יום שלישי ראשון לשנת 2026 ויחד איתו שישה משחקי כדורסל. בגדול? ראינו ימי משחקים טובים יותר במהלך העונה הסדירה. בקטן? יש פה אחלה של כדורסל. בואו נתחיל.

03:00 – מינסוטה טימברוולבס (13-23) – מיאמי היט (16-20)

המשחק היחיד הלילה בין שתי קבוצות עם מאזן חיובי, ושחזור המשחק מלפני שלושה ימים בו מינסוטה ניצחה 115:125 בפלורידה. אנתוני אדוורדס קלע 33 נקודות, ג'וליוס רנדל 23. אנחנו לא מדברים מספיק על שניהם או על מינסוטה, קבוצה שמשחקת בלי רכז, בבית קשה, ובכל זאת חצי משחק מהמקום השלישי במערב.

הטימברלנדס, כפי שמומי החציל היה קורא להם, משחקים כדורסל טוב מאוד. למעשה, מאז שהפסידו לאוקלהומה סיטי ב-26 בנובמבר הם במאזן 6:13, הרביעי בטיבו בליגה אחרי סן אנטוניו, בוסטון ואוקלוהמה סיטי, כשההתקפה וההגנה בשמינייה הראשונה ב-NBA – הקבוצה היחידה לצד אוקלהומה סיטי.

כל זה כשהם משחקים כדורסל שנראה ומרגיש יותר כמו כדורסל פלייאוף מעונה סדירה. פחות הנעת כדור, יותר כישרון עצום ב-1 על 1. בונס היילנד משחק אחלה כדורסל ונאז ריד מועמד לשחקן השישי של העונה, אבל הכל מתחיל מאנתוני אדוורדס שקולע 30.8 נקודות למשחק ב-53.1% מהשדה ו-41.5% בתקופה הזאת. בקצב הזה עוד נתחיל לדבר עליו כחמישיית ליגה ראשונה. יחד עם דיוויצ'נזו, ג'וליוס רנדל, מקדניאלס ורודי גובר המזדקן זאת חמישייה שתעשה לא מעט צרות לכל אחת. סוס שחור במרוץ לאליפות, לא פחות.

הם עשו את הצרות האלה למיאמי, שהתחילה את העונה בצורה מדהימה, הדרדרה והשתפרה פעם נוספת. ההיט ניצחו ב-5 מ-6 המשחקים האחרונים שלהם, כולל מול דנבר במשחק בו ניקולה יוקיץ' נפצע ודטרויט, וכל זה בלי טיילר הירו ששיחק בשישה משחקים העונה.

נורמן פאוול בתקופה טובה, אבל הסיפור מתחיל מחיימה חקז, ניקולה יוביץ' ופלה לארסון שמוסיף הגנה ולחימה. יחד עם קלאל וור הם מחפים על תקופה מעט יותר חלשה של באם אדביו, כשהמטרה ברורה: המקום הרביעי של המזרח, כשמיאמי נכון לעת כתיבת שורות אלה מרחק משחק אחד מטורונטו ובמקום השביעי.

החמישייה הפותחת הרגילה של מיאמי, עם דביון מיצ'ל כרכז וקלאל וור כסנטר, מספקת את האיזון הזה לצד קשיחות הגנתית. לא ברור איך זה יראה כשהירו יחזור, אבל השילוב בין העומק ללוח המשחקים הנוח אמור לסייע. האם זה יספיק מול מינסוטה? לא סביר. הטימברוולבס גדולים מדי וקבוצה באזורים אחרים לגמרי, לא אחת עבורה עונה מוצלחת תהיה מעבר סיבוב אלא הגעה לגמר. בהתחשב במה שראינו במשחק בשבת, אני עם מינסוטה ב-10, שוב.

03:00 – ממפיס גריזליס (20-15) – סן אנטוניו ספרס (10-25)

מפגש בין שניים מהמועמדים שלי לתואר מאמן העונה, ונתחיל מתומאס איסלו במארחת. אני אוהב את איסלו עוד מהשנים בפריז ובבון, והוא עושה אחלה עבודה עם סגל שנע בין "לא טוב" ל"פצוע". ממפיס שלו אמנם הפסידה בארבעת המשחקים האחרונים, אבל הסגל בהחלט נראה כמו אובר אצ'יבר, לפחות בהתקפה.

רינוני הטרייד של ג'ה מוראנט מרגישים כמו היסטוריה רחוקה כשהוא השתלב בשיטה ונראה כמו רכז טבעי יותר מאשר בכל חתנה אחרת. ג'ארן ג'קסון ג'וניור לא מוערך מספיק, זאק אידי מתקדם בצורה נאה ויש להם שמינייה, לא פחות, בספרות כפולות.

איפה הבעיה? בכישרון. הם הפסידו בארבעת המשחקים האחרונים, כולל שני משחקים מול הלייקרס, כשאין להם תשובה אמיתית ללוקה דונצ'יץ' או לברון ג'יימס. יחד עם מכת פציעות חריגה שהפכה למצב כמעט נתון בממפיס בשנים האחרונות הקבוצה כן יכולה להישאר באזור הפליי-אין, בטח כשהמערב לא נראה טוב במקומות 11-15, אבל לא הרבה מעבר.

סן אנטוניו, לעומתה, מתחרה על אליפות. הם עושים את זה בעונה טובה אך לא מדהימה של ויקטור וומבניאמה, שעד עכשיו משחק 29.8 דקות למשחק ופתח ב-15 משחקים, בזכות התעלות של שחקנים כמו ד'ארון פוקס, סטפון קאסל ודווין ואסל (שכרגע פצוע). הם יודעים לתקוף חולשות, חושבים כקבוצה ומצליחים להיות תחרותיים גם בלי וומבי, למרות ההפסד לפורטלנד ביום קליעה חריג של הבלייזרס.

וומבניאמה אמר שהוא מצפה לשחק במשחק הבא, כשהמטרה של הספרס הייתה ונשארה להביא אותו בריא לפלייאוף. אפשר לחשוב עליהם בתור המקבילה לטורונטו 2019, כשהם מצליחים להיות קבוצת הגנה טובה גם בלעדיו ולעמוד על שלהם מול הקטנות של הליגה, כולל ממפיס. זה קורה בזכות התעלות של שחקנים כמו לוק קורנט, ג'וליאן שמפיין (36 נקודות בניצחון על הניקס, 20 מול פורטלנד) ועוד. סן אנטוניו לא חייבת את וומבי וגם לא את פוקס בשיאם בשביל משחקים כאלה, ולכן אני מאמין שהם יסתדרו גם הפעם. סן אנטוניו ב-12.

06:00 – סקרמנטו קינגס (28-8) – דאלאס מאבריקס (23-13)

דאלאס מצאו את עצמם חוזרים לתקופות אפלות, עם קופר פלאג כרכז. הבחירה הראשונה בדראפט הוקפץ חזרה לעמה אחרי שהקבוצה שלו הפסידה ב-6 מ-7 משחקים וניצחה אחד, בנקודה מול דנבר, אבל הצליחה לגבור על יוסטון. באופן די מדהים, דאלאס ניצחה שלושה מ-11 המשחקים האחרונים אבל עשתה את זה מול יוסטון, דנבר ודטרויט.

מה זה אומר? שהם יכולים להתעלות, אבל הרצפה לא מספיק טובה בשביל משחקים כאלה מול כל הקבוצות של הליגה. המאבריקס במרחק 2.5 משחקים מהגריזליס והמקום העשירי. האם הם רוצים לעשות טרייד על דייויס ולהמשיך את הבנייה מחדש? האם הם רוצים להישאר באזורים האלה עד שקיירי אירווינג יחזור, לנסות להגיע גבוה ואז להבין מה הלאה? גם הם לא יודעים, כך זה נראה.

אנחנו כן יודעים שאנתוני דייויס יכול להיראות כמו שחקן טופ 10 בכל משחק נתון (אבל לא באופן עקבי), שפלאג כישרון גדול ושמקס כריסטי אחלה שחקן. החתיכה השקטה מהטרייד על לוקה דונצ'יץ' יחגוג בעוד חודש את יום הולדתו ה-23, ואחרי תקופה קשה קולע 14.5 נקודות למשחק ב-5 המשחקים האחרונים באחוזים טובים. הוא בדיוק שחקן שאתם רוצים ליד פלאג: קולע שלשות, נותן הגנה, יכול להתפוצץ ולהניע כדור. יש עתיד, בטח אם אתם מאמינים בדרק לייבלי שגמר את העונה.

בסקרמנטו, מנגד, אין יותר מדי. הם הפסידו ב-4 המשחקים האחרונים שלהם בהפרש מצטבר של 106 נקודות, כשהניצחון האחרון היה מול דאלאס לפני כשבוע. המשחק הזה הראה מה יש בקינגס – קיאון אליס ומקסים ריינו עם מעט פוטנציאל, ובעיקר שחקנים כמו דמאר דרוזן וראסל ווסטברוק שמתחרים בכל ערב. "מתחרים" זאת אחת המחמאות המבאסות ביותר שיש, הגרסה הספורטיבית ובעיקר האמריקאית למילה "חוויה" שלנו.

הקינגס לא חוויה, וההגנה שלהם לא כל כך תחרותית. הם עדיין יכולים להפתיע את דאלאס במשחק שיכול להיות בעל סקור גבוה, אבל אני לא חושב שיש להם יותר מדי כוח אש בצבע. אנתוני דייויס, אגב, לא שיחק בהפסד ההוא של המאבריקס. דאלאס ב-5.

03:00 – ניו אורלינס פליקנס (29-8) – לוס אנג'לס לייקרס (11-22)

הלייקרס מגיעים למשחק בתקופה לא זוהרת. הם אמנם ניצחו 3 מ-4 האחרונים, אך זה היה מול סקרמנטו ופעמיים מול ממפיס. מדובר בקבוצה היחידה בתולדות ה-NBA שהגיעה למאזן של 10:20 עם נט רייטינג שלילי. או שהם מנצחים בזכות התעלויות של לברון ולוקה, או שהם מפסידים בצורה קולוסואלית. לכן הם נראים כמו קבוצת עונה סדירה, יותר מכל דבר אחר, אבל אלה בעיות שיחכו ליריבות טובות יותר.

רצף הניצחנות של ניו אורלינס מרגיש כמו היסטוריה רחוקה כשהפליקנס הפסידו ב-7 משחקיהם האחרונים, תקופה בה יש להם את ההגנה השנייה הכי גרועה בכל ה-NBA. מול קבוצות עם סף שבירה ורצפה גבוהה ללייקרס קשה. הרצפה של ניו אורלינס נמצאת מתחת לתגובות, עמוק בתחתית העמוד. לייקרס ב-18.

02:00 – וושינגטון וויזארדס (25-9) – אורלנדו מג'יק (16-20)

וושינגטון על פניו חברה במועדון ה"גרועות", אבל ניצחה ב-4 מ-6 משחקיה האחרונים, כולל ממפיס וטורונטו. הם עושים את זה כשקיישון ג'ורג' שיחק במשחק אחד בלבד, מה שמאפשר לטרה ג'ונסון (14.8 נקודות בתקופה הזאת) להראות את הפוטנציאל ולאלכס סאר להמשיך להתקדם בצבע. יחד עם סי ג'יי מקולום שבשקט רושם עונה מצוינת יש כאן אחלה בסיס לשנים הבאות, או לפחות לטרייד מעניין עליו.

הם מגיעים במומנטום טוב בהרבה מאורלנדו, שהייתה 8:13 ומאז מדשדשת סביב ה-50% הצלחה ונעה בין ניצחונות דחוקים להפסדים כואבים. פרנץ וגנר לא קרוב לחזרה וג'יילן סאגס ייעדר גם הוא, אך גם בלעדיהם משהו באנרגיה של הקבוצה סביב פאולו בנקרו פשוט לא שם, בטח בהשוואה לאינטנסיביות ההגנתית שראינו מהם בשתי העונות הקודמות. לכן אני חושב שנראה כאן את ההפתעה של הערב. וושינגטון ב-8.

02:00 – אינדיאנה פייסרס (30-6) – קליבלנד קאבלירס (17-20)

סדרת סיבוב ראשון מצוינת בשנה שעברה, השנה מפגש בין קבוצה אחת שהרימה דגל לבן לאחת שבדרך לשם. הפייסרס הפסידו ב-11 משחקיהם האחרונים בעונה מתסכלת מאוד מבחינת פסקל סיאקם אישית ומבחינת כל מי שאוהב הגנה, אבל עונה שיכולה לשנות את הפרנצ'ייז אם הם יקבלו בחירה גבוהה ואת טירייס הליברטון חזרה בעונה הבאה. המטרה עכשיו היא בעיקר לא להיפצע.

קליבלנד הייתה אחת מאכזבות העונה, אבל מאז החזרה של מובלי נראה שהם עלו על משהו. הקאבלירס ניצחו ב-5 מ-7 האחרונים, כולל מול סן אנטוניו ודנבר. דונובן מיצ'ל טוב מדי בשביל להישאר מחוץ לפלייאוף, והספסל של קליבלנד נכנס לעונה בחסות ג'יילון טייסון וסם מריל. יהיו להם הרבה דקות היום. קליבלנד ב-27.