טמפה ביי באקנירס (9-8) – קרוליינה פנת'רס (9-8) 16 – 14

המשחק הזה היה אמור להיות הקרב על ראשות הבית ולהבטיח למנצחת העפלה לפלייאוף. בייקר מייפילד וחבריו (וגם כמה החלטות שיפוט מפוקפקות) עשו את העבודה כדי להשיג ניצחון ביתי, אך בסופו של דבר הניצחון של אטלנטה על ניו אורלינס קבע שובר שוויון משולש בין הבאקס, הפלקונס והפנת'רס בו ברייס יאנג וחבריו יצאו עם ידם על העליונה וזכו בכרטיס לפוסט-סיזון. יאנג סיים עם 24/35, 266 יארדים, 2 ט"דים וחטיפה, לעומת 16/22, 203, ט"ד ואיבוד. באקי אירווינג (85 יארדים) וקייד אוטון (7 תפיסות ל-94) הובילו את הבאקס כל אחד בתחומו, בניצחון שהתברר כחסר חשיבות. 

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (5-12) – סיאטל סיהוקס (3-14) 3 – 13

ניצחון חוץ ענק לסיהוקס שמבטיחים לעצמם את פסגת הבית, פסגת ה-NFC כולו, וזוכים בשבוע ביי. המשחק אמנם היה יחסית הגנתי כאשר הט"ד היחיד היה שייך לזאק שרבונה ברבע הראשון. משם ועד הסיום, צמד בעיטות של ג'ייסון מאיירס עבור סיאטל סגר עניין כאשר הניינרס רק מצמקים עם בעיטה משלהם. סאם דרנולד (20/26, 198 יארדים) וברוק פרדי (19/27, 127, איבוד) לא הרשימו, כאשר גם כריסטיאן מקאפרי (23 יארדים בריצה) התקשה מול קו ההגנה הנהדר של סיאטל. בהתקפה הירוקה בלטו קנת' ווקר (97 יארדים) וג'קסון סמית'-אנג'יגבה (6 תפיסות ל-84) שסיים עונה סדירה אדירה עם 1,793, שיא מועדון.

אטלנטה פלקונס (9-8)  – ניו אורלינס סיינטס (11-6)  17-19

למרות שמשחק סיום העונה של הפלקונס וסיינטס היה צמוד ומותח, אוהדי שתי הקבוצות האחרות בבית היו הרבה במתח מאשר אוהדי שתי הקבוצות על המשטח, ככה זה כשהמשחק שלך שווה יותר לקבוצה אחרת. שתי הקבוצות לא הבריקו במשך כל העונה, בלשון המעטה, וגם המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, עם התקפות לא יעילות, והגנות יותר דומיננטיות. הפלקונס עלו ראשונים על לוח התוצאות עם הט"ד היחידי שלהם במשחק, ומשם הסיינטס רדפו אחריהם כל המשחק, וגם היו קרובים לבצע מהפך לקראת סוף המשחק, אבל מסירה של הרוקי טיילר שו נחטפה ברד זון, הפלקונס ניצלו זאת לשער שדה שהעלה אותם ליתרון בלתי מחיק של תשע נקודות, ולסיינטס נותר רק לצמצם בט"ד נאה שלעצמו, עם תפיסה ביד אחת של התופס רוני בל, הט"ד הראשון והאחרון שלו העונה.   

סינסינטי בנגלס (11-6) – קליבלנד בראונס (12-5) 18 – 20

מפגש חסר חשיבות בין שתי היריבות לבית ה-AFC צפון הסתיים עם ניצחון של הבראונס והכותרת הראשית: מיילס גארט שבר את שיא הסאקים לעונה בודדת עם ה-23 שלו העונה. ההתקפה של קליבלנד לא תפקדה יותר מדי עם 11/22 ל-111 יארדים של שדור סנדרס, אבל 2 ט"דים הגנתיים עשו את העבודה למרות משחק מרשים של ג'ו בורו (29/39, 236, 3 ט"דים וחטיפה) וג'מאר צ'ייס עם 8 תפיסות ל-96, כאשר האחרונה מביניהן העלתה את המארחים ליתרון דקה וחצי לסיום, אבל דקה וחצי הספיקה לבראונס להתקדם מספיק כדי לאפשר בעיטת ניצחון של אנדרה שמיט שלפחות סיימה את העונה שלהם בטעם מתוק. הבראונס יבחרו במקום השישי בדראפט, הבנגלס במקום העשירי.

יוסטון טקסנס (5-12)  – אינדיאנפוליס קולטס (9-8)  30-38

בתום המחזור השלישי, לקולטס היו שלושה ניצחונות ולטקסנס שלושה הפסדים, ומי האמין אז שדווקא הטקסנס יהיו אלה שיעפילו לפלייאוף, על חשבון הקולטס. אז הקולטס ידעו כבר שהמשחק ביוסטון חסר חשיבות מבחינתם, זה לא מנע מהם לתת מאבק איתנים לאורך המשחק כולו, הרבה בזכות משחק טוב של הקווטרבק הרוקי ריילי לאונרד, משחק שאולי אולי יזכה אותו בתפקיד הקווטרבק הפותח של הקולטס לעונה הבאה. לאונרד היה שותף גם לרגע של המשחק ממש בשניות האחרונות של הרבע הרביעי, כאשר פאמבל שלו הגיע לידיו של הדיפנסיב תאקל טומי טוגיאיי, שלא התבלבל ושעט עם כל 130 הק"ג שלו לאנד זון, סיום הולם מאין כמוהו להגנה הכי טובה בליגה השנה.

ג'קסונוויל ג'אגוארס (4-13) – טנסי טייטאנס (14-3) 41 – 7

היגוארים טיילו בדרך למקום הראשון בבית ה-AFCS והבטיחו את המקום השלישי בקונפרנס, מול קאם וורד וחבריו שהובסו והבטיחו את הבחירה הרביעית בדראפט. הם דווקא הובילו ראשונים אחרי ט"ד קרקעי של וורד, לפני שהחגיגה מנגד נפתחה עם סקורים של פארקר וושינגטון, ברנטון סטריינג', קווינטין מוריס וביישול טוטן. טרבור לורנס סגר את העונה הסדירה עם עוד הופעה מרשימה של 22/30, 255 יארדים ו-3 ט"דים, ויגיע עם מומנטום למפגש מול בפאלו ביום ראשון.

ניו יורק ג'ייאנטס (13-4) – דאלאס קאובויס (1-9-7) 17-34

אחרי עוד עונה מסויטת, הג'ייאנטס מסיימים עונה עם שני ניצחונות רצופים שמשאירים להם קצת טעם מתוק בפה, אבל מורידים אותם בדירוג הדראפט הקרוב. מול הרכב טלאים של האורחים מדאלאס, הקווטרבק הרוקי ג'קסון דארט ניפק את משחקו הטוב ביותר העונה, ואחרי עונה מוצלחת אישית עבורו, פחות עבור הקבוצה, אפשר לנסות לבנות קבוצה סביבו שתתחיל להחזיר את הצבע בפנים של האוהדים, ימים יגידו. גם הקאובויס מסיימים עונה מאכזבת, נראה שתמה לה תקופה בדאלאס, והקבוצה בדרך לסוג של בניה מחדש, בהתקפה ובעיקר בהגנה, שמסיימת אחרונה בליגה בספיגת נקודות.

מינסוטה וויקינגס (9- 8) – גרין ביי פאקרס (1-7-9) 3-16 

המשחק בין שתי היריבות הוותיקות בבית הצפוני של ה- NFC הסתיים עוד לפני שהתחיל, כאשר האורחים מגרין ביי עלו עם ההרכב המשני שלהם, על מנת לשמור על שחקני המפתח שלהם לקראת הפלייאוף, וחוץ מהגנה לא ראינו הרבה מצידם. הוויקינגס מצידם רצו להמשיך את רצף הניצחונות שלהם, נראו נמרצים ורעננים הרבה יותר משחקני גרין ביי, ואכן רשמו את ניצחונם החמישי ברציפות, בתצוגה הגנתית אגרסיבית, שהגבילה את הפאקרס לשער שדה בודד, וגם זה בשניות האחרונות של המשחק. גם אם נתעלם מהמשחק, הפאקרס לא נראים טוב בשלבים האחרונים של העונה, ואם לא יקרה איזה שינוי דרמטי, ריצת הפלייאוף שלהם תהיה קצרה במיוחד השנה.  

לוס אנג'לס ראמס (5-12) – אריזונה קרדינלס (14-3) 37 – 20

עוד משחק חסר חשיבות הסתיים בניצחון של המארחים, שיפגשו את קרוליינה בשבוע הבא, ובהפסד שכנראה האדומים מרוצים ממנו בסתר, שכן הוא סידר להם את הבחירה השלישית בדראפט. זאת למרות שהם שמרו על משחק צמוד בשלושת הרבעים הראשונים, לפני שט"דים של טיילר היגבי וקולבי פרקינסון סידרו לראמס יתרון דו ספרתי לקראת הסיום, במשחק בו מת'יו סטאפורד רשם 25/40, 259 יארדים ו-4 ט"דים. בצד השני ג'קובי בריסט סיים עם 22/31, 243 יארדים, 2 ט"דים וחטיפה.

בפאלו בילס (5-12)  – ניו יורק ג'טס (14-3)  8-35 

התופעה הכי מדהימה במשחק נטול המשמעות בין הבילס לג'טס, הוא הקהל המסור של בפאלו. למרות המשחק שלא משנה כלום לקבוצתם, למרות היריבה הלא אטרקטיבית מניו יורק, ובמזג אוויר מקפיא עצמות, האוהדים של הבילס ממלאים את היציעים עד אפס מקום, מתלהבים מכל ט"ד כאילו זהו משחק פלייאוף, והם ראויים לכל מחמאה שיש בספר האהדה הבלתי כתוב. אז היה גם משחק בבפאלו הקפואה, ההרכב המשני של הבילס מחץ וריסק את ההרכב המשני של הג'טס המזעזעים, הבילס מגיעים לפלייאוף בכושר טוב ועם ציפיות בשמיים כמו כל שנה, והג'טס עושים מה שהם יודעים בשני העשורים האחרונים, להפסיד… פשוט רחמים.

ניא אינגלנד פטריוטס (3-14) – מיאמי דולפינס (10-7) 38 – 10

הפטריוטס עשו את המוטל עליהם והשיגו ניצחון ביתי קליל, אך לאור הניצחון של הברונקוס הם נותרו במקום השני ב-AFC ובמקום לצאת לשבוע החופש הם יארחו את הצ'ארג'רס בשבוע הבא. כוכב המשחק היה רמונדרה סטיבנסון שרשם 131 יארדים קרקעיים בנוסף לשתי גיחות לאנדזון, בעוד דרייק מיי מסיים עם מספרים צנועים ומדוייקים של 14/18, 191 יארדים וט"ד. הדולפינים יצטרכו לקבל כמה החלטות קשות באופסיזון לגבי עתידם של טואה טגובילואה ומייק מקדניאל, וגם לגבי הבחירה ה-11 בה הם מחזיקים כעת. 

שיקאגו ברס (6-11) – דטרויט ליונס (8-9) 19-16

למרות שהמשחק לא שינה הרבה עבור הליונס, הם עלו בהרכב מלא, ויחד עם הרכב מלא של הברס שתי הקבוצות נתנו הופעה, שהוכרעה רק בשניות האחרונות של ההתמודדות. 

במשך שלושה רבעים הברס לא הצליחו לעלות על לוח התוצאות, והליונס כבר עלו ליתרון של 16 נקודות לקראת סיום הרבע השלישי. או אז התעוררו הדובים מתרדמת החורף שלהם, קיילב ווילאמס מוסר שתי מסירות ט"ד, ועם שתי נקודות המרה הברס עושים את הלא יאומן ומשווים את התוצאה פחות מחמש וחצי דקות לסים המשחק. אבל המילה האחרונה היתה שייכת לאורחים מדטרויט, שמשיגים שער שדה עם 00:00 על השעון, רושמים סוויפ עונתי על הברס, ומסיימים עונה רביעית ברציפות במאזן חיובי. הברס אומנם מפסידים, אבל משיגים את המקום השני בדירוג הפלייאוף, רק בשביל לפגוש בסיבוב הראשון את… הפאקרס.

הפעולה האחרונה של הליונס העונה, ג'ייק בייטס עם שער מנצח (צילום: detroitlions.com)

דנבר ברונקוס (3-14) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (6-11) 19 – 3

עוד לפני המשחק, ג'ים הארבו והמטענים קיבלו החלטה לעלות בהרכב משני, ועל הדרך הם סידרו ליריביהם הביתיים ניצחון קריטי שהבטיח להם את ראשות ה-AFC והעפלה אוטומטית לסיבוב השני. המשחק עצמו היה חלש למדי והטאצ'דאון היחיד שקיבלנו בו היה פיק סיקס של ג'ייקוואן מקמילן ברבע הראשון, ומשם כל הנקודות הגיעו מרגליהם של הבועטים. 

לאס ווגאס ריידרס (14-3)  – קנזס סיטי צ'יפס (11-6)  12-14 

לפעמים בפוטבול, גם משחקים משמימים יכולים להפוך למותחן מורט עצבים, וכך משחק נטול ט"ד בין הריידרס לצ'יפס חיכה בסבלנות לרבע האחרון, ורק אז התחילה הדרמה הגדולה. זה מתחיל בשער שדה בפתיחת הרבע לטובת הריידרס, ואחריו סייפטי קטלני שלהם, והתוצאה עומדת על 6-11 לטובת המארחים. הצ'יפס לא מתייאשים, עונים בשני שערי שדה משלהם, ועולים ליתרון נקודה, דקה לסיום. אבל הצ'יפס כבר גמרו את מכסת המזל שלהם בעונה הקודמת, וגם את המשחק הזה הם מצליחים להפסיד עם שער שדה של דניאל קרלסון מטווח של שישים(!) יארדים, כשלא הולך אז לא הולך, גם מול נמושה כמו לאס ווגאס.

פילדלפיה איגלס (6-11)  – וושינגטון קומאנדרס (12-5)  24-17 

ג'וש ג'ונסון הוא אחד מאותם קווטרבקים מחליפים שמסתובבים ברחבי הליגה, שבקושי רואים משחק, ומחליפים קבוצות כמו גרביים. אז בגיל 39, ג'ונסון סוף סוף קיבל את 7 דקות התהילה שלו, הוביל את הקומנדרס לניצחון מתוק על היריבים המרים מפילדלפיה, ואולי עכשיו הוא יוכל לפרוש ולספר לנכדים על המשחק ההוא בחורף שנת 2026. גם האיגלס פתחו עם קווטרבק אלמוני, שחקן השנה השניה טאנר מקי, וגם הוא שיחק סביר, למרות ההפסד. האיגלס זוכים באליפות הבית פעם שניה ברציפות, לראשונה מאז שנת 2004, והם ישחקו בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול הניינרס, במשחק שיכול להיות עבורם מוקש לא קטן. בעיר הבירה מסיימים עוד עונה באכזבה רבתי, וכנראה שתעבור עליהם עוד פגרה עמוסה בניסיון לעלות על דרך המלך בעונה הבאה.

פיטסבורג סטילרס (7-10) – בולטימור רייבנס (9-8) 26 – 24

הצהובים והסגולים נפגשו למשחק גורלי על כל הקופה – המנצחת זוכה בכרטיס לפלייאוף, המפסידה הולכת הביתה, וזה היה הכי דרמטי שיכול להיות. ט"ד של דבונטז ווקר ובעיטה בכל צד הורידו את הרייבנס להפסקה ביתרון 10-3, לפני שוויון של קונור הייוורד בתחילת הרבע השלישי. רבע הסיום היה משוגע לגמרי, כאשר זיי פלאוורס החזיר את היתרון לבולטימור פעמיים, כאשר קנת' גיינוול הופך בתווך, ולאחר מכן מסירת ט"ד של ארון רוג'רס לקלווין אוסטין מעלה את הסטילרס ליתרון פחות מדקה לסיום. אז למאר ג'קסון הוביל את חבריו לחצי השני, אך לצערם הרב של כל לובשי הסגול, הבועט טיילר לופ החטיא מ-44 יארדים ובכך הסתיימה העונה של קבוצתו. למאר (11/18, 238 יארדים, 3 ט"דים וחטיפה), דריק הנרי (126 יארדים) ופלאוורס (4 תפיסות ל-138) סיפקו הופעות גדולות שלא הספיקו, ובצד השני רוג'רס הראה שעדיין יש לו את זה עם 31/47, 294 יארדים וט"ד.