שני משחקי 7 היו לנו הלילה, והסיבוב השני הסתיים. לאחר שהתקבלה החלטה מערכתית (כלומר, ככה מנחם לס המהולל רצה) לרשום את התוצאה בכותרת של כל משחק, אני משתדל שזה לפחות לא יופיע בכותרת הראשית, מכיוון שיש כאלה (כמוני למשל) שמקבלים עדכון בטלגרם על כל כתבה שעולה לאתר, ואחרת זה יהיה מקום נוסף שאני לא אוכל לשוטט בו לפני שצפיתי במשחקים. בכל מקרה, זו הייתה פתיחה מספיק ארוכה כדי שלא יהיה ספויילר, אז אפשר לעבור לציוץ הבא שראיתי כשסיימתי לצפות במשחק של קליבלנד וטורונטו.

דטרויט פיסטונס – אורלנדו מג'יק 116- 94 (4- 3 לדטרויט בסדרה):

פאולו באנקרו, שסיים את משחק 6 עם 3/18 מהשדה, הגיע ל-4 סלי שדה ו-11 נקודות כבר אחרי 6 דקות של משחק. בצד השני, קייד היה עם 1/4 מהשדה ו-2 איבודים ברבע, אבל זה היה בעיקר דאנקן רובינסון עם 1/7 מהשדה ו-1/6 לשלוש שלא הצליח לבוא לידי ביטוי. דטרויט הצליחו לייצר נקודות מריבאונד התקפה ולהישאר צמודים, והסל האחרון של הרבע נקלע כמעט 2 דקות לסיומו, כשבלאק קבע יתרון 22- 20 לזכות האורחים. הרבע השני היה בסימן טוביאס האריס, כי באנקרו אמנם קלע 12 עבור אורלנדו, וקייד קלע 10 עם 6 אסיסטים ברבע, אבל 5 מהאסיסטים היו להאריס, והוא קלע 17 ברבע, כולל ריצת 11- 2 פרטית ששברה שוויון והחלה את הבריחה של דטרויט. במחצית, הפיסטונס הובילו 60- 49, אחרי רבע של 40 נקודות, הכי הרבה שלהם בפלייאוף הנוכחי.

את המחצית השנייה של משחק 6, בה אורלנדו קלעו 19 נקודות בלבד, יהיה להם קשה לשכוח, והרבע השלישי של המשחק הזה היה די דומה. באנקרו עוד גירד 9 נקודות ב-3/8 מהשדה ו-3/5 מהקו, אבל גם איבד 3 כדורים והיתר היו עם 2/10 ברבע, בזמן שקייד הוסיף 11 ברבע וקיבל עזרה מג'נקינס, כולל שלשה על הבאזר שקבעה יתרון 83- 64 לדטרויט. ההפרש כבר צמח לשיא של 25, ואז אורלנדו עברו ללחץ על כל המגרש, בהתחלה בעזרת דקות מנוחה של קייד ואחרי זה גם כשהוא שיחק, וזה עבד לא רע וצמצם את ההפרש ל-14, אבל אז ביקרסטאף לקח פסק זמן והחזיר את רובינסון במקום תומפסון, מה ששבר את הלחץ והוביל גם לרבע שבו הפיסטונס היו עם 11/14 מהשדה לצד 7 האיבודים שלהם. בסיום, 116- 94 לדטרויט, שמשלימים קאמבק מפיגור 3- 1 ומעפילים לסיבוב השני של הפלייאוף.

קייד הוביל את דטרויט עם 32 נקודות, 12 אסיסטים ו-2 חסימות, האריס קלע 30 עם 9 ריבאונדים ו-3 חטיפות ב-5/7 לשלוש, אחרי 6/31 מחוץ לקשת ב-6 המשחקים הראשונים, ג'נקינס קלע 16 עם 5 אסיסטים, דורן רשם 15 ו-15 ורובינסון קלע 10 עם 3 חטיפות ב-4/13 מהשדה ו-2/10 לשלוש.

אצל אורלנדו, באנקרו רשם 38, 9 ו-6, ובמשחק 7 השני בקריירה שלו, הוא קלע בדיוק את אותה כמות נקודות כמו בפעם הקודמת. חוץ ממנו, ביין קלע 16, קרטר קלע 13 ובלאק קלע 11 עם 5 חטיפות.

קליבלנד קאבלירס – טורונטו ראפטורס 114- 102 (4- 3 לקליבלנד):

טורונטו פתחו את המשחק טוב יותר והובילו לכל אורך הרבע, אבל קליבלנד נשארו בתמונה בזכות מאזן 9- 2 בעבירות לחובת הראפטורס ברבע וריצת 7- 0 של מיטשל ומריל שצמצמה פיגור 10 ל-3, והרבע הסתיים ביתרון 26- 24 של טורונטו. הראפטורס שוב ברחו ליתרון 10 בתחילת הרבע השני, הגיבו לריצה הבאה של קליבלנד ושמרו על יתרון 9, אבל שלשות של סטרוס, הארדן ומריל הובילו ריצת 11- 2 של הקאבס, ובסיום מחצית שבה קליבלנד איבדו 13 כדורים, התוצאה הייתה שוויון 49 עם תחושה שהם יכולים לברוח, לפחות תחושה שלי כמי שצפה בשידור החוזר של ערוץ הספורט הבוקר.

לשידור חוזר יש חסרונות מובנים, ואחד מהם הוא שהעורך שלהם פחות טוב מהעורך הראשי של הופס. הוכחה לכך היא העובדה שהשידור החוזר פתח את המחצית השנייה כשקליבלנד ביתרון 74- 61, 4 דקות לסיום הרבע השלישי. דפי הססטיסטיקה אומרים שג'ארט אלן השתלט על המשחק עם 14 נקודות ו-10 ריבאונדים ברבע, מיטשל קלע 9 נוספות וטורונטו היו עם 5/20 מהשדה ו-5 איבודים ברבע. אלן גם היה זה שקבע את תוצאת הסיום של הרבע, 87- 68 לקליבלנד. ההפרש קפץ לשיא של 22 בתחילת הרבע, אבל טורונטו הגיבו עם ריצה שצמצמה ל-12, מה שלא עזר להם כי הארדן סחט עבירה בשלשה, מובלי סחט עבירה נוספת וסלים של מיטשל דאגו לשמור על יתרון בטוח. בסיום, 114- 102 לקליבלנד, שיפגשו את דטרויט בסיבוב השני.

אלן הוביל את קליבלנד עם 22 נקודות, 19 קרשים ו-2 בלוקים, מיטשל קלע 22 גם כן, הארדן קלע 18 עם 3 חטיפות ב-3/9 מהשדה ו-11/13 מהקו, מובלי רשם 13 ו-7, מריל קלע 13 וסטרוס רשם 12, 8 ו-5 בפלוס-מינוס של 20+, הגבוה ביותר במשחק.

אצל טורונטו, בארנס סוגר פלייאוף טוב באופן אישי עם 24, 9 ו-6, בארט קלע 23 עם 6 אסיסטים ו-3 חטיפות ב-9/25 מהשדה, שד קלע 14 עם 7 אסיסטים, אבל לא קלע בחצי השני, ואילו וולטר קלע 13 עם 3 חטיפות.