ה-NBA מתקרבת לחג המולד, המחזור הכי גדול בשנה, ומציעה לנו את המחזור הכי עמוס בשנה. 14 משחקי כדורסל, לא פחות, כשחלק גדול מהקבוצות בצד הלא נכון של הבק-טו-בק. המחזור השני הכי עמוס בעוה, עם כמה משחקים לא רעים כולל שחזור חצי גמר הגביע. בואו נתחיל.

03:30 – סן אנטוניו ספרס (7:21) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3:25)

הספרס הדיחו את הת'אנדר מהגביע בשלב חצי הגמר רק כדי להפסיד לניקס בגמר, במה שהיה ההפסד השני של הת'אנדר. החלומות על 74 ניצחונות מרגישים מעט מוקדמים, שכן הת'אנדר במאזן 2:6 מול קבוצות במאזן חיובי. לשם ההשוואה, גולדן סטייט 2016 הייתה במאזן 2:36 ושיקגו 1996 ב-3:41. תוסיפו לזה מנוחות ולוח משחקים שהיה חריג לטובת האלופה, והם כנראה לא ישברו את השיא של הווריירס. הם גם לא צריכים.

מה אוקלהומה סיטי כן צריכה? יתרון ביתיות לכל אורך הפלייאוף ובעיקר דקות של החמישייה שלה יחד. שיי גילג'ס אלכסנדר, לו דורט, ג'יילן וויליאמס, צ'ט הולמגרן ואיזייאה הארטנשטיין זכו באליפות ה-NBA, אבל במאזן 2:0 השנה. הת'אנדר במאזן 1:25 עם כל חמישייה אחרת. זה לא אומר שהם צריכים לעשות שינוי, אלא פשוט לצבור דקות.

ג'יילן וויליאמס מחלים בהדרגה ויחזור להיות מה שהוא היה בשנה שעברה, כשעד כה הוא משחק 29 דקות למשחק. שיי יוריד הילוך ובהדרגה אולי נראה גם יותר מצ'ט, שזורק יותר ל-2 וקולע 18.7 נקודות עם 7.8 ריבאונדים למשחק השנה כשהוא פאוור פורוורד במשרה מלאה. אין סיבה שהוא לא יקח על עצמו יותר. הת'אנדר ברמה מסוימת התחילו את העונה עכשיו עם החזרה של ג'יידאב. זה יקח זמן, אבל אי אפשר לקחת מהם מה ששלהם – המאזן הטוב בליגה והגנה היסטורית.

האם זאת קבוצה שתקח את האליפות בקלות? לא בטוח. ההפסדים למינסוטה וסן אנטוניו היו דומים, דומים מדי – קבוצה פיזית שמנצחת מתחת לסל, לוקחת ריבאונדי התקפה (18 במקרה של הטימברוולבס, 15 במקרה של הספרס) בזמן שהת'אנדר קולעים בפחות מ-30% מהשלוש. הבעיה הזאת ליוותה אותם גם בפלייאוף הקודם, בו הפציעות של ארון גורדון וטייריס הליברטון סייעו להם לזכות באליפות הראשונה באוקלהומה סיטי. בשני המשחקים שיי שיחק ברמה גבוהה מאוד, אבל לא היה מספיק מסביבו.

המשחק מול הספרס הראה את האיזון בסן אנטוניו שלא היה שם באוקלהומה סיטי, כשארבעה שחקנים קלעו יותר מ-20 נקודות (בזמן שרק שיי עשה כן בת'אנדר). סן אנטוניו יודעת לפרק יריבות וטכנית ברצף של חמישה ניצחונות, כי הגביע לא נחשב כמשחק עונה סדירה. מאז ההפסד לניקס הם פירקו את וושינגטון ואטלנטה, לא בדיוק אימת הליגה.

ויקטור וומבניאמה נראה כמו השחקן השישי של העונה, כשבמשחק האחרון הוא זרק 15 זריקות ב-21:28 דקות ומרגיש יותר בנוח. וומבי עדיין לא בגבהים של תחילת העונה, בין היתר בשל מוות במשפחה ובין היתר בהתחשב בזה שהוא חזר מפציעה, אבל עד כה סן אנטוניו לא הייתה צריכה שהוא יגיע לשם. בשבוע שעבר, לפני גמר הגביע, דיברנו עליו בתור מעין קוואי 2019 – שחקן שיכול להשתלט על משחקים, אבל לא תמיד צריך.

הערב סביר שהוא יצטרך. ראינו את היכולת המרשימה של הת'אנדר להתאושש מהפסדים לכל אורך הפלייאוף שעבר והחמישייה הזאת טובה מדי בשביל לא לנצח, בטח יריבה שהצליחה לגבור עליהם במשחק נוקאאוט. סן אנטוניו אמנם בבית, אבל הצרפתי יצטרך לתת משחק יוצא דופן ביריבות שהופכת לאחת מהכיפיות ביותר שראינו בשנים האחרונות.

הוא לא לבד. יש את ד'ארון פוקס, דווין ואסל, סטפון קאסל ודילן הארפר. כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה ומצליחים למצוא דרך להגיע לסל. זה אולי מפגש בין ההתקפה וההגנה החכמות במערב, מה שהופך אותו למשחק מרתק וצמוד מאוד. למרות זאת, התחושה שלי היא שהת'אנדר תנצח ב-5.

03:00 – מינסוטה טימברוולבס (10:19) – ניו יורק ניקס (8:20)

איזה משחק. קארל אנתוני טאונס נגד ג'וליוס רנדל, מחזיקת הגביע מול סגנית אלופת המערב משתי העונות האחרונות. מצד אחד מינסוטה במאזן טוב מאוד, מעל יוסטון ובמרחק 2.5 מחשקים מהמקום השני במערב. מצד שני, הם ב-2:16 מול קבוצות גרועות ו-8:3 מול קבוצות טובות. מצד שלישי, הם בדיוק ניצחו את אוקלהומה סיטי. אז איך מתחילים להבין את זה? התשובה נמצאת במה שהביא את מינסוטה לשני גמרי המערב האחרונים.

ההגנה של הטימברוולבס טובה. הם פיזיים מאוד, רודי גובר שחקן שמנצח משחקי NBA וגם ג'יידן מקדניאלס וג'וליוס רנדל לא פראיירים, בלשון המעטה. תוסיפו לזה עמידות מרשימה (רנדל, מקדניאלס, דיוויצ'נזו וגובר פספסו ביחד משחק אחד) וקיבלתם קבוצה שיודעת לקחת יותר ריבאונדים ולשים גוף, מה שהוביל אותם לניצחונות על סן אנטוניו בסוף דצמבר ועל הת'אנדר בשבוע שעבר. אנתוני אדוורדס שחקן שיודע להתעלות מול הגדולות.

מצד שני, אין להם רכז. הקבוצה מנסה לשים את הכדור יותר בידיו של אדוורדס, אבל ג'וליוס רנדל מוביל אותה עם 4.7 אסיסטים למשחק. ביום רע של הבחירה הראשונה בדראפט 2020 אין שם היררכיה, כשמייק קונלי נראה כאילו הוא 15 שנה אחרי השיא ורוב דילינגהאם נראה כאילו הוא 15 שנה לפניו. קבוצות שלא חוששות מהפיזיות שלהם יודעות למצוא דרך לנצח, למרות העומק והתרומה של בונז היילנד ונאז ריד מהספסל.

הניקס לא מפחדת. הקבוצה שזכתה בגביע ה-NBA למעשה ניצחה 12 מ-14 משחקיה האחרונים (כולל הגמר שלא נספר כמשחק עונה סדירה), כשהיא מצאה את השיטה שלה. ג'יילן ברונסון כמובן מוביל עם 29.8 נקודות למשחק בתקופה הזאת, אבל מלבדו מיקאל ברידג'ס מנצל הזדמנויות, קארל אנתוני טאונס משתלב וכולם נותנים אקסטרה בהגנה, גם אם גרשון יאבוסלה למשל מאכזב.

ג'וש הארט השתלב בצורה טובה יותר מהשנים הקודמות ומזכיר יותר ויותר את דריימונד גרין, גם באגרסיביות וגם בהנעת הכדור (5.7 אס', 2 חטיפות ו-2.1 איבודים למשחק ברצף הזה). ברידג'ס ואו ג'י אנונובי תורמים גם בהגנה כשלמעשה המאזן של הניקס הוא הטוב ב-NBA בתקופה הזאת עם ההתקפה השלישית בטיבה אחרי דנבר ובוסטון, כששההגנה שלהם במקום ה-13.

איך נאמר? הם לא פראיירים. כל שחקן יודע מתי הוא יכול לתקוף, אין חוליה חלשה בשום צד של הפרקט. כיף לראות את הניקס משחקת, כשיש לה מספר אחד ברור אבל מדובר בקבוצה לכל דבר. קשה להגיד אותו דבר על מינסוטה, בטח במשחק בו יש שניים או שלושה שחקנים שיכולים להאט את אדוורדס. לכן אני אלך עם ניו יורק ב-12.

04:00 – פניקס סאנס (13:15) – לוס אנג'לס לייקרס (8:19)

שליש עונה מאחורינו ועדיין לא הצלחתי להבין את הלייקרס. מצד אחד קבוצה שמנצחת בקלאץ', אחת שמוצאת איזון בין שלושת הכוכבים שלה ועושה קולות של אחת שיכולה לאיים בפלייאוף. מצד שני, כשהם מתפרקים – הם מתפרקים. לא היה ללייקרס הפסד חד ספרתי אחד השנה, כשהם הפסידו במשחקם האחרון לקליפרס ב-15 נקודות.

הקבוצה במאזן לא סביר של 0:9 במשחקים צמודים לאורך העונה. בחודש האחרון, מאז שלברון ג'יימס חזר, הם ב-3:8 (כולל 3:4 בדצמבר). לוקה דונצ'יץ' משחק כדורסל מדהים, ג'יימס בעיקר לא מפריע עם 20-5.5-7 עשרה ימים לפני יום הולדתו ה-41 ואוסטין ריבס קולע באחוזים משוגעים. האופטימיים יגידו שברגע שהם "Locked In" לפני משחק אי אפשר לנצח אותם. הפסימיים יגידו שזה מזל.

הלילה הם יפגשו קבוצה עיקשת שנמצאת בתנופה שלישית בין היתר בהשפעת היריבות החזקות שהיא פגשה. הסאנס כבר היו ב-7:12 וירדו מאז ל-13:15, אך מאז שיחקו מול אוקלהומה סיטי, גולדן סטייט והלייקרס פעמיים כל אחת, מינסוטה, דנבר ויוסטון. לא אידיאלי.

הם הצליחו לנצח פעם אחת את הלייקרס בתחילת החודש במשחק רע מאוד לש ג'יימס ולהפסיד בהמשך, 116:114. פניקס פיזית ולא מוותרת לאף אחת גם אם אין שם עומק ממשי מאחורי דווין בוקר (בעונה נפלאה) ודילון ברוקס. מארק וויליאמס וקולין גילספי חביבים, ראיין דאן אחלה רול פלייר, אבל זה לא מספיק מעבר לשריטות והדחה מכובדת מהסיבוב הראשון. הלילה זאת הטלת מטבע, בגדול, ועל כן נלך עם הביתית. פניקס תפתיע את הלייקרס.

03:00 – דאלאס מאבריקס (19-11) – דנבר נאגטס (7-21)

האיזון חזר לדאלאס. אחרי פתיחת עונה רעה, שמועות על טרייד של אנתוני דייויס ופיטוריו של ניקו האריסון המאבס התחילו לשחק כדורסל טוב, לא מעט בזכות שני רכזים – ברנדון וויליאמס וראיין נמהארד, שתי גניבות שמכניסות איזון לקבוצה שפתחה את העונה עם קופר פלאג ושחקן העבר דיאנג'לו ראסל. הם הראו שיפור לפני שהפסידו ב-3 מ-4 האחרונים, כולל הפסדים כואבים ליוטה וניו אורלינס.

יש סיבות לאופטימיות בדאלאס, אבל הקבוצה לא מספיק טובה. פי ג'יי וושינגטון לקח צעד גדול ארוכה, נאג'י מרשל לא מספיק יציב ואין יותר מדי מהספסל בהתחשב בדעיכה של קליי תומפסון, כיילב מרטין ודניאל גאפורד. החזרה של קיירי אירווינג בעתיד יכולה להקפיץ אותם קדימה, אבל בנקודה מסוימת דאלאס תצטרך להחליט – האם הם רוצים להישאר בשיפולי הפליי-אין, כשבתסריט אופטימי הם עפים מול הת'אנדר בפלייאוף, או האם הם רוצים לבנות מחדש סביב פלאג ולמקסם את הערך של קיירי ו-AD?

לא נקבל תשובה לשאלה הזאת מול דנבר. למעשה, לא נקבל יותר מדי תשובות מדנבר. הקבוצה ב-7:20 למרות פציעות של שני שחקני חמישייה, אבל ציפינו (טוב, ציפיתי) שההגנה תיראה טוב יותר השנה אחרי השינוי המרענן אשתקד ובניית הסגל. זה לא כל כך קרה, למרות שלזכותם ייאמר ששני שחקני ההגנה הטובים ביותר שלהם, ארון גורדון וכריסטיאן בראון, פצועים.

מה כן קרה? דנבר בלי שני שחקנים משמעותיים וניקולה יוקיץ' לוקח על עצמו פחות. היוזג' רייט שלו זהה, אבל כמות הדקות ירדה והוא לא צריך להיות מדהים כדי לנצח כל משחק. ממש אתמול הוא לקח שבע זריקות מול יוטה, כשב-7 מ-28 משחקים הוא לקח 10 זריקות ומטה. ב-4 משחקים הוא חצה את ה-25. מספרים מדהימים לשחקן כל כך יעיל.

מה יקרה היום? בהתחשב בהגנה הרעה של דאלאס סביר שלא נראה אותו צריך להתאמץ, אבל הוא בהחלט יכול. הבק-טו-בק לא אידיאלי, אבל העוצמות שלו והעונה המוצלחת של ג'מאל מארי, המרווי הגדול משינוי השיטה באולסטאר, אמורים להספיק. דנבר ב-12.

02:30 – מיאמי היט (14:15) – טורונטו ראפטורס (13:17)

קל לשכוח את זה, אבל מיאמי פתחה את העונה ב-7:14 ומאז הפסידה ב-7 מ-8 משחקים. טיילר הירו חזר מפציעה ונפג עשוב, אבל קשה להאשים אותו. ההגנה של ההיט לא מספיק טובה כדי לסחוב אותה במשחקים בהם ההתקפה הקבוצתית וחסרת הפיק-נ'-רול לא מצליחה למצוא את עצמה, מה שהיה התגלית של פתיחת העונה.

קלאל וור הלך מעט אחורה אחרי שפתח טוב את העונה וסובל ממעמד משתנה ברוטציה. ההגנה של באם אדביו קרסה כשהוא לא יכול לסחוב את הקבוצה החוצה מהמשבר, וההתלהבות שלנו מאנדרו וויגינס, חיימה חקז והשאר כנראה הייתה מוקדמת מדי – מיאמי פשוט קבוצה לא טובה. למדו בהדרגה את ההתקפה שמתבססת על הנעת כדור וריכוז קבוצתי, וברגע שהגיע הסטאר קווליטי זה לא הספיק. בעבר ההגנה של אריק ספולסטרה הייתה אמורה להוציא את הקבוצה מהבוץ, אבל כרגע המצב רע ומוכר מדי. פליי-אין.

טורונטו ידעה גם כן ימים יפים יותר כשהיא הפסידה ב-8 מ-12 משחקיה האחרונים אחרי רצף ניצחונות ארוך. העדר הספסל מאחורי ברנדון אינגרם וסקוטי בארנס נותן את אותותיו כשאר ג'יי בארט בחוץ. עמנואל קוויקלי לא מספיק טוב כדי להיות האופציה השלישית, יאקוב פלטל לא באמת פקטור בהתקפה.

אחת הקבוצות הבודדות שהראפטורס ניצחו בדצמבר הייתה מיאמי, 96:106 לפני כשבוע. הם עשו את זה דרך ההגנה, במשחק בו מיאמי קלעה ב-29% מהשלוש. אין להיט את האפשרויות לנצח בימי קליעה רעים, כשגם החזרתו של וור לחמישייה לא הצליחה להוביל לשינוי לו ציפו בקבוצה. זה כנראה המהלך הנכון. אני לא חושב שהמשחק הזה יוציא את ההיט מהמשבר, אבל אני מאמין שהם ינצחו הפעם. מיאמי ב-8.

02:00 – פילדלפיה 76' (11:16) – ברוקלין נטס (19:8)

ברוקלין משחקת כדורסל. הנטס במאזן 3:5 בדצמבר עם ההגנה השנייה בטיבה בליגה, בין אוקלהומה סיטי לדטרויט. הניצחונות עוד יכולים לפגוע בהם מבחינת טנקינג, אבל העונה עוד ארוכה ואין להם יותר מדי מה למכור אם פורטר ג'וניור וקלאקסטון עוברים. מה שחשוב הוא ההרגלים, והאינטנסיביות הזאת לא מובנת מאליה. דני וולף שלנו הופך לשחקן הגנה טוב יותר ממה שציפינו.

מייקל פורטר ג'וניור נראה כמו קווין דוראנט במה שיכול להפוך את הטרייד עליו לאחד המהלכים החכמים בעשור האחרון. נואה קלאוני, רק בן 21, קולע מהשלוש ונותן יד בהגנה. ניק קלאקסטון התחיל למסור בגיל 26 כשהוא עם 13.1 נקודות, 8.9 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים ו-1.5 חסימות החודש. הם צריכים גארדים מובילים, ויש כאן אחלה של קבוצה. האם זה יספיק מול פילדלפיה?

לא בטוח. ה-76' במאזן 2:6 החודש, ונראה שהם יהיו בשישייה הראשונה במזרח כל עוד טייריס מקסי משחק. ניק "הקצב" נרס נותן יותר מדי דקות לכוכביו בהובלת מקסי ואדג'קום, אבל הכישרון בקבוצה הזאת בא לידי ביטוי. מי שמביאים אותו, באופן מפתיע, הם פול ג'ורג' וג'ואל אמביד.

הראשון קולע 18 נקודות למשחק ב-48.6% מהשלוש ועושה הגנה לא רעה. השני אמנם קולע ב-37% מהשדה, אבל הראה שהוא מסוגל להשתלט על משחקים עם 39 נקודות מול אינדיאנה. אולי זה הייעוד של אמביד בשלב הזה בקריירה: להיות המרכז של ההתקפה מול קבוצות קטנות ולתת מנוחה לשחקנים האמיתיים של הסיקסרס. הוא קולע העונה 20.5 נקודות ב-42% מהשדה ולא באמת עושה הגנה, אבל מוסיף עוד שכבה לקבוצה הזאת.

יש לסיקסרס מעט מזל, גם מהשלוש כשמקסי קולע ב-45%, ג'ורג' ב-49% ואדג'קום ב-42% בחודש האחרון, וגם מבחינת היריבות. הם ניצחו את אינדיאנה, מילווקי בלי יאניס ואת וושינגטון בריצה הזאת, אבל גם את ניו יורק (בלי אמביד) במשחק בו מקסי ואדג'קום קלעו 53 נקודות יחד. תוסיפו לזה את אנדרה דראמונד בגלגולו חובב השלשות, ויש כאן קבוצה חמודה מאוד. אחת שאמורה לנצח גם את ברוקלין הערב.

02:30 – אטלנטה הוקס (15:15) – שיקגו בולס (15:13)

שתי קבוצות שנפגשו בראשון במשחק שהסתיים ב-150:152 לשיקגו ב-48 דקות, מהתוצאות הגבוהות של השנים האחרונות. שיקגו ניצחה בשלושה משחקים לראשונה מאז שפתחה את העונה ב-0:5 כשההתקפה שלה התחילה להתחבר, מה שהתבטא גם ב-127 ו-136 נקודות בשני משחקים מול קליבלנד. השחקן המעניין ביותר מבחינתי הוא מאטס בוזליס, שקלע 28 נקודות מול ההוקס ומראה התקדמות בשנה השנייה. מדובר באחד האתלטים הכי טובים ב-NBA, והשילוב שלו ושל ג'וש גידי מהווה בסיס לכל דבר לקבוצה הזאת.

שיקגו עדיין לא יודעת מה היא רוצה לעשות שתהיה גדולה ובבירור לא מספיק שומרת כדי להיות איום אמיתי בפלייאוף, מה שהופך למשל את עתידו של ניקולה ווצ'ביץ' למעניין ואולי גם את זה של קובי ווייט, סקורר שמסיים חוזה בסוף השנה ויכול להנחית אצלם סנטר צעיר יותר. כשהכדורסל מקליק? שיקגו קבוצה אדירה. כשהם לא קולעים מהשלוש או לא רצים, אין שם יותר מדי.

זה נכון במידה מסוימת גם בקשר לאטלנטה. ההוקס הפסידו ב-4 מ-5 המשחקים האחרונים כשטריי יאנג חזר, אבל בלי קריסטפס פורזינגיס אין להם מה להציע בהגנה. אוניקה אוקונגוו החביב לא יכול להיות סנטר פותח ב-NBA, והם הצליחו להפסיד משחק בו קלעו 150 נקודות. קל להאשים את יאנג, אבל מראש התפקיד שלו לא היה לתת גוף בהגנה. זאת קבוצה מעט נמוכה ואחת שלא משתמשת בכלים שלה, כשזקארי ריזאשה הפרווה פותח על חשבון ניקייל אלכסנדר ווקר למשל.

בהתחשב בכך שמדובר במשחק השני תוך יומיים בין שתי קבוצות שעשויות להיפגש בפליי-אין השנה יהיה מעניין לראות אם נראה את השינוי הזה בחמישייה או התאמות אחרות. בפועל סביר שבעיקר נראה פחות נקודות מהמשחק המשוגע הקודם, בו תשעה שחקני שיקגו סיימו בדאבל פיגרס. אני מאמין שהם ינצחו גם הפעם, כי המומנטום מכריע. שיקגו ב-15.

05:00 – פורטלנד טרייל בלייזרס (17-12) – אורלנדו מג'יק (13-16)

לא בא לי לכתוב על דני אבדיה. אני מרגיש שאני עושה את זה מספיק במקום העבודה שלי, ולכן נדבר על פורטלנד כקבוצה. אבדיה אמנם קטליזטור טוב, אבל מה שהבלייזרס עושים לא מספיק. גם בפן ההתקפי, גם בפן הרפואי עם פצועים שפשוט לא חוזרים ובעיקר בהגנה. האמונה שלנו בשנה שעברה הייתה שהקבוצה תרוץ, תלחץ ותחטיא שלשות. היא רצה ומחטיאה שלשות, אבל לא שומרת מספיק טוב. גם כאן זה אמור להספיק לפליי-אין בהתחשב בחולשת המערב.

האם זה יספיק מול אורלנדו? המג'יק הפסידו ב-3 מ-4 האחרונים, כשהניצחון היחיד היה בנקודה על יוטה בהארכה. הם ספגו מעל 120 נקודות בכל משחק כזה כשהמחויבות ההגנתית שהייתה שם בתחילת העונה נעלמה, ונראית כמו קבוצה של רצפים – אחת שפתחה את העונה ב-6:5, עלתה ל-8:13 ועכשיו ב-13:16. זה לא סימן טוב. תוסיפו לזה בק-טו-בק, טיסה ואת העדרם של ג'יילן סאגס ופרנץ וגנר, וזה אמור להיות משחק של פורטלנד.

באופן מעניין, אגב, אורלנדו היא מין אב טיפוס של פורטלנד. פורוורד גדול שמוביל קדימה במעבר (בנקרו ואבדיה), גארד יוצר לידו (ביין/סאגס ושארפ) והרבה שחקנים ארוכים אבל מעט קליעה. המג'יק הפכו לקבוצת פלייאוף קבועה אבל אחת שרחוקה מהגרעיון שלה, בין היתר כי שני הכוכבים – בנקרו ופרנץ וגנר – דומים מדי. האם זה יקרה גם לפורטלנד? בשביל זה צריך כוכב שני, אבל לא היום. פורטלנד ב-12.

05:00 – סקרמנטו קינגס (22:7) – דטרויט פיסטונס (6:23)

משחק בין שתי קבוצות עם מאזנים כמעט הפוכים. הקינגס לא היו רחוקים מניצחון מול פורטלנד, אבל אחת מהקבוצות הכי גרועות ב-NBA. הם איכשהו הצליחו לנצח את יוסטון לא מזמן, 124:125 מפתיע, במשחק שמעיד על הטריקיות של הקבוצה הזאת. יש לסקרמנטו שחקנים כמו דמאר דרוזן, ראסל ווסטברוק ודניס שרודר שיכולים לקחת משחק על עצמם או לנצל טעויות של היריבה.

לכן דטרויט לא צריכה להקל ראש, אבל היא אמורה לנצח פה. הם ניצחו ב-6 מ-7 האחרונים ואמורים לשמור על ראשות המזרח הודות להגנה. יש לא מעט סימני שאלה בקשר ליכולת שלהם לייצר נקודות מעבר לקנינגהאם, מה שיכול להפוך את מייקל פורטר ג'וניור למטרת טרייד ריאלית, אבל הקבוצה מספיק עמוקה כדי שיהיה שחקן שיגיע ל-20 נקודות ברוב הימים ליד קנינגהאם המצוין, גם אם ג'יידן אייבי וכריס לוורט מאכזבים. אני חושב שהפער בין היכולת של קייד להכנס לצבע והפיזיות של ג'יילן דורן להגנת הצבע של הקינגס יוביל לניצחון של דטרויט ב-18.

02:30 – ניו אורלינס פליקנס (22:8) – קליבלנד קאבלירס (14:16)

ניו אורלינס עלו על משהו. הקבוצה היחידה שפיטרה מאמן ניצחה בחמשת משחקיה האחרונים, כולל ניצחון על יוסטון. דרק קווין שחקן מיוחד, אבל המפתח הוא כנראה השחקן השישי זאיון וויליאמסון. באינטנסיביות אחרת ועם חלוקת דקות יעילה יותר קשה מאוד לעצור את זאיון, כשהשחקן המבוגר בחמישייה הוא סאדיק ביי בן ה-27. יש עתיד בניו אורלינס.

קליבלנד כמובן באה למשחק הזה כפייבוריטית, אבל קשה להגיד שהאווירה שם טובה. הם הצליחו לסיים הארכה עם אפס נקודות ואפס חילופים, דונובן מיצ'ל הספיק לבקר את חבריו לקבוצה בתקשורת ודריוס גרלנד לקח צעד גדול אחורה. יש שם הרבה חתיכות טובות – מיצ'ל, גרלנד, מובלי הפצוע, אלן, האנטר, ג'יילן טייסון, לאמלו בול – אבל שום דבר לא מתחבר. הפער באנרגיה ובאגרסיביות יכול להכריע, בטח בבק טו בק בחוץ. לכן אני הולך על ניו אורלינס.

04:00 – יוטה ג'אז (17-10) – ממפיס גריזליס (16-13)

שתי קבוצות שבאזור הפליי-אין, במשחק בו המנצחת הגדולה עשויה להיות דווקא פורטלנד. זה שיוטה באזור מלמד יותר על חולשת המערב מעל החוזקה שלה, כשמדובר באחת מקבוצות ההגנה הגרועות ב-NBA. ההתקפה של לאורי מרקנן (27.8 נקודות למשחק) וקיונטה ג'ורג' (24 נקודות ו-7 אסיסטים בגיל 22) מספיקה, אבל חוץ מג'ורג' אין שחקן צעיר שבאמת טוב. אייס ביילי נראה כמו רוקי בן 19 עם יותר מדי ביטחון עצמי, קייל פיליפובסקי ואיזייאה קולייר מחליפים חביבים.

למרות זאת, ממפיס מפתיעה. הקבוצה עם רשימת פציעות באורך הגלות ובעונה מזעזעת של ג'ה מוראנט, אבל באזור 50% הצלחה כשאין לה שחקן אחד שמשחק מעל 30 נקודות למשחק, אחד שקולע מעל 18 ורק ג'ה, שהחמיץ חצי מהמשחקים, מסר מעל חמישה אסיסטים בערב. הבינוניות הזאת עלולה לסלול אותם לאמצע, כשהם מצליחים להוציא תגליות כל שנה כמו קאם ספנסר וסדריק קאוורד השנה או ג'יילן וולס ת'אשתקד. למרות זאת, אין שם מספיק שחקנים ברמת NBA בשביל ריצה אמיתית לפלייאוף במערב בו יש 6.5 קבוצות טובות. יש להם בשביל לנצח את יוטה. ממפיס ב-8.

05:30 – לוס אנג'לס קליפרס (21:7) – יוסטון רוקטס (9:17)

ביום של 14 משחקים, לא צריך להכביר במילים על כל משחק. הקליפרס הפסידו 19 מ-23 המשחקים האחרונים שלהם ואיבדו את איביצה זובאץ, כנראה השחקן הכי טוב שלהם העונה, לשלושה שבועות. הם פוגשים יוסטון מחוברת, קבוצת הריבאונד הכי טובה ב-NBA, כשהקליפרס היו בתחתית ואיבדו את השחקן היחיד שלקח כדורים חוזרים.

גם אם אמן תומפסון לא עשה את הקפיצה לה ציפינו וגם אם קוואי וקווין דוראנט מנטרלים זה את זה, הפער בין אלפרן שנגון, ג'בארי סמית' והדקות של סטיבן אדאמס פשוט יוביל לפער גדול מדי בריבאונדי ההתקפה לטובת הרוקטס. יוסטון תנצח ב-20.

02:00 – שרלוט הורנטס (22-9) – וושינגטון וויזארדס (20-5)

שרלוט משחקת אחלה כדורסל. הקבוצה אמנם הפסידה בשני משחקיה האחרונים וההגנה לא קיימת, אבל אפשר להרגיש שהם בכיוון הנכון. יש להם כוכב (קון קניפל), יש להם שיטה והתקפה מסודרת. פלייאוף לא יהיה, אבל קניפל, מילר ואפילו לאמלו בול נראים כמו קבוצת קולג' בקטע טוב – מניעים כדור, חיים על אנרגיות ויעילים. אין להורנטס שחקן אחד מעל גיל 30 ברוטציה.

היכולת הזאת אמורה להספיק מול וושינגטון, בטח אם אלכס סאר ייעדר. יש לוויזארדס שחקן משלה, קיישון ג'ורג', אבל הקבוצה פחות איכותית וההתקפה פחות דינמית בהשוואה למה שיש להורנטס להציע. על כן, ניצחון של שרלוט במשחק שבהחלט ניתן להגדיר בתור השני הכי זניח של הלילה.

02:30 – מילווקי באקס (18-11) – אינדיאנה פייסרס (23-6)

איזה משחק עצוב. אחת היריבויות המעניינות של השנים האחרונות שהפכה לקליפה ריקה בהתחשב בפציעות של יאניס אנטטקומפו וטייריס הליברטון. מילווקי התקשתה להרשים גם כשהיווני שיחק, בלעדיו היא ניצחה שני משחקים משבעה. בובי פורטיס וקווין פורטר משחקים כדורסל טוב שאמור להספיק מול הפייסרס. אינדיאנה מגלה בעיקר שבנדיקט מאת'ורין לא מספיק טוב ושהיא פספסה את ראיין נמהארד, אח של שעושה חיל בדאלאס. הם הפסידו בחמשת המשחקים האחרונים ונותנים צ'אנס לבחורים כמו איתן תומפסון, תומאס מרסר וג'יי האף בחמישייה. המצאתי אחד מהשמות האלה. לא הצלחתם להבין מי? אתם חושבים כמוני. מילווקי ב-15.