחות עד שינוי שיטת הדראפט מהלוטרי ל-3-2-1 שייכנס לתוקף החל מהעונה הבאה.

לכן הכתבה הזאת היא בעצם כתב הגנה על הקליפרס. הת'אנדר קיבלו את התסריט האופטימי ביותר שהיה יכול לצאת להם מהטרייד, עם הקפיצה המטורפת של שיי – אחת שכמעט אף אחד לא ראה מגיע – וארבע בחירות דראפט בסופו של דבר, בזמן שהקליפרס קיבלו הופעה אחת בגמר המערב. חוסר המזל של הקליפרס, ארגון מקולל עוד מימים ימימה, צבע את כל הטרייד בצורה אחרת. ביל סימונס התייחס לכך ב-2009, באחת מכתבות הספורט הגדולות בכל הזמנים, והמצב רק הדרדר מאז.

נחזור לעונה הראשונה של קוואי וג'ורג', 2019/20. לוס אנג'לס קליפרס במאזן 20:44, קצב של 56 ניצחונות בעונה שלמה, אחרי פתיחה מגומגמת לעונה הראשונה של השניים ביחד. יש התאמה לא רעה בין קוואי לג'ורג', עד שרודי גובר נוגע ב-95 מיקרופונים וה-NBA מחליטה להיסגר לחודשיים בשל מגפת הקורונה. היא חוזרת ארבעה חודשים לאחר מכן, כשיתרון הביתיות הולך לפח. הקליפרס מגיעים ל"בועה" בפלורידה, עולים ליתרון 1:3 ו-67:80 באמצע המשחק החמישי. הם מפסידים איכשהו את הסדרה, מה שבסבירות גבוהה לא היה קורה אם היו משחקים בבית.

נקסט. טיירון לו מחליף את דוק ריברס על הקווים. הקליפרס מנצחים 47 משחקים מ-72, אבל עוברים את דאלאס של לוקה דונצ'יץ' וג'יילן ברונסון ומגיעים למצב של 2:2 מול יוטה. קוואי לנארד, 30.4 נקודות למשחק באותו פלייאוף, קורע את הצולבת במשחק הרביעי. הקליפרס מצליחים לעבור את הג'אז בהובלת פול ג'ורג', מגיעים לראשונה בתולדותיהם לגמר המערב, אך מפסידים שם בשישה משחקים לפיניקס.

לנארד חוזר רק ב-2022/23, אחרי עונה בה הקליפרס היו באזור המקום השביעי ונשארו מחוץ לפלייאוף אחרי שג'ורג' חלה בקורונה סמוך לפליי-אין. הוא וג'ורג' מחמיצים כ-30 משחקים כל אחד, נפצעים ביחד בפלייאוף ומשאירים את ראסל ווסטברוק וחבורת מוכי גורל להפסיד לפיניקס.

ב-2023/24 הם מביאים את ג'יימס הארדן, מנצחים 52 משחקים, רואים שוב את קוואי נפצע בתחילת הפלייאוף ומודחים מול דאלאס שהמשיכה עד לגמר המערב. קצת לאחר מכן פול ג'ורג' מחליט לחתום בפילדלפיה, וחמש עונות משותפות נגמרות במפח נפש. כל מה שהיה יכול להשתבש עבור הקליפרס השתבש, ובכל זאת הם הגיעו להישג השיא בתולדות המועדון. למעשה, לנארד סיים פלייאוף בריא אחד לצידו של ג'ורג'. ב-2 מתוך ארבע העונות בהן התקיים פלייאוף רגיל, מחוץ לדיסנילנד, הם הפסידו למי שהגיעה לגמר ה-NBA.

הקליפרס נכשלו בעידן קוואי ופול ג'ורג'. לא צריך לייפות את זה, קשה מאוד לייפות את זה, וכל הקלישאות על "הם נתנו את המקסימום ולכן לא נכשלו" ע"ש יאניס אנטטוקומפו חוטאות למקצוע. קבוצה טובה יותר הייתה זוכה באליפות, ועל הנייר הכישרון הזה היה אמור להספיק לאליפות אחת או שתיים, בטח בתקופה בה לא הייתה שושלת אחת ב-NBA. מצד שני, אפשר לטעון שהקליפרס נכשלו במהלכים העוקבים, בראש ובראשונה בבניית הצוות המסייע סביב קוואי וג'ורג' ובעיקר בכל מה שקשור לתחום הרפואי, כשהשניים נכשלו פעם אחר פעם.

הכתובת הזאת הייתה על הקיר בזמן אמת. ג'ורג' נפצע בכתפיו במהלך 2018/19 ונראה רע בפלייאוף בכל שנה באוקלהומה סיטי. לנארד אמנם סיפק את אחת הריצות הגדולות בתולדות הפלייאוף במדי טורונטו, אך שיחק תשעה משחקים בעונה הקודמת. יכול להיות שצוות רפואי אחר, או מועדון פחות "מקולל", היה מעניק להם זכייה באליפות ה-NBA. אפשר לטעון אותו דבר על חוסר המזל בדמות הפציעות או הקורונה.

הקליפרס הפכו תוך עונה אחת מקבוצה חביבה שמשתחלת לפלייאוף ונשארת עם המחמאות לקבוצה שצירפה שניים מחמשת השחקנים הטובים ביקום באותה נקודה. בסיום 2018/19 פול ג'ורג' היה בשלישייה הראשונה בהצבעות ל-MVP ולשחקן ההגנה, קוואי לנארד היה השחקן המצטיין של סדרת הגמר ושניהם היו בשתי חמישיות הליגה הראשונות. אם אתה יכול להביא שחקנים כאלה, בטח לעיר לוחצת כמו לוס אנג'לס, אתה עושה את זה.

וכאן נכנס הקאץ'. גילג'ס אלכסנדר היה שחקן לא רע בכלל בקליפרס האלה, אבל הוא היה רוקי של 10.8 נקודות למשחק עם קליעה חשודה. הוא היה במקום הרביעי למשחק בנקודות בקבוצה בפלייאוף אחרי לו וויליאמס, דנילו גלינארי ומונטרז הארל. אוקלהומה סיטי היא קבוצה שיודעת לפתח שחקנים יותר טוב מכל אחת אחרת, וידעה לזהות את הפוטנציאל. האם הוא היה מתפתח באותה דרך אצל דוק ריברס ובמועדון שחולם להילחם על הפלייאוף? לא בטוח בכלל.

אותו עקרון נכון בקשר לבחירות הדראפט. טרה מאן שחקן של 5.5 נקודות למשחק, דילון ג'ונס קיבל שבעה משחקים השנה. הקליפרס ויתרו על המון בחירות, אבל בפועל שתי הגבוהות בהן היו הבחירה ה-12. אחת הפכה למארה שנבחר השנה, והשנייה לג'יילן וויליאמס.

לו היה ניתן לבחור מחדש את דראפט 2022, יש סיכוי לא רע שוויליאמס והולמגרן היו בשתי הבחירות הראשונות. וויליאמס נבחר אחרי שמות כמו ג'רמי סוהאן וג'וני דייויס, שנבחרו בבחירות 9-10 ועלולים למצוא את עצמם בשנה הבאה מחוץ לליגה. יתר על כן, עוסמן דיאנג נבחר בחירה אחת לפניו על ידי אותה אוקלהומה סיטי והפך להערת שוליים בתולדות המועדון. הקליפרס סיימו את תקופת ג'ורג' (וכנראה גם את תקופת לנארד), אבל ממצבים את עצמם בעמדה טובה לעתיד עם כישרונות כמו דריוס גרלנד ודריוס אקוף ג'וניור.

הטרייד שלמעלה נראה כמו טעות היסטורית. נכון. מה דעתכם על הטרייד הזה?

הקליפרס מקבלים את: פול ג'ורג', קוואי לנארד.

הת'אנדר מקבלים: רוקי של 11 נקודות למשחק, הבחירה ה-18 בדראפט 2021, הבחירה ה-12 בדראפט 2022, הבחירה ה-26 בדראפט 2024, הבחירה ה-12 בדראפט 2026.

לדעתי אין כאן אחד שלא עושה אותו בזמן אמת. הבעיה היא לא הטרייד, אלא מה שקרה לאחר מכן. כמהלך בודד? למרות האכזבה בצד של הקליפרס, מדובר בווין-ווין.