מכבי תל אביב

אחרי עונה סדירה מצוינת בה קלעה 99.4 נקודות ב-40.9% לשלוש בממוצע למשחק וסיימה את הטבלה במקום ה-1 (פעם רביעית ברציפות) עם מאזן 2:24 חיובי, מכבי תל אביב מגיעה לרגע האמת בליגת ווינר סל. אחרי שבעונה שעברה סדרת הגמר נעצרה בשיוויון 1:1 בין הצהובים להפועל ירושלים בעקבות המצב הביטחוני, הפעם הצהובים רוצים לסיים את העבודה עד הסוף, ריימן אמר: ״אנחנו ממש רוצים את זה״, ולהשיג אליפות 58 למועדון המעוטר.

לנגד הצהובים ניצבת יריבתם העירונית – הפועל, שניצחה אותם פעמיים העונה בליגת ווינר סל, בבית ובחוץ בשני המפגשים שהיו, ופעם אחת ביורוליג, שם גם הצהובים ניצחו פעם אחת ובעצם המאזן עומד על 1:3 לטובת האדומים עד כה. כעת לחבורה של קטש שניצחה 0:2 את ב״ש/דימונה ו-1:2 את חולון הזדמנות להשיב בסדרה של הטובה מ-5 משחקים בגמר, מי שמוביל אותה עד כה בפלייאוף הזה הוא ג׳יילן הורד, קטש: ״כשהוא טוב זה אומר שהקבוצה משחקת טוב״, הפורוורד קפץ מאיזור ה-10 נקודות ל-20 בפלייאוף ומייצר נקודות בקצב גבוה וביעילות, ואם הוא יהיה באיכות הזו – סיכויי האליפות הצהובה עולים.

הסיבה לדאגה עבור הצהובים היא הפציעה של תמיר בלאט שעד כה לא ברור האם וכמה ישותף בסדרת הגמר הזו, הרכז הישראלי, שרושם פלייאוף נהדר, הוא אחד משחקני המפתח של הצהובים במאצ׳אפ מול האדומים, בטח כשים מדר בפורמה כזו – וחיסרון שלו עלול ליצור בעיה בקו הישראלי של הצהובים שגם ככה מחוסר את גור לביא, טי. ג׳יי ליף ועמית עבו. הצהובים יקוו שיתרון הביתיות יהיה זה שיעשה את ההבדל וקטש אמר כי הוא רואה את הסדרה הזו כשוויונית.

הפועל תל אביב

הפועל מגיעה לגמר שלישי ב-4 שנים האחרונות, אחרי שבשנה שעברה נעדרה לאחר אותה שלשה של הארפר במשחק 3, היא חוזרת לגמר ותחפש תואר אליפות ראשון מאז 1969 שם ניצחה את מכבי בגמר והשלימה דאבל, הישג שאף קבוצה (מלבד מכבי) לא הצליחו להשיג מאז. הפועל השנה עמדה על מאזן 4-22 בליגה הישראלית, שהקנה לה את המקום ה-2 בטבלה, ומפגש עם ראשון לציון ברבע הגמר, מפגש שהוארך יתר על המידה בזכות תושייה של החבורה בכתום אבל התאוששות מהירה של החבורה של איטודיס החזירה את האדומים למסלול ושתי תצוגות ענק של האדומים סיימו את הסדרה. בחצי הגמר היא נפגשה עם ירושלים שאותה ניצחה בסוויפ עם הופעות ענק של מדר ומיציץ' שהובילו. עכשיו בגמר היא תעמוד מול היריבה העירונית, מכבי, אותה קבוצה שניצחה אותה בשני מפגשי הגמר ב-2023 ו-2024, אבל הפעם הפועל מגיעה מוכנה יותר וחזקה יותר. הפועל השנה כבר ניצחה את מכבי 3 פעמים מתוך 4 המפגשים בניהן, 2 ביורוליג שהתחלקו בניהן, והפועל ניצחה את 2 המפגשים בליגה, אחד המפגשים היה

בפלייאוף הנוכחי הפועל מסתמכת על 2 כינורים ראשיים, ואסיליה מיציץ' וים מדר. השילוב הקטלני בין שני הגארדים הוא פנומנלי, כל אחד מכפה על החסרונות של השני, מצד אחד מדר מוביל את הכדור ונותן מנוחה למיציץ' ומצד שני מיציץ' מרווח ומוצא את ים לשלשות פנויות. נגד ירושלים זה עבד מדהים עם 39 נקודות משותפות במשחק 2 ו-48 משותפות במשחק 3 שסגר את הסדרה. ביחד עם כריס ג'ונס הם יצרו קו אחורי מצוין שעד כה לא נראה שאפשר לעצור ועם המומנטום מחצי הגמר ימשיך אין שום סיבה שלא נראה את הפועל נותנת פייט למכבי.

ישנן 2 סיבות לדאגה עבור הפועל הראשונה היא יציבות, מצד אחד אפשר לראות שהפועל נמצאת בתקופה מצוינת אבל כבר ראינו את הפועל מפסידה בפלייאוף הנוכחי לראשון לציון, אי אפשר לדעת באיזה יום אנחנו נראה את מיציץ' ובכללי את הפועל. היציבות היא המפתח של הפועל, איטודיס יהיה חייב לשמור את השחקנים חמים ובקצב. סיבה לדאגה נוספת היא הקו הקדמי, אפשר ללמוד מ-2 המפגשים הקודמים בגמרים של 2023 ו-2024 שמכבי שולטת בצבע, מכבי חזקה על הפועל עם האקס פקטור הכי גדול, רומן סורקין. הפועל שחסרה את דן אוטורו שרק חזר מחול, תומר גינת שחזר מפציעה וטאי אודיאסי שבספק בעקבות פציעה תצטרך לקבל את מוטלי, וויינרייט ושגב בשיא שלהם נגד הורד, סורקין והנקינס.

זמני המשחקים:

משחק מס' 1 : היום, 16.06.26 בשעה 20:50

משחק מס' 2 : יום חמישי 18.06.26 בשעה 20:50

משחק מס' 3: יום ראשון 21.06.26 בשעה 20:50

משחק מס' 4 במידת הצורך – יום שלישי 23.06.26 בשעה 20:50

משחק מס' 5 במידת הצורך – יום חמישי 25.06.26 בשעה 20:50

כל המשחקים בסדרת הגמר ייערכו בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב.

מאצ׳אפים

הישראלים

מכבי – אורן סהר, רומן סורקין, וויל ריימן, ג׳ון דיברתולומיאו, תמיר גולד ותמיר בלאט (אם ישחק)
הפועל – איתי שגב, גיא פלטין, בר טימור, עוז בלייזר, ים מדר, תומר גינת, איגור קולשוב ויפתח זיו

בשנים האחרונות בסדרות הגמר הישראלים של הקבוצות היוו פקטור משמעותי מאוד בהכרעת הסדרה. למשל, בשני המפגשים האחרונים בין הקבוצות בגמר, ב-2023 וב-2024, רומן סורקין ותמיר בלאט היו כמעט כל ההבדל בין הקבוצות והביאו את האליפות לצהובים, אך הפעם, הצהובים עלולים להיות חסרים את בלאט בעקבות פציעה ומי שיצטרך להיכנס לספוט שלו הוא כנראה ג׳ון דיברתולומיאו שיצטרך לנסות לתת קונטרה לים מדר, שינסה להיות ההבדל בין הקבוצות, כשהוא בכושר אדיר עד כה בפלייאוף עם 19.6 נקודות ב-53.3% לשלוש!

הקונטרה הגדולה של הצהובים למדר היא רומן סורקין, שעד כה בפלייאוף הזה לא מראה יכולת מספיק דומיננטית, ובגמר הזה, לאור החיסורים, הצהובים ייצטרכו מסורקין יכולת שיא. הן בקליעות לשלוש, הן בקליעות לשתיים אבל בעיקר ביציבות וביכולת להישאר עקבי לא ממשחק ממשחק, אלא מרבע לרבע.

עוד באדום, עוז בלייזר, שרושם פלייאוף טוב מאוד, עושה מהלכי האסל, לוקח ריבאונד, מרווח טוב את המשחק והוא אחד שמנוסה במעמדי גמרים. בצהוב, יש את וויל ריימן, שרושם את העונה הטובה בקריירה שלו – המפתח אצלו זו הקליעה לשלוש, כי את כל השאר, יש ביטחון שהוא יעשה. המאצ׳אפ הזה יתכנס בסופו של דבר לשלושה אלמנטים: 1. היכולת של רומן סורקין מול ים מדר, 2. מי השחקנים הישראלים יתעלה (גינת, ג׳ונדי, טימור, שגב, ריימן), 3. האם בלאט ישחק.

ומן הסתם, ים מדר ורומן סורקין הם שחקני המפתח בסדרה הזו לדעתי, והנה עוד כמה:

הקו האחורי: ג׳ימי קלארק ואיפה לונדברג מול ים מדר, כריס ג׳ונס ו-ואסיליה מיציץ׳

קלארק ולונדברג הם שני שחקנים באופי שונה לחלוטין. קלארק הוא שחקן שמשחק בקצב מאוד מהיר, אוהב מאוד את האחד על אחד, מחפש כל הזמן את המהלך הבא וסקורר מצוין. לונדברג הוא שחקן יותר מתון שיותר מנהל את המשחק של הצהובים ומנסה לנתב אותו למקום רגוע ושקול, את שניהם – בניגוד הזה – הצהובים צריכים, את המהירות של קלארק והיכולת לשים סל משום מקום ואת היכולת של לונדברג לקחת שליטה על קצב המשחק ולא לתת אותו לאדומים, כי שם יש…

את ים מדר שבכושר קליעה אדיר מחוץ לקשת, את ואסיליה מיציץ׳ שנכנס לוינטג׳-מוד ומייצר בצורה אדירה באחד על אחד לעצמו ולאחרים בפלייאוף הזה, וכריס ג׳ונס, אחד שברגע שהוא נדלק, לא משנה מה התוצאה – אתה צריך לפחד. האדומים צריכים את הטריו הזה במלוא תפארתו ובכושר שבו הם נמצאים ולא צעד אחד אחורה, כי מהצד השני, יש קבוצה שרק תחכה למעידה הכי קטנה של כל אחד מהם, אבל אם הם יבואו בכושר שיא, לא בטוח שיצליחו לספק להם תשובה.

האקס פקטורים: אושיי בריסט ואיש וויינרייט.

הפורוורדים של קטש ואיטודיס עשויים להפוך לג׳וקרים שלהם בסדרה הזו. בריסט, מביא קשיחות ויכולת לקלוע מחוץ לקשת ובאחד על אחד מכדרור, וויינרייט מביא הגנה מצוינת, ריבאונד ויכולת להביא שלשות מומנטום. השניים, מרגישים כמו שחקנים משלימים, אבל ברגע שהם לוקחים את הצעד קדימה ורמת הביצוע שלהם עולה – הם עושים את כל ההבדל באיכות. לשניהם יש ניסיון גדול גם ב-NBA והקבוצות שלהם ייצטרכו אותם כשחקני דבק בגמר הזה, שחקנים שפשוט יתנו את התפוקה ויהיו שם, כי אם זה יקרה והכל מסביב ידפוק – זה עשוי לעשות את כל ההבדל.

מפתחות

המפתח הצהוב והאדום – קליעה לשלוש

היכולת של שתי הקבוצות הללו לקלוע היא מצוינת. שתיהן מוכחות כקבוצות קליעה טובות וברגע שהכדור נכנס להן כל המשחק עובד יותר טוב, ממש כמו שאחד + אחד = שתיים. כשיש לך כל כך הרבה איכות, ברגע שרמת הביצוע שלך תואמת – אתה תהיה טוב. במקרה של הצהובים, שכרגע אין להם יותר מדי שחקנים שמסוגלים לייצר באחד על אחד ברמה גבוהה, בקליעות לשלוש זה הבסיס לייצר משחק יעיל, משחק ריצה ומשחק פנימה, זה משפיע להם על הנעת הכדור, על משחק הריצה ועל היכולת לייצר מומנטומים.

אצל האדומים, הקליעה לשלוש היא אמנם לא הבסיס כי יש הרבה מאוד משחק אחד על אחד של שחקנים, אבל היא בונוס שעשוי להיות קריטי בערב שבו המסביב לא עובד, ולכן, כל אחד מהקבוצות שתצליח להיות חדה מחוץ לקשת עשויה גם לנצח בכל ערב נתון. פשוט, אבל חשוב.

אוסיף עוד נקודה לסיום לגבי הקווים הקדמיים של הקבוצות – טאי אודיאסי (מתאושש מפציעה) ודן אוטורו (שב לישראל) אם ישחקו, זה יתרון עצום לאדומים, והצהובים יהיו חייבים את זאק הנקינס (אם יירשם לסדרה) בכושר שיא שעוד לא ראו ממנו העונה, כי מעבר אליו, הצהובים דלים מאוד בקו הקדמי. עוד אוסיף שאמנם אני לא הייתי רושם את לוני ווקר למשחק 1 של הסדרה אבל הוא קלף שקטש צריך לשלוף במקרה שהסדרה הולכת לאיבוד, כי התקרה איתו יכולה להיות גבוהה מאוד בכל ערב נתון.

ריבאונד וריבאונד התקפה

ריבאונד התקפה הוא מה שהפך את הסדרה נגד חולון לקלה עבור הצהובים היה השליטה האבסולוטית שלהם בריבאונד התקפה ושתיים שלוש נסיונות קליעה בכל התקפה. דן אוטורו שב לארץ ולקבוצה אתמול לאחר היעדרות ארוכה ויכול כמובן לתרום באספקט הזה במידה ויירשם לסדרת הגמר. אבל בלעדיו הסגל ששיחק בחצי הגמר נגד ירושלים לא הצטיין בריבאונד בשני צידי הפרקט. זה נכון שאחוזי הקליעה של האדומים היו יחסית גבוהים אולי אפילו גבוהים באופן מעט חריג ולכן זה אולי לא בלט מאוד אבל בהנחה והצהובים יבואו עם רמת אינטנסיביות יותר גבוהה מירושלים הדי שבורה מנטלית שהאדומים פגשו בחצי הגמר אז צפויה גם ירידה מסוימת באחוזי הקליעה של האדומים ואז החשיבות של הריבאונד תשחק תפקיד חשוב ואולי אף מכריע בסדרה. ובמספרים: הצהובים לקחו העונה 13.6 ריבאונד התקפה ו-28.2 ריבאונד הגנה בממוצע לעומת 10.8 ריבאונד התקפה של האדומים ו-25.5 ריבאונד הגנה. ובנקודות מהזדמנות שנייה הצהובים קלעו 15.6 נקודות בממוצע לעומת 10.6 של האדומים. אבל כמובן שזה רק חלק קטן מהסיפור ואין מדידה של כמה ריבאונדים הצליחו להביא לפאסט ברייקס וכדו' שחשובים מאוד למשחק הריצה של הצהובים.