חלק ראשון כאן. 

טוב, עוד מעט הקיץ, אז ממשיכים עם העשיריה השנייה, יש כאן את הקבוצות מלוס אינג'לס וניו יורק.

יהיה מעניין. 

ממשיכים באותו פורמט – מוצגים השחקנים החופשיים שלכל קבוצה יש התלבטויות לגביהם, לאו דווקא השחקנים החופשיים הבכירים. לדוגמה, אוסטין ריבס לא יוצג כאן, זה לא מעניין, אבל איו דוסומו כן.  

יוסטון רוקטס 

תרי איסון 

הרוקטס סך הכול דיי מאורגנים בעונה הבאה, רוב הסגל חתום (לטוב ולרע, קשה לעשות שינויים) ומבחינת השחקנים החופשיים יש רק תרי ופרד ונוליט, שלו יש אופציית שחקן על 25 מיליון. כרגע לא ברור לאן מועדות פניו ואני משער שהוא דווקא ייקח את האופציה, כי לא יהיו הרבה קבוצות שיהמרו על שחקן בן 32 שחוזר אחרי קרע ברצועה הצולבת. 

אז נשארנו עם איסון שבקיץ שעבר דחה הצעה על 100 מיליון ל-5 עונות, הימר על עצמו ויהפוך כעת לשחקן חופשי מוגבל. 

העונה הוא ירד בכל המדדים המתקדמים, במיוחד בהגנה. בעונה הקודמת הוא ביחד עם אמן תומפסון עלו מהספסל וחוללו שמות בהגנה. בעונה מלאת דרמות ו-passive aggression שכל כך מאפיינת את הקבוצות של קווין דוראנט, איסון היה בין הסובלים העיקריים וקצת נדחק ברוטציה.

המצב של איסון הוא בין הכי טריקיים בקיץ. מצד אחד, עבר עונה לא משהו, מצד שני, הכישרון קיים ויהיו קבוצות (לייקרס) שיוכלו להציע לו לא מעט כסף. בכל מקרה, קחו עצה בחינם מסשה: מציעים לכם חוזה של 100 מיליון דולר, קחו אותו*.

*העצה בחסות דניס שרודר.   

אינדיאנה פייסרס 

אפאחד, באמת. 

שנת הפציעה של טייריס הליברטון נוצלה להתארגנות ניהולית. מיילס טרנר שוחרר ואם בהתחלה לא הבנו למה וחברינו Jeffoster10 אפילו איים לפתוח בשביתת רעב (אחרי 20 דקות אמא קראה לארוחת ערב והאיום הוסר),  אז אחרי כמה משחקים במילווקי, הבנו למה. אחרי חצי עונה, הגיעה החלטה נוספת – בן מת'ורין, השחקן החופשי הבכיר של הקבוצה הועבר בטרייד תמורת איביצה זובאץ'. לדעתי החלטה מצוינת של הפייסרס – הם חייבים סנטר. 

כרגע כל הסגל שלהם חתום, אפשר בשקט להתכונן לעונה הבאה. 

לוס אנג'לס קליפרס 

כמו שאינדי ברורה, ככה קליפרס הם חידה. 

קיץ מעניין צפוי להם ולא בקטע טוב. כמובן, כל עוד עניין החלטורה של קוואי לאונרד לא נפתרה, קשה לנתח את המהלכים שהם יעשו, אבל ננסה. 

בן מת'ורין שחקן חופשי מוגבל, אבל כנראה הוא יקבל חוזה כי אחרת הקליפרס לא היו מביאים אותו בטרייד דד ליין. בנוסף, יש להם אופציית קבוצה על ברוק לופז שהוא אמנם כבר בן 38 ובתחילת העונה נדחק לקצה הרוטציה, אבל מאז הטרייד על זובאץ' פתח בחמישיה וקלע כמעט 11 נקודות למשחק. לא רואה סיבה למה קליפרס ישחררו אותו. 

ככה נשארנו עם שחקן שבאמת קשה להחליט לגביו: 

ג'ון קולנס

מצד אחד פאוור פורוורד יעיל בהתקפה, פחות שם כדור על הרצפה, אבל גם לא עושה משהו שלא יודע, רול פלייר טוב. מצד שני, לא ברור עד כמה הוא מצא את מקומו בקבוצה, פעם הוא כן פתח בחמישיה ופעם הוא לא, באופן כללי עונה לא טובה, בה שיחק הכי מעט דקות למשחק אחרי עונת הרוקי. לכן, אני משער שאם קליפרס ירצו להיות תחרותיים שנה הבאה, שני הצדדים, ההנהלה והשחקן, ימצאו סכום מתאים, בכל זאת זה לוס אנג'לס וג'ון קולינס ירצה להישאר בה. 

לוס אנג'לס לייקרס 

"טוב אני לא יכול להקיף אישה 365 מעלות, תמיד נשאר בה חלק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות…" שר מאיר אריאל בשירו שיר כאב. 

אז תסלחו לי, אני לא הולך לנתח איפה לברון ג'יימס ישחק בעונה הבאה. יש יותר מידי משתנים כאן. הסגל חצי מלא (מתוך שחקני רוטציה, רק לדונצ'יץ', ונדרבילט ולה רביה יש חוזה) ולכן תהיה הרבה תנועה בקיץ. זה בסדר, ככה המועדון מתנהל. 

השחקן החופשי הבכיר הוא אוסטין ריבס שלו יש אופציית שחקן של 14 מיליון. כאן ההחלטה דיי קלה: ריבס ידחה את האופציה ולייקרס יחתימו אותו על חוזה שמגיע לו. חוץ ממנו, גם לד'אנדרה אייטון ומרקוס סמארט יש אופציות שחקן, אבל בהם אני לא הולך לדון, כי המצב פחות תלוי במועדון אלא במה ששחקן יבחר. שניהם עברו עונות בינוניות ויכול להיות ייקחו את האופציות. 

לכן נעבור לשחקן שלגביו הלייקרס בטוח יצטרכו לקבל החלטה: 

רוי הצ'ימורה

פורוורד בן 28 שעבר ללייקרס לפני 3 שנים מסיים כעת חוזה. העונה האחרונה התאפיינה בעליות ומורדות. מצד אחד, ממוצע הנקודות הכי נמוך שלו במדי הלייקרס, מצד שני אחוזים מטורפים מהשדה: 44.3% מהשלוש (מקום 5 בליגה) ומעל 61% eFG (מקום 22 בליגה). שותף התקפה אידיאלי ליד לוקה דונצ'יץ', לא צריך כדור אצלו ביד בשביל להיות יעיל. 

מה יכול למנוע מהלייקרס מלהחתים אותו? דבר ראשון, הוא תלוי שמישהו ייצר עבורו מצבי זריקה, ממוצעים שלו יורדים דרסטית כאשר הוא יורד לספסל. בנוסף, לייקרס כנראה ירצו שחקן הגנה יותר טוב, העונה היה עם DRtg 120, הכי גרוע בקריירה שלו. 

ממפיס גריזליס 

אף אחד. 

הקבוצה הולכת לבניה מחדש. 

נחכה נראה איך תסתיים סאגת ג'ה ואז אפשר להתחיל לחשוב מה יהיה. 

מיאמי היט 

נורמן פאוול

הקלעי תיכף בן 33 עדיין מאוד יעיל התאים כמו כפפה ליד בכדורסל החדש שניסו מיאמי היט השנה. הבעיה קשה לי להגיד אם העונה הזו אפשר להגדיר כהצלחה. כדורסל מהיר זה טוב ויפה, אבל בסוף אותה תוצאה – פלייאין והפעם הם גם לא עלו לפלייאוף. עניין נוסף – פאוול וטיילר הירו יותר מדי דומים אחד לשני, ספק אם הם יכולים להשאר ביחד על המגרש. 

מניסיון העבר, בהתבסס על הגיל של פאוול (כנראה שזה הסיכוי האחרון שלו לחתום על חוזה גדול), הוא יעדיף למקסם את הפוטנציאל הכלכלי ולכן דווקא כאן סיכוי לא רע ל sign and trade תמורת כוכב (יאניס… הרי צריך להשוות חוזים בסוף, באם לבד לא עוזר)

מילווקי באקס 

אף אחד. 

כמו במקרה של ממפיס, שום דבר לא רלוונטי כל עוד הכוכב הראשי עדיין במועדון.   

מינסוטה טימברוולבס 

איו דוסומו

קומבו גארד מצוין שתורם בשני צידי המגרש. ברמה המקצועית בוודאי שמינסוטה ישמחו להחתים אותו, השאלה כאן רק כלכלית וכאן זה הולך להיות קצת מורכב. איו ירצה חוזה על כ-100 מיליון ל-4 שנים, תוספת 25 מיליון לעונה יכניס את הוולבס עמוק לתוך הסינר הראשון עם רק 9 שחקנים בסגל, החתמת שחקנים נוספים יגרור אותם כנראה לתוך הסינר השני. 

הפציעה של דונטה די וינצ'יו מצד אחד משאירה חור גדול בעמדת הגארדים שלתוכו דוסומו אמור להיכנס, מצד שני צריכים להחתים עוד שחקן וזה עוד כסף! בקיץ הנהלת מינסוטה תצטרך להציג גמישות מחשבתית נדיר, אבל גם כאן כמו במקרה של בן מת'ורין בקליפרס, כנראה שלא היו מביאים את דוסומו בטרייד דד ליין בלי תכנית מגירה איך מחתימים אותו לעונות הבאות.

ניו אורלינס פליקנס 

קוון לוני 

אני מודה, הייתי שמח לא לכתוב עליהם כלום, אבל אין מה לעשות, אלה חוקי הפורמט. קבוצה הכי over paid בליגה שלא מסוגלת להוציא חצי מהפוטנציאל של הסגל שלהם. 

על קוון לוני יש להם אופציית קבוצה על 8 מיליון. כבר בזמן אמת לא הבינו למה החתימו אותו וגם עכשיו אין שום סיבה לממש את האופציה כאשר יש לך סבגל שחקן צעיר ומוכשר כמו ד'אנדרה ג'ורדן … סליחה דרק קווין! 

ניו יורק ניקס 

מיטשל רובינסון 

רובינסון הוא בין השחקנים המיוחדים בליגה. מצד אחד, ממוצעים ממש צנועים, אחד מקלעי עונשין הגרועים בהיסטוריה (הילדים שכאן שרוצים לדעת איך שאקיל אוניל זרק עונשין, אז הנה – בערך כמו מיטשל רובינסון) ובנוסף לכל זאת, גם פציע מאוד – שמונה שנים בליגה, רק בעונת רוקי שלו שיחק מעל 65 משחקים ובשתי העונות האחרונות לא שיחק מעל 19 דקות למשחק. אחרי כל זה נשאלת השאלה – מה הקטע? 

התשובה לכך – ריבאונד בכלל והתקפה בפרט. את העונה הסדירה רובינסון סיים שני בריבאונד התקפה פר משחק. אתם מבינים, ב-17 דקות ממוצע למשחק, הוא לקח 4.2 ריבאונדים בהתקפה! הוא אפשר לקבוצה שלו עוד 4 התקפות. זה מאוד משמעותי. בנוסף, הוא סנטר הגנתי מעולה. רובינסון מוביל את ניו יורק בפער עצום גם ב-ORtg עם 145 נקודות ב-100 התקפות (במקום השני מיקאל ברידג'יס עם 125) וגם ב- DRtg עם 106 נקודות (במקום השני אולי תתפלאו אבל KAT עם 110 נקודות) 

עכשיו אתם מבינים? כעת, אחרי שהבנו למה הוא כל כך חשוב לניו יורק נירד לקרקע. 

ניקס כבר עכשיו מחויבת ל-202 מיליון דולר, טיפה פחות מהסינר הראשון ומשחקני הספסל רק מיילס מקברייד חתום. מכאן השמועות על כך שרובינסון רוצה חוזה של 16 מיליון לעונה לא כל כך מתכתבות עם המציאות הכלכלית של הניקס. 

ניחוש שלי – רובינסון חותם בניקס על בערך אותו חוזה כמו שהיה – 10-12 מיליון ל-4 שנים או חוזה גבוה יותר אבל בקבוצה אחרת.   

מקווה שהיה מעניין. 

כמו כל הפוסטים שלי, גם פוסט זה מוקדש לבת שלנו מיכל ז"ל