10 משחקים היו לנו הלילה, ובהם דטרויט וטורונטו ממשיכות ברצפי הניצחונות שלהן במזרח, הפליקנס והקינגס מפתיעות במערב, דנבר, פורטלנד וגולדן סטייט חוזרות למסלול הניצחונות, הניקס מנצחים בדרבי אותו סיקר רם מהשטח וגם מיאמי ויוסטון עם ניצחונות.
אינדיאנה פייסרס (2- 15) – דטרויט פיסטונס (15- 2) 117- 122:
רבע שני של 36- 23 העניק לפיסטונס יתרון שיא של 19, אבל הפייסרס חזרו לעניינים במחצית השנייה, וההפרש ירד ל-2 בלבד בדקה האחרונה. קייד קלע בצד אחד ונמבהרד בצד השני, ואז קייד שם 1/2 מהקו והשאיר לאינדיאנה הזדמנות עם כדור אחרון בפיגור 3, אבל מאת'ורין החטיא את השלשה ודטרויט הצליחו להשיג ניצחון 13 ברציפות. שווה לציין את ג'יידן אייבי, שחזר רק במשחק הקודם נגד מילווקי מהפציעה שלו, ושיחק לראשונה מאז ינואר, וגם הפעם היה לא רע במעט דקות (12).

קייד הוביל את דטרויט עם 24, 11 ו-6, לאברט קלע 19, דורן רשם 17 ו-12, תומפסון קלע 13 והאריס ואייבי קלעו 12 כל אחד.
אצל אינדיאנה, סיאקם רשם 24 ו-8 עם 2 חטיפות וחסימות, ווקר קלע 21, מקונל קלע 16 עם 5 אסיסטים ו-3 חטיפות, מאת'ורין קלע 14 ב-3/13 מהשדה, נמבהרד קלע 12 ב-4/14 מהשדה, האף קלע 11 עם 2 חסימות ורובינסון-ארל קלע 10.
טורונטו ראפטורס (13- 5) – קליבלנד קאבלירס (12- 7) 110- 99:
קליבלנד עלו בלי גארלנד ואלן, אבל במחצית הראשונה הם החזיקו יפה, והיא הסתיימה ביתרון 57- 54 של טורונטו. עם זאת, ברבע השלישי הראפטורס ברחו ליתרון דו-ספרתי וסיימו אותו ביתרון 12, וההפרש היה באזור הזה עד שדונובן מיטשל קלע 2 שלשות רצופות וצמצם את הפער ל-4 בלבד, 4:37 דקות לסיום. אינגרם ענה בשלשה וג'מאל שד קלע 2 מהקו ומצא את בארנס, אבל הייתה זו בעיקר ההגנה של טורונטו שעצרה את קליבלנד ללא נקודות באותן 4:37 דקות אחרונות, בדרך לניצחון שמיני ברציפות, לראשונה מאז 2022.
אינגרם הוביל את טורונטו עם שיא עונתי של 37 נקודות, יחד עם 7 ריבאונדים, בארנס רשם 18, 11 ו-6, מאמוקלשווילי קלע 12 עם 9 ריבאונדים וקוויקלי קלע 11 עם 7 אסיסטים.
אצל קליבלנד, מיטשל קלע 17 עם 8 אסיסטים ב-6/20 מהשדה, טייסון רשם 15 ו-9 וטומלין ומובלי קלעו 14 כל אחד.
ברוקלין נטס (3- 13) – ניו-יורק ניקס (10- 6) 100- 113:
סוקר מהשטח על ידי רם סלומון:
מיאמי היט (12- 6) – דאלאס מאבריקס (5- 14) 106- 102:
טיילר הירו חזר להופעת בכורה עונתית עבור מיאמי, אבל הם עלו ללא פאוול, וויגינס ויוביץ', מה שלא מנע מהם לעלות ליתרון דו-ספרתי ראשון במשחק עם תחילת המחצית השנייה. דאלאס צמצמו אט אט ברבע האחרון, וגאפורד קבע שוויון 96 עם כ-4 וחצי דקות לסיום לפני שהירו ולארסון החזירו להיט יתרון 4. וושינגטון ופלאג הצליחו להחזיר את דאלאס לשוויון, דקה לסיום, אבל חטיפה של אדבאיו הובילה מתפרצת וסל יתרון של הירו. וושינגטון החטיא שלשה ופלאג סידר לו עוד הזדמנות עם חטיפת מסירה של האקז, אבל וושינגטון שוב החטיא ואדבאיו סגר עניין מהקו.
הירו הוביל את מיאמי עם 24 נקודות, וויר קלע 20, ליקט 18 קרשים וחסם 3 פעמים, אדבאיו קלע 17 עם 2 חסימות והאקז קלע 13 עם 5 אסיסטים.
אצל דאלאס, וושינגטון קלע 27 עם 7 קרשים ו-2 בלוקים, כריסטי קלע 15, קליי קלע 13, פלאג רשם 12 ו-7, וויליאמס קלע 12 עם 5 אסיסטים וגאפורד קלע 11 עם תריסר כדורים חוזרים וצמד חסימות.
ממפיס גריזליס (6- 12) – דנבר נאגטס (13- 4) 115- 125:
משחק מהסוג שיוקיץ' אוהב, ובו הוא היה צריך לקחת רק 9 זריקות מהשדה לצד 16 אסיסטים, וגם משחק מהסוג שהמאמן אדלמן אוהב, כי הדקות של ולנצ'יונאס היו הטובות יותר של דנבר מבחינת הפלוס-מינוס, ודווקא במנוחה של יוקיץ' בתחילת הרבע השני הנאגטס פתחו את הפער הדו-ספרתי הראשון. ממפיס צמצמו את הפער ל-5 ברבע האחרון, אבל אז יוקיץ' קלע שלשה אחת, מארי קלע 2 שלשות נוספות ויוקיץ' מצא את ווטסון ומארי לסלים שסגרו סופית את המשחק הזה.
מארי היה הקלעי המוביל של דנבר עם 29 נקודות ו-8 אסיסטים, ווטסון קלע 27, קאם ג'ונסון קלע 18, יוקיץ' רשם 17, 10 ו-16 ב-5/9 מהשדה, 3/4 לשלוש ו-4/5 מהקו, ואילו הארדווי קלע 13.
אצל ממפיס, לנדייל רשם 26 ו-10, וולס קלע 22, ספסנר קלע 18, ג'קסון קלע 16 ואלדמה רשם 12, 6 ו-6 עם 2 חטיפות וחסימות.
מילווקי באקס (8- 10) – פורטלנד טרייל בלייזרס (8- 10) 103- 115:
ג'רמי גרנט קיבל 19 זריקות עונשין, החברים שלו מפורטלנד קיבלו עוד 14 ומילווקי כקבוצה רק 18, ולזה אפשר להוסיף את העובדה שהבלייזרס עברו את ה-40% לשלוש בפעם השלישית העונה בסך הכל, והם ניצחו בכל 4 המשחקים בהם האחוזים שלהם מחוץ לקשת היו יותר מ-36.1%. ההפרש הסופי לא משקף בכלל, כי מילווקי רצו 27- 6 אחרי שהמשחק הוכרע למעשה, ועל כך יעיד הפלוס-מינוס של גרנט שהיה בפלוס 39, לעומת אבדיה שהיה במינוס 1 כשהבריחה הגדולה של הבלייזרס הייתה בדקות המנוחה שלו והוא שיחק יותר מדי ברבע האחרון, במקום לקבל מנוחה לקראת המשחק המכריע על רבע גמר הגביע נגד הספרס מחרתיים.
גרנט הוביל את פורטלנד עם 35 נקודות ב-8/18 מהשדה, 3/7 לשלוש ו-16/19 מהקו, אבדיה לעומתו קיבל פחות שריקות והיה גם פחות טוב מהקו עם 5/8, אבל הייתה התאוששות ממשחק הנפל נגד אוקלהומה, בעיקר מחוץ לקשת, עם 22 נקודות, 4 ריבאונדים, 5 אסיסטים וחסימה ב-6/13 מהשדה ו-5/7 לשלוש. חוץ משניהם, קלינגן רשם 14 ו-11, קמארה רשם 13 ו-7 ולאב קלע 13 גם כן.
אצל מילווקי, פורטיס קלע 22, אנתוני קלע 16, קוזמה קלע 15, טרנר רשם 13 ו-11 ורולינס קלע 10 עם 7 אסיסטים ב-4/14 מהשדה.
ניו-אורלינס פליקנס (3- 15) – שיקגו בולס (9- 8) 143- 110:
הפליקנס קולעים הכי הרבה נקודות מאז ינואר 2024, אז עוד הייתה להם קבוצת פלייאוף, והם עושים זאת עם 10 איבודים לעומת 17 של שיקגו וניצחון 17- 4 בריבאונד ההתקפה, מה שמוביל לכך שהם זוכים ליתרון 104- 82 בכמות הזריקות מהשדה. מתוך 9 שחקני רוטציה הלילה, רק דריק קווין לא הגיע לספרות כפולות, וגם הוא קלע 8, והם הצליחו לגרום לשיקגו לזרוק 50 שלשות, למרות שהבולס היו עם 23/32 (71.9%) ל-2 נקודות. שיקגו הצליחו לצמצם הפרש שיא של 22 ברבע השני לחד-ספרתי, אבל לא לאיים ממש על הניצחון, וככה זה כשאתה סופג 37, 37, 34 ו-35 נקודות לפי רבעים.
זאיון הוביל את הפליקנס עם 29 נקודות, ביי רשם 20 ו-13, מרפי קלע 20, אלברדו רשם 16, 8 ו-8, פירס קלע 15, מיסי קלע 14 עם 14 ריבאונדים, 10 מהם בהתקפה, ברייס מקגאונס קלע 11 ופיבי קלע 10 עם 4 חטיפות.
אצל שיקגו, דוסומנו קלע 28, וויט קלע 24 עם 6 אסיסטים, גידי רשם 21, 7 ו-6, סמית קלע 13, קרטר קלע 11, ג'ונס קלע 10 עם 11 אסיסטים ובוזייליס קלע 10 עם 2 חסימות.
פיניקס סאנס (11- 7) – יוסטון רוקטס (11- 4) 92- 114:
אחרי 3 רבעים עם יתרון קל של יוסטון, בעיקר בשל פער באיבודי הכדור, כי בריבאונד פיניקס התמודדו יפה רוב הזמן וגם באחוזי הקליעה לא היה פער משמעותי, ההגנה של הרוקטס העלתה הילוך ואפשרה לפיניקס לקלוע 17 נקודות בלבד ברבע האחרון. הסאנס עשו זאת ב-6/19 מהשדה ו-3/8 מהקו, ועם אחוזים כאלה קשה ברבע המכריע לנצח קבוצה כמו יוסטון, אפילו ללא דוראנט שנעדר מהמשחק בשל סיבות אישיות. כל זה הוביל לכך שמשחק בו הפרש 10 היה גבוה פתאום ראה את ההפרש באזור ה-20 ואפילו קצת יותר מזה.
אמן תומפסון הוביל את יוסטון עם 28, 7 ו-8, ארון הולידיי קלע 22 עם 3 חטיפות, שנגון רשם 18, 5 ו-5 וסמית רשם 17 ו-7 עם 2 חטיפות וחסימות.
אצל פיניקס, ברוקס קלע 29, בוקר קלע 18 עם 5 אסיסטים על 6 איבודים, גילספי קלע 16 ואוניל קלע 12.
גולדן סטייט ווריורס (10- 9) – יוטה ג'אז (5- 12) 134- 117:
יוטה פתחו את המשחק ביתרון 11- 0 והובילו 35- 26 בסיום הרבע הראשון, אבל גולדן סטייט פתחו את הרבע השני בריצת 21- 0 והמשיכו לרבע של 41 נקודות לעומת 20 של הג'אז, אצלם קיונטה ג'ורג' קלע 21 עד להפסקה. הרבע השלישי היה דומה לשני ובו הווריורס קלעו 39 נוספות לעומת 29 של יוטה, והם קוטעים רצף של 3 הפסדים וחוזרים למאזן חיובי. בצד השני, יוטה עם הפסד רביעי ברציפות ומתקרבים שוב לתחתית המערב אחרי פתיחת עונה טובה יותר מהצפוי.
סטף הוביל את גולדן סטייט עם 31 נקודות, הילד קלע שיא עונתי של 20 נקודות, באטלר קלע 18 עם 7 אסיסטים ב-8/11 מהשדה ומודי קלע 15.
אצל יוטה, ג'ורג' קלע 28 עם 7 אסיסטים, ביילי קלע 21, מרקאנן קלע 17 ב-6/19 מהשדה, סנסבאו קלע 16, קייל אנדרסון קלע 12 עם 6 אסיסטים ופיליפובסקי רשם 11 ו-8.
סקרמנטו קינגס (5- 13) – מינסוטה טימברוולבס (10- 7) 117- 112 (OT):
במשך 3 וחצי רבעים, מינסוטה שלטו במשחק ונדמה היה שהשאלה היא רק מתי הם יכריעו אותו, ואדוארדס קבע יתרון 99- 89 לאורחים כשנותרו 3 דקות לסיום. עם זאת, מונק קלע 7 רצופות ומהלך סל ועבירה של דרוזן קבע פתאום שוויון 99. רנדל קלע 2 מהקו בצד אחד, דרוזן עשה אותו דבר בצד השני, והחטאה של אדוארדס הביאה לקינגס הזדמנות להשלים מהפך, אבל דרוזן ומונק החטיאו והמשחק הלך להארכה. הפעם הקינגס היו אלה שלקחו יתרון קטן ומינסוטה השוו, עד ששלשה של מארי קבעה 110- 107 לסקרמנטו, והתשובה של מינסוטה הגיעה רק מ-2 נקודות ואחרי כדקה וחצי. 20 שניות לסיום בפיגור נקודה מינסוטה עשו עבירה, אבל זו הייתה עבירה בלי כדור ודרוזן הרוויח זריקה וכדור, ואז עוד 2/2 מהקו. אם זה לא הספיק, אצ'יווה חטף מסירה של רנדל ושוב דרוזן שם 2 מהקו שהביאו אותו ל-5/5 תוך 11 שניות של משחק. דיווינצ'נזו עוד קלע שלשה, אבל מונק סגר עניין מהקו.
דרוזן הוביל את סקרמנטו עם 33 נקודות, מארי רשם 26 ו-15, מונק קלע 22 ואצ'יווה רשם 10 ו-7.
אצל מינסוטה, אדוארדס קלע 43 עם 7 ריבאונדים ו-3 חטיפות, רנדל רשם 17, 10 ו-5 על 6 איבודים, דיווינצ'נזו קלע 17, ריד רשם 15 ו-7 וגובר קלע 11 עם 13 קרשים ו-2 בלוקים.

תודה רבה עמיחי
דטרויט משווים את שיא המועדון הניצחונות רצופים,
כמו הקבוצות של 04' ו-90'
(2 קבוצות עבר של הפיסטונס שזכו באליפות בעונה במהלכה קבעו את השיא)
לפיסטונס יש את האפשרות לשבור את השיא במשחק הבא מול הסלטיקס.
האם זה אומר שהפיסטונס במהדורתם הנוכחית קונטנדרית?
כנראה שלא.
כרגע הטופ 3 במערב מרגישות כפייבוריטיות ברורות.
ועדיין,
אי אפשר שלא לחזור לדיוני "הפיסטונס עושים הכל נכון".
אם מתבוננים על הגרעין של הקבוצה מגלים שחקנים בני 22 – 24 ששיאם עדיין לפניהם,
מגלים שבסוף השנה יורד תג המחיר המנופים של טוביאס האריס (26 מיליון) ומגלים גמישות שמאפשרים חוזים נוחים של רובינסון, סטוארט, ולברט.
אז בדיעבד,
הפיסטונס עשו שורה של החלטות חכמות –
נתנו לקייד את הזמן והמקום לצמוח,
האמינו בדורן מהרגע הראשון,
הימרו על שחקני מאמץ והגנה שנותנים השנה דיבידנדים.
או במילים אחרות –
דדי צדק.
ששש אתה מפריע לנרטיב.
עדיין יש להם כאב ראש בקיץ הקרוב. לא סגרו את דורן או אייבי ואם הראשון ימשיך בקצב הנוכחי זה יכאב להם בכיס.
כן, גם מנחם אמר שהמזרח יתעלה על המערב וכעבור חצי מאה צדק.
אם הבדל קטנטן שזה בדיוק הצעדים שהובילו אותם לנקודה הזו. אבל אתה בטוח לא תיתן לזה להפריע לך.
בזמן אמת גם אני לא האמנתי/הבנתי את הצעדים של הפיסטונס. תגיד מה שתגיד, דדי צדק –
לא רק במבחן התוצאה (עוד חזון למועד) אלא בעיקר בנימוקים.
הקבוצה במצב מצויין –
הן ברמת הסגל הצעיר המבטיח,
הן ברמת התכנון התקציבי,
והן ברמת היכולת להמשיך ולהשתפר.
דדי בילשט כמו 90% מהזמן.
מנג'ר ומאמנים פוטרו.
הקבוצה הייתה במיץ של הזבל עוד שנים רבות אחרי שאמר את זה.
בסוף זרקו הכל והביאו וטרנים.
עוד כמה בחירות שלא כשלו ומאמן פחות גרוע ויש קבוצה סבירה במזרח החלש.
מנחם גם הילל את ראסל ווסטברוק לפני כולם , כשכולם אמרו שיחרב לאוקלהומה הכל,וצדק תראו מה עושה ווסטברוק בסקרמנטו השנה
אין לי ספק כי סקרמנטו עם ווסטברוק
היא ולא אחרת המועמדת העיקרית לאליפות .
וכל מי שטוען אחרת ,שילך כמה שנים
אחורה לתקופת ווסטברוק דוראנט באוקלהומה , ויגיד שאוקלהומה זו שהפסידה לווריורס מהחטאה משוועת של ווסטברוק בסיום ,לא היתה המועמדת הטבעית לאליפות.
לו היה משחק שם אז הווסטברוק מופחת האגו של היום ,אז היו לה מספר אליפויות
כבר אז.
אני חושב שהפיסטונס והרוקטס מוכיחים שאין דבר כזה יותר מדי שומרי ווינגים עיליים (אסאר, גרין, הולנד ואולי אני שוכח מישהו) או מגני טבעת בצבע. ההפתעה העצומה שלי היא כמה דנקן רובינסון נהדר הגנתית לעומת ביסלי שנה שעברה או THJ. גם ביום שחור הוא תורם המון בשני צדי המגרש. כולם ידברו על אמן התאום הלילה ובצדק. אבל מה שאסאר עושה בהגנה השנה עובר מעל הראש. הוא גורם לשחקנים לאבד ביטחון בפעולות פשוטות. הלילה הפיסטונס קצת הסתבכו והפייסרס היו להוטים לחזור. יש משקל מצטבר עם רצף ניצחונות והשוואות היסטוריות. אני ממש לא חושב שהם סיימו את הבנייה.
השאלה היא מי זה, בעצם, "הפיסטונס"? כי טרוי וויבר המנג'ר, והמאמנים דווין קייסי ומונטי וויליאמס כבר לא נמצאים שם לאחר שפוטרו. אם הצליחו מדוע פוטרו? אם פוטרו ועכשיו יש הצלחה, כמה ממנה אפשר לייחס להם? ההצלחה אבות רבים לה, אבל לא תמיד קל להצביע עליהם.
אם אני זוכר נכון, הוא פוטר בגלל רצף ההפסדים והכישלון המהדהד של מונטי וויליאמס.
לתת קרדיט להצלחה בעונה שעברה ללנגדון,
זה מעט מוגזם.
וויבר היה אחראי ישירות על המהלכים שבנו את הקבוצה בגירסת הנוכחית.
גיא אני מסכים חלקית.
טרוי עשה דראפטים טובים: קייד, אייבי, אסאר, דורן וסטיוארט (ונניח לו על קיליאן הייז), אבל בנה סביבם קבוצה בצורה בעייתית. היו פציעות, אבל החוזה הענק למונטי, שנראה שלא רצה בתפקיד, והרוטציות המוזרות שלו – זה עליו. גם הפיטורים אחרי עונה אחת עלו לא מעט. קייסי היה סביר, אבל לא מתאים לקבוצה צעירה ומורכבת כמו הפיסטונס, שכל שחקן בה דרש פיתוח מוקפד וחיבור נכון בפאזל (דורן מול סטוארט, אייבי מול קייד, ועכשיו אסאר מול רון הולנד).
הקפיצה של הפיסטונס נבנתה בעיקר גם על התפתחות של הצעירים אבל בעיקר על חיזוק קבוע בקליעה והשלמות נכונות: ביסלי ו-THJ (אשתקד), רובינסון, טוביאס האריס המבוגר האחראי (כמו החתימה של בארנס בספרס), ג'בונטה גרין כאנרגיה הגנתית, ואפילו לברט שתורם מדי פעם ניצוץ חשוב כמו אתמול. להסתכל על הסגל של הפיסטונס מ-1-12 נראה שמים וארץ לעומת ה-1-12 שבנו בתקופתו של וויבר, שרשימת הפלופים שלו מרשימה. אפילו שחקני ה-2WAY, דניס ג'נקינס (שעכשיו מכירים) וטולו סמית' (שעוד יכירו, מככב בג'י ליג), הם חשיבה על בניית סגל עמוקה.
בנוסף טקטית JB עושה חיבורים נהדרים ומעניינים. חוץ מקייד שהגיע כמוצר מוגמר, כל הפרוספקטים של הפיסטונס דרשו פיתוח ארוך ומורכב כדי שיהפכו את הפוטנציאל האתלטי לתוצר על המגרש. אולי לטרוי מגיע קרדיט על האופי שלהם בבחירה. אך אם דורן לא היה מתפתח הגנתית בשנה וחצי האחרונות, זה לא היה מחזיק מים. העבודה על הקליעה של הולנד ואסאר שעבדו הקיץ עם פרד ויסנט עוד לא הביאה תוצרת, אבל אייבי, שהגיע כקלעי בינוני מינוס, הוא הצלחה מסחררת מכיוון שיש מצב שלא יכול היה לשחק כלל ליד קייד אלמלא הפך לשחקן קאץ' אנד שוט. הקליעה של דורן היא חמאה.
הם ידעו שהדרך הנכונה היא לשכור אותם ואז לפטר אותם.
בהחלט ראייה מרחיקת לכת שהצופה הרגיל לא ישכיל להבין.
אם לא היו בוחרים את קיליאן הייז ב-7 משק כנפי הפרפר בסין לא היה מאפשר לבסוף להגיע להישגים של היום.
זה גאונות יחודית.
בגדול המתכון הכללי הוא השרייה עמוקה במיץ של הזבל ל-5+ שנים ואז תפיחה במועד עתידי כלשהו.
🤣🤣🤣🤣
יפ
תוך 10 שנים אני מביא אותך פלייאוף מבטיח מבטיח מבטיח תן לי 30 מיליון לעונה ומילה שלי כדאי לך.
האמינו בדורן מהרגע הראשון? אתה יודע שהם לא חידשו לו חוזה ידידי, אותו דבר לאייבי
There was virtually no talk of Duren and Detroit getting a deal done heading into the league's rookie extension deadline on Oct. 20, with sources saying at the time the two sides were pretty far apart in price
אני לא מדבר בכלל על הירידה באיכות של המזרח, או על הלוח המשחקים הקל.
אחרי הארכות חוזה שיגיעו לדורן ולאיביי לדטרויט יש אפס גמישות.
אני גם לא מציין בכלל את העובדה שהם סירבו לSGA ולבחירה ה6 תמורת קייד קניגאהם, עושים הכל נכון.
למזלם דורן לא מעניין כמו הבחירה הראשונה איטון אבל לא היה אמון גדול בו במשרדים ואצל הנשיא החדש (שהגיע בשנת 2024).
אלו החלטות נבונות גם בדיעבד. דורן היה סימן שאלה הגנתי גדול שלא לדבר על פציעות. אם ההתקדמות שלו בהגנה תחזיק הוא יהיה שווה כל פני. אייבי וקייד שיחקו אולי 90 משחקים יחד, הרבה מהם ממש בתחילת הדרך. זה עדיין עניין שצריך להיבדק. הפיסטונס אמיתיים. גם אם הרצף יגמר הם כבר לא קבוצה של 44-45 ניצחונות. המזרח לא כזה חלש ידידי. לגבי הסירוב ל-SGA זו שמועה שאני מכיר, אך היא מעולם לא אומתה שהיתה הצעה כזו על השולחן. אבל אם הייתה הצעה כזו בשנת 2021 – 10 פעמים מתוך 10 אם אני הפיסטונס אני אומר לא. אני הייתי ממאמיניו הגדולים של SGA כבר בתהליך הדראפט. התלהבתי ממנו בקליפרס וחשבתי ש-OKC עשו עסקה מעולה. אבל אפילו סם פרסטי בחלומותיו הכי פרועים לא האמין שיהפוך למה שהוא היום.
אני מזכיר שהם כמעט והביאו את אייטון. לקחו את דורן ולא הסתכלו לאחור.
הם לוקחים השנה אליפות. ולמען האמת, הם יכלו לקחת גם שנה שעברה, הם כבר היו בדרך לעבור את הניקס, אבל חוסר נסיון ויום קליעה מטורף של טאונס עצרו אותם. השנה זה שלהם
תודה עמיחי
סקרמנטו רעים השנה, אבל כשמגיע מגיע: ראיתי את הרבע האחרון וההארכה וסוף סוף ראיתי מלחמה והקרבה. כזו שאני תמיד מצפה מקבוצה לתת. כזו שמדליקה את הקהל ואומרת שאוקיי, יש עם מי לעבוד. וראיתי קבלת החלטות חכמה.
ומגיע גם לקהל. בעונה זוועתית, עם ניצחון ביתי אחד בלבד עד הערב, שוב האולם היה מלא, ולא נגד יוקיץ או הלייקרס, שבאופן יבעי מושכים קהל. עם כל הכבוד למינסוטה.
נקודה מעניינת חיובית: לאבין מבלה חלקים ניכרים מהרבע הרביעי על הספסל לאחרונה, ואינו נכלל במאני טיים.
נקודה מעניינת שלילית: קיאון אליס לא מקבל קרדיט. היום למשל, שיחק רק 5 דקות.
נב
הקינגס היו עם 26 מ 28 מהעונשין, כשדרוזן עם 15 מ 15. דרוזן ומונק היו על הקו במאני טיים, בהצלחה רבה.
קיבל כמה שניות בתום ההארכה
לגמרי ברמת החמש שניות
תודה
ממה שאני ראיתי, אחרי שיוקיץ עשה 11, 10 ו 9, הוא ישב בחוץ עד בערך 7 וחצי דקות לסוף ונראה מאד מהורהר. ברור לי לגמרי שהוא חשב על הסוסים שלו כדרלעומר ונפוליאון בונפרטה ובכלללהלהלהלה לא עבר בראשו שחסר לו עוד ריבאונד אחד לטריפל שיקרב אותו ל 8 החסרים להשתוות לביג O. ראו את זה לגמרי באפטיות המבע שלו, אותו מבע ששמור לנפוליאון הצ'אמפיון!
NEXTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTTT
סאק מוציאים ניצחון בהארכה אחרי שהצליחו להשוות בסוף. דה פלוצן עם משחק שמזכיר שפעם לפני שים רבות הוא היה קנון, לדעתי זה בגלל שהוא סידר את הפריזורה, נו מור קוקיות, ילה קוקי מאחור. נראה יפה מאד עם הקוקי הזה! עם המחמאה בא משחק מצוין וקליעות עונשין בול בקוקי. נראה שסאק משחקים יותר טוב עם ווסטבריק ובלי הקבאנוס הכשר למהדרין, לטעמי, הם יכולים להתריד את שהשהנה והנקניק שלה לLA?
נראה שווסטברוק פשוט התבגר.
יכולת היתה תמיד האכו הפריע.
כנראה האגו הצטמצם והתוצאה בהתאם.
תודה על הסיקור המוקדם והמשובח
משמח שדני יצא מהסלאמפ
💪🏼
ה"מצא את ווטסון ומארי לסלים שסגרו את המשחק" זה נירולה עושה יוקיץ' טיפוסי שגם השחקנים של היריבה לא יכולים שלא להתפעל:
https://x.com/nuggets/status/1993186760797700257?s=20
תודה על הסיקור המוקדם!
וואלה האם משהו התחיל להתחבר בסקרמנטו? ניצחו לא מזמן את דנבר וכעת גם את מיני ועוד בקאמבק מרשים. יפה מאוד.
.
נחמד שגם במשחק של כמה, 22 נקודות של דני? אנחנו כבר לא מתרגשים מדיי. כלומר אנחנו כבר נרמלנו משחקים של 20+ ממנו ומתרגשים רק מ- 30+ או טריפל-דאבל. מי זוכר את הימים המוקדמים שלו בווש ואת הקריירה של כספי, בה היו מנתחים לעומק כל משחק של 11 נקודות.
.
ניצחון מרשים ליוסטון בחוץ בפיניקס ללא דוראנט. זה בסוף המקום בו יוסטון כקבוצה צריכים להיבחן על מנת להוכיח שהטרייד היה נכון עבורם – היכולת להתמודד מדיי פעם גם בלי דוראנט. פיניקס שנה שעברה התקשו עם 3-17 בלעדיו. אנחנו בינתיים עם 1 מ-1. אבל גם במשחק הקרוב אצל גולדן סטייט הוא ייעדר, וזה יהיה מבחן מורכב יותר מבחינת המאצ׳אפ בלעדיו. העיקר שהוא לפחות לא פצוע אלא רק נעדר מסיבות אישיות (מאחל לו כמובן שגם בגזרה הזאת הכל יהיה בסדר מבחינתו).
מוקדם להלל את הקינגס. מצבם ככ גרוע ש 2 נצחונות רצופים נחשבים לנקודת מפנה.
וצודק לגבי דני
רק 22 נקודות מוריד את הממוצע 😉
סיבות אישיות – לא רוצה לשחק נגד האקסיות שלו?
🙂
אכן יהיה מעניין גם מול ג"ס
המיאמי האלו עוברים מתחת לרדאר של כולם. משום מקום בנו קבוצה עמוקה ולוחמנית, עם כל מיני לארסונים והאקזים ומיטצ'לים ו-וורים כאלו שמשחקים חזק וטוב. הספדנו – כולל אני – את ההיט קאלצ'ר, וספולסטרה עושה את מה שהוא תמיד עושה כשמספידים אותו.
קבוצה נהדרת ומהנה לצפיה. לא משנה מי עולה למגש, הם משחקים כמו שצריך.
ללא ספק היט קולצ'ר + מאמן משכמו ומעלה.
המשחק של הרוקטס מול הסאנס היה כיף. קצת אוירת נייטיס משובחת עם התנגשויות חזיתיות, דם יזע ודילן ברוקס. כשהסאנס עושים דאבל טים זה מכול הלב ובאמת מכריח את השחקן בצבע לצאת מהמבוך. שנגון קיבל כמה אסיסטים שגבלו יותר ב"הצילו אותי" מאשר סוג של מלאכת מחשבת. הסאנס לא קראו את הסטטיסטיקה המפחידה על הרוקטס בריבאונד ונתנו להם להרוויח ריבאונדים ביושר. ריד במשחק חלש יחסית אבל במזל ארון הולידיי לוהט. הסאנס היו קרובים להפוך את המשחק הזה לתחרותי. ההפרש לא משקף את יחסי הכוחות. זה הפסד לא נעים אבל כזה שצריך לתת להם תקווה. לא מעט מאיבודי הכדור שלהם היו 100% חוסר ריכוז של קבוצה בבק-טו-בק עם חוסרים.
2 המסקנות שלי מהמשחק של הרוקטס: האתלטיות של אמן תומפסון לא נמדדת רק במהירות מסחררת או ניתור. יש לא מעט מנתרים מרשימים בליגה. משהו בו פשוט זז אחרת. זה ממש דומה לחתול לפעמים איך הוא יכול לצאת מלוע של תותח ולהאט בלי לאבד שיווי משקל על קורה צרה. עבודת הרגלים שעשה בחלק מהסלים הלילה לא יילמדו מעולם באף בית ספר לכדורסל מכיוון שאין בהם היגיון פיזיולוגי. מה גם איך מסבירים לרופא שהוא חטף התנגשות חזיתית עם בהמה כמו ניק ריצ'ארדס כולל מרפק לפנים, עף אחורה על הגב ודפק תנועת וויפלאש של הצוואר אחורה לכיוון הפרקט וחזר כמה דקות אחר כך עם פלסטר על הסנטר כדי לסגור את המשחק. אנטוני דיוויס היה יושב שבועיים בטריינינג רק על זה.
המסקנה השנייה, זה שהוא מתבזבז כל התקפה שהוא פוינט גארד. גם לצד הולידי וגם לצד ריד, הוא מרגיש מאוד נוח ושומר כוחות לפעולות קצרות ואפקטיביות. דווקא הלילה מסר כמות נהדרת של אסיסטים (8) מבלי להחזיק בכדור בלי סוף.
בעסה לדבר על שיפוט אבל ממש מבאס שיש שחקנים בליגה שמקבלים אישור הרבצה גורף ואחרים שמקבלים שריקות אחרות. אין קבוצה שקופחה. סתם תחושת חוסר נוחות של חוסר עקביות. השריקה נגד שנגון על חסימה נעה היא אחד הביזיונות שראיתי. התנגשות של שחקן בחסימה היא לא פאוול תוקף אלא no call. ואם זו היתה חסימה נעה יש קבוצות שלמות בליגה שיוותרו ללא משחק התקפה.
ניתוח יפה. אותי מה שתמיד מפליא במהירות של תומפסון, זה איך שהוא מצליח לחמוק בחיתוכים ולהתמקם מתחת לטבעת בזריזות שלא תיאמן, כאילו הגיח לשם יש מאין. רק תמצמץ לרגע ותגלה את אמן חופשי לקבל מסירה לדאנק קליל.
teleportation
זה ממש מרגיש כמו הגליצ'ים של 2K הישנים ששחקן פשוט החליק מנקודה לנקודה כי המחשב החליט לעשות עליך סל.
תודה על הסיקור המעולה.
דטרוייט עובדים יפה. מאמללים שחקני התקפה עם כל הידיים הארוכות שלהם.
עושה רושם שהם מוצאים את עצמם ומתחברים יפה (אפילו דאנקן עושה הגנה)
והם במזרח אז יש להם סיכוי לא רע להתקדם.
בס"ד
תודה רבה
כתבה קצרה ומעניינית על הישראלים במכללות
https://www.ynet.co.il/sport/worldbasketball/article/sjzg7sm11be
נראה לי מאמן מתאים
לציון גה ולמאלו
https://m.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=405&docID=525758&int_source=taboola
לגבי דטרויט זה יצא להם במקרה מי שחושב,שזה היה יד מכוונת או איזה תכנית על מצחיק אותי.
1 מ10 גם קוף יבנה קבוצה טובה וכדאי לחכות לפחות איזה חצי עונה לראות אם זה ימשיך
תודה עמיחי
הפיסטונס מחזירים את הכדורסל! הכדורסל האמיתי חזר לחיים! לואו פוסט של קאנינגהאם, תרגילים. הבד בויז עושים את זה בגדול, והם יכולים לקחת השנה אליפות
תודה קטן!
איימן "לא עודה" תומפסון עם עוד משחק נהדר. מת על הבחור הזה.
מה קורה לדילון ברוקס, לעת זקנה הוא ממש נהיה שחקן אמין ויציב שלא נופל לפרובוקציות זולות?
טורונטו עם המון נצחונות, מתי הם יתעוררו מהחלום?
יוקיץ' ומארי נראים כמו שני זקנים שנעים כל כך באיטיות. עגלה עגלה אבל לפניך.
וקבלו במחיאות כפיים סוערות את המנצח של הלילה – the troll!
רק לקרוא את הבלוג הלילי ולמות מצחוק.
היה יפה לראות איך מילווקי ממש בונים קיר מול החדירות של דני. כל חדירה אוטומטית מישהו עוזר ועדיין מצא את החברים שלו לא איבד יותר מידי וגם ההחטאות שהיו לו היונזריקות טובות שיכנסו במשחק הבא.
לחובבי דטרויט כתבה מלפני … משום מה קוטלים את ציפי שמילוביץ שלטעמי דוקא כותבת יפה.
לא תמיד מדייקת אז מה …
אפשר להתיחס לנכתב ולא לכותב, בגדול
צריך להסתכל בפרספקטיבת הזמן
בואו נראה אם פגעה
ולהלן כותב בגעגועים לצונסי בילאפס הסמל של דטרויט :אומנם לא המאמן הטוב ביותר
אך די ברור שתפרו לו תיק ולא רק שצריך לפצותו ,אלא גם להכיר לו תודה על קידום
הקבוצה ודני.
נכון הקבוצה לא פרחה איתו אך השתפרה
ספליטר מתאים יותר אך צונסי הוא מנהיג
ללא עוררין .
וכן איש עקרונות שלח את איטון. הביתה בלי חשבון.
מאדם איש עקרונות כזה עושים מהמר כפייתי , לכל מי שמבין דבר וחצי דבר ברור
כי מדובר בעלילת דם.
שחקן אחד שצריך לשים עליו את הספוט זה קליל וור. שחקן שנה שנייה, מכונת ריבאונד וצבע ומשלים נהדר את באם, שני גבוהים עם קליעה חשודה אבל הם לא גבוהים "קלאסיים", וור מאפשר לבאם להיות השחקן השלם שהוא וגם כשלעצמו הוא פשוט מצוין, יעיל ויש לו עוד לאן להתפתח.
הפייסרס? בהינתן בריאות, לאט לאט יחזרו מהבור. זו לא קבוצה שתעשה משהו בפלייאוף או אולי תגיע אליו, אבל לא יהיה טנקינג. סוף כל סוף משחק טוב של ג'ראס ווקר, הוא נראה טוב הרבה יותר כשמוציאים לו את הכדור מהיד אבל בשביל ההתפתחןת שלו דווקא הייתי רוצה לראות אותו יותר מוביל כדור (בצמוד לגרף שיפור).
תודה על הסיקור לערב גדוש.
תוגה על אחלה סיקור
מאוד שמח מאיך שמיאמי נראית השנה ושמח שהירו חזר והשתלב ככה טוב, סימן של מועדון בריא
תודה עמיחי.
לא נכתב אז מוסיף – השיפוט במשחק של הבלייזרס מול הבאקס היה הגרוע ביותר שראיתי השנה.
השופטים דפקו את מילווקי ופינקו את ג׳רמי גראנט כאילו מישהו לא מזוהה בשם בונסי צ׳ילאפס שם הימור ענק שגראנט יזרוק מעל 18 זריקות עונשין, הימור לכאורה לא הגיוני בעליל.
ואני כמובן הייתי בעד פורטלנד אבל אם הייתי אוהד הבאקס מזמן הייתי מכבה את הטלוויזיה וכוסאמו העולם, סילבר, השופטים ובונסי צ׳ילאפס שעשה בוכטות.