בזמן שארה"ב עדה לאחד הפלייאופים המעניינים והלא צפויים של השנים האחרונות, גם באירופה מתקיים פלייאוף – של היורוליג.

אז שני משחקים מאחורינו, והתחושה היא של דומיננטיות מוחלטת. לראשונה מאז החל הפורמט של סדרות של הטוב מ-5(אי שם בעונת 2008-9), ארבע סדרות עומדות על 2-0, אבל הסיפורים מאחורי המספרים שונים לגמרי, במיוחד כשמסתכלים על הדרך לפיינל פור באתונה.

ולנסיה נגד פנאתינייקוס (2-0 לפאו): הצהרת כוונות בדרך הביתה
הסיפור הגדול של הפלייאוף. פנאתינייקוס הגיעה לספרד ופשוט "גנבה" את הביתיות פעמיים.

כשהפיינל פור השנה נערך ב-OAKA, הירוקים משחקים עם אש בעיניים. ולנסיה ניסתה והייתה תחרותית וצמודה מאוד בשני המשחקים, כשלכל משחק אופי שונה לחלוטין, אבל העומק והניסיון של היוונים בשילוב העובדה שהפיינל פור אצלם בבית פשוט הרגיש יותר מדי.

• לקראת משחק 3: ולנסיה צריכה נס באתונה. נכון, הספרדים כבר ניצחו את היוונים ביוון רק בחודש דצמבר האחרון, אבל לשחק מול פאו בבית שלה כשהיא במרחק ניצחון אחד מפיינל פור ביתי? זה המשימה הכי קשה באירופה כרגע.

הספרדים יצטרכו להתעלות על עצמם ולקוות לערב קליעה רע של פאו כדי להשאיר לעצמם איזשהו סיכוי, אני צופה ניצחון די קליל ליוונים שישלימו סוויפ.

19:00 הפועל תל אביב – ריאל מדריד (2-0 לריאל מדריד):

קיר הניסיון
הפועל תל אביב חוותה על בשרה מה זה אומר לפגוש את ריאל במאני טיים.

הניסיון של הבלאנקוס הכריע את שני המשחקים במדריד. הפועל הראתה ניצוצות של כדורסל התקפי נהדר, אבל פעם אחר פעם הקבוצה ממדריד הראתה שהיא פשוט הקבוצה הטובה יותר, לחצה על הדוושה וסגרה את המשחק. אמנם במשחק הראשון האדומים עוד כמעט הצליחו לעשות קאמבק, אבל זה הרגיש מאוחר מדי.

• לקראת משחק 3: הספרדים שולטים בריבאונד בצורה מוחלטת(29 ריב' בהתקפה בשני המשחקים), בטח במשחק מס' 2(וזה היה בלי טבארס), כשבמשחק השני הם גם קלעו ב-59.5% מהשדה.

אם האדומים רוצים להימנע מסוויפ ולחזור לחיים בסדרה, הם יהיו חייבים לגלות מחויבות גבוהה הרבה יותר בצד ההגנתי ובמלחמה על הריבאונד. אני מאמין שנראה את הפועל תל אביב מראה משחק הרבה יותר טוב ומנצחת את משחק מספר 3, בתקווה שזה יתן לה מומנטום גם לקראת משחק מס' 4.

אולימפיאקוס נגד מונאקו (2-0 לאולימפיאקוס): ההגנה שמנצחת סדרות
אולימפיאקוס הבהירה למונאקו שבפלייאוף הכישרון האישי לא מספיק. שני ניצחונות משכנעים בפיראוס בהפרש מצטבר של 51 נק' גורם לסדרה הזו להיראות כאילו קבוצה בוגרת משחקת מול קבוצת נוער.

ההגנה של האדומים שיתקה את כוכבי מונאקו, שנראו חסרי אונים מול הפיזיות היוונית.

• לקראת משחק 3: מונאקו חייבת להמר. בבית שלה, היא חייבת להעלות את הקצב ולגרום למשחק להיות מבולגן. אם המשחק יתנהל בקצב של אולימפיאקוס, זה בדרך ל-3-0.

פנרבחצ'ה נגד ז'לגיריס (2-0 לפנרבחצ'ה): שחמט בטורקיה
פנר עשתה את שלה בבית עם כדורסל יעיל וקר רוח. ז'לגיריס נלחמה, אבל פערי האיכות באו לידי ביטוי בכל פעם שז'לגיריס טיפה ניסתה לחזור.

סילבן פרנסיסקו, הכוכב של הליטאים, מתקשה מאוד מול ההגנה הקשוחה של הטורקים ואם ז'לגיריס רוצה להשאיר לעצמה איזשהו סיכוי בסדרה הזו, היא חייבת לקבל חזרה את היכולת של הכוכב הצרפתי שלה להמשך הסדרה.

• לקראת משחק 3: קובנה תמיד מאמינה בנסים, ובבית שלה היא קבוצה אחרת לגמרי. בשני המשחקים הראשונים, ז'לגיריס קלעה ב-22.7% ו-21.7% מהשלוש. אם היא רוצה להישאר בחיים בסדרה הזו, היא תהיה חייבת להציג ערב קליעה איכותי הרבה יותר ולמנוע מפנר זריקות נוחות ל-3, כי עד כה הטורקים פשוט חוגגים עליהם מהטווח הזה(41.7% במשחק הראשון ו-48.1% בשני).

אני מאמין שז'לגיריס תצליח להסיק מסקנות ותשפר את איכות המשחק שלה בבית ויחד עם הקהל הביתי תצליח לצמק את תוצאת הסדרה.

אנחנו בסיטואציה של "להיות או לחדול". הקבוצות שבפיגור 2-0 חייבות לבצע התאמות טקטיות קיצוניות כבר מהדקה הראשונה.

הלחץ הגדול ביותר נמצא על פנאתינייקוס – כולם מצפים מהם לסגור עניין בבית ולהבטיח את מקומם בפיינל פור שהם עצמם מארחים.

משחק מספר 3 הוא המבחן האמיתי של אופי מול כישרון. האם נראה קאמבק היסטורי, או שמא הפיינל פור באתונה כבר מתחיל להתגבש?