לאחר סופשבוע גדוש בדרמה, מזג אוויר קשוח, שתי הארכות ופציעה קריטית אחת התעוררנו ביום שני בבוקר עם רשימת ארבע הקבוצות שיתמודדו היום (ראשון) על הזכות להשתתף בסופרבול אשר יתקיים ב-8 בפברואר בסן פרנסיסקו. הלחץ העצום שהופעל על הקווטרבקים של שמונה הקבוצות ששיחקו בשבת ובראשון (בצירוף עם הקור, הגשם והשלג בחלק מהמשחקים) גרמו למשחקים התקפיים מפוזרים שבהם ראינו המון איבודי כדור, אחוזי השלמה נמוכים יחסית ומעט מאד דרייבים ומהלכים מתוכננים ומרשימים. למעט המשחק החד-צדדי בסיאטל, שהוכרע כבר ברבע הראשון, "צברו" יתר ששת הק"ב 11 חטיפות ועוד 10 פאמבלים (שמחציתם הפכו לאיבודי כדור) ומצאו את התופסים שלהם רק ב-53% מהמסירות. ההגנות ניצלו את קשיי ההתקפות כדי לייצר 19 סאקים ולא מעט מהלכים מכריעים (ולא, לא נפתח כאן שוב את הדיון על התפיסה / חטיפה של ג'קואן מקמיליאן מהברונקוס מול ברנדין קוקס והבילס בהארכה…).
בסופו של דבר עלו למשחקי הגמר של החטיבות ארבע הקבוצות הטובות ביותר, שגם סיימו את העונה עם המאזנים הטובים ביותר בשתי החטיבות. הברונקוס והפטריוטס דורגו בשני המקומות הראשונים ב-AFC. סיאטל דורגה ראשונה ב-NFC והראמס דורגה חמישית רק כיוון שסיימה כסגנית של סיאטל בבית המערב. שני הק"ב המתחרים על תואר ה-MVP (סטאפורד ומיי) נשארו במירוץ, כמו גם המתחרים על תואר "שחקן ההתקפה של העונה" (נקואה וסמית-נג'יגבה). מהצד השני של המגרש, עלו לשלב הלפני-אחרון של הפלייאוף שלוש מארבע ההגנות הטובות של העונה (סיאטל, ניו אינגלנד ודנבר).
גמר ה-NFC יהיה שידור חוזר של הקרב המרתק בין הסיהוקס והראמס במחזור ה-16, בו ניצחה סיאטל בהארכה (בהפרש של נקודה), זכתה באליפות בית ה-NFC מערב ובשל כך מארחת את המשחק הערב. ההעובדה שגמר ה-AFC – בו תארח דנבר את ניו אינגלנד – ישוחק ללא הק"ב של הברונקוס, בו ניקס (שנפצע וסיים את העונה) מטילה צל על המשחק החשוב. עם זאת, אנו זוכרים מקרים מהעבר בהם ק"ב מחליף (כגון ניק פולס בפילדלפיה, ולמטיבי הלכת – ג'ף הוסטטלר בג'יאנטס ודאג וויליאמס בוושינגטון) עלה מהספסל בפלייאוף והביא לקבוצתו את הגביע. זכרו שכמו בכל עונה, ב-NFL הכל יכול לקרות – EXPECT THE UNEXPECTED.

להלן הסקירה לקראת שני המשחקים שיתקיימו הלילה. המספרים בסוגריים מסמנים את מיקום הקבוצה בדירוג החטיבתי. שעות המשחקים הן עפ"י שעון ישראל.
דנבר ברונקוס (1) – ניו אינגלנד פטריוטס (2), דנבר, ראשון 22:00
הברונקוס שרדו מותחן מטורף וניצחו בהארכה את הבילס רק כדי לגלות בחדר ההלבשה שהק"ב בו ניקס, שהוביל אותם לכל כך הרבה קאמבקים והישגים, שבר את הקרסול וסיים את העונה. הק"ב המחליף ג'ארט סטידהאם, שהפעם האחרונה שמסר כדור בליגה היתה בעונת 2023, ייאלץ להיכנס לנעליו הגדולות ולנסות להוביל את דנבר לסופרבול. התופסים קורטלנד סאטון ומרווין מימס (שהתעלה והשיג 93 יארד במשחק מול בפאלו) ינסו לעזור לו. בהיעדרו של הרץ המוביל ג'יי-קיי דובינס, משחק הקרקע של הקבוצה לא תפקד בשלבי הסיום של העונה – גם במשחק בשבוע שעבר צברו הרצים הרווי ומקלפלין 41 יארדים משותפים בלבד.
ההגנה של הברונקוס תהיה זו שתצטרך לנצח את המשחק עבור ההתקפה הפצועה והחסרה – והסגל ההגנתי הוכיח במהלך העונה שהם מסוגלים להכניע את מיטב התקפות הליגה. ניק בוניטו וחבריו היו הטובים בליגה, בפער, בסאקים (3.9 למשחק) – אם כי בד"כ לא הצליחו לנצל זאת לכפיית איבודי כדור. דווקא במשחק מול בפאלו, הלחץ על ג'וש אלן (3 סאקים) הוביל ל-2 חטיפות ו-3 פאמבלים (מתוכם 2 שהפכו לאיבודים של הבילס). בשל המיקוד באלן איפשרה ההגנה, המדורגת רביעית בליגה מול הריצה, לג'יימס קוק ולאלן עצמו להשיג 183 יארדים על הקרקע. מול הפטריוטס יידרש מהשביעיה הקדמית איזון טוב יותר בין משימות הפאס ראש להגנה הקרקעית.
הפטריוטס ניצחו קרב קשוח מול יוסטון, במשחק בו הבליטה הקבוצה שוב את יכולתה ההגנתית. הגנת הקבוצה דורגה שלישית בליגה בתום העונה הסדירה – ולאחר שהשמידה את ג'סטין הרברט והצ'רג'רס בסיבוב הראשון, אמללו בשבוע שעבר את חייו של ק"ב הטקסנס, סי-ג'יי סטראוד. סטראוד סיים את המשחק עם 4 חטיפות, 3 סאקים ורק 43% השלמה. יוסטון הצליחה להשיג ט"ד אחד בלבד במשחק כשגם משחק הריצה שלה נבלם לחלוטין עם 48 יארדים קרקעיים ב-22 נסיונות. היכולת ההגנתית הגבוהה איפשרה לפטריוטס לנצח משחק בו ההתקפה לא שיחקה היטב.
הק"ב הצעיר דרייק מיי, במשחק הפלייאוף השני בקריירה, היה מהוסס מאד בפוקט. בשל כך (וגם בגלל חולשת הקו ההתקפי הקדמי של הפטריוטס) הוא ספג 5 סאקים, חטיפה ו-4 פאמבלים (מתוכם 2 איבודים), כשהפאס-ראשרים של יוסטון מצליחים להגיע אליו שוב ושוב. אלמלא התעלות של התופס קיישון בוטי (בכמה תפיסות בלתי אפשריות) ומשחק סולידי של הרץ רמונדה סטיבנסון (שנפצע בעין במהלך המשחק אך חזר והצטיין לקראת הסיום), ייתכן שעונת החלום של ניו אינגלנד היתה מסתיימת כבר בשבוע שעבר. הפאס-ראשרים של הברונקוס לא יתנו למיי יותר מדי זמן במהלכי המסירה – הוא יצטרך להיות החלטי ומהיר הרבה יותר כדי שהפטריוטס ייצאו מדנבר עם הניצחון שיביא אותם לסופרבול, לראשונה מאז שטום בריידי עזב את ניו אינגלנד לפני 6 שנים.

תחזית : עם כל הרצון להיאחז בסיפורי סינדרלה מהעבר, קשה לראות את דנבר מנצחת את הפטריוטס עם ק"ב מחליף וחסר ניסיון. לשתי הקבוצות הגנות קשוחות ומאוזנות כך שצפוי לנו קרב קשוח במשחק שיסתיים עם סקור נמוך. האיצטדיון הביתי בדנבר יגיע לנקודת רתיחה כשהברונקוס יארחו את גמר החטיבה, לראשונה מאז 2016. במשחק ההוא (שהיה גם כן מול הפטריוטס) היתה הגנת הקבוצה דומיננטית בניצחון על טום בריידי וחבריו – אך אז הוביל את ההתקפה פייטון מאנינג האגדי, ולא ג'ארט סטידהם. זה ההבדל "הקטן" שיכריע את תוצאת המשחק הערב.
הפאס-ראש של דנבר יחדור פעם אחר פעם את הקו ההתקפי הפרוץ של הפטריוטס (שכבר איפשר 10 סאקים על דרייק מיי בשני משחקי פלייאוף), יגרום למיי לאבד כדורים וישבש לחלוטין את משחק המסירה של ניו אינגלנד. בתגובה, יבנה מאמן הפטריוטס מייק ווראבל דרייבים סבלניים של מסירות קצרות ומהירות והרבה מהלכי ריצה. תכנית המשחק הזו תאפשר לניו אינגלנד לשרוד את הלחץ ולהשיג קרוב ל-20 נקודות. התקפת דנבר סובלת מהיעדר סגל רצים איכותי וניו אינגלנד תעצור בקלות את משחק הקרקע של הברונקוס. התקפת המסירה שיוביל סטידהם תיבלם לחלוטין ולא תשיג אף ט"ד. ניו אינגלנד תנצח בהפרש של 10 נקודות ותתחיל לתכנן את הנסיעה לקליפורניה. למרות ההפסד, דנבר תסיים את העונה בראש מורם ותקווה להמשך התקדמות ובריאות טובה יותר בעונה הבאה.
סיאטל סיהוקס (1) – לוס אנג'לס ראמס (5), סיאטל, הלילה בין ראשון לשני 01:30
הסיהוקס חזרו בסערה משבוע החופש, כשהביסו ללא תנאי את הניינרס המוכים והחבולים בהפרש של 35 נקודות. הגנת הקבוצה, שדורגה במקום הראשון בתום העונה, איפשרה לסן פרנסיסקו לצבור רק 6 נקודות במהלך המשחק כולו. הגנת הקרקע של הקבוצה, מולה השיגו היריבות רק 3.7 יארדים למהלך (הנתון הטוב בליגה), חנקה את כריסטיאן מקאפרי שצבר רק 35 יארדים קרקעייים ב-11 ניסיונות. ברוק פרדי השיג 140 יארדים אוויריים בלבד ונאלץ להימלט שוב ושוב מהפאס-ראשרים של סיאטל. המשחק הוכרע למעשה כבר ברבע הראשון שבסיומו הוליכה סיאטל בהפרש של 17 נקודות – כשהניינרס היו באותו שלב ללא נקודות על הלוח.
עם הגנה כזו, התקפת סיאטל לא נאלצה לעשות יותר מדי כדי לנצח. סם דרנולד מסר רק 17 פעמים וצבר ט"ד ו-124 יארדים – חצי מהם לקופר קאפ. דווקא ג'קסון סמית נג'יגבה היה שקט והשיג רק 19 יארדים אוויריים. הרץ קנת ווקר היה המצטיין בהתקפת סיאטל עם 145 יארדים כוללים ו-3 ט"ד (!). רשיד שהיד החזיר בעיטת הרחקה על פני 95 יארדים לט"ד כבר במהלך הראשון של המשחק – ארוע שהחל לגלגל את כדור השלג שקבר תחתיו את הניינרס. סיאטל מארחת את גמר החטיבה לראשונה מאז 2015, ויש לה רקורד של 3 ניצחונות ללא הפסד במשחקי בית בשלב זה. היא תקווה לשמור על המאזן המושלם גם הלילה מול הראמס.

כמו במשחק הווילד קארד, גם בסיבוב השני הראמס לא הרשימו אך הצליחו לנצח, הפעם לאחר הארכה במשחק חוץ מושלג בשיקגו. במשחק בקרולינה בסיבוב הראשון הצילה ההתקפה את ההגנה – והפעם היתה זו דווקא ההגנה שהובילה את הקבוצה לניצחון, למרות משחק לא טוב של ההתקפה הטובה בליגה. סאטפורד דייק רק ב-48% ממסירותיו והתופס הבכיר פוקה נקואה הסתפק ב-56 יארד צנועים. הרץ קיירן וויליאמס היה זה שייצר את התפוקה ההתקפית הגבוהה ביותר עבור לוס אנג'לס, כשצבר 117 יארדים כוללים.
כאמור, הגנת הקבוצה היתה נקודת האור של הראמס במשחק. שחקני הקו האחורי עשו עבודה מרשימה כשיירטו את המסירות של ק"ב שיקגו, קיילב וויליאמס, 3 פעמים (2 חטיפות לקובי דוראנט) וכיסו היטב את התופסים של הברס לאורך כל המשחק. השביעיה הקדמית – על כל כוכביה – לא הצליחה להפיל את וויליאמס וגם לא עצרה את משחק הקרקע של שיקגו. מול התקפת סיאטל יצטרכו ג'ארד וורס, ביירון יאנג וחבריהם לעשות עבודה טובה יותר. הראמס הם הקבוצה המנוסה ביותר שנשארה במירוץ, כשהמאמן שון מקווי והק"ב מאט סטאפורד היו אלו שהובילו את הקבוצה בכחול-צהוב לאליפות לפני ארבע שנים. הנסיון וקור הרוח שלהם יהיה חסר תחליף כשהקבוצה תגיע למשחק חוץ שלישי ברציפות בפלייאוף, והפעם באיצטדיון הגועש בסיאטל שם הפסידה הקבוצה (בהארכה) רק לפני חודש.

תחזית : זהו משחק ענק בין שתי הקבוצות הטובות ב-NFC. ניתן לצפות גם הפעם – כמו במשחק הקודם ביניהן – לקרב מתוח וצמוד שיוכרע ממש בדקות הסיום. המאבק המשמעותי ביותר יהיה בין התקפת הראמס, הטובה בליגה, להגנת הסיהוקס שגם היא מדורגת במקום הראשון. לרץ של לוס אנג'לס, קיירן וויליאמס, מצפים חיים קשים מול הגנת הקרקע המעולה של סיאטל – ולכן סטאפורד ונקואה יהיו אלו שיצטרכו לייצר יארדים ונקודות עבור לוס אנג'לס. הגנת הסיהוקס היא בין עשר הטובות בליגה גם בכפיית סאקים וחטיפות כך שסטאפורד ייאלץ לשגר מסירות קצרות ומהירות לאוסף הטייט-אנדים של הקבוצה (בראשות קולבי פרקינסון שצבר 56 יארד מול שיקגו).
הרץ זק שרבונה נפצע ויחסר מאד לסיאטל – זה יגדיל את העומס על קנת ווקר ויפגע במשחק הקרקע של הסיהוקס. סיאטל תנסה להתקדם באוויר והגנת הראמס תצטרך להתמודד עם ג'קסון סמית-נג'יגבה וקופר קאפ (שישחק מול קבוצת נעוריו). כדי להצליח לבלום את משחק המסירה יצטרכו הפאס-ראשרים של לוס אנג'לס להגיע תכופות לק"ב סם דרנולד ולגרום לו לאבד כדורים. ההובלה תעבור מצד לצד ולמרות ההגנות הטובות יושגו במהלכו כמות גבוהה של נקודות. בדקות הסיום תהיה לסטאפורד הזדמנות לקבוע את גורל המשחק בדרייב מכריע. הוא ינצל זאת כדי לנצח את ההתמודדות עבור הראמס ולחזור לקליפורניה בניסיון לסיים את הקריירה עם זכיה שניה בסופרבול.

כמעט כל מפגש בסופרבול יהיה נוסטלגי. למעט הראמס נגד הברונקוס, שאר האפשרויות כבר היו בסופר בול בעבר.
מבאס מאוד לעבור עונה של אובראצ'יבינג הזוי של דנבר רק בשביל לקבל את החדשות על זמן פציעות.
אני פסימי במיוחד לפני המשחק הלילה,
מקווה שיהיה הפסד מכובד,
מקווה שההגנה לא תתפרק במשחק האחרון של העונה.
תודה על עונה ארוכה של פריוויו מוצלחים,
בהחלט הופך את חוויית האהדה למהנה בהרבה.
אובראצ'יבינג הזוי? למה אתה לא יכול פשוט להודות שיש לכם קבוצה מצוינת? אולי אפשר להגיד שחלק מזה זה מזל בגלל הנפילה של הרייבנס, הצ'יפס והצ'ארג'רס אבל זה לא שהברונקוס סתם סיימו מקום ראשון ב-AFC.
לפני העונה באנדר/אובר של וגאס על כמות הניצחונות של הברונקוס היה 9.5 (כמו של הצ'ארג'רס, אחרי הצ'יפס) אם מקום 12 בטבלת הסיכויים לזכות בסופרבול.
הפאוור רנקינגס של ESPN שם אותם במקום ה-11 ונתן להם סיכוי של 53% להגיע לפלייאוף (9.1 ניצחונות צפויים)
אצל פוקס הם היו מקום 14
לא מכיר אתר שנתן להם יותר מ-10 ניצחונות (שלא היו מספיקים בשביל להיכנס לפלייאוף),
לא מכיר אתר שנתן להם סיכוי לעבור סיבוב.
או במילים אחרות –
אובראצ'יבינג.
הקבוצה היחידה שהפתיע יותר זו ניו אינגלנד, ולהם היה לו"ז קל בצורה יוצאת דופן.
לא חושב שזה היה תרחיש כזה פסיכי שיזכו בדוויז'ין ומשם לנצח משחק פלייאוף או שניים זה לא כזה הזוי.
כך בחשבון שכל מה שאני כותב מגיע מפרספקטיבה של אוהד מתוסכל…
לוקח, אבל גם מהפרספקטיבה הזאת לדעתי אתה קצת מגזים. (אבל כמובן מבין את התסכול וצר לי מאוד על המצב, אתם הייתם הבחירה שלי לצאת מה-AFC לפני הפלייאוף).
הפרספקטיבה הזו עדיין מוקדמת. עוד כמה שעות תוכל להגדיר את עצמך "אוהד מתוסכל". עד אז הטייטל הרבה יותר כיפי: פשוט "אוהד".
תגידו, אם ניו אינגלד תשעה בסופרבול עדיין תגידו שזה בגלל שהיה להם לוז קל? יאללה, הם הגיעו לגמר הAFC, הרוויחו את זה ביושר
כן
יש בשנים האחרונות את השאלה מתי תהיה מאמנת באחת הליגות המקצועניות בארצות הברית. כמה שזה ישמע הזוי, הפוטבול זה פחות או יותר הענף היחיד שאשה יכולה להיות המאמנת הראשית. הכל דרך אוזניות, אין שום אינטראקציה עם השחקנים במהלך המשחק, רק הוראות דרך האוזניה. שווה לנסות. בטוויטר מישהו צייץ בדיחה שבפאלו בוחרים מאמנת, זה לא צריכה להיות בדיחה, ובהחלט יכול להיות שאם בפאלו יעשו כזה מהלך מטורף יהיה להם בעונה הבאה תואר ראשון.
לDodgers יש GM אישה
https://en.wikipedia.org/wiki/Kim_Ng
לא של הדודג'רס וגם לא הייתה אלא של המארלינס הצנועים בהרבה ועזבה
תודה פריים! על הסיקור המצוין היום ובכלל כל כל העונה
תודה זק, מקווה שב-NFC ההבטחה תקוים וב-AFC לא נקבל משחק חד צדדי
גארת' סטידהאם שיחק 3 עונות אצל הפאטס,
מה שאומר כמה דברים, הדבר הראשון שהוא שיחק מולם אינספור פעמים באימונים,
הדבר השני שהוא מכיר את המערכים של היריבה.
והדבר השלישי שלא מדובר בק"ב נוראי.
עם כל הכבוד לניקס בסוף ההגנה היא זאת שסחבה את דנבר.
–
סיאטל תצתרך התעלות התקפית כדי להפתיע,
הראמס הם כרגע הפייבוריטים לזכות בסופרבול.
סטידהם עזב את הפטריוטס לפני 4 עונות, בשלהי עידן ביליצ'ק. מאז התחלפו מספר פעמים מאמנים ראשיים ומתאמי הגנה (וכמובן גם סגל שחקנים ומערכי הגנה) כך שההיכרות שלו עם הקבוצה מהעבר הרחוק יחסית לא נראית כ"כ רלוונטית. אם בכלל, האימפקט הוא בכיוון ההפוך – יש בארגון לא מעט אנשים שמכירים אותו, כולל היכולות והמגבלות… בכל מקרה האפקט של הפרק שלו בניו אינגלנד (לשני הכיוונים) לא צפוי להיות משמעותי.
לנקודה השלישית – אם הוא שרד ב-NFL שש שנים הוא כנראה לא ק"ב קטסטרופלי אבל גם אם הפוטנציאל שלו קיים, העובדה שהוא פתח רק ב-4 משחקים במשך כל התקופה הזו (בשלוש קבוצות שונות) לא מצביעה על יכולת יוצאת דופן.. בשתי העונות האחרונות הוא לא ביצע ניסיון מסירה אחד במשחק ליגה – יהיה לו בכל מקרה קשה מאד להסיר במהירות את החלודה ולהצטיין במשחק כה חשוב.
בגדול אין הבדל משמעותי בסכימס בין עונות אחורה גם אם היה שינוי בצוות האימון.
ורייבל עצמו היה חניך של בליצק ושחקן מוביל שהפאטריוטס בשיא.
בניו אינגלנד תמיד היו ק"ב ספסל אמינים,
מג'ימי גראפולו ועד קאסל.
זה לא משנה באמת אם הוא ביצע ניסיון מסירה אחד שנה קודמת. הוא משחק נגד ההגנה וזורק מספיק כדורים במשחקי אימון.
–
אף אחד לא מצפה שיהיה טום בריידי רק שיביא משחק אחד טוב בלי שגיאות.
אין עליו לחץ כמו על דריק מאי וההיכרות שלו עם היריבה זה יתרון גדול,
ראמס – הוקס
בשני המשחקים הראמס שלטו ויכלו לנצח בנוחות, אך איבדו קצת את הראש ואת השליטה על המשחק, מה שהביא במשחק הראשון להחטאת פילד גול (אמנם רחוק) של סיאטל וניצחון בשיניים, ובשני למהלך ההזוי של העונה, לשוויון והפסד ההארכה.
יש להם נטייה כזאת לפעמים, להסתבך שלא לצורך.
אני מאמין שיצליחו לחלץ את הניצחון למרות שקל זה בטח לא יהיה.
תודות על הפריוויו.
אלא אם סטידהאם יעשה ניק פולס אז אני לא ממש רואה איך דנבר עולים. גם לפולס לקח משחק שניים להתחמם לקראת הריקוד הגדול . ההגנה של הפטס פשוט טובה מדי.
אפרופו הגנות זו של סיאטל פשוט מפחידה את השועלים. היא בהחלט מסוגלת להכריע את הראמס אבל נסיון לדעתי יעשה פה הבדל וכמו שרשמת- מקווי וסטאפורד כבר היום שם וזה יהיה מכריע. דרנולד נותן עונה מדהימה אבל חובת ההוכחה עליו.
תודה. רוב ארה"ב קפואה, אבל בדנבר וסיאטל 'קיץ'…
תודה רבה על פריוויו נהדר
סיאטל הגיעו לשיא בול בזמן. הם במומנטום אדיר ויגיעו לסופרבול נגד הפאטס
אני מקווה שבשניות הסיום של הסופרבול סיאטל יחטפו מסירה של מיי מקו ה 3 יארד, ימנעו מהפך וינצחו
חחח הלוואי
לא ידעתי שאוהד ניינרס יכול להיות בעד סיאטל..
בהינתן שקבוצת המדגם מספיק גדולה, יש תוחלת גדולה מאפס לכל הנחה סטטיסטית
אני אישית לא שונא את סיאטל, את העיר עצמה אני מאוד מחבב וקשה לי לשנוא קבוצה עם קהל טוב כזה
וגם, תמיד אהיה בעד קבוצות מה NFCW מול כל קבוצה אחרת
בס"ד
תודה רבה
תודה ענקית
קצת אנטי קליימקס עם הפציעה של ניקס אבל המשחק בינתיים מקיים
דרק מאי מאכזב בינתיים אבל יש לו חצי שני להתעלות ולתת בראש
איזה פיהוקון המשחק הזה…
הבועט צריך לקחת בחשבון את הרוח כמו צלף.
עם מה שהולך בדנבר, יהיה מאד מפתיע אם אחת הקבוצות תגיע אפילו קרוב לעוד סקור, עד לסוף המשחק (נכתב, די בתחילת הרבע הרביעי)
עם כל הכבוד לפוטבול וגלדיאטורים שמשחקים בכל מצב… אני לא מבין איזה ערך יש למשחק בתנאים כאלה, ועוד בחצי בגמר.
במקום פוטבול איכותי מקבלים התכתשות בביצת שלג הזו
היה על זה קונצנזוס שבוע שעבר
אמנם זה היה ברבע הראשון אני חושב (ביתרון 7-0) ואני בד"כ בעד ללכת על דאון רביעי קצר, אבל פייטון עשה טעות שלא לקח פסק זמן כשהק"ב המחליף שלו זיהה שההגנה מוכנה לזה וניסה מהלך מסירה חסר תוחלת במקום במקום לבעוט מ-36 יארד
למה אני נזכר בזה? כי היה די ברור גם בזמן אמת שזה יחזור לרדוף אותם גם אם המשחק היה משתנה לאחר מכן
בדיוק מה שחשבתי בזמן אמיתי
מה אתה לוקח סיכונים עם קווטרבק מחליף
היה משחק בשלג כהילכתו – גרוע ומבאס
כלומר סליחה, מוסרים לי פה באוזניה שהיה דווקא משחק גברי ואסתטי, תנו לנו עוד ועוד משחקים שקשה להבחין בהם איפה בדיוק הכדור ושנגמרים ב 10:7
separate men from boys
אני מעדיף את הספורט שלי איכותי ומהנה, זה משחק פור קרייסט סייק, לא יום גיבוש סיירות
סתם צוחק
סליחה, יצאתי בוק (בפעם השניה אם אני זוכר נכון)
לא נורא זה כי אני טרול מעצבן
רק על האומץ לשחק מהלך ארוך כשלא רואים כלום הגיע לפאטס לנצח
ובינתיים בסיאטל, Facemask ברור על סטאפורד שלא נשרק…
הראמס מפתיעים לטובה
באו מוכנים
נראה איזה התאמות מקדונלד יעשה במחצית
לא חיכה למחצית
המשחק הזה מסתמן כפיצוי נאות על המשחק הנוראי בדנבר
קחו את השלוש נקודות!!!
בכל מקרה משחק נהדר של שני הק"ב
מי היה מאמין שדארנולד הכשלון התורן בג'טס ייראה ככה בגמר ה-NFC
זה נראה שכל פעם שיש שריקה גבולית כמו פירסט דאון או יציאה מהמגרש השופטים קודם כל שורקים לצד הלא נכון
איזה חארטה של שיפוט, סיום ממש מעפן וצורם לעונה נהדרת. יאלא ברכות לסיאטל על הזכייה הצפויה בסופרבול, חסכו לי 4 שעות מהחיים.
איזה הבדל בין המשחקים. אחלה דרמה.
חבל פשוט על המשחק הראשון.
כמו שאל פאצ'ינו אמר… משחק של אינצ'ים…
זמן לגאולה של סיאטל אחרי ההפסד ההוא
משחק נהדר, הרבע האחרון קצת ביאס אבל עדיין, גם הגנה וגם התקפה ברמה גבוהה
קיבלנו סופרבול שבתחילת העונה היה בלתי צפוי אך בדיעבד, בהחלט ראוי. עוד שבועיים ואז עוד תשעה חודשים ארוכים ומשמימים
הדופק על 200! לא מאמין שחוזרים לסופרבול! ועוד נגד הפאטס. הזדמנות מעולה לסגור מעגל.
אני זוכר את. תחילת העונה שכמנט אף אחד לא הימר על סיאטל, ובאופן די מוצדק, קבוצה שהחליפה מתאם התקפה, קב, ושני WR מובילים.
ואני זוכר את התחושה שאני מת על ההגנה והשיפור שנה שעברה אני מאמין שהולך להמשיך ולהשתפר.
וככל שהעונה התקדמה, הייתה פשוט עונה כיפית! פשוט היה כיף לראות את סיאטל, ואת ההגנה בפרט.
תמיד לקראת הסופרבול, תחושה מתוקה חמו ה של הסופרבול מצד אחד, אבל המשחק האחרון עד ספטמבר.
הפעם, מתמקד במתוק והלוואי הלוואי הלוואי עוד נצחון.
Go Hawks!
כל הכבוד לסמי הוא אכל הרבה חרא ועבד קשה כדי להגיע לזה ואני שמח בשבילו
על פניו, הסיהוקס אמורים לנצח בקלות בעוד שבועיים, מצד שני, בקושי נתנו לפאטס סיכוי להיכנס לפלייאוף, אז מי יודע
טוב,
זה היה מכוער, זה לא היה בלתי צפוי, ולמרות התחושה הרעה זה הסתיים עם שביב תקווה לעונה הבאה.
הבאסה זה שהיינו מרחק כלום ושום דבר מתוצאה הפוכה. להחטיא שער שדה, להיחסם בניסיון נוסף, לצד החלטות שנויות במחלוקת ומשחק התקפי פשוט לא מספק (יותר מהרגיל).
מצד שני,
ההגנה.
זה סופר קשה להתעלות כאשר ההתקפה פשוט לא מצליחה להישאר מספיק זמן.
עם הקושי והכל, הם עשו עבודה מכובדת.
כמה היו לפטריוטס במשחק,
200 יארד כולל?
כבוד.
עכשיו נותר לקוות שניקס ימשיך בגרף השיפור,
שהקבוצה תפתור את סוגיית משחק הריצה הלא קיים,
ויאללה,
תמיד יש את השנה הבאה…
ניהול המשחק של שון פייטון היה איום ונורא, ההחלטה לא לבעוט פילד גול ברבע הראשון במזג אוויר עדיין סביר כשהוא יודע שמהרבע השני התנאים יהיו בלתי אפשריים הפסידה את המשחק .
איך אתה מוותר על אפשרות להיות ביתרון של שני פוזשנס במשחק של סקור נמוך ומחצית שניה בלתי אפשרית .
כל המאמנים הגאונים האלה שפתאום הולכים על כל דאון רביעי במקום לבעוט פילד גולס מפסידים את המשחקים לקבוצה שלהם, גם שון מקווי עשה אותו דבר והפסיד
חסך מאיתנו לקבל בראש מסיאטל…
(כן, ממש לא ברור מה הלך שם. לשון פייטון לא מעט מניות בהפסד)
סיאטל הגיעו לפלייאוף בכושר רצחני, על פניו לפאטס אין סיכוי, מצד שני, בזמנו הפנת'רס היו אמורים לרסק את דנבר בסופרבול, חגיגות הזכייה התחילו עוד לפני שהמשחק התחיל, הצגת השחקנים היתה קרקס בהשתתפות סטף קרי, ובסוף פייטון מאנינג צחק אחרון וקאם ניוטון הפך מקוואטר בק העתיד לשחקן עבר.
קיבלנו גמר נוסטלגי ומי שצפה בזמנו בגמר ההוא בין בו פיט קרול חנק את הגביע של סיאטל לבריידי לא ראה שמחת בית השואבה מימיו.
אין שום דבר טוב לכתוב על המשחק הראשון שהמחצית השנייה נראתה כמו בדיחה.
המשחק השני בסיאטל היה נפלא ובעיני היה סוג של סופרבול אמיתי בין שתי קבוצות שלמות ומשובחות. הראמים הצליחו פעם שנייה ברציפות לפצח את הגנת הברזל של סיאטל (כבוד) אבל היה הספיישל טים שלהם חנקו עם ההשמטה המזעזעת אחרי הפאנט.
מסכים ששתי הקבוצות הטובות בליגה נפגשו אתמול
וזה הזמן (ואמירה זו כוחה יפה גם לכל זמן אחר) להגיד שחלאס כבר עם ההפרדה האנכרוניסטית, המיותרת והגרועה בין הקונפרנסים, אין סיבה שהסופרבול לא ייערך בין שתי הקבוצות הטובות ביותר רק כי הן במקרה מאותו הקונפרנס
ומה אם הפאטריוטס ינצחו?
לא קשור
Any given Sunday וכו', גם הראמס הפסידו לפלקונס שני מחזורים לסיום (מה שסגר את הגוללל על המאבק שלהם למקום הראשון), זה לא אומר שהפלקונס טובים יותר או שמגיע להם להתמודד בקונפרנס פיינלס במקומם
וחוץ מזה, זו לא אמירת אד הוק שלפטריוטס כן מגיע או לא מגיע
אין שום סיבה מהותית, מקצועית, ספורטיבית, היסטורית או אחרת, למה ההפרדה המגונה הזו בין NFC ל AFC בעינה עומדת
האמת מסכים, אבל אז לא יהיה סופרבול… בארה״ב זה חג רשמי