לרגל יום המשחקים המיוחד הזה, בחרנו להביא פריוויו ספיישל שבו 5 המשחקים התחלקו ל-5 כותבים שונים. תודה למנחם על הרעיון שהוא נתן לנו לפני שנתיים ותודה לכותבים עמיחי קטן, תומר שנאן, שחר שרון, עמנואל אוחנה הלקין ו-NBA בדם, כאשר עמיחי כתב את פסקת הפתיחה הזאת ומודה גם לעצמו כאן וגם את ההקדמה שמגיעה מיד אחרי זה.

עברנו כבר יותר משליש מהעונה, כאשר מבין 1,230 משחקי העונה הסדירה עברנו כבר 443 (36%). הנקודה הספציפית הזאת, בה כמה מהקבוצות הבכירות של הליגה, או לפחות קבוצות שנחשבו כאלה בפגרה, נפגשות ביניהן, היא הזדמנות טובה להשוות בין מה שחשבו משבצי המשחקים לפני העונה ובין המצב בפועל, דרך מבט על 10 הקבוצות המשחקות הערב. בצד החיובי, ניתן לראות שכל 6 הראשונות במערב תשחקנה הלילה ב-3 מפגשים ישירים, כולל מפגש בין הראשונה מאוקלהומה לשנייה מסאן-אנטוניו. הקרב המזרחי בין הניקס לקליבלנד, שתי המזרחיות היחידות שמשחקות היום, הוא הצלחה חלקית, כי הניקס הצדיקו את המקום הזה כשהם מדורגים 2 במזרח ועם גביע טרי ביד, ואילו קליבלנד רק במקום השביעי.

עם זאת, צריך להודות שהשיקולים הם לא רק מקצועיים. את היריבות של לברון עם גולדן סטייט החליפה היריבות של הווריורס עם קליי תומפסון, במשחק בין מדורגות 8 ו-11 במערב, וזו של לברון עם דוראנט ויוסטון. דנבר ומינסוטה הן שתי קבוצות צנרת ראויות וטובות, אבל הסיבה העיקרית שהן נפגשות ביניהן היא היריבות שנוצרה בסדרות הפלייאוף של 2023 ו-2024, ואפילו אצל הת'אנדר והספרס אפשר לדבר על ויקטור וומבניאמה וצ'ט הולמגרן ולא רק על 2 הניצחונות של הספרס על הקבוצה הטובה בליגה כרגע. גם בין הניקס לקאבס, אפשר להסתכל על זה כמאבק בין שתי הקבוצות היחידות שהיו אמורות לשרוד מהצמרת של העונה שעברה, כולל סדרה ביניהן ב-2023, ואולי גם מאצ'-אפ בין ברונסון למיטשל שנפגשו בפלייאוף גם ב-2022 במדי דאלאס ויוטה בהתאמה.

במבט על משחקי כריסמס לפני שנה, שתי הקבוצות שהעפילו לגמר בסופו של דבר לא זכו להשתתף בערב המשחקים הזה, אבל 5 מבין 6 הקבוצות האחרות שהעפילו לסיבוב השני דווקא כן, כאשר המשחק בין גולדן סטייט ללייקרס היה היחיד שבו שתי הקבוצות גם העפילו לפלייאוף, ושתיהן הפסידו למינסוטה אבל זה סיפור אחר. העונה זה נראה אחרת לגמרי, כי כמו שאמרנו, כל 6 הראשונות במערב משחקות הערב והלילה, וזו אולי דרך נוספת לראות שהמערב קצת יותר צפוי השנה ורוב הקבוצות המצליחות הן כאלה שגם חשבנו שתהיינה כאלה, אולי למעט הספרס שהרוב הימרו שיהיו בסביבות הפליי-אין, ואילו במזרח יש בלאגן שלם והסיכוי שמישהו יודע בע"פ את הטופ 6 המזרחי ברגע זה לפי הסדר הוא נמוך ביותר (ניסיתי והופתעתי לראות שצדקתי – דטרויט, ניקס, בוסטון, טורונטו, פילדלפיה, אורלנדו).

19:00 ניו-יורק ניקס (20- 9) – קליבלנד קאבלירס (17- 14) / עמיחי קטן:

עבור הניקס זה יהיה המשחק ה-58 בכריסמס, הנתון הגבוה ביותר בליגה (הלייקרס עם 6 פחות), וזו תהיה השנה החמישית ברציפות שלהם במשבצת של השעה 7 בערב, כשהם גם ניצחו בשנתיים הקודמות, לראשונה מאז 2011-2. ג'יילן ברונסון עומד ב-3 משחקי כריסמס עם הניקס על ממוצע של 27 נקודות ו-8.7 אסיסטים, אבל דווקא מיקאל ברידג'ס היה זה שכיכב בשנה שעברה עם 41 נקודות בניצחון על הספרס, הנתון הכי גבוה שלו במדי הניקס. מחזיקת הגביע הפסידה 2 מבין 3 המשחקים האחרונים שלה, אבל קודם לכן היא ניצחה 6/7 ברציפות, תלוי אם סופרים את גמר הגביע. ההתקפה של הניקס מצוינת ומדורגת 2, ההגנה מספיק טובה ומדורגת 13, ובסך הכל, הניקס היו יכולים להיות מרוצים מהמצב בינתיים גם אם לא היה להם תואר שהם עוד לא מבינים את חשיבותו.

בקליבלנד העניינים הרבה פחות טובים. מקס סטרוס עוד לא שיחק העונה, גארלנד פספס 16 משחקים, אלן נעדר מ-11, מובלי החמיץ 6, מיטשל פספס רק 3, וזה נכון גם לגבי סם מריל שהחמיץ 17 משחקים ועוד שחקני ספסל שהחמיצו משחקים, מי יותר ומי פחות. זה כמובן לא תופס בתור תירוץ לכך שקליבלנד כבר עכשיו עם 14 הפסדים לעומת 18 בכל העונה שעברה, וההבדל הוא בעיקר בהגנה שמדורגת 16 בלבד. דונובן מיטשל דווקא שיפר את המספרים האישיים שלו, אבל ספק אם הקבוצה המגובשת שהגיעה ל-64 ניצחונות ולראשות המזרח אשתקד עדיין יכולה להיות רלוונטית. הקבוצה היחידה שנמצאת מעבר לאפרון השני כרגע נמצאת רק במקום השביעי במזרח כרגע, וגם אם קשה להטיל בספק את עצם ההשתתפות שלהם בפלייאוף, לא בשביל זה בנו את הקבוצה הזאת.

שאמט ומקברייד לא ישחקו אצל הניקס כשיבוסלה בספק למשחק, ואילו אצל קליבלנד המצב הרבה יותר מורכב כשמובלי ייעדר, בנוסף לסטרוס ולארי נאנס. הקאבס דווקא ניצחו את שני המשחקים האחרונים שלהם כשהניקס הפסידו 2 מ-3, אבל בשלב הזה של העונה, ברור מבין שתי הפייבוריטיות לצאת מהמזרח לפני תחילת העונה נמצאת בעמדה טובה ומי הרבה פחות. מצד שני, קליבלנד חזרו להיות רלוונטיים, וזאת הפעם הראשונה שהם משחקים בכריסמס בלי לברון בסגל מאז 1990. יש לקליבלנד רביעייה מובילה שאולי כבר צריך להתחיל לחשוב בה על שינויים, אבל להחליף אחד או שניים מהם בשחקנים שאולי יתאימו יותר למשהו ספציפי זאת אפשרות, ולא לפרק את כל הקבוצה רק בגלל שדונובן מיטשל עוד לא היה בגמר אזורי בקריירה שלו.

הימור: במצב הנוכחי של הקבוצות, ועם הקהל הביתי, אני אהמר על הניקס ב-10.

21:30 אוקלהומה סיטי ת'אנדר (26- 4) – סאן-אנטוניו ספרס (22- 7) / תומר שנאן:

הת׳אנדר פוגשים את הקריפטונייט שלהם, כשהפסד נוסף יעלה סימני שאלה מהותיים באשר ליכולת שלהם לגבור על הספרס בסדרה של שבעה משחקים אם וכאשר.

הספרס הצליחו להאט את אוקלהומה סיטי באופן משמעותי לאחרונה, כשהם אחראים לשניים מתוך שלושת ההפסדים של הקבוצה בחמשת המשחקים האחרונים. אם במשחק הראשון בין השתיים קיבלנו הופעות נהדרות של קאסל, פוקס ודווין ואסל, מה שאולי איפשר לאוהדי הת׳אנדר לבנות נראטיב לפיו מדובר במקרה חד פעמי שלא מסמן מגמה רחבה, התבוסה האחרונה מהווה כבר תמרור אזהרה ברור.

מבחינת הספרס מדובר במשחק שיכולה להיות לו השפעה פסיכולוגית משמעותית על סדרה בין הקבוצות במעלה הדרך. הם ניצחו כבר את הת׳אנדר פעמיים, כאשר גם בפעם השנייה וומבניאמה לא היווה חלק משמעותי (לפחות מבחינת נתונים) בניצחון הקבוצה. הטקסנים מראים יציבות מרשימה עד כה, וניצחון נוסף על האלופה וקונטנדרית לעונה הנוכחית לחלוטין יהווה הצהרת כוונות משמעותית, מול הת׳אנדר בפרט והליגה בכלל.

הת׳אנדר מנגד נראו כמו קבוצה שבדרך לרסק את שיא הניצחונות לעונה סדירה בליגה. ייתכן שזה עדיין יקרה, אך ההפסדים הללו יכולים דווקא להוות עבורם תזכורת בפלייאוף, כזו שתמנע מהם לשקוע בשאננות לא משנה כמה הם ישיגו עד אפריל.

הת׳אנדר ללא אג׳יי מיטשל, ג׳יילין וויליאמס, סורבר, טופיץ׳ ודיינג. הספרס צפויים להגיע בסגל מלא.

הספרס הראו עליונות מרשימה נגד הת׳אנדר עד כה, גם כשנדרשו להפגין אופי וגם כשנטרלו אותם לגמרי לפני יומיים. ועדיין, קשה לי לראות תרחיש בו אוקלהומה סיטי הזו מפסידה תוך חודש שלוש פעמים ליריבה נתונה, איכותית ככל שתהיה. זה יהיה צמוד, זה יהיה קשה, אך לדעתי הביתיות תכריע. הת׳אנדר ב-5.

0:00 גולדן סטייט ווריורס (15- 15) – דאלאס מאבריקס (12- 19) / שחר שרון:

יש משחקים שהם הרבה יותר מעוד שורה בלו״ז. משחק הקריסמס בין גולדן סטייט לדאלאס הוא בדיוק כזה: פריים־טיים, אור זרקורים, ושתי קבוצות שיודעות טוב מאוד שהעונה שלהן תלויה על חוט דק – חוט פליי־אין.

מומנטום: אף אחת לא באמת שקטה
גולדן סטייט מגיעה עם תחושת “אנחנו יותר טובים ממה שהמאזן אומר”. אחרי שני ניצחונות רצופים, הזהובים מהביי מנסים סוף־סוף לפתור את הבעיה הכי גדולה שלהם בשנים האחרונות: חוסר יציבות. ערב אחד הכול זז — הכדור טס, ההגנה נושכת. ערב אחר? התקפה תקועה, ריצות של היריבה, ומבטים כבדים על הספסל.

הסוד של גולדן סטייט תמיד התחיל בחדר ההלבשה. אלא שמאז תקרית ג׳ורדן פול, הקבוצה פשוט לא מצליחה להיות מגובשת. בשנים האחרונות האצבע הופנתה לא פעם לעבר קמינגה — וכעת נראה שהוא בדרך הבטוחה החוצה. אבל השנה הצטרף לרשימת הבעיות גם מי שאמור להיות מנהיג החבורה: דריימונד גרין. עזיבה על דעת עצמו במשחק האחרון, הרחקה במשחק שלפני — והעובדות כבר קשות להתעלמות: כל פעם שהוא לא שם, הקבוצה פשוט טובה יותר. לראשונה, גולדן סטייט היא קבוצת הגנה טובה יותר בלעדיו 😬.

דאלאס? אותו סיפור — בגרסה טקסנית 🌵.
קבוצה שניסתה ללכת על מודל ה־two timelines, בדומה למקומיים, אבל מהר מאוד הבינה שהדרך היחידה קדימה היא לבנות הכול סביב קופר פלאג.
הרוקי נראה כרגע כמו Rookie of the Year מובהק, ומתחרה ראש בראש עם קון קלופל על התואר. הוא רק השחקן הרביעי בהיסטוריה שבגיל 19 רושם משחקים של 30+ נק’, 5+ ריב’, ו־5+ אס’, ומצטרף למועדון אקסקלוסיבי במיוחד: לברון, לוקה ודוראנט 🤯. דאלאס במקום ה־11, חצי משחק בלבד מאחורי דני והבלייזרס — המקום האחרון שמוביל אל הפליי־אין. הכול פתוח. הכול לחוץ.

קליי מול האקסית: כבר לא הדרמה המרכזית
אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר — קליי תומפסון מול גולדן סטייט. שחקן שהיה סמל, דגל ופרק בהיסטוריה, חוזר לצ’ייס כיריב. יהיו חיוכים, יהיו חיבוקים, ואז… כדורסל בלי סנטימנטים. אבל בניגוד למה שדמיינו בקיץ — זו כבר לא הדרמה של הערב. קליי בעונה נוראית, ונראה שגם הוא וגם דאלאס מחפשים בקרוב דרך להיפרד. גולדן סטייט בעצמה כבר בטח ולא מתגעגעת אל הגרסה הנוכחית שלו. ועדיין, השאלה מרחפת: האם לאחר שעזב בכדי להיות שחקן חמישייה ליד לוקה, ומצא את עצמו שחקן ספסל בקבוצה של קופר פלאג – הדרך חזרה לשחק לצידו של סטף נסללת לה שוב?

ריח של טרייד באוויר? אל תופתעו אם הקווים יתחממו 📞
הלחישות כבר שם: האם נראה טרייד בין הקבוצות? יש דיבורים, יש חיבורים לוגיים, ויש צורך ברור אצל הווריירס – גבוה אמיתי. מישהו שייתן נוכחות בצבע, ריבאונד, קצת שקט. חזרה של קליי במידה והוא מבין היום את מקומו, במקומו של באדי הילד נראית כמו משהו שיכולה לעשות גם טוב לכל הצדדים, למרות החוזה המעט גבוה שלו. מהצד השני קבוצה שמחפשת להיבנות מחדש יכולה לקחת big swing על קמינגה ולקוות שבשיטה שלא סובבת סביב סטף אולי הוא יוכל להראות את הניצוצות אותם הראה שנה שעברה בסדרת הפלייאוף מול מיניסוטה.

האווירה: פליי־אין בתחפושת של חג 🎄🏀
אל תתנו לקריסמס לבלבל אתכם – זה משחק עם שיניים. שתי קבוצות שיודעות שהפסד כזה שווה יותר מסתם W/L. זה משחק של הצהרה, של אמירה: “אנחנו עדיין כאן”.
הצ’ייס יהיה רועש 🔊, הכוכבים יהיו רעבים — ולא רק קישוטים על העץ. סטף ירגיש בבית, וקליי? הוא ירצה להזכיר לכולם בדיוק מי הוא היה – ושהוא עדיין מסוגל להיות הקפטן של הספינה 🚢!

3:00 לוס אנג'לס לייקרס (19- 9) – יוסטון רוקטס (17- 10) / עמנואל אוחנה הלקין:

עוד קרב צמרת נהדר במשחקי הכריסמס, והפעם שתיים מן הקבוצות הטובות במערב ובליגה, שבהחלט יכולות למצוא את עצמן אחת מול השנייה בפלייאוף.

הלייקרס כרגע נמצאים בעונה טובה מאוד וסותמים את הפיות של אנשים כמוני שלא החשיבו את הקבוצה כמועמדת רצינית לבצע ריצת פלייאוף במערב. קודם כל צריך להתחיל מדיאנדרה אייטון. אני חשבתי שהוא יהיה ההחתמה הגרועה והמאכזבת ביותר של הקיץ, אבל בינתיים הוא בהחלט מוכיח לי אחרת. הוא אומנם לא רושם מספרים מדהימים, אבל הוא גם לא צריך – הוא רק עושה את מה שג'קסון הייז לא הצליח לעשות שנה שעברה: לתפוס אלי-אופים, לזרוק זריקות באחוזים גבוהים ולקחת קצת ריבאונד. בסופו של דבר, לא צריך הרבה יותר מסנטר בקבוצה עם לוקה דונציץ'. השם השני שצריך לדבר עליו הוא אוסטין ריבס, שבהיעדרו של לברון תפס לחלוטין את משבצת האופציה השנייה של הקבוצה, ומעמיד ממוצעים של 27.3 נקודות ו-6.5 אסיסטים באחוזים מצוינים: 50% מהשדה, 36% לשלוש ו-87% מהעונשין. רוי האצ'ימורה גם כן נמצא בעונה מצוינת, וקולע ב-54% מהשדה ו-46% לשלוש. וכמובן אי אפשר לשכוח את לוקה, שמעמיד ממוצעים שהיו נותנים לו את ה-MVP פחות או יותר בכל עונה אחרת: 34.1 נקודות, 8.8 אסיסטים ו-8.6 ריבאונדים.

התקפית, הלייקרס נראים טוב, כשגם לברון נראה יותר מחובר לקבוצה ומוכן לתת לאחרים את הבמה. הקליעה של הלייקרס היא עדיין חולשה די רצינית, והיא מדורגת במקום ה-23 בזריקות לשלוש, במקום ה-24 באחוזים לשלוש ובמקום ה-25 בקליעות משלוש. רוי האצ'ימורה וניק סמית' ג'וניור (ששיחק רק 12 משחקים) הם היחידים בקבוצה שקולעים מעל 36% מחוץ לקשת. המאכזבים העיקריים בקטגוריה הזו הם דולטון קנקט שקולע רק 32% לשלוש לעומת 38% שנה שעברה, וג'ייק לאראביה שקולע רק 32% לעומת 42% בשנה שעברה. בצד ההגנתי, המצב של הלייקרס רע עוד יותר. היא מדורגת במקום ה-24 (!) בליגה ברייטינג הגנתי לצד קבוצות כמו שארלוט והקליפרס. אי אפשר באמת להתחרות על אליפות עם הגנה כזאת, וזה נכון גם לקבוצות עם התקפות הרבה יותר טובות מזו של הלייקרס. אז אם אתם שואלים אותי, הלייקרס עדיין די רחוקים מלהיות קונטנדרים, וכמו כמעט כל שנה מאז שלברון הגיע, הם עוד יצטרכו לעשות לא מעט מהלכים לקראת הדדליין.

לא ברור לי מה קורה ביוסטון במשחקים האחרונים. ראיתי את המשחק שלהם נגד דנבר, והם הרשימו אותי מאוד עם הגנה מצוינת והתקפה יעילה ואיכותית. אבל לפני המשחק הזה הם הפסידו לניו אורלינס, ומאז הפסידו גם לסקרמנטו ולקליפרס. המשחק היום יהיה חשוב מאוד עבורם בשביל לשנות מומנטום לקראת רצף משחקים נוח בשלושת השבועות הקרובים (קליבלנד, אינדיאנה, ברוקלין, דאלאס, פיניקס, פורטלנד פעמיים, סקרמנטו ושיקגו) שאמור לעזור להם לחזור למסלול הניצחונות. אם נסתכל על העונה של יוסטון כמכלול, היא עדיין קבוצה מצוינת. היא מדורגת במקום העשירי בליגה ברייטינג הגנתי, במקום השלישי בליגה בריטיינג התקפי, ובמקום השלישי בליגה בנט רייטינג.

הטרייד של דוראנט מתגלה כבינגו ענק עבור יוסטון. גם בגיל 37 (!) האיש הוא עדיין אולי הסקורר הטוב בליגה, וקולע 25.2 נקודות למשחק באחוזים של 51-43-90. דוראנט הוא בדיוק האיש שיוסטון צריכה. אלפרן שנגון לוקח עוד קפיצת מדרגה וקולע 23 נקודות למשחק יחד עם 9.3 ריבאונדים ו-6.9 אסיסטים (עלייה של 4 נקודות ו-2 אסיסטים מהעונה שעברה). סטיבן אדאמס ממשיך להיות נשק אדיר עם 4.4 ריבאונדים התקפיים למשחק (מקום שלישי בליגה) ב-21.5 דקות למשחק בלבד. ריד שפרד הנפלא קולע 13.1 נקודות למשחק ב-44% לשלוש, ויחד עם דוראנט פתר כמעט לחלוטין את בעיית הקליעה של יוסטון שפגעה בה מאוד בעונה שעברה. החיסרון היחיד של יוסטון הוא החיסרון במוביל כדור. הפציעה של פרד ואן וליט פגעה ביוסטון מאוד, ולמרות שקיוויתי שאמן תומפסון יוכל להיות מוביל הכדור העיקרי עד כה, הוא מתקשה לבצע את התפקיד הזה. אני כן מאמין שיוסטון תביא בדדליין מישהו כמו טיי.ג'יי.מקונל או סקוטי פיפן ג'וניור לעמדת הפוינט גארד, אבל כרגע היא בחיסרון משמעותי שם וזה פוגע בה מאוד.

במשחק הזה ספציפית יש מספר מאצ'אפים מעניינים. קודם כל דיאנדרה אייטון יצטרך להחליש קצת שנגון, גם במשחק הפוסט ובעיקר בריבאונד. הלייקרס יפגשו הרבה סנטרים מצוינים בפלייאוף העונה (יוקיץ', וומבי, שנגון, צ'ט), ואני לא בטוח כמה אייטון יצליח להתמודד איתם. יהיה גם מעניין לראות על מי ישמור אמן תומפסון – לכאורה נראה שיש לו מאצ'אפ טוב יותר מול אוסטין ריבס, שחלש פיזית ביחס ללוקה. מצד שני, הוא השומר הטוב ביותר של יוסטון, וההיגיון אומר לשים את שחקן ההגנה הטוב ביותר מול שחקן ההתקפה הטוב ביותר של היריבה, שזה כמובן לוקה. דיברתי על ההגנה החלשה של הלייקרס, ולדעתי זה בסופו של דבר מה שיכריע את המשחק. דוראנט יהיה בלתי עציר עם 40 נקודות, ואייטון לא באמת יצליח לעצור את שנגון. סטיבן אדאמס יסיים עם מספר ריבאונדים דו-ספרתי, ויוסטון תנצח ב-9 כדי להוכיח לכולם שהיא עדיין אחת משלושת הקבוצות הטובות בליגה.

05:30 דנבר נאגטס (8-21) – מינסוטה טימברוולבס (10-20) / NBA בדם:

המשחק שנועל את הכריסמס מבטיח לא מעט. האלופה ב 2023 עם השחקן הטוב בליגה בעשור השלישי של המילניום פוגשת את הקבוצה שנבנתה כדי לנצח אותה (שגם עשתה זאת בחצי גמר המערב ב 2024).

הנאגטס שמארחים את המפגש מגיעים במומנטום פחות טוב של 2 הפסדים ב 3 משחקים האחרונים, שעצר להם רצף של 6 ניצחונות. ארון גורדון וכריסטיאן בראון (שהם העוגנים החשובים בהגנה של החמישייה), החמיצו יותר מחצי מהמשחקים כל אחד ודנבר התקשתה להחזיק בהגנה בלעדיהם (מקום 17 בלבד ברייטינג ההגנתי).

למזלה יש לה את יוקיץ' בעוד עונה פסיכית התקפית של טריפל דאבל וכמעט 30 נקודות למשחק ב 60% שדה ו 42% מעבר לקשת. מי שמפתיע הוא ג'מאל מארי שהרגיל אותנו שהוא מתעורר בעיקר בפלייאוף והשנה הוא מדפיס כרטיס גם בעונה הסדירה. נתונים של 25 נק' למשחק עם 50% שדה ו 45% מהשלוש בנוסף לשיא קריירה של 6.9 אס' מוכרחים להכניס אותו לראשונה לאולסטאר.

למרות החיסורים המשמעותיים הם מקום שלישי במערב הודות לרייטינג התקפי מטורף של 124 נקודות ל 100 התקפות (3 נקודות יותר מהמקום השני).

הטימברוולבס שפתחו את העונה בצורה בינונית מינוס הגבירו קצב וסופרים כבר 10 ניצחונות מ 12 המשחקים האחרונים.

אדוארדס שמוביל את הקבוצה חווה עונת קליעה מרשימה שכוללת שיאי קריירה באחוזי שדה (49%) ואחוז שלוש (40%), שרק בתחום ניהול המשחק הוא עדיין לא מצליח להשתפר (3.8 אס' על 2.8 איב'). רנדל שמחליף את קאט בהצלחה, נראה טוב יותר בעונתו השנייה בקבוצה (22 נק', 7 ריב', 5.5 אס'), ויחד עם מקדניאלס, דיוונצ'נזו, ריד וגובר הם משלימים שישייה איכותית ומאוד מאוזנת (נמצאת בטופ 10 ברייטינג ההתקפי וההגנתי).

זהו המשחק השלישי בין השניים העונה שבשני המפגשים הקודמים דנבר יצאה עם ידה על העליונה שבראשון אנט לא שיחק.

פציעות: אצל דנבר ייעדרו גורדון, בראון וקמרון ג'ונסון ואצל מיני מקדניאלס נמצא בסימן שאלה.

הימור: מיני שנמצאת במומנטום טוב ינצחו ב-5 הפרש את הנאגטס החסרים.