7 משחקים היו לנו הלילה, ומתוכם 3 הסתיימו בהפרש של 6 בדיוק.

מיאמי היט (21- 19) – פיניקס סאנס (24- 16) 127- 121:
מיאמי שלטו בעניינים במחצית ראשונה מצוינת שהסתיימה ביתרון 71- 54, אבל ההפרש נמחק לחלוטין ברבע השלישי שהסתיים בשוויון 92. פיניקס גם לקחו את היתרון ברבע האחרון, אבל ריצת 8- 0 פרטית של אדבאיו, כולל 2 שלשות, השלימה מהפך. בהמשך היה זה תורו של נורמן פאוול לקלוע שני סלי יתרון, וכשהסאנס היו בפיגור 3, ברוקס עשה עבירת תוקף בלתי ספורטיבית בניסיון שלשה, מה שהעניק למעשה למיאמי 4 זריקות עונשין והכריע את המשחק.
אדבאיו הוביל את מיאמי עם 29 ו-9, פאוול קלע 27, הירו קלע 23, האקז קלע 16 עם 8 אסיסטים וק'ליל וויר קלע 10.
אצל פיניקס, ברוקס ואלן קלעו 25 כל אחד, בוקר רשם 24, 9 ו-9 ב-6/19 מהשדה, וויליאמס רשם 18 ו-14 וגילספי קלע 13.
יוסטון רוקטס (23- 14) – שיקגו בולס (18- 21) 119- 113:
בגדול, ליוסטון כרגע יש 3 שחקנים שיכולים לייצר עם הכדור ביד, ואף אחד מהם הוא לא רכז. כל אחד מבין אמן תומפסון, דוראנט ושנגון איבד הלילה 3 כדורים, ואלה היו כל 9 האיבודים של הרוקטס. לצד אחוזי קליעה טובים מהשדה והתעלות של ג'בארי סמית ברבע האחרון, זה הספיק ליוסטון לעצור את רצף ההפסדים עם ניצחון ביתי צמוד על שיקגו, למרות הופעה מרשימה מאוד של טרה ג'ונס מהצד השני.
דוראנט הוביל את יוסטון עם 28 ו-10, שנגון רשם 23, 7 ו-11, תומפסון קלע גם כן 23 וסמית קלע 18, 10 מהן ברבע האחרון.
אצל שיקגו, ג'ונס קלע 34 ב-11/12 מהשדה, 5/6 לשלוש ו-7/8 מהקו, יחד עם 7 אסיסטים, בוזייליס קלע 19, סמית רשם 14 ו-9, ווצ'ביץ' רשם 14, 7 ו-5 עם 2 חסימות והרטר קלע 11.
מילווקי באקס (17- 23) – מינסוטה טימברוולבס (27- 14) 106- 139:
מינסוטה עלו בלי אדוארדס וגובר, אבל קיבלו את רנדל בהופעה מצוינת ואת בונז היילנד, ששיחק 21 דקות בהן הוא קלע 23 נקודות, חילק 5 אסיסטים והיה בפלוס-מינוס של 41+. המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון 76- 45 של האורחים, והסטטוס-קוו נשמר פחות או יותר עד לסיום, כאשר הטימברוולבס בפיגור של חצי משחק בלבד מהמקום השני במערב כרגע.
רנדל הוביל את מינסוטה עם 29, 8 ו-6, היילנד קלע 23 עם 5 אסיסטים, ריד קלע 19, מקדניאלס קלע 17 עם 5 אסיסטים ו-2 חסימות, ברינג'ר קלע 13 ודיווינצ'נזו קלע 11 עם 7 אסיסטים.
אצל מילווקי, יאניס רשם 25, 8 ו-5 עם 7 איבודים, פורטיס רשם 14 ו-7, פורטר קלע 13 עם 8 אסיסטים ו-3 חטיפות, רולינס רשם 11 ו-7 וקופי קלע 10.
ניו-אורלינס פליקנס (9- 33) – דנבר נאגטס (27- 13) 116- 122:
כשיוקיץ' נפצע לפני שבועיים, דנבר היו בפיגור של משחק מהמקום השני במערב וביתרון של משחק וחצי על המקום השישי. שבועיים מאוחר יותר, הם סגרו את הפער והשתוו לספרס במקום השני, ומנגד הגדילו את הפער מהמקום השישי ל-2.5 משחקים. הלילה הם היו בפיגור 11 נגד הפליקנס וחזרו במחצית השנייה, כאשר מארי קלע 12 ברבע האחרון ומצא את ווטסון, שחקן השבוע האחרון של המערב (רק כי לא רצו לבחור באבדיה פעמיים רצוף), וגורדון לשני הסלים שהכריעו את המשחק.
מארי הוביל את דנבר עם 35 נקודות, 9 אסיסטיםו-3 חטיפות, ווטסון רשם 31, 7 ו-5, הארדווי קלע 18, גורדון רשם 16 ו-7 וגם פיקט קלע 16.
אצל הפליקנס, מרפי קלע 31, ביי קלע 17, פול קלע 16, זאיון רשם 12 ו-7, קווין רשם 10, 13 ו-5 וגם פירס קלע 10.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר (34- 7) – סאן-אנטוניו ספרס (27- 13) 119- 98:
מנחם כתב בהרחבה על המשחק הזה במעורב, ואני לא אוכל להתקרב לרמת הכתיבה שלו (וגם לא צפיתי במשחק, בניגוד אליו).
לוס אנג'לס לייקרס (24- 14) – אטלנטה הוקס (20- 22) 141- 116:
במשחק נגד סקרמנטו הלייקרס לא פגעו מחוץ לקשת, אז הלילה היה סיפור אחר לגמרי כשהם סיימו עם 19 שלשות ב-55.9%, כולל 5 שלשות של דונצ'יץ' לראשונה מאז 2026. לוקה קלע 14 נקודות עם 4 אסיסטים ברבע השני, לראביה קלע עוד 10 ברבע, ועם 44 נקודות ברבע הלייקרס הובילו 81- 60 במחצית. ההפרש כבר עבר את ה-30, אבל אז דונצ'יץ' איבד 5 כדורים בזה אחר זה, ההפרש ירד ל-20 והוא ירד לנוח. שתי דקות בתוך הרבע האחרון, דונצ'יץ' חזר לשחק ביתרון 13 בלבד, והתמקד הפעם באסיסטים עם 4 כאלה, שניים ללברון שקלע 12 ברבע, וההפרש חזר להיות גדול עם תוצאה סופית שלא הייתה כבר 56 שנה.
לברון הוביל את הלייקרס עם 13, 9 ו-10, דונצ'יץ' קלע 27 עם 12 אסיסטים, אייטון רשם 17 ו-18, לראביה קלע 17, סמארט קלע 16 וגייב וינסנט קלע 10.
אצל אטלנטה, אלכסנדר-ווקר קלע 26, מקולום קלע 25, קיספרט קלע 19, ג'יילן ג'ונסון קלע 13 עם 6 אסיסטים ב-5/17 מהשדה וקרייצ'י קלע 11.
גולדן סטייט ווריורס (22- 19) – פורטלנד טרייל בלייזרס (19- 22) 119- 97:
במשך 40 משחקים, דני אבדיה הראה שהוא צריך להיבחר לאולסטאר ומעבר עם היכולת שלו על הפרקט. הלילה, הוא קיבל הוכחה נוספת לזה במשחק הראשון שהוא החמיץ העונה, שבו פורטלנד סיימו עם יותר איבודים מאסיסטים והובסו רק ב-20 הפרש בגלל שסטף היה ביום חלש של 7 נקודות בלבד, לעומת ממוצע של 40.3 נקודות ב-3 המשחקים הקודמים בין הקבוצות. בכל אחד מהמשחקים הקודמים, אבדיה קלע 26 נקודות בדיוק והוביל את פורטלנד ל-3 ניצחונות על הווריורס. גולדן סטייט הצליחו להימנע מסוויפ עונתי של פורטלנד, אותו הבלייזרס עשו לווריורס לאחרונה עם הכוכב האירופאי הקודם שלהם על הפרקט – ארווידאס סבוניס בעונת 2003. שימו לב גם לטופ 5 של הליגה בנקודות ואסיסטים בסך הכל, ותראו מי היחיד שנמצא בשתי הקבוצות האלה:

שני הנתונים שהבאת בסוף רק מדגישים כמה מופלאה השנה של אבדיה. מודה שבחיים לא חשבתי שהוא יהיה כל כך טוב, גם כשחשבתי שיש לו מקום בnba.
תודה רבה עמיחי
+1
והנתון שהתרגלנו אליו – סנטר נמצא בראש מוסרי האסיסטים (!)
אחלה סיקור ואחלה דני
תודה עמיחי
לייקרס הפתיעו אותי לטובה בהתחשב בתקופה הרעה שלהם+משחק זוועה אתמול מול הקינגס החלשים+בק טו בק הערב כשלברון ולוקה שיחקו המון אתמול ןלברון כבר לא צעיר. ניצחון מרשים, גם אם הוא לא פותר את הבעיות הרבות שלהם
טרה ג'ונס ענק. ההפסד לאוקלהומה היה צפוי ומתבקש. השלשות של הלייקרס מדאיגות. תודה רבה עמיחי אחלה סיקור.
את מי מדאיגות? 🤣🤣🤣 חופש פעולה כזה נראה לך הם יקבלו מול קבוצה נורמלית זה מדאיג מול שארלוט וכאלה.
תודה עמיחי. יש כאלה פרובינציאליים כמו מרנג הפרשן של פורטלנד שמדברים על דני במונחים של MTV אבל אני חושב ש MVP זה עדין רחוק. הסגל שיש לפורטלנד הוא סימפטי צעיר ומתחבר אבל הוא חלש וקרונין בטוח קלט את ההזדמנות שיש לו אפשרות לנצל את החוזה הנוח של דני וללכת בכל הכח לכיוון : עד הסוף. השאלה היא מה הוא יבחר לעשות בחלון הנוכחי להישאר עם החבורה הסימפטית הזאת שהגבולות שלה ברורים אבל הקהל התחבר אליה וגם אני והוא לבין ללכת אול אין ולהביא חיזוק אמיתי.
תחושה שלי? הוא לא יעשה כלום ישאר ככה. למה? הוא חכם והכל ורואה דברים יפה אבל הוא לא טורף. הטיפוס שרואה טרף ומתנפל.
זה גם למה פורטלנד שם . קבוצה טובה הרבה שנים אבל לא הולכת באמת עד הסוף.
זה בסדר. מותר. זה גם נחמד.
נחיה ונראה בכל מקרה זאת השאלה הכי מעניינת לקראת החלון הנוכחי מנג'ר פורטלנד אני פונה אליך. כן אליך.
גלינג.
לגבי דני
קודם כל סך הכל כשהוא שיחק את כל המשחקים והשאר לא זה לא מדד מספיק אמין.
יחד עם זאת 26 7 ו 7 זה נתונים מעולים.
חמישיות עונה ואפילו mvp זה תלוי ניצחונות. אם פורטלנד היו מובילעם את הליגה עם אותה סטטיסטיקה בדיוק הוא היה מועמד ל mvp. ברור ששאר השחקנים בפורטלנד לא ברמה אבל מעדיפים תמיד שחקנים שהופך טוב למצוין על פני כאילו שהופכים בינוני לטוב או גרוע לבינוני.
תודה עמיחי.
משחקים חביבים בסך הכל (בפרט שיוסטון סוף סוף מנצחת).
יש ביף מסוים בין יאניס לאוהדים של מילווקי.
נ.ב. לשייקה אבן צור – כתבת שהקריירה של לברון כבר נגמרה, תקן קצת את הניסוח 🙂
כתבתי שיהיו לו משחקים טובים פה ושם אבל, בגדול, היא נגמרה
משוכנע שהשנה הזאת צריכה להיות האחרונה אחרת זה יהיה מביך עבורו
22 נקודות ב-56% אפקטיבי.
עדיין לא בגבולות המביך…
מה גם שהוא התחיל את העונה מאוחר, כך שחובה להתבונן על היעדר ההכנה וזמן ההתאקלמות לעונה רגילה.
תשווה את התחלת העונה להמשכה (11 המשחקים הראשונים מול 10 האחרונים) ותקבל תמונה אפילו מעניינת יותר-
ב-11 המשחקיו הראשונים קלע 20.2 נק' למשחק ב-52.3% אפקטיבי לצד 5.6 ריבאונדים ו-7.1 אסיסטים ב-34 דקות.
ב-10 המשחקים אחר כך (עשרת משחקיו האחרונים) הנתון הוא 24.8 נק' למשחק ב-60.2% אפקטיבי לצד 5.7 ריבאונדים ו-6.8 אסיסטים ב-32.4 דקות.
הנתון של עשרת משחקיו האחרונים זה נתון ששווה אולסטאר.
יש 21 שחקנים בליגה שקולעים 24 נקודות או יותר,
יוקיץ' ויאניס הם היחידים שעושים את זה ב-60%+ אפקטיבי.
אבדיה, ריבס, קייד, יאניס, בראון, יוקיץ' ולוקה היחידים ל-24+ נק', 5+ ריבאונדים, 5+ אסיסטים.
אז,
האם במצטבר מגיע ללברון להיכנס השנה לאולסטאר?
לטעמי, לא.
החמיץ יותר מדי משחקים, הנתון של תחילת העונה שלו פחות מרשים, והלייקרס פשוט לא טובים מספיק.
אבל,
וזה אבל משמעותי –
היכולת שהוא מציג בחודש האחרון זו יכולת ברמה גבוהה מאוד. כמעט 25 נקודות באחוזים אדירים לצד שאר מנעד יכולות האול אראונד הרגילות שלו.
זה רחקו מאוד מלהיות "קריירה שנגמרה". זה רחקו מאוד מלהיות מביך.
היו לו 2-3 משחקים מביכים לרמתו.
אני מסכים בכיון הכללי אבל חושב שהשנה הבאה צריכה להיות האחרונה (אלא אם כל הוא ישלוף עוד נס מהשרוול)
מאמין שתהיה האחרונה עם סיכוי קטן מאוד לכך שפשוט יפרוש בסוף העונה הנוכחית בלי קרקס עונתי כזה של league tour
אבל אם הוא מחליט להמשיך כמה שבא לו הוא בהחלט יכול להיות שחקן דרג שני מצוין רק שלא יאכל לנו את תקרת השכר עם חוזה מקס יותר
ישחק לפחות עוד שנתיים איזה יפרוש עם הקליר פאת שנותנים לו והאדמנטיום יכול להמשיך לגיל 50
סטף מתחיל רצף דאבל (או סינגל) חדש בנקודות וישעט אחרי לברון בקטגורית 35 ומעלה
1. לברון מביך. לצעירים לא נעים לשמור עליו. הם מוותרים לו. מזכיר לי כשהייתי צעיר ויפה בקיבוץ (היום אני רק צעיר) והיינו משחקים בשישי בצהריים עם הזקנים. היינו נותנים להם לקלוע חחחח אבל כשהזקנים היו שומרים עלינו – היינו מכניסים אותם לסל חחחח (דרכו של עולם לא לכעוס עלי)
2. אבדיה בעונת טופ 10 אבל איתו ובלעדיו פורטלנד במאבק להיכנס לפלייאין! הקליפס בדרך לשם, ממפיס בלי מוראנט יהיו יותר חזקים וגם דאלאס לא אמרו עדיין את המילה האחרונה. בלי פלייאין יהיה לדני קשה להיאבק על מקום בחמישיות העונה וגם על ה-מיפ
חחחח
דני יהיה בפלייאין ואף בפלייאוף
לגבי 1, מביך שאתה חושב ככה
אל תכעס זו דרכו של עולם. לא נעים לבחור בן 20 לשמור בטירוף על מישהו כפול ממנו בגיל. זה טבעי, מורידים רגל מהגז, בלי לשים לב
חחח למה שאכעס
רמת הכתיבה שלך לא נופלת משלי בשום דבר
תודה מנחם.
אני מאוד מעריך את עצמי בתחום הזה, וחושב שאני כותב טוב באופן כללי, וגם באופן ספציפי על NBA בפרט וספורט בכלל, אבל לרמת הכתיבה שלך אני לא אגיע
עמיחי אתה ה-MVP של האתר. אתה תמיד נותן תוצרת איכותית גם בימי שלישי קרים בלב עונת החורף.
תמיד שפטתי מעומדים ל-MVP איך הם נראים ביום שלישי קר במילווקי. אולי אני דרמטי, אבל מילווקי איבדה הזדמנות מול קבוצה חסרה שגדולה עליה כרגע בכמה מידות.
שמישהו יסביר לי איך שנים אומרים שאין בדנבר כלום אחרי יוקיץ'? שאין להם עומק ולכן היו חייבים למכור את MPJ עבור חלקים? יכול להיות שמייק מלון הוא גם מאמן אלוף וגם טרוריסט פיתוח כמו סטיב קר וסטיב פינץ'?
קודם כל לגבי מלון כלכך כן.
מה שקורה לאחרונה עם דנבר זה קוריוז נחמד אבל חשוב לשים בקונטקסט את הנצחונות,הם נחמדים ומפתיעים אבל אין פה באמת איזה משהו מיוחד,ניצחו נגד קבוצות יחסית חלשות ופילי בוסטון במשחקים צמודים.
נאג׳י ופיקט עם כל האהבה אלה לא שחקנים לבנות עליהם מול קבוצות בטופ,הארדוואי ג׳וניור זה חידוש של העונה וגם לא תמיד הכי יציב וספנסר ג׳ונס הגיע משום מקום ומספיק רק לראות את הצורה שבה הוא הוא זורק כדי להבין ששחקן גדול הוא לא.
השיפור של ווטסון + ההגעה של יונאס וTHJ נותנים עומק שלא היה והספסל נראה יחסית טוב,לגבי השאר הם לא באמת ברמה והימור שלי שהם גם בכלל לא יקבלו דקות בפלייאוף.
כמות הקבוצות שהם ברמה סבבה ומעלה, היא די נמוכה. ועוד יותר כמות הקבוצות באמת רוצות לנצח.
מאלון מאמן אוברייטד זה די ידוע, ההצלחה ניתנת בראש ובראשונה ליוקיץ ולאחריו לגורדון ומארי וסוגר את הכבוד הוא MPJ המושמץ.
הבעיה עם מאלון היתה שלמעט לתת ליוקיץ לעשות כל מה שבא לו, לא היה יותר מדי בתכנית העבודה.
ווטסון עדיף על בראון האמת חייב להיות בחמישייה בפלייאוף
זה חלק מהריב הפנימי העגום שהתפוצץ לפני הפלייאוף האחרון. בות', הג'נרל מנג'ר, בחר בדראפט שחקנים שהוא האמין בהם. כולם אמרו שיש לו עין מעולה לכשרונות. מאלון תמיד העדיף שחקנים שיודעים כבר את העבודה, אז הוא פחות נתן להם מקום בהתחלה. אבל אז כדור השלג ביניהם התחיל להתגלגל, בות' העביר בטרייד שחקנים שמאלון נתן להם מקום על חשבון הכישרונות שהוא בחר, מאלון סירב בכלל לשים לב לשחקנים האלה או לדבר איתם, כל צד הרגיש השני דוחף אותו לפינה והופ הם כבר חצי שנה לא מדברים והמועדון מנסה להתנהל.
גם מאלון וגם בות' יודעים מה לעשות בתחומם, אבל הסגנונות שלהם התנגשו מאוד ופגעו בקבוצה ובשחקנים עד לפיצוץ.
ובנוסף, מה שירושלמי כתב. יש פה שחקנים חדשים שלא היו לפני. ובליגה הזו קבוצת שחקנים מאומנת יכולה לתת מדי פעם הופעות, אפילו מאוד להפתיע. הפלייאוף זה עולם שונה לחלוטין.
עמיחי על 30, 10, 10 כל ערב
ובלי איבודים
תודה על הסיקור
אבדיה בלט בהיעדרו
🙏