ניו יורק ניקס 137 – פילדלפיה סבנטי סיקסרס 98 (1-0 לניקס בסדרה)
משחק 1, סיבוב 2, ניקס-פילי. זה כבר אירוע, אבל לסקר אותו ממסיבת הצפייה הרשמית של הקבוצה, זה כבר אירוע אחר לגמרי.
18:35 – אני מגיע ל- Plaza 33 כשעה וחצי לפני המשחק ועוד לפני שאני נכנס לאזור המגודר החגיגה בחוץ רועשת כשהמון משפעיני רשת מפעילים ראיונות רחוב, אוהדים קולניום מעודדים ורוקדים וההמון לבושים בכחול-כתום-לבן.
18:45 – למרות השעה המוקדמת בה הגעתי השורות הראשונות כבר מלאות וצפופות והולכות ומתמלאות בקצב מהיר והאווירה? מדהימה. מכל פינה אפשר לשמוע דיונים על המשחק הקרב ובא, אוהדים מסתלבטים על אחרים שיש להם חולצה של פורזינגיס או בארט (אני את חולצת הקווינטין גריימס השארתי בבית) ועל המסך הענק ממול מוקרן החימום של הקבוצה.
19:00 – פעם ברבע שעה בערך עוברים כמה אוהדי פילי לצד המתחם בדרכם לאולם וסופגים שריקות בוז צורמות כאילו הם השחקנים עצמם. בקהל אפשר לראות מראות מיוחדים כמו כלבה עם גופיית הניקס, אוהד שהלך על תחפושת look alike של ספייק לי ואפילו העצים לבשו חג ומוקפים בלוגו הניקס.
ברור, אין על להיות בגארדן עצמו, אבל כשהכרטיסים הכי זולים, כרטיסים למקומות עמידה בלבד, עולים 410 דולר וממש 15 מטר מהאולם יש את מסיבת הצפייה בחינם לגמרי, זה תחליף לא רע בכלל.
19:10 – כשעה לפני שריקת הפתיחה כמה אוהדי פילי אמיצים הגיעו למתחם עצמו ומהר מאוד חטפו קריאות בוז ותנועות גסות שהתחלפו במהרה לקריאה המונית של "פאק אמביד" ואם זה לא היה מספיק כדי להרים את האווירה, על הבמה עולה "מנחה" הערב ומתחיל לשלהב את הקהל לקריאות let's go knicks.
19:20 – 50 דקות לפתיחה והצפיפות כבר מורגשת, האווירה כבר חמה מאוד, המארגנים מחלקים את בלוני הרעש ונראה שהכל מוכן ורק מחכים לשריקת הפתיחה.
אבל ההפתעות לא מפסיקות להגיע – חלוקת החולצות מפסקי הזמנים באולם מגיעות החוצה ו-40 חולצות נזרקות לקהל. אם זה לא מספיק המנחה מודיע לפתוח את החולצות כי בתוך אחת מהם מחכים זוג כרטיסים למשחק שממש עומד להתחיל ושולח ילד צעיר ואת אבא שלו המאושרים לתוך האולם.
19:30 – כארבעים דקות לפתיחה ועל המסך מוקרנים רגעי פלייאוף גדולים ומיד בסיומם עולים לבמה ג׳יי אר סמית׳ ולארי ג׳ונסון ומשתפים מזכרונות הפלייאוף שלהם מהניקס. כשהם יורדים מוקרנים עוד כמה קטעים על המסך הגדול, הפעם של ג׳ון סטארקס שעולה לבמה בעצמו להגיד כמה מילים על הרמה של הניקס בסיבוב הראשון ולנתח קצת את המפגש הקרה הבא מול פילי. אבל אנחנו פה בשביל אווירה אז בשביל להרים אותה עוד קצת מעל התקרה המטאפורית, סטארקס מספר על הדאנק הידוע שלו על לא אחר מאשר מייקל ג׳ורדן.
20:05 – הכל מוכן, השידור הרישמי מציג את הקבוצות והאוהדים רועשים בהתאם, כל המנהגים הנהוגים באולם נהוגים פה כולל הצעקות והתלהבות בזמן ההמנון. לקינוח לפני הטיפ אוף שוב כל הקהל מקללים את אמביד נמרצות, שורקים בוז להצגת חמישיית האורחים ומעודדים בטירוף, אולי אפילו שומעים אותנו בפנים, עם הצגת החמישייה המקומית.
יאללה מתחילים!
רבע ראשון
אין איך לתאר במילים את הטירוף כאן במתחם- כל עצירה בהגנה, כל סל בהתקפה כולם צורחים כאילו זה גול בדקה 90. אפילו בשידור חוזר של ההטבעה של ברידג׳ס שהייתה לנקודות הראשונות במשחק כל הקהל באוויר. הייתי ביציע המזרחי כשבית"ר השלימה מהפך בדקה ה90 על מכבי ת"א ואני לא מגזים, הטירוף פה ממהלך 44 דקות לסיום המשחק כמעט ומשתווה לטדי.
בכל אופן, הניקס פותחים עם הגנה חזקה מאוד ועולה ל-2-7 אבל שלשה יחסית פנויה של ג׳ורג ואחת עם יד על הפנים של אדג׳קומב מעלים את האורחת ליתרון ראשון 8-7. במצב הזה טאונס מנסה לקחת ריבאונד התקפה ונוחת לא טוב על הרגל והגב עם 7:18 על השעון לסיום הרבע והניקס לוקחים פסק זמן להעריך את מצבו לפני שממשיכים כשהדאגה מגיעה גם לרחבה פה בחוץ ומייצרת שניה אחת של שקט מתוח.
בסיום פסק הזמן טאונס נראה בסדר וחוזר לפרקט.
הניקס לוקחים את היתרון חזרה עם מהלך אנד 1 של בראנסון אבל בהתקפה הבאה אמביד סוחט את העבירה השניה מטאונס רק 6 דקות לתוך המשחק ורובינסון עולה במקומו. למי שלא זוכר, לפני שנתיים בפלייאוף אמביד עשה עבירה מלוכלכת מאוד על מיץ׳. מעניין מה יהיה פה.
הרבע ממשיך תמוד צמוד כששתי הקבוצות מצליחות להשיג נקודות ועם כל נקודות של פילי האוהד האמיץ שולח אצבעות מסוימות למאות אוהדי הניקס שמקיפים אותו ועם כל נקודה של הניקס מאות אצבעות הניקסים מופנות כלפי אוהד פילי אחד. שלשה של בראנסון, החטאה של אמביד ושלשה נוספות של מקברייד (מלווה בקריאת דווווססס) מעלה את הקבוצה המקומית ליתרון 19-24 וניק נרס ממהר לקחת פסק זמן עם 3:19 לסיום הרבע.
הסיקסרס לא מחכים הרבה ומתחילים עם האק-א-מיץ׳ מוקדם. מצד אחד זה עובד כשהוא עם 0 מ4 מצד שני הם צוברים עבירות מיותרות מוקדם. אבל בראון מבין את הרמז ומכניס את הוקופוקטי, הסנטר השלישי של הניקס, ל2:30 דקות אחרונות ברבע. אבל גם זה לא עוצר את הניקס ואננובי נכנס לעניינים עם שלשה, חדירה ו-2 מהקו שקובעות 23-31. דוס קולע עוד 2 ומקסי שם 2 מהקו מצד שני וקובע את תוצאות הרבע 25-33 לניקס.
רבע שני
ההגנה של הניקס לא באותה אינטנסיביות בפתיחת הרבע השני אבל פילי מחטיאים לא מעט. דאנק נוסף של ברידג׳ס במתפרצת מעלה את הניקס ל-11 (ושולח את האוהדים פה לצעקות וקפיצות של טערוף) אבל שלשה פנויה של אוברה מורידה חזרה ל-8 ולבראון נמאס מההגנה הנרפית והוא לוקח טיים-אאוט. הניקס חוזרים מעט חדים יותר ובזמן שהיתרון נע בין 9 ל-11, אדג׳קומב מדביק לרובינסון את העבירה השלישית. אבל בזמן שפילי כופים על הניקס צבירת עבירת, הניקס "כופים" על עצמם צבירת נקודות וטאונס עם שלשה מעלה את הניקס ליתרון 37-49 ושולח את פילי לפסק זמן עם 6:42 למחצית.
בינתיים במסיבת צפייה צוות הוואי ובידור על הבמה מפעיל את הקהל בריקודים לצלילי נגינת הדי ג׳יי כשבמצב הנקודות הנוכחי כולם מאושרים להשתתף בריקוד ההמוני.
בחזרה מפסק הזמן הניקס שוס עם החמישייה הפותחת והיתרון עולה ל-16. אחרי בחטאה נוספת של פילי בקרב על הריבאונד נקבע כדור של הסיקסרס אבל בראון שמרגיש את המומנטום לוקח צ׳לאנג׳ למרות שלאורך העונה הקפיד לשמור את הצ׳לאנג׳ים שלו לרבע רביעי. 39-55 לניקס עם 3:46 על השעון והצ׳לאנג׳ מוצלח. הניקס ממשיכים לצבור נקודות ועבירות – בראנסון מחזיר את היתרון להיות 15 אבל גם טאונס סופג עבירה שלישית מה שמחייב עוד 2 דקות של הוקופורטי. אבל כמו ברבע הראשון, גם עכשיו הדקות עם הסנטר השלישי לא מעקבות את הקבוצה הביתית שעולה ליתרון 20 קצת פחות מדקה למחצית לכל קריאות MVP לבראנסון מהקהל באולם ומחוצה לו. כדי להחזיר להם אהבה הוא קולע שלשה מרחוק מאוד לסיום המחצית כשהניקס מובילים לא פחות מ-51-74.
לפני פתיחת המחצית השניה רק אציין שהטירוף במסיבת הצפייה כ"כ גבוה שאשכרה כבאית רשמית מה-FDNY עלתה לבמה והתחילה לרקוד ולפזז עם המפעילים של הקבוצה.
רבע שלישי
המחצית השניה נפתחת עם הרבה איבודים בשני הצדדים וקצת נקודות ביניהם עד שהניקס מתאפסים רצים 5-0 ועולים ל56-83, שלוש דקות לתוך המחצית השניה ומחייבים את נרס לקחת פסק זמן לפני שמכריזים על המשחק הזה גמור. אמנם פילי מצליחים לצבור קצת נקודות בחזרה מפסק הזמן אבל כל נקודה עולה להם בדם יזע ודמעות כשבצד השני נראה שלניקס אפילו קל מידי להשיג נקודות והיתרון מגיע ל-30 לראשונה המשחק – 60-90.
הניקס על 11/20 ל-3 ובערך כל שלשה שלישית שנכנסת עוד 3 חולצות נזרקות לקהל בplaza 33 ובקצב הזה ייגמרו לצוות החולצות מוקדם משתיכננו. לא סיימתי לכתוב את המשפט הקודם ועוד שלשה, עוד חולצות ועוד פסק זמן של הסיקסרס כשנותרו 5:19 לסיום הרבע השלישי והתוצאה היא 65-96. שתי הקבוצות עוברות להרכבים מחליפים מחוזקים בשחקן חמישייה או שניים והסיקסרס מצליחים להוריד קצת את ההפרש ל-25 אבל הניקס שפלייאוף שעבר חזרו בעצמם יותר מפעם אחת ממינוס 20 ברבע הרביעי לא מתכוונים לאפשר אפילו כיוון לדבר כזה מגדילים את היתרון חזרה ל-31 בלי יותר מידי בעיות. בסוף שלשה רבעים התוצאה 78-109.
ביתרון כזה, הארט מרגיש בנוח להתבדח בדרך לספסל:
רבע רביעי
הרבע הרביעי נפתח כולו עם מחליפים בשתי הקבוצות ואחרי דקה וחמישים בלי נקודות, בראון מכניס את קולק אהוב הקהל שמיד מוסר אסיסט לשלשה של אלבארדו אהוב הקהל לנקודות ראשונות ברבע. גם ב-30 הפרש הקהל מוצא ממה להתלהב וכשקולק קולע שלשה בעצמו הקהל צורח בהתלהבות ובראון הולך אפילו עמוק יותר לספסל ומעלה את דידייה, השחקן ה-14 ברוטציה בד"כ (וה-13 היום).
לא עוברות 3 דקות וגם דיווארה עולה כשהשחקן היחיד בסגל הניקס שעוד לא ראה פרקט במשחק זה סוהן שלא כשיר ב100%. אם חשבתם שאני מספר לכם על מעמקי הספסל של הניקס בזמן קמבק מטורף או משהו כזה, הסירו דאגה מליבכם. נשארו 7 דקות לסיום המשחק והיתרון של הניקס נשמר על 30 נקודות, 87-117. עם השלשה של קולק שמעלה אתה הניקס ל-88-122 המנחה מכריז שיש "חדשות רעות" – הניקס קלעו כ"כ הרבה שלשות שנגמר להם החולצות, בדיוק כמו שחזיתי לפני כן. משחק לפנתיאון.
אין באמת יותר מידי עוד מה לכתוב חוץ מזה שצעירי הניקס+שאמט לא נותנים ליתרון לרדת וכל פעם שהסיקסרס קצת מצמצמים הניקס מחזירים ל-30 הפרש. בסיום הניקס הופכת להיות הקבוצה השנייה בהיסטוריה (אחרי בוסטון האדירה של 1986) שמסיימת סדרת פלייאוף בניצחון של 30 הפרש או יותר ומתחילה את הסדרה הבאה בניצחון של 30 הפרש או יותר עם בלואאוט אדיר במשחק מספר 1 – 98-137
קלעו לניקס: בראנסון 35, אננובי 18, ברידג׳ס וטאונס 17 כ"א.
קלעו לסיקסרס: ג׳ורג׳ 17, אמביד 14.
