שלום חברים, אחרי העונה הקשה שעברה עליו (ובאופן כללי, בוא לא נשקר, חיים לא פשוטים) כאוהד שרוף של הפייסרס (וזה עוד לפני שסיפרתי לכם שהבחור משום מה אוהד של הבנגלז…), החלטנו לאפשר ל-Jeffoster חוויה ראשונה בהחלט – לכתוב על הפייבוריטיות.

ולכן, ברוכים הבאים לספיישל פתיחת משחקי השמינית, פייבוריטיות מובהקות נגד אנדרדוגיות מרגשות (מי יותר מי פחות), jeffoster מול גברת פוסטר – Here we Go!!

20:00 קנדה – מרוקו

הצד של קנדה/ גברת פוסטר:

מה היה לנו עד כה בטורניר? קנדה הו קנדה, איזו נבחרת לא ברורה. שמינית ראשונה בהיסטוריה עם לא פחות מ-9 שערי זכות ב-4 משחקים, רק שלושה שערי חובה, פציעה אחת מחרידה, 4-4-2 עקבי, אחד ג'ונתן דיוויד, ואיך לא – הנבחרת שגאלה מאיתנו להמשיך לראות את דרום אפריקה במונדיאל הזה. דיינו. אבל… אם נשים רגע בפרופורציה נזכיר שבסוף מדובר בנבחרת חביבה, אך בינונית למדי. 1-1 מול בוסניה (וכן, מדובר בנבחרת שהדיחה את איטליה במוקדמות, שמעתי את זה כבר עשרות פעמים, ועדיין), 6-0 מול קטאר נוראית של לופטגי (וברוח ה-rewatch שלי למשחקי הכס – ווסטהאם sends their regards) ו-2-1 צפוי ולא מרשים באותה מידה מול שוויץ. נבחרת שהתעלתה בצורה מסוימת מעל לציפיות, אבל עם סימן שאלה מסוים. מה שכן, בבירור המארחת האנדרדוגית ביותר בטורינר ולא אשקר שאני מקווה להפתעה והמשך ריצה. תשתדל לעשות את המוות למרוקאים ולגנוב הפתעה.

מה כדאי שהקנדים יביאו למשחק הערב: ריבוי בעיטות לשער בהינתן כמות נגיעות ברחבה של היריב + ויתור על אובססיית הפוזשן. גילוי נאות, אני לא חובבת כדורגל מבוסס פוזישן. בעיני זה שם קוד לניצחנו בסטטיסטיקה, אז מה אם הפסדנו במשחק (וסליחה לאוהדי גווארדיולה, צ'אבי וכמובן זה-שאין-לומר-את-שמו-בבית-פוסטר, ביילסה). לחברים מהגבול בינתיים זה עובד עם פוצ', אבל אני מקווה שקנדה לא תנסה לשנות את המשוואה ולרפד נתונים, אלא תדבוק בניסיונות לפרוץ ולהעניש מרוקאים על טעויות – וזאת למרות שמדובר ביריבה הכי טובה שנתקלת בה עד כה בפער. יהיה מעניין במיוחד לראות את המאצ'אפים בצד ימין עם ג'ונסטון, ביוקנן ודייוויד מול אל-קאנוס, בואדי ומזראווי שהחליט לשכוח כמה הוא לא טוב ביונייטד.

נקודה נוספת קטנה ברשותכם – קישור אמצעי חזק ומרשים של אווסטקיו וסליבה, איזה צמד מרגש ומוצלח, מחכה כבר לראות לאן סליבה יעבור השנה (למרות שאנדרלכט איז א ורי סטרונג טים כידוע).

מה כדאי שהקנדים ישאירו בבית? חלוץ שני לצד דיוויד. אולוואסי ולרין עושים רוטציות כששניהם לא מבריקים יותר מדי כשחקנים פותחים (לרין משחק אותה כמחליף, שלא יהיה ספק). הייתי שמחה מאד שייתנו את המושכות לשחקן המבטיח, פרומיס דיוויד (סליחה, הייתי חייבת) שנתן עונה לא רעה בכלל בסנט ז'ילואז' הבלגית. למרות שלא חסר לאולוואשי או ללרין גובה, מדובר בבחור ענק בממדי כדורגל שבין השלושה נתן את העונה הכי יציבה ופתח כמעט באופן קבוע. בפועל? לדעתי יחליט לפתוח עם לרין או אולוואסי ולכן, לאור הופעות בנבחרת בלבד, מעדיפה את לרין בעל הניסיון, בעיקר אם מסתכלים על העובדה שמהירות לא בהכרח תהיה הפקטור שיכריע לטובת קנדה בהתמודדות מול מרוקו האימתנית.

נקודה נוספת – חוסר יציבות ותצוגות הגנה לא מרשימות מצד הבלמים, בפרט מול שוויץ. קורניליוס (מארסיי) מאד לא עקבי, אבל בבירור הבלם הבכיר ובצדק. בבחירה בין פוגלרוס (פולהאם על הנייר, השאלות בפועל) לבין בומביטו (ניס כמעט בלי דקות משחק) הולכת על פוגלרוס, מקווה שיחזור לפתוח אחרי המשחק האחרון.

שחקנים לשים עליהם עין: איך לא – ג'ונתן דיוויד בעל חוסר היציבות המשווע, ניית'ן סאליבה המצוין של אנדרלכט וסטפן אוסטקיו של LAFC שאמשיך לזכור לו חסד כילד פלא פורטוגלי שמגיע בזול ועוזר לקבוצות קטנות לעלות, אי שם בימים הנהדרים של פוטבול מנג'ר 2018. שימו עין גם על ג'ונסטון שהפעם יתקשה מאד לפרוץ בצד ימין. סקרנית אם נראה עוד דקות לאלפונסו דיוויס.

תחזית: קנדה תיתן מאמץ, תנסה לא להתבנקר יותר מדי ותחטוף, לצערי, על הראש. בכל מקרה, שפשוף טוב וניסיון לאולוואשי, סליבה, דיוויד וביוקאנן שיוכלו אולי להוביל את קנדה של המונדיאל הבא לגבהים ולפחות לפחות לשחזר את התוצאה.

הצד של מרוקו/jefffoster10

כמה קשה לכתוב על פייבוריטית, ועוד על פייבוריטית כל כך שנואה (ד"ש מאלופת אפריקה האמיתית, סנגל), ועוד על פייבוריטית שהדיחה את הדארלינג הנצחית, זו שמעדיפה למות יפה מאשר לחיות מכוער והסמל לנבחרת שתמיד בועטת בדלי, אבל בוולה לחיבורים – הולנד.

המשחק מול הולנד הציג את מלוא הרפרטואר של המרוקאים – נבחרת מאוד מוכשרת, עם שמות גדולים שמשחקים בקבוצות הכי גדולות שיש לעולם להציע, ששיחקו "בסדר" מול הולנד ובעיקר נהנו מניהול משחק שערורייתי של המאמן שמנגד (שלושה בלמים עם מיקי ואן דה ון על כל הקו? קווינטן טימבר עולה לשחק וריינדרס לא?). נכון שהמרוקאים תקפו וסיכנו את השער ההולנדי, ונתקלו בורברוחן ביום נפלא (עוד אקזיט עתידי של ברייטון) ועדיין, הם נזקקו לעקב מקרי של ורברוחן באחד הפנדלים הביזאריים שאני זוכר כדי לעלות לשמינית. בקיצור, איך אמר דני נוימן – לפעמים עדיף סנטימטר מזל מקילו שכל.

מה כדאי שהמרוקאים יביאו למשחק הערב? את הפריצות של אשרף חכימי, שממשחק למשחק מזכיר יותר ויותר את מה שלואיס אנריקה עשה ממנו בפריס סן ז'רמן, אחד המייצגים הבולטים של הטוטאל פוטבול העכשווי (הייתי חייב, בכל זאת הולנד). הזמן שחכימי – מגן ימני במקורו – מבלה ברחבת היריב, לשם הוא מגיע אחרי ריצות של 40 ו-50 מטר מהעמדה שלו כדי לסיים התקפות – הוא הזמן שבו מרוקו נראית במיטבה. אבל הוא לא נמצא רק ברחבה, הוא נמצא בכל מקום במגרש, מנצל את הכושר הגופני הנדיר שלו ליצור יתרון מספרי למרוקאים בכל אזור בו נמצא הכדור, בין אם במרכז המגרש, בשליש המגרש של היריבה או לפעמים באגף השמאלי בכלל. מול מרכז השדה החלש יחסית של קנדה, לחכימי סלולים שבילי זהב לפרוץ לרחבה הקנדית ולסיים שם התקפות. יהיה זה אך אירוני אם חכימי ינסה לתקוף מדינה שלא תאשר לו כניסה אליה בגלל תוקפנות אחרת שלו (הוגש כתב אישום).

אה, וכדאי שיביאו קמצוץ מהחשומה, או העמה, או איזו אמונה תפלה אחרת שעבדה להם במשחק נגד הולנד.

מה כדאי שהמרוקאים ישאירו בבית? שלישיית הקישור ההתקפי שנמצאת מאחורי סאיברי: אל חנוס-אונאחי-ברהים דיאס לא ממש הגיעה למונדיאל הזה, ולא מספקת את התוצרת והמספרים שהיא צריכה לספק. זו אחת הסיבות למה המרוקאים רק "חצי" מרשימים עד כה, ולא מרשימים מבחינת המספרים בהתקפה – שבעה שערים עד כה במונדיאל, ארבעה מהם מול האיטי. אבל אלו לא רק המספרים כמו ייצור המצבים, השלישייה הזו, שכל אחד מהם יודע לתת פס עומק לגול, לא מצליחה לעשות את הדבר הזה. הייתי אולי מנסה להוריד את אונאחי לספסל, להזיז את ברהים לאמצע להיות פליימייקר במשרה מלאה, להזיז את אל חנוס ימינה ולעלות בכנף שמאל עם טלבי שהיה מצוין מול הולנד כמחליף.

שחקנים לשים לב אליהם: סאיברי, עם שלושה שערים עד כה, המניה הבטוחה של המרוקאים בהתקפה; איוב אל כעבי שיכול עם המהירות שלו לשנות משחקים מהספסל ואולי לשמש כחלוץ שני וללחוץ על הקנדים; וכמובן התגלית של אשתי (ששמה עליו עין ראשונה) – איוב בועדי, בסך הכל בן 18 אבל איזו שליטה במרכז השדה ובקצב המשחק. ספק אם הוא יישאר בליל דקה אחרי המונדיאל, אחת הגדולות של אירופה תפתח את פנקס הצ'קים בשבילו.

תחזית: עם כל הצער שבדבר, היתרון האיכותי של המרוקאים יגבר על ההתלהבות הקנדית, 3:1 למרוקאים תוך 90 דקות, שיעלו לרבע הגמר רק כדי לקבל בראש (בתקווה) מהצרפתים.

00:00 צרפת – פרגוואי

הצד של פרגוואי/גברת פוסטר

מה היה לנו עד כה בטורניר? נבחרת הבלהות שלי. הדיחה את גרמניה האהובה עליי תמיד ונעצה את המסמר בארון הקבורה של טורקיה שרק חפרתי לפני הטורניר כמה היא לא סוס שחור כי מדובר פשוט בנבחרת טובה מדי כדי להיקרא ככה. בדומה לקנדה, 4-4-2 נצחי (למעט המשחק מול אוסטרליה), אבל כמה המצב שונה. בונקר ומשמעת הגנתית מטורפים בשילוב אגרסיביות (לעיתים מגעילה) ומעברים מהירים וישירים לחולייה הקדמית, ובעיקר, איך לא, לרוקה סנטה קרוז החדש שלנו, חוליו אנססיו הצעיר והמרשים ביותר (שיעבור בבירור תוך חמש דקות לקבוצת האם של שטרסבורג צ'לסי לחוזה קצר של 15 עונות). נבחרת לא כיפית לצפייה, אבל למרות התפרקות במשחק הראשון מול האמריקאים, מספקת תוצאות ויודעת להתקדם. האם תדיח עוד ענקית ותגרום לגרמניה להיראות לא-כל-כך-רע? (בבקשה לא, אני לא מסוגלת לצפות בנבחרת הזו יותר מ-90 דקות נוספות).

מדגישה כבר כאן, למען הסר ספק, שבכל המענה שקשור למשחק הערב אני אענה ב"המלצות" מנקודת מבט של האינטרס הפרגוואי להתקדם, ולא, חלילה, מנקודת מבט של אדם שאוהב לצפות במשחק. מצד שני, ארסנל לקחה פריימרליג תוך שהיא מחרבת כל הנאה מהמשחק, אז מי יכול להאשים את הפרגוואים?

מה כדאי שהפרגוואים יביאו למשחק הערב? קודם כל ולפני הכל – את אורלנדו חיל במצברוח טוב. השוער הגבוה של סן לורנצו (1.99, אתם פה עכברי כדורסל, אז תנסו להתרשם באופן יחסי לעולם הכדורגל) נותן את טורניר חייו ומציל את הנבחרת שלו משל היה ילד האהבה של צ'ילברט ודינו זוף. לא שוער מודרני, לא משחק רגל מהמרשימים שחזינו בהם, אבל איזה הצלות. מודה שלא הכרתי אותו עד המונדיאל והסתקרנתי לראות איך פספסתי אותו בשעות רבות של מנג'ר וסקאוטינג ביבשת המבטיחה ביותר לטאלנטים צעירים. גיליתי להפתעתי שגם הסקאוטים של מנג'ר, שלרוב עושים עבודה לא רעה בכלל, לא דירגו אותו גבוה יותר מדי.  למען ההשוואה, נתונים דומים פחות או יותר לשוער הפותח של בארי. מעניין לראות איך ידורג אחרי הטורניר המדהים הזה והאם יעזוב את סן לורנצו (מסיים חוזה בסוף 2027).

חוץ מזה, כמובן, את הגנת הברזל המייאשת והבלתי עבירה, את חוליו אנסיסו המדהים ואת גלרזה הצעיר מריבר שהיה בשבילי תגלית לא קטנה במונדיאל הנוכחי.

יהיה קשה לעצור את השטף הצרפתי, אבל לא בלתי אפשרי. נבחרת שיודעת לייאש את האמאמא של כולם ולגרום לטעויות גם בנבחרות גדולות. מצד שני, דין גרמניה וטורקיה לא כדין צרפת.

מה כדאי שהפרגוואים ישאירו בבית? קודם כל ולפני הכל 2 – את ההתפרקות המנטלית המוחלטת שחוו מול ארה"ב. עברנו מאז שלושה משחקים, אבל עדיין, שווה לקחת את כל מה שהיה במשחק ההוא ולזרוק לפח.

מעבר לזה, גם הפעם, חלוץ שני לצד אנסיסו. במקום כל המאכזבים למיניהם, חלוץ-סמי-שני-סמי-כנף-התקפית, אלמירון הנהדר שהתבזבז בניוקאסל האפרורית (בתקווה שהפעם יוותר על הסתרה של הפה כמובן). במקומו בצד ימין דייגו גומז (ברייטון) או מאוריסיו (פלמייראס) שנתן משחק לא רע נגד גרמניה כמחליף. השאר… אפשר לנתח מול הנבחרת הצרפתית מה כדאי להשאיר בבית, אבל באמת שזו נבחרת שלמעט עמדה אחת (היי לוקה דין), אין לה יותר מדי חולשות ולדעתי זה מיותר. פרגוואי צריכה לשחק כמו שהיא יודעת ולתת את המשחק שלה, תוך דגש לחוזקות.

שחקנים לשים עליהם עין: נראה לי שכבר היה ברור, בריאן חיל, אנסיסו, אלמירון וגלרזה.

תחזית: פרגוואי תיתן את המיטב מעצמה עם בונקר משעמם כמו שרק היא יודעת ואולי איזה כדור עמוק שיגיע לאנסיסו שישמח אומה שלמה. כמו-כן, צופה פאול מפחיד מצד ההגנה שישים בספק את אחד מהכוכבים הצרפתים להמשך הטורניר. בפועל, עוד אנדרדוגית שתקבל בראש מפייבוריטית מפחידה ומובהקת, והפעם… הפעם בצדק.

הצד של צרפת/ jefffoster10

אוללה. אני לא אגזים אם אומר שצרפת הזו שמה את הבוניטו בז'וגו בוניטו. מאז ברזיל 82' לא זכורה לי נבחרת כזו מענגת לצפייה. 10 שחקנים (תאו הרננדס/לוקא דין טובים אבל לא מתעלים לאותה הרמה) שלראות אותם משחקים זה כמו לאכול ארוחת שבע מנות אצל ז'ואל רובישון: כל דבר שמגיע הוא גם יצירתי ומפתיע, וגם עשוי לעילא ולעילא, ואתה כבר מלא מכדורגל אחרי 88 משחקים אבל מזה אתה רוצה עוד.

כל החמאה שבעולם לא תספיק כדי לתאר כמה המשחק של הצרפתים עובר חלק. מתחיל ממניאן השוער ששכח מהעונה הרעה במילאן והוא מספק שקט וביטחון ואת ההצלה-שתיים שהוא נדרש אליהן במשחק; בהגנה אפילו אופמקאנו לא עושה שטויות (מוכר למי שצפה במשחקי באיירן בארבע השנים האחרונות) ופתאום מגלים שהוא מנהל משחק מאחורה עם יכולת מסירה, ממש פרנץ בקנבאואר פינת אלסנדרו באסטוני; ז'ול קונדה מימין עשה את ההמרה הכי קשה שיש בכדורגל, מבלם מצוין למגן עילאי (המרה שכמעט שלא עובדת, לרוב זה עובד הפוך – שון גולדברג במכבי חיפה, במחווה לאשתי החיפאית), ומשמאל לוקא דין רק כי הרננדס המוכשר ממנו הרבה פחות אחראי ממנו. מתקדמים לקישור, שם טשואמני וראביו עושים עבודה שקטה ומצוינת, ואם טשואמני לא ישחק יש את מאנו קונה במקומו שרומא הולכת לקבל עליו סכום שמן בקיץ; והנה הגענו לגולת הכותרת – אמבפה-דמבלה-אוליסה-ברקולה/דואה זו רביעייה שמייצרת סימפוניה של כדורגל: 13 גולים עד כה (מול שתי ספיגות בלבד), אמבפה המוציא לפועל העיקרי עם 6 אבל גם דמבלה עם 4, אוליסה כבר עם חמישה בישולים ובעיקר מייצרים הזדמנויות בלתי פוסקות על שער היריבה, אפילו נפוליאון לא עשה עשה מצורים כאלה מוצלחים (וד"ש לעכו).

ועוד לא דיברנו על הספסל, שם יושבים שחקנים שיכולים לפתוח בכל נבחרת אחרת. נבחרת שהיא תסמונת פריז – רק הפוך: אתה מצפה להצגה, ומה שאתה מקבל מתעלה על הציפיות.

מה כדאי שהצרפתים יביאו למשחק הערב? פחות או יותר, להמשיך את מה שהם עושים כל הטורניר. אהבתי מאוד לראות שבניגוד לריאל מדריד, אמבפה הרבה יותר נייד וזז גם אחורה לקבל כדור ולהעביר אותו קדימה, קצת כמו מה שהארי קיין עושה. עם המהירות  והכישרון שלו ושל חבריו להתקפה, זה להתחיל דאבל פס במרכז המגרש שמסתיים בתיבת החמש. לא הייתי מתנגד גם שמגנוס אקליוש (רמת הסקילס? קיירי בואכה ג'ייסון וויליאמס, לא פחות) יקבל דקות, אבל זה באמת פטריית הכמהין על ביף בורגיניון.

מה כדאי שהצרפתים ישאירו בבית? זחיחות, אם ישנה. פרגוואי תילחם, תנשוך ותשרוט ותשתמש בכל לכלוך שיש בספר להוציא מהצרפתים את החשק לחיות. אם צרפת משחקת כמו סן אנטוניו 2014, פרגוואי תנסה לעשות לה סן אנטוניו 2005 עם שיטות של דטרויט 1989 – להיכנס לה מתחת לעור ולהוציא את הצרפתים מאיזון. פערי הרמות ברורים, ההבדלים בכישרון הם שמיים וארץ, אבל במשחק נתון שבו גם למזל, או להיעדרו, יש תפקיד, כדאי שהצרפתים יעלו בריכוז מלא וישתדלו להכריע את המשחק מוקדם, ועוד מנת מישלן תוגש לעינינו.

שחקנים לשים לב אליהם: טשואמני, הקשר האחורי הפותח, כרגע פצוע ויעלה במקומו מאנו קונה של רומא, שלדעתנו צריך לפתוח לפני אדריאן ראביו, שלצידו הוא ישחק הערב (אבל דשאן, כמו נפוליאון, בוחר את המלחמות שלו ומעדיף לא ליפול בפה של ורוניק ראביו – אחת שלידה לבאר בול צבעוני כמו טים דאנקן). שימו לב גם לצד "החלש" יותר בצרפת, זה השמאלי, שם לוקא דין יתמודד מול השחקן הכי טוב של פרגוואי – מיגל אלמירון. ושימו לב למייקל אוליסה – פשוט תסתכלו עליו, ותבלו.

תחזית: רביעייה קלילה, אמבפה משתווה למסי כמלך שערי המונדיאל בכל הזמנים עם צמד, והצרפתים רוקדים להם לרבע הגמר לדרבי עם המרוקאים.