אביב הגיע מרץ' מדנס בא.

אחרי עונה מצוינת במכללות הועדה התכנסה הלילה ובחרה את 68 הקבוצות שיקחו חלק בטורניר הגדול. הבראקט אמנם ידוע כטורניר שהכל יכול לקרות בו אבל בשנה שעברה ראינו דווקא את המגמה ההפוכה. הכסף שנכנס למכללות תרם להרחבת הפערים וגרם למיעוט סינדרלות מהליגות הקטנות ולכך שארבעת המדורגות הראשונות היו אלו שהגיעו לפיינל פור.

ניסיתי לכסות את המועמדות העיקריות לתואר בעיניי (הוספתי בסוגריים את מיקומן בבראקט). מאחר ורבים מאיתנו חובבים של ליגה אמריקאית נוספת, הזכרתי גם את המועמדים להבחר בדראפט. תודה לסטוקטון על העזרה בעריכה.

שלוש הגדולות:

אריזונה (מדורגת ראשונה במערב)

ליגה: ביג 12
מאזן 32-2 ( זהה לדיוק)

אחד ההנאות בצפייה בכדורסל מכללות היא הסגנונות המאוד שונים שיכולים לבוא לידי ביטוי בליגה כל כך גדולה. קחו לדוגמא את אריזונה, קבוצה טובה מאוד למרות שהיא זורקת מעט להחריד מבחוץ (8 מלמטה, מבין 365 קבוצות). אריזונה אוהבת את הצבע שלה חזק (שנייה בריבאונדים בליגה) ועולה בדרך כלל עם שלושה גבוהים: מוטיאס קריבאס הליטאי, איוון חרצ'נקוב הגרמני וקואה פיט. בקו האחורי יש שני גארדים נהדרים שעושים הרבה נזק בחדירות וקליעות מחצי מרחק: בריידן בריס הפרשמן ושחקן השנה בביג 12, הסיניור ג'יידן בראדלי. מהספסל עולים הביג טובה אווקה והקלע האוסטרלי אנתוני דל אורסו.

פרוספקטי סיבוב ראשון: בריידן באריס, קואה פיט, מוטיאס קריבס. ברדלי הוא בחירת סיבוב שני קלאסית ושווה לעקוב גם אחרי חרצ'נקוב בשנים הקרובות.

מישיגן (ראשונה במידווסט)
ביג 10
מאזן 31-3

מישיגן היא קבוצה חזקה מאוד שדרסה את הליגה עד שהפסידה לדוק לפני כמה שבועות ושוב לפרדו בגמר טורניר הביג-10. גם להם יש צבע חזק מאוד עם התורן הספרדי אדאי מארה הספרדי (2.21 !) שכצפוי חוסם ומגן על הצבע בצורה מצוינת, מארה הוא גם מוסר טוב מאוד אבל אין לו קליעה משום טווח. לידו בקו האחורי נמצאים מורז ג'ונסון – סנטר פורוורד אנרגטי שקל לדמיין בנב"א וגם יקסל לנדנבורג. יקסל הוא שחקן אול אראונד אדיר עם סיפור מיוחד: כפרשמן הוא לא מצא מקום באף לא אחת ממאות המכללות שבליגה הראשונה ונאלץ לפלס את דרכו מליגה משנית למכללה בינונית בשם UAB. גם שם הוא התקדם מה שהבטיח לו מקום וחוזה של כשלושה מיליוני דולרים במישיגן. בסוף השנה, בגיל 23, יקסל נבחר לשחקן השנה בביג-10 ואמור גם להבחר בסיבוב הראשון של הדראפט. מאחורי כל הטוב הזה למישיגן יש גם רכז טוב אבל נמוך בשם אליוט קאדו שמחלק הרבה מתנות-אסיסטים (יש פה משחק מילים בצרפתית, חפיף) וכמה וינגים לא רעים כמו רודי גייל, נימארי ברנט וטריי מקני. השחקן השישי שלהם, ל"ג קייסון נפצע ממש לא מזמן וחסרונו מורגש.

פרוספקטים : מארה, ג'ונסון ולנדנבורג

ד(י)וק (ראשונה במזרח ובדירוג הכללי)
ליגה: ACC
מאזן 32-2

למשאבת הכשרונות של ג'ון שייר יש השנה פרשמן אפילו יותר פרודקטיבי מקופר פלאג. קאם בוזר הוא המועמד העיקרי לשחקן השנה במכללות ומוביל את הקבוצה בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים. בוזר הוא פאוור פורוורד חזק ומיומן שהשתלט השנה על משחקים גם מול הגנות חזקות כמו של מישיגן ופלורידה. הוא יוצר נהדר גם מהטופ אוף דה קי ובמסירות אאוטלט סטייל קווין לאב וקולע לא רע מהשלוש.

שאר הסגל: לצד בוזר אין כוכב משנה כמו קנופל בשנה שעברה אבל ראויים לציון הסנטר פטריק גנבה שהוא חוסם וגם מוסר מצוין והוינג-קלעי איזאייה אוונס. במורד הרוטציה נמצא את הסיניור ההגנתי מאליק בראון ופרשמנים כמו האח קיידן בוזר וניקולס חמניה. לצערנו, נראה שהגארד המצוין כיילב פוסטר יפספס את טורניר עם פציעה.

פרוספקטים: קאם בוזר, גנבה, אוונס

קצת אחריהן:

יוסטון (שנייה בדרום)
ביג 12
מאזן 28-6

קבוצת ההגנה הטובה בליגה, מגיעה עם הרבה ניסיון (גמר בשנה שעברה). הקבוצה קצת נחלשה בצבע שהרוקי כריס סנק התגלה כפחות תחרותי מהמצופה אבל הפתיעה בקו האחורי עם ההצלחה של קינגסטון פלמינגס, שנחשב בעיניי רבים כרכז הפרשמן הטוב במחזור. כשלצדו מילוס אוזן כמוליך כדור שני והישראלי הבכיר עמנואל שארפ שהוא שוט מייקר מנוסה. יוסטון הפסידה השנה בכמה משחקים מול קבוצות חזקות, כולל פעמיים לאריזונה ולכן הם שכבה מתחת בעיניי.

פרוספקטים: פלמינגס. אולי סנק אם כי אני מקווה שישאר לעוד שנה. עמנואל שארפ ואוזן יכולים להבחר בסיבוב השני.

יוקון (קונטיקט) (שנייה במזרח)
ביג איסט
מאזן 29-5

בניגוד להרבה מהקבוצות שהזכרנו עד כה יוקון לא מדגישה את הצבע. יש להם מאמן התקפי אדיר בדן הארלי, רכז מצוין בסילאס דמרי ושלוש קלעים נהדרים סביבו: אלכס קאראבן שהוא השריד לקבוצת האליפויות, בריילון מולינס הרוקי וסולו בול. יש גם סנטר לא רע בטאריס ריד. בהשוואה למועמדות האחרות הם שיחקו מול תחרות יחסית חלשה בביג איסט והפסידו שם בגמר הטורניר לסט ג'ון של ריק פיטינו.

פלורידה (ראשונה בדרום)
ליגה SEC
מאזן 26-7

אלופת הליגה בשנה שעברה מגיעה אחרי תבוסה לונדרבילט בטורניר ה SEC שלפניו הם דווקא היו בתנופה נהדרת. כמו מישיגן יש להם צבע מאוד חזק והם פותחים עם שני סנטרים: רובן צ'יניולו ואלכס קונדון האוסטרלי הנהדר. הכוכב הוא תומס האוג (Haugh). פורוורד דאון-היל בגובה 2.06 שעושה הרבה מהכל. הם נחלשו בעמדות הגארד משנה שעברה כשלעומת וולטר קלייטון, עליג'ה מרטין וויל ריצ'רד בשנה שעברה, בוגי פלאנד וקסביאן לי הם לא שחקני טו-ויי יציבים. פלאנד הוא קלע נוראי מהשלוש, ומי שמפצה על כך הוא דווקא אורבן קלאבזר הסלובני שעולה מהספסל.

איווה סטייט (שנייה במידווסט)
ביג 12
מאזן 27-7

לא שם גדול, אבל הקבוצה של טי ג'יי אוצלברגר היא אחת מהחזקות בליגה. הטריו המוביל מורכב מג'ושוע ג'פרסון, פורוורד סיניור עם יכולת מסירה והגנה נהדרות. הפורוורד והקלע האוטומטי (49.6% מהשלוש!!) מילאן מומצ'ילוביץ' והרכז הקשוח טאמין ליפסי. זו קבוצה מאוד קשוחה ומאוזנת וכנראה זו שאני הכי מאמין בה בקטגוריה.

פרוספקטים לסיבוב הראשון: ג'פרסון, מומצ'ילוביץ' נשמע מבטיח אבל יחרך בחילופים בנב"א


שוות מבט:

פרדו (שנייה במערב) – קבוצה מאוד מנוסה שהייתה בגמר המכללות לפני שנתיים ומגיעה במומנטום נהדר אחרי הזכייה בטורניר הביג 10. מאותה קבוצה של זאק אידי נשאר הכוכב ואחד המוסרים הטובים בליגה – בריידן סמית (מקום שני במספר האסיסטים בתולדות הליגה, אחרי בובי הארלי האגדי), את הפורוורד המלוטש טריי קאופמן רן ואת הקלע פלטשר לויר. יש גם את עומר מאייר כמחליף נהדר בעמדת הרכז/סקנד גארד ואת הסנטרים אוסקר קלאף האוסטרלי ודניאל ג'ייקובסן הצעיר שבגובה 2.21 בטח עוד יצא ממנו משהו. הקבוצה דורגה ראשונה לפני תחילת השנה ולא הצליחה עד כדי כך. די חסרה שם אתלטיות.

אילינוי (שלישית בדרום) – קבוצה מעניינת מאוד שמובילה את הליגה ביעילות התקפית, ובמקביל היא הקבוצה הגבוהה בליגה, וגם מחזיקה חמשה יוגוסלבים (מזל שיש חוק בוסמן). הכוכב הוא דווקא גארד הפרשמן שהגיע משום מקום – קיטון ווגלר שלא דורג במאייה הראשונה ברוב דירוגי התיכוניסטים של שנה שעברה. לצדו מככבים דויד מירקוביץ' הפורוורד הורסטילי, אנדריי סטויקוביץ' שהוא שחקן התקפי מצוין אבל קלע פחות יציב מאבא פג'ה, קיליאן בוסוול שהוא רכז ותיק וטוב וגם תאומי המגדל, זבונמיר וטומיסלב איביסיץ' (ברכות לאמם ששרדה לידה של 4.34 מטר במצטבר) שהם סנטרים רכים עם קליעה לא רעה מבחוץ.

ארקנסו (רביעית במערב) – הקבוצה של הפרשמן ההתקפי הכי טוב מלבד בוזר – דריוס אייקוף. אייקוף, קולע נהדר מבחוץ (43.5%), חודר לסל בלי צורך בחסימה ומוסר מצוין (מעל ששה אסיסטים למשחק). הוא מצטרף לרשימת הרכזים שגדלו תחת ג'ון קליפרי שנזרק מקנטקי לפני שנתיים. לצדו נמצא הפרשמן מילק תומאס, שגם הוא קלע נהדר, הגבוה האתלטי טרבון ברזיל והפורוורד בילי ריצ'מונד שנותן אחלה עונת אול אראונד בכל תחום חוץ מהשלוש . ארקנסו מגיעה גם היא במומנטום מעולה אחרי שלקחה את טורניר ה- SEC, דבר שהרבה פעמים מצביעה על הצלחה של קבוצה גם בטורניר עצמו.

קנזס (רביעית במזרח) – הקבוצה של ביל סלף לא יציבה כמו הבריאות של הפרשמן דארן פיטרסון. הם ניצחו את אריזונה ואת יוסטון אבל הובסו מול לא מדורגות. לצד פיטרסון המסחרר משחקים פלורי בידונגה הגבוה האתלטי והוינגים טריי וייט ומלווין קאונסיל.