באוניברסיטת בן גוריון חוקרים 'פאול תוקף' / יואב ('עגל') צרי

מנחם: העגל שלנו (יואב צרי)  הוא לא הפרופסור היחידי באוניברסיטת בן גוריון המתעניין בכדורסל. הוא פיזיקאי והם ממחלקת מנהל עסקים, אבל כולם שפוטי כדורסל.

===================================
http://in.bgu.ac.il/Pages/news/offense_fouls.aspx

צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ביקש לבדוק האם משתלם לביים עבירות תוקף בכדורסל

29/10/2014

החוקרים, איליה מורגולב, ד"ר עופר עזר, רוני לידור, ערן סבג ופרופ' מיקי בר-אלי מהמחלקה למנהל עסקים בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטה,  הסתייעו בשופטי כדורסל מקצועניים על מנת לנתח 501 אירועי התנגשות בין מגן למתקיף במשחקי ליגת העל בכדורסל. מהניתוח עולה כי מרבית (65.2%) נפילות המגנים הן יזומות, כאשר 38% הן "פלופ" אקטיבי ממש, כלומר מדובר במקרים בהם המגע שנוצר בין המתקיף למגן היה שולי או כלל לא היה והמגן ביים את הנפילה יש מאין.
ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת המוביל בכלכלה התנהגותית:
journal of economic behaviour and organization
מהמחקר התברר כי אחוז השריקות לתוקף במקרים אלו ('פלופ אקטיבי') היה נמוך ביותר
(7.4%) וניתוח תוצאות המהלך העלה כי מגן אשר ממש ביים את הנפילה פגע לאורך דרך במשחק ההגנה של קבוצתו, כלומר תדירות התועלות השליליות (עבירות מגן, ספיגת סלים, מתן אפשרות לחדירה נוחה לאחר שהנפילות לא הובילו לשריקה וכדומה) עלתה משמעותית על כמות התועלות החיוביות (שריקות לתוקף, חטיפות, שיבוש מהותי של משחק ההתקפה וכדומה). לשם השוואה, מגנים שהופלו על הרצפה כתוצאה מהתנגשות עצימה זכו לעבירת תוקף ב-33.3% מהמקרים, מכך אנו למדים שהשופטים פיתחו במהלך השנים מיומנות לזהות התנהגויות "לא טבעיות" למרות ניסיונות השחקן להוליך את השופט שולל.
מעניין כי השופטים נמנעים משריקה לעבירות תוקף (רק 2.8% מהמקרים) כאשר המגן מחליט להישאר על הרגליים וזאת למרות שחוקת הכדורסל לא מזכירה בשום מקום כי על המגן ליפול בכדי לממש את זכותו לעבירת תוקף. מדיניות זו של שופטים מובילה את השחקנים ליפול בכוח בכדי לסחוט שריקה, החוקרים מגדירים התנהגות זו כ"קצרת רואי". כלומר, התנהגות שלא לוקחת בחשבון את סך התועלות על משחק ההגנה של  הקבוצה כשלם אלא מתרכזת ברווחתו האישית של השחקן הנופל. כאן המקום לציין כסחיטה מוצלחת של עבירת תוקף היא גם בעלת השפעה סביבתית משמעותית על מוניטין השחקן – המשחק נעצר, הקהל מעודד, השחקנים האחרים ניגשים להרים את המגן מהרצפה, הילוכים חוזרים של המהלך רצים על גבי מסך הטלוויזיה בעוד הפרשנים משבחים את מחשק ההגנה המתוחכם.
חוקת הכדורסל מאפשרת לשחקן להתמקם בעמדת הגנה תקנית כך שנוצר סביב המגן צילינדר דמיוני, פלישה של שחקן מתקיף לאותו הצילינדר תוך יצירת מגע משמעותי אמורה לזכות את המגן בעבירת תוקף. החוקרים מסבירים כי במהלך השנים נחשף השופט למאות ואלפי אירועי התנגשות בין מתקיף למגן, העצימות שבהן באמת מובילות לרוב להפלה של המגן על הקרקע והתוצאה הברורה היא שריקה לעבירת תוקף. החוקרים הישראלים טברסקי וקהנמן הציגו לעולם בשנות ה-70 את יוריסטיקת (הטיית) הייצוגיות. מנגנון זה שימושי בכדי לתאר את התעלמות השופטים ממקרי התנגשות בין מתקיף למגן בהם האחרון מחליט שלא ליפול ונשאר על הרגליים. כך, דווקא מקרי הנפילה נהיו במהלך השנים מייצגים בולטים של התנגשויות עצימות אשר הביאו באחוז גבוה להחלטה על תוקף. מצב זה גורם לשופט המזהה התנגשות שלא מסתיימת בנפילה להסיק מיד כאירוע זה לא שייך לקטגוריה של עבירות התוקף. כיום פסיקה על עבירת תוקף במקרים בהן המגן לא נפל נתפסת כהחלטה חריגה, אפילו "מסוכנת" סביבתית מבחינת הערות הספסלים, האוהדים והפרשנים, מכאן אחוז השריקות הנמוך.
החוקרים מסכמים כי מצב עבירת תוקף הוא אחד המורכבים לשיפוט במשחק, לכן יש להגביר דבר ראשון את הענישה בגין התנהגויות אשר מכוונות לרמות את השופט. כאן המקום לציין כי המחקר נערך על פני כל המשחקים ששוחקו בעונה נתונה בליגת העל בישראל, השופטים המומחים שצפו באירועים בתנאי מעבדה זיהו 95 נפילות מבוימות לחלוטין, אולם, שריקות להתחזות לא תועדו ולו פעם אחת במהלך העונה כאשר רק מספר פעמים בודדות ניתנה אזהרה להתחזות.
קברניטי ליגת ה-NBA האמריקאית החלו להגביר את פעולות העקיפה כנגד אותן פעולות רמייה בולטות על ידי מתן קנסות גם כאשר במהלך המשחק עצמו השופט התעלם או לא להצליח לפרש נכון את האירוע.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  3. עגל

    29 אוק 2014 17:24:59

    נכון, עבירת תוקף קשה מאוד לשיפוט. והשופטים מודים למעשה שאם המגן לא נופל הוא לא יקבל את התוקף. שמעת, אתה חייב ליפול.
    אני מציע כותרת משנה לטור:
    "סוף סוף הכסף שלכם מושקע במחקר חשוב !".
    תת כותרת נוספת: "לידיעתו של ג. הארדן"

    נ.ב. שם המשפחה שלי צרי, בלי "ו".

  5. רועי ויינברג

    29 אוק 2014 18:16:12

    טור מעניין, הייתי מכניס בדיחה כלשהי שקשורה ללברון אבל אשאיר את זה לאשך ושות'.

    מראה שוב שהפלופינג לא משתלם. במיוחד במקרה של סטופרים שמנטרלים את הכוכב של היריבה.

  8. נתן גולד

    29 אוק 2014 20:58:43

    שווה להסתכל על התחזויות של שחקנים מסויימים ולראות אם זה גם נכון במקרה הזה. הייתי רוצה לראות אם זה נכון גם אצל מתחזים מקצועיים כבאטייה וג'ינובילי. התחושה שלי אומרת שאצל שחקנים מסויימים ההתחזות יעילה ואצל רוב השחקנים היא לא.

    2. עגל

      29 אוק 2014 22:30:51

      יש משהו בדבריך. אני מניח שמתחזים מקצועיים מצליחים מאוד בהתחלה.
      אבל לאחר שהם מתפרסמים בפלופים שלהם כולם מכירים אותם והשופטים נהיים ערניים יותר. יכול להיווצר מצב שפלופר מקצועי לשעבר מתחיל להישפט לחומרה גם כשהוא לא מתחזה.
      היום, גם אם שאק היה דורס את הארדן ומועך אותו היו שורקים נגד הארדן.

  11. Mbk

    30 אוק 2014 07:32:27

    זה שלא שורקים לעבירות תוקף לשקחנים שמשתמשים בידיים ושולחים רגל קדימה זו בעייה
    לא כל פאול תוקף צריך להגמר בפלופ

    תודה על הפוסט

  13. אמיתי

    31 אוק 2014 00:10:52

    אבל אני לא מבין דבר אחד.
    יש נוהג ידוע של שחקנים חזקים להיכנס במגן במין "באמפ" כזה שהמטרה לדחוף אותו אחורה. לפעמים הכניסה הזו מבוצעת כמה פעמים ברציפות.
    אבל תכל'ס, מה בדיוק ההבדל, חוקתית, מעבירת תוקף ?
    מישהו יכול להסביר?

      1. אמיתי

        1 נוב 2014 18:25:09

        זה הבנתי…. אם המגן נופל אז יש סיכוי לשריקה, אלא אם כן הזברות חושבים שזו הצגה.
        אבל חוקתית, חוקתית, אני לא מבין את ההבדל בין הבאמפ הזה, לפאול תוקף. אם אני מבין נכון את החוקה אז גם הוא אסור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט