שלישי שוב כאן ואיתו הסיבוב הרביעי של אחד המשחקים הגדולים ביותר שיש ל-NBA להציע, הקרב בין אוקלהומה סיטי לסן אנטוניו. במקביל יש לנו קרב על המקום השמיני במערב בין פורטלנד לגולדן סטייט, והמשחק הכי חם של הליגה בין השמש מפניקס לחום ממיאמי. יש עוד ארבעה משחקים שקצת פחות מושכים אותי, אבל כתבתי גם עליהם. בואו נתחיל.

03:00 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (7-33) – סן אנטוניו ספרס (12-27)

אתם לא צריכים אותי כדי לדעת שהת'אנדר במאזן 5:8 ב-13 המשחקים האחרונים, או במאזן 3:0 מול סן אנטוניו ו-4:33 מול שאר האוכלוסייה. החלומות על 73 ניצחונות נראים מגוחכים ויש שיטענו שגם על 70, שכן בשביל זה הת'אנדר צריכים לנצח 49 מ-54 הבאים. ההגנה שלהם עדיין טובה מאוד, אבל יש יותר מדי סימני שאלה שמצטברים – אנחנו יכולים לפתור את היכולת של ג'יילן וויליאמס בתור חזרה מפציעה אחרי 19 משחקים? הקליעה של דורט וקארוסו תשתפר מתישהו? יש להם סקורר אמין שאינו שיי גילג'ס אלכסנדר?

לאורך הסטרץ' האחרון גילג'ס אלכסנדר קולע ב-31.7% מהשלוש (5 ניסיונות למשחק), ג'יי-דאב ב-22.2%, צ'ט ב-29.7%, מיצ'ל ב-32.4%, דורט ב-35.4%, קרוסו ב-23.5%, איזייאה ג'ו ב-32% וקייסון וואלאס ב-32%. האחוז הממוצע ב-NBA העונה, למקרה שתהיתם, הוא 35.8%. זה לא מספיק טוב להתקפה שרוצה לקחת אליפות, בטח לא אליפות שנייה ברצף. עדיין מדובר בקבוצת הגנה היסטורית, אבל ממתי הגנה היסטורית לבדה הספיקה לשתי אליפויות ברצף?

הפעם הם מגיעים למשחק שהם חייבים לנצח. הת'אנדר בפיגור 3:0 מול סן אנטוניו, ומצב בו הם יורדים ל-4:0, התוצאה המשפילה ביותר שיש לפלייאוף להציע, מול אותה הקבוצה. הם במאזן 1:1 מול מינסוטה, עדיין לא שיחקו מול דנבר וב-0:1 מול יוסטון אחרי ניצחון בנקודה, בבית, במשחק הראשון של קווין דוראנט בקבוצה. הפסד כאן ויהיו (אני) מי שיתחילו לתהות בקול האם האלופה, למרות הטייטל, היא קבוצת עונה סדירה?

קצת מוזר להגיד את זה, אבל חשוב לזכור ששנה שעברה הם היו צריכים שבעה משחקים מול דנבר צולעת בשביל להגיע לגמר האזורי, ולכו תדעו מה קורה אם הליברטון מסיים את משחק 7 על הרגליים. יש סיבה לכך שקבוצת NBA לא זכתה בשתי אליפויות ברצף מאז 2018. אם אתם לא סופרים קבוצה שהיו לה שניים משלושת השחקנים הטובים ביקום, אנחנו הולכים ל-2013. הליגה השתנתה כשהיום יש הרבה יותר שלשות. מה עושים הת'אנדר? מחטיאים אותן. הפסד כאן יכול להוביל אותם לחשוב על שימוש במלאי הבחירות המגוחך שלהם וזעזוע שיפתיע את כולנו.

בשביל זה יש צד שני, סן אנטוניו, שבאופן די מדהים מגיע כפייבוריט. הספרס כבר היו ב-7:23 ודעכו לאחר מכן כשוויקטור וומבניאמה נפצע, חזר, עבר בספסל ועלה בחמישייה. הם הפסידו לפורטלנד בלעדיו, הפסידו לממפיס ולמינסוטה איתו, והפעם אני רוצה להתמקד בוומבניאמה. הוא לא לקח מעל 12 זריקות בכל אחד משלושת המשחקים מול הת'אנדר, היה בחלק במגבלת דקות וכן הצליח לתת הגנה בצבע, אבל עוד לא ראינו אותו הופך לכוח התקפי של ממש. כשהוא לא חצה את רף חצי השעה מאז תחילת העונה, סביר שזה מה שיקרה גם הפעם.

האידיאל מבחינת סן אנטוניו, ובאופן אירוני, הוא קוואי לנארד של טורונטו. הספרס שומרים אותו בנייר פצפצים בגובה 2.24 מ', מעלים את העצימות בהדרגה ומקווים שהוא יוכל להחזיק בפלייאוף, אבל מה אם וומבי לא יוכל לתת יותר מ-30-35 דקות למשחק? אנחנו אמנם בינואר, כך שאין סיבה להיכנס לפאניקה עכשיו, אבל זאת הנקודה המעניינת ביותר עד לסיום העונה. טופ 4 הם יעשו.

אז מה יקרה הערב? על פניו, יש לספרס את כל הכלים כדי לנצח את אוקלהומה סיטי. יש להם מספיק גארדים יוצרים שיכולים להשיג נקודות, גם אם סטפון קאסל וד'ארון פוקס בתקופה מעט פחות טובה, יש להם רול פליירס חמודים מאוד בדמות ג'וליאן שמפיין ולוק קורנט ומאמן לא רע בכלל, מיץ' ג'ונסון האנדרייטד. הם הראו שהם יכולים לנצח את אוקלהומה סיטי כשבמשחק האחרון בחג המולד הם פירקו את החמש על חמש לחמישה משחקים של אחד על אחד, מנעו מהת'אנדר להביא עזרה ולשבש את ההתקפה הקבוצתית, פשוט כי היא לא הייתה. בכריסמס היו להם 20 אסיסטים על 13 איבודים ו-117 נקודות ביום קליעה סביר, 11 מ-29 מהשלוש.

אמנם איזייאה הארטנשטיין לא משחק, מה שמשאיר את וומבניאמה למצ'אפ עם הנמסיס האדיש צ'ט הולמגרן, אבל אני חושב שהפעם הת'אנדר יצליחו לנצח את זה. השילוב של הביתיות, קלישאות האופי של האלופה ובעיקר היכולת של שיי לא יתנו להם לרדת למאזן 4:0 מול סן אנטוניו. משחק ששווה לקום בשבילו בבוקר. הראש אומר ספרס, אבל תחושת הבטן שלי עם אוקלהומה סיטי. אני לא הולך איתה מספיק. הת'אנדר ב-5.

06:00 – גולדן סטייט ווריירס (19-21) – פורטלנד טרייל בלייזרס (21-19)

כתיבה בהופס, עבורי, מרגישה כמו חזרה הביתה. אני מסקר את ה-NBA באופן שוטף בערוץ הספורט ובעיקר את דני אבדיה, אבל יש משהו אחר בכתיבה במקום שנותן לי במה כל שבוע מאז שאני בן 10. לכן תמיד מרגיש לי מוזר להתעסק כאן באבדיה, מוקד העבודה שלי בחודשים האחרונים, אבל אי אפשר להתעלם מזה – הוא אחד השחקנים הכי טובים ב-NBA. החודשיים שהוא העביר בתור רכז כל עוד ג'רו הולידיי היה בחוץ עשויים להתברר ככאלה שישנו לו את הקריירה בהמשך הדרך, בדומה למה שעבר על יאניס אנטטוקומפו.

השילוב בין הכוח הפיזי של אבדיה, משחק המיד-ריינג' שהוא פיתח, יכולת המסירה והשליטה בכדור הופך אותו לסקורר מורכב, שחקן של 26-7-7 שיכול לעשות הכל על הפרקט ולהחזיק את פורטלנד בחיים גם בלי יותר מדי שחקנים טובים מסביבו, להוציא דונובן קלינגן המשתפר, כיילב לאב ושיידון שארפ, תלוי על איזה צד הוא קם בבוקר. הולידיי חזר במשחק מול הניקס בו אבדיה נפצע, כשהוא לא ישחק מול הווריירס.

יש פער של שני משחקים בין הקבוצות, כשניצחון של הבלייזרס יעלה אותם ל-21:20 ויוריד את הווריירס ל-20:21. נכון לכתיבת שורות אלה יש לפורטלנד את הלוח הכי קל בליגה עד לסיום העונה, לווריירס את הרביעי הקשה ביותר, ופורטלנד אמורה לקבל פצועים בחזרה לאורך הדרך. המקום השמיני הוא יעד ריאלי ואיתו שני משחקי פליי-אין במקום אחד, כשההפסד לניקס חתם ריצה של שישה משחקים ב-7 משחקים. גם אם כוללים אותו, הבלייזרס מצאו אופי. ההגנה וההתקפה לא יוצאות דופן, אבל הם ניצחו משחקים מול גדולות בזכות קור רוח לא אופייני בסיום. הקבוצה הזאת מתפתחת בהדרגה, ויחד עם המאמן הזמני והרוקי טיאגו ספליטר אפשר להרגיש בעקומת למידה. ההגנה לא יציבה, השלשות לא קיימות, אבל יש שם משהו.

איפה זה פוגש את גולדן סטייט? שאלה טובה, כשאני חושב שגם לווריירס אין תשובה. לא אופתע אם זאת העונה האחרונה של סטיב קר כמאמן NBA, לא אופתע אם זאת העונה האחרונה של דריימונד גרין כשחקן NBA. כן אופתע אם זאת תהיה העונה האחרונה של סטף קרי בקבוצה, אבל עצם זה שהמשפט הזה עולה על הכתוב מעיד במשהו על היכולת שלהם. הווריירס אמנם ניצחו 8 מ-12 האחרונים, אך בתקופה הזאת גברו על סקרמנטו, מילווקי, יוטה, ברוקלין, שרלוט, דאלאס, אורלנדו ופניקס. הניצחון על הסאנס היה הראשון ברשימה ואולי המרשים ביותר.

מצד שני, הריצה הזאת כוללת תבוסה לאוקלהומה בלי סטף וג'ימי באטלר. שניהם ב-3:8 כאמור כשהם היחידים שקולעים מעל 11 נקודות למשחק, קרי עם 28.7 באחוזים לא גדולים ובאטלר עם 20.4 ב-12.9 זריקות מהשדה לצד 5 ריב' ו-5 אס'. זה לא רע, אבל זה מרגיש שאין מספיק מסביבם חרף הניצחונות על הקטנות. בכל זאת, המשחק הזה הוא הזדמנות עבורם.

מה שקרי, באטלר, דריימונד והורפורד שכחו ב-61 עונות NBA משותפות, אבדיה והחבורה העליזה בפורטלנד עוד לא למדה. קרי יכול להתפוצץ ל-50 נקודות בכל לילה. בלי אבדיה הבלייזרס ברמה של הקבוצות שגולדן סטייט ניצחה, ואולי אף מתחתיה. תוסיפו לכך את זה שבמשחקים כאלה אני מאמין שלקבוצה שלה יש יותר מה להוכיח מנצחת, ולכן כאן אלך שוב נגד התשובה המתבקשת (ונגד האינטרס הלאומי) ואנחש שגולדן סטייט תנצח

02:30 – מיאמי היט (19-20) – פניקס סאנס (15-24)

אחרי פתיחת העונה המוצלחת, מיאמי היט מודל 2025/26 מתאפיינת בעליות וירידות. זה עשוי להספיק לקבוצה של אריק ספולסטרה בשביל פליי-אין, שוב, אבל בסוף הקבוצה הזאת לא שווה יותר מדי. ההיט הפסידו פעמיים למינסוטה, פעם אחת לאוקלהומה סיטי ופעם אחת לוושינגטון, איכשהו. הירו חזר לאחרונה מפציעה ומעט מפתה להאשים אותו במצב הקיים של ההיט, אבל בסוף הבעיה מבנית יותר.

ההגנה של מיאמי לאורך העונה טובה, אבל לא מצוינת. ההתקפה שלה משחקת כדורסל חכם, אבל לא מבריק, גם כי הסגל פשוט לא מספיק טוב וגם כי הם לא לוקחים מספיק שלשות. כדורסל שמתבסס על פניו על פעולות של כולם וחשיבה קבוצתית לא יכול לעבוד עם כל כך מעט שלשות, וכנראה גם בלי שחקנים כמו דביון מיצ'ל שלוקח 7.8 זריקות בחצי שעה למשחק (או מעט מסירות מהשאר).

חיימה חקז בעונה טובה מאוד, נורמן פאוול מצוין אך לא יציב ובאם אדביו לא קולע מספיק טוב מהשלוש כדי להוביל התקפה. מיאמי במאזן 3:13 מול קבוצות במאזן שלילי, 16:7 מול קבוצות במאזן חיובי. זה שווה פליי-אין במזרח. האם זה שווה ניצחון מול פניקס?

אריק ספולסטרה מעולם לא קיבל את תואר מאמן העונה, וייתכן שגם לא העונה. מגיע קרדיט לג'ורדן אוט. הם היו באזורי החיוג של קבוצה טובה ועלו על משהו בחודש האחרון בו ניצחו 9 מ-11 משחקים, תקופה בה ההגנה שלהם במקום השני בליגה אחרי דטרויט. על פניו אין לפניקס שחקן הגנה כמו ג'יילן דורן או כמו ויקטור וומבניאמה (כשהספרס במקום השלישי) וגם לא סוללת שומרים כמו טורונטו שבמקום הרביעי. דווין בוקר משחק כדורסל טוב אך לא מדהים כשהוא מוביל את ההתקפה.

כולם מתעלים – דילון ברוקס בעונת קריירה, קולין גילספי משאיר את הנשמה על הפרקט, מארק וויליאמס מזכיר שההחלטה של הלייקרס עם הטרייד על דלטון קונקט הייתה מהתמוהות בעשור האחרון. תוסיפו לזה את רויס אוניל, ג'ורדן גוודווין וראיין דאן, ויש כאן המון אנשים שישאירו את הלב שלהם על הפרקט. שבעה שחקנים של פניקס משחקים בין 19.8 ל-30.1 דקות, כשבוקר היחיד מעליהם עם 32.7.

פשוט קשה לשחק מול פניקס. ב-11 המשחקים האחרונים יש מולם 21.7 אסיסטים למשח, מקום אחרון בליגה (כשמצד שני מיאמי אחת הקבוצות שכופות איבודים יותר מכל אחת אחרת). האוסף הקשוח הזה מספיק טוב בהתקפה כדי לסחוב את ההגנה שלו, ומול קבוצות התקפה מעניינות אך מוגבלות כמו מיאמי הסאנס פייבוריטית. פניקס ב-12, מיאמי קולעת מתחת 100 נקודות.

03:00 – יוסטון רוקטס (14-22) – שיקגו בולס (20-18)

יוסטון בבעיה. הטילים הפסידו בשלושת משחקיהם האחרונים, פעמיים מול פורטלנד ופעם אחת מול סקרמנטו (במשחק ביזארי בו לא הצליחו למצוא לעצמם מלון קודם לכן). אלפרן שנגון חזר לחמישייה מול הקינגס במה שהיה אמור להוסיף מוביל כדור נוסף, אבל בסוף יש בעיה מבנית ביוסטון שבולטת יותר ככל שהעונה מתקדמת. אין רכז.

אמן תומפסון בעונה טובה, אבל לא פליימייקר אמיתי ולא יכול לאיים משלוש. שנגון חזר מפציעה, אבל גם לצד ניקולה יוקיץ' למשל היה את ג'מאל מארי. קווין דוראנט לא רכז. יהיה מעניין לראות אם הם יעשו מהלך בדד-ליין (ג'רו הולידיי?) או אם נראה אותם מנסים לפתור את זה בדרך יצירתית, למשל להוסיף שחקן נוסף שיכול לקלוע מהשלוש.

קווין דוראנט עם 26.1 נקודות למשחק ב-40.5% מהשלוש (5.4 ניסיונות) וטרי איסון בעונה מצוינת עם 46.9% מחוץ לקשת ב-4.6 זריקות. ארון הולידיי וריד שפרד יודעים לקבור את העור מרחוק, אבל ג'בארי סמית' למשל שחקן ממוצע כמעט בכל היבט. לצד תומפסון ושנגון, הם צריכים שחקן שיכול לאיים מהשלוש או לייצר ממסירה בשביל לאיים בפלייאוף. כרגע? המקום בשישייה בסימן שאלה.

איפה זה פוגש את הבולס? שאלה טובה. שיקגו מרחפת סביב 50%, מלמטה, כשאחרי רצף של שלושה הפסדים הם גברו על דאלאס נטולת אנתוני דייויס. יש לבולס עומק התקפי, גם בלי ג'וש גידי, כששבעה שחקנים קולעים בין 10 ל-20 נקודות בתקופה הזאת. הם במאזן 3:3, אבל הקבוצה תקועה באמצע.

העתיד הוא גידי בן ה-23, מאטס בוזליס בן ה-21 ואולי גם אוקורו ופטריק וויליאמס בני ה-24. קובי ווייט בן ה-25 שלא האריך חוזה מתקשה להשתלב. הקבוצה הזאת לא עושה הגנה מספיק טובה כדי לחיות בהווה, ויהיה מעניין לראות אם הם ינסו "לפוצץ" דברים (כלומר להעביר את ווצ'ביץ' והחוזה הנגמר) בדד-ליין. היום? ההגנה שלהם בצבע לא מספיק טובה כדי לעצור את יוסטון עם שנגון וההתקפה לא מספיק יצירתית. יוסטון ב-18.

05:30 – לוס אנג'לס לייקרס (14-24) – אטלנטה הוקס (21-20)

הלייקרס הפסידו בשלושת המשחקים האחרונים שלהם, כולל ממש הלילה מול סקרמנטו, ולמעשה אחרי שפתחו את העונה ב-4:15 הם ב-10:8 מה קרה מאז? הסטטיסטיקה התיישרה. היכולת החריגה של דונצ'יץ' ואוסטין ריבס (שנפצע) בקלאץ' חיפתה על זה שהם קבוצת התקפה בינונית וקבוצת הגנה מזעזעת.

מאז הראשון בדצמבר הלייקרס עם ההגנה השלישית הכי גרועה בליגה אחרי יוטה וסקרמנטו, כשבשונה מדנבר שבמקום הרביעי אין להם את התירוץ של פציעות לשחקני ההגנה המשמעותיים ביותר. דיאנדרה אייטון אנמי להחריד בהגנה ולא עושה מספיק בהתקפה, לברון מגיע למספרים מדהימים אבל לא שומר ודונצ'יץ', למרות השינוי במשקל, לא שחקן שעושה את ההבדל בהגנה.

תוסיפו לזה את הבינוניות של מרקוס סמארט בגלגולו הנוכחי, רוי האצ'ימורה, ג'קסון הייז, ג'ארד ונדרבילט, גייב וינסנט ודלטון קונקט, וקיבלתם קבוצה לא מספיק טובה. לברון ולוקה יכולים להוביל קבוצה לאליפות אם ההגנה מסביבם מספיק טובה, ברמת טופ 10 בליגה. אם היא טופ 3 מהסוף? הם לא עוברים סיבוב.

אטלנטה רצתה לעורר את ההגנה שלה עם הטרייד על טריי יאנג. ההוקס הפכו לקבוצה של ג'יילן ג'ונסון ושל ניקייל אלכסנדר ווקר, שניהם בעונות שנותנות להם קייס לשחקן המשתפר לצערו של דני אבדיה שלנו, כשהקבוצה ניצחה 5 מ-7 האחרונים כולל מינסוטה וניו יורק החזקות.

יש שם קבוצה. קווין סניידר הוכיח שוב שהוא מאמן מעולה, דייסון דניאלס עשה קפיצה ביכולת ניהול המשחק (6.2 אס' על 2.2 איב' העונה). אוניקה אוקונגוו מצליח לתפקד כסנטר כשהוא לא צריך להסתיר בור כמו יאנג בהגנה. ההגנה שלהם היא הטובה ב-NBA בתקופה הזאת, כשדניאלס בן 22, ג'ונסון בן 24, אוקונגוו בן 25, הבחירה הראשונה לשעבר זקארי ריזאשה בן 20 ומראה ניצוצות ויש להם את הבחירה של הפליקנס. העתיד של ההוקס ורוד.

מה עם ההווה? השאלה כאן בעיניי היא אם ההגנה של אטלנטה מספיק טובה כדי לעצור את ההתקפה של הלייקרס. בהתחשב בבעיית הקליעה סביב ג'יימס ודונצ'יץ' ובעיקר בבק-טו-בק, אחרי 37 דקות של לוקה ו-33 של לברון בן 41, אני יכול להאמין בניצחון שלהם. אטלנטה ב-12.

03:00 – מילווקי באקס (22-17) – מינסוטה טימברוולבס (14-26)

אפשר ואולי גם צריך לדבר על מינסוטה טימברוולבס כמועמדת לאליפות. הם ניצחו את סן אנטוניו. הם ניצחו את אוקלהומה סיטי. הם הגיעו לגמר האזורי בשתי העונות האחרונות. יש להם את אנתוני אדוורדס, שיכול לטעון שהוא אחד מחמשת שחקני הכדורסל הטובים ביקום כרגע. אחרי שהם היו ב-8:10, הם במאזן 6:16, הטוב ב-NBA מאז ה-27 בנובמבר.

בתקופה הזאת יש ארבע קבוצות שבעשירייה הראשונה בליגה בדירוג ההתקפי וההגנתי – מינסוטה, סן אנטוניו, אוקלהומה סיטי ודטרויט. הם עושים את זה בלי רכז טבעי, עם הרבה אינטנסיביות מתחת לסלים ותרומה מסביב לאדוורדס, כשג'וליוס רנדל ונאז ריד משחקים כדורסל מצוין בהגנה ובהתקפה. יחד עם הקליעה מהשלוש של ריד, מקדניאל ודיוויצ'נזו, הם for real.

מה אפשר להגיד על מילווקי? הקבוצה השתפרה במעט מאז חזרתו של יאניס אנטטוקומפו, אבל המאזן שלהם מאז מעיד בעיקר על הלו"ז – שיקגו, שרלוט, וושינגטון (לה הפסידו!), שרלוט, סקרמנטו, גולדן סטייט, לייקרס ודנבר חסרה מאוד. יאניס אחד משלושת שחקני הכדורסל הטובים ביקום, אבל אין מסביבו מספיק בשביל לנצח קבוצה כמו מינסוטה.

קווין פורטר ג'וניור קולע 15.5 נקודות ב-14 זריקות. ראיין רולינס חמוד, אבל במקרה הטוב אופציה שלישית או רביעית וגם הוא לא זור קמספיק. בובי פורטיס אנמי, מיילס טרנר זורק בממוצע 9.5 זריקות על שכר של 25.3 מיליון דולר (וזה לפני שדיברנו על השחרור של לילארד), ההגנה לא יוצאת דופן. אין שום דבר במילווקי, כולל האופי, שגורם לנו להאמין שהם יוכלו לנצח קבוצה כמו מינסוטה. כל זה, אגב, לפני שדיברנו על המצ'-אפ שמחכה ליאניס בצבע. הטימברוולבס ב-20.

03:00 – ניו אורלינס פליקנס (32-9) – דנבר נאגטס (13-26)

ניקולה יוקיץ' פצוע, ודנבר מחזיקה. דנבר במאזן 3:4 מאז הפציעה של הסרבי, עדות ליכולות האימון של דיוויד אדלמן (ולהעדר יכולות האימון של מייק מלון), כולל ניצחונות מפתיעים על בוסטון ומילווקי. ארון גורדון חזר מפציעה, ג'מאל מארי, כריסטיאן בראון, קאם ג'ונסון ויונאס ולנצ'יונאס גם הם בחוץ, אבל דנבר בחיים.

זה קורה בזכות טים הארדוואי ג'וניור, מועמד מפתיע לשחקן השישי של העונה ובעיקר בזכות פייטון ווטסון, שקולע 23.7 נקודות למשחק ב-46.2% מהשלוש ותורם גם בהגנה. הוא נראה כמו שחקן שצריך לקבל דקות, אולי אפילו שחקן החמישייה החמישי על חשבון בראון בהרכב מלא.

הנאגטס פתחו את העונה בתור המועמדת המרכזית לאליפות בפנקס שלי, ויכול להיות שהשבועות האלה יהפכו אותם לקונטנדרית של ממש. הקפיצה של ווטסון, התפקיד המרכזי של גורדון בהתקפה והדקות של שחקנים כמו ג'יילן פיקט, זיאק נאג'י וספנסר ג'ונס אומרות שיש להם 11-12 שחקנים שיכולים לשחק ברמה הגבוהה. יחד עם מוח כדורסל כמו יוקיץ'? זה יתן לו אוויר בעונה הסדירה. צריך לפחד בפלייאוף.

ניו אורלינס רגילה לשחק בלי שחקניה הטובים ביותר, ורגילה להפסיד. הם הפסידו ב-10 מ-11 האחרונים כשהניצחון היה מול וושינגטון. הרעיון של הצבת זאיון וויליאמסון כסמול פורוורד סקרן, אבל בסוף הקבוצה לא מספיק טובה, לא מספיק עמוקה ובעיקר לא מספיק שומרת בשביל שנראה משהו ממשי, בטח כל עוד דז'ונטה מארי בחוץ והם פותחים עם רכז רוקי, ג'רמייה פירס שלא מספיק טוב לתפקיד. דרק קווין שחקן מעניין, אבל לא מספיק בשביל לנצח את הנאגטס, גם בגרסת קבוצת המילואים. דנבר ב-15.