איזה משחק נהדר צפינו בשבת(מוצ"ש לדוסים), אבל כדי לנסות ולהסביר מה ומי ומו, נתחיל מהסוף.
סאן אנטוניו במסע מיוחד ומרשים. לאחר הדחת האלופה בגמר המערב וקטיפת הסופרלטיבים ובצדק, הספרס חוזרים לעמדה שהם לא מכירים ולא כל כך אוהבים- הפייבוריטים.
בתחילת הסדרה הרוב היו איתם.
אחרי הפאשלה במשחק 1 אפשר לתרץ שאולי העומס של המשחקים, ירידת המתח אחרי הניצחון מול SGA וחבורתו נתן את אותותיו.
אבל אחרי הפאדיחה של אתמול זה כבר נראה ממש לא טוב. גם המהמרים נגדינו. נציג כמה בעיות שיש לספרס כרגע.

בעיה מס' 1- מה זה ש"צ?

נתחיל מהסוף. הטעות של וומבי שעלתה לספרס בניצחון משקפת את חוסר הניסיון במעמדים כאלה. קבוצות של שילמו שכר לימוד ומגיעות למעמדים גדולים נופלות תמיד בדברים שקשורים בפרטים הקטנים שעושים את ההבדל במשחקים צמודים וגדולים.
ראינו את חוסר הניסיון של הספרס בכמה נקודות משמעותיות בפלייאוף הזה. ההיגררות של וומבי לאגרסיביות המוגברת של מינסוטה בקרב המרפקים המפורסם עם נזלת ריד. גם קארוסו הגיע עם סל של טריקים משלו והוציא להם את המיץ.
תראו את קלדון ג'ונסון(עוד ידובר בו בהמשך) שחקן שיודע את מלאכת סחיטת עבירות תוקף. כאן בהתקפה חשובה, במקום לעצור, הולך בצורה מיותרת לגמרי לתוך החזה של ברונסון, אומן נפילות בעצמו וחוטף את התוקף. לא חבל??

וכאן ויקטור ידידינו שחוסם יפה ומשחרר את פוקס לעשות מהלך P&R עובר ליד ברידג'ס ונוגע בו בצורה מיותרת. ברידג'ס מוסיף סלטה ובורג ומקבל גם עבירת תוקף.

רבע 4, וומבי עם חסימה מופלאה, הספרס יוצאים בזריזות להתקפת מעבר רק כדי לקבל את הניקס שמוכנים מהר מאוד. מסירת רוחב גרועה של קאסל שנחטפת ע"י ברונסון.

ואם זה לא מספיק, פוקס מוסיף חטא על פשע ומבצע עבירת תסכול טיפשית מאוד על ברונסון שמאכיל את השועל.

ולסיום ה-ט-ע-ו-ת של המשחק.
הספרס עם המהלך של המשחק, וומבי עוצר את ברונסון ומשיג כדור אחרון לניצחון.

"יש שלושה אשמים בהפסד הזה. מיץ', וומבי וקאסל (ג'ייסון טרימפ)"

בהמשך לפודקאסט המעניין הזה, הוא מתאר 2 סוגים של קבוצות:
קבוצות טיים-אאוט– קבוצה שצריכה הדרכה במהלכים קריטיים בגלל שאין להם שחקן של כדור אחרון כמו מייקל, קובי, לברון, טי-מאק, הארדן ודיים-טיים.
היום זה לוקה, SGA, ברונסון.
קבוצות שלא צריכות טיים אאוט- נראה לי שהבנו כבר שהספרס שייכת לקטגוריה הראשונה.
לספרס הכישרונית אבל חסרת ניסיון חובה שיהיה מבוגר אחראי. בגלל שפוקס לא במיטבו מי שחייב להנחות את הדרך זה המאמן. אני ממש מאוהב ברדיק של הלייקרס, עם תרגילים נהדרים ורעיונות יפים, גם ספולסטרה יצירתי מאוד וראינו תרגילי ניצחון מאוד יפים שלו.
קואץ' ג'ונסון לא מתערב במהלך הזה ומפסיד את המשחק. תגידו שזו חוכמה בדיעבד אבל אני כמאמן מעדיף שהשחקנים שלי יעשו את המהלך שאני רוצה והתוצאה תהיה עלי מאשר להיות תלוי ביד המקרה.
לא מעט פרשנים טוענים שזה היה המהלך שסגר את הסדרה.

ולפיתרון החידה מה זה ש"צ. יש בצבא אמירה לחייל צעיר שהגיע ומתלונן על זה שסינג'רו אותו במשהו. אומרים לו: "ש"צ!!" שתוק צעיר.
אז זה הזמן לשתוק, ללמוד ולתקן למשחק הבא.

בעיה 2- הספסל

אם הספרס פותחים את שני המשחקים הראשונים ביתרון, ומצליחים לטפס להפרש דו ספרתי וזה קורה בשני המשחקים יש כאן משהו מובנה. ניתן להסביר אותו בהכנה טובה, הנוחות במשחק מול הקהל הביתי, והרגלים נכונים שיש לקבוצה בהגנה ובהתקפה.
אבל בשני המשחקים צפינו בצניחה שאחרי. זה בגלל היכולת הנמוכה של הספרס בלי וומבי, והבדלי האיכויות של הספסל. בנוסף, הניסיון של השחקנים מניו יורק והבדלי הגיל משחק לטובתם.

הספרס בלי וומבי
בעיית ההגנה של הספרס בלי וומבי מובנת. האנונימוס דפנסיב פלייר לא יכול לחסום ולהפחיד מהספסל. קורנט נראה כמו אויר לעומתו, וה"חסימה של הסדרה" מול הארטנשטיין שהביאה את התואר במערב נראית כמו זיכרון דהוי ורחוק.

ניו יורק מצליחים לפתור מנגד את הבעיה הדומה שלהם ללא KAT. רובינסון נכנס ושומר מעולה, וגם קולע כשצריך. בעיית העונשין נפתרה זמנית כשהוא מצליח לקלוע 3-6 במשחק האחרון. בפוזשן האחרון במשחק הוא נכנס לשמור על וומבי, ובחמישיית המחליפים שעשתה את היתרון הגדול במהלך הרבע השלישי היה לו חלק גדול.
קורנט לא מגיע לידי ביטוי בהתקפה, החילופים האגרסיביים של הניקס בחסימות מייתרות את העבודה שלו, ומלבד לתת אויר לויקטור, הוא נטול ערך משמעותי כרגע.

קלדון ג'ונסון- השחקן השישי של העונה לא מצליח לתת תרומה משמעותית בסדרת הגמר. הוא צונח בכל הטקגוריות ולמרות ששחקני הספסל טובים יותר בבית מאשר במשחקי החוץ, הסטטיסטיקה שלו בגמר עומת הסדרה מול OKC מסבירה אולי את העובדה שמיץ' ג'ונסון נשאר ללא תרומה מהספסל, מה שגורם לירידה הדראסטית בין פתיחות המשחקים לדקות המעבר עד שהחמישייה חוזרת.

מה שמשאיר את הספרס עם דילון הארפר. ילד הפלא עושה את שלו בהגנה ובהתקפה, אבל מול הניקס העמוקה, לבד מהספסל זה לא יספיק.

בעיה 3- הקצב

ההגנה של הניקס חונקת הת הספרס. הם מקשים מאוד על וומבי, מצליחים להיות פיזים מספיק עם קאסל, ומורידים את אחוזי הקליעה של ואסל.
ואם כל כך קשה לקלוע בהתקפה עומדת, אולי ננסה לרוץ?
משחק 1- 15-12 לטובת הספרס במשחק ריצה. לא מספיק.
משחק 2- הספרס מפסידה בגדול 19-11. במשחק כל כך צמוד יש לזה משמעות עצומה.

איך עושים את זה?
מסירה אחרי ריבאונד– OUTLET PASS. ויקטור וחבורתו חייבם לשחרר כדור מהר אחרי ריבאונד. אצלי באימונים יש כלל: שחקן שמכדרר אחרי ריבאונד = איבוד כדור. אפשר לפתור בזה 2 בעיות- איבודי הכדור, ושיפור הקצב. שחקן שנמצא קדימה יהיה בעמדה טובה יותר להגיע ליתרון מספרי.
ציפור– צריך להגדיר שחקן שמסירים ממנו את האחריות להוביל את הכדור ולעיתים גם לשחרר אותו ממשימת הריבאונד. בעיקר באיזורית. אז אולי נגדיר את הארפר בתור הסילון שירוץ קדימה וניתן לקאסל ופוקס לטוס להתקפה ולסיים בהתקפה.
תראו כאן איך הוא יוצא אחרון בפריים, מקבל את הכדור עוקף את קאט ומסיים בסל.

כאן הוא מקבל כדור מאוד איטי מואסל, אבל מצליח לפתוח מבערים ולסיים בלוח לפני החסימה הבלתי חוקית של טאונס.

ניצחון בקטגוריה הזו תיתן את היתרון שאולי יביא את הניצחון בMSG הרועש. תהיה חווייה ענקית זה בטוח.