שלישי שוב כאן ושוב קיבלנו שישה משחקי כדורסל. הפוקוס שלנו יהיה על המפגש בין המג'יק לווריירס והקרב המרתק בין אטלנטה ההגנתית לדטרויט, כשמחכה לנו הפתעה – דני אבדיה נגד דווין בוקר בשש בבוקר שעון ישראל. בואו נתחיל.

02:00 – אורלנדו מג'יק (7-7) – גולדן סטייט ווריירס (6-9)

אורלנדו, בשקט יחסי, מתחברת. הם אמנם הפסידו בראשון ליוסטון 117:113 בסיום הארכה, אבל הקבוצה ניצחה ב-4 מ-6 משחקיה האחרונים, כשהיא בלי פאולו בנקרו למעשה בשלושת משחקיה האחרונים (כשהוא שיחק רבע מול הניקס). הם ניצחו בתקופה הזאת את ניו יורק ופורטלנד, כשההגנה שלהם היא השביעית בטיבה בליגה ב-6 המשחקים האחרונים.

מה השתנה? מעבר לפציעה של בנקרו, הקבוצה הפכה לקבוצה של פרנץ וגנר. הוא זורק יותר, גם אם לא באחוזים הכי יעילים, כשלצידו ג'יילן סאגס פוגע מהשלוש אחרי פתיחת עונה קשה. טריסטן דה סילבה, שפתח בשני המשחקים האחרונים, נראה כמו בינגו ומוסיף לא מעט קשיחות ומעט קליעה לחמישייה.

יחד עם יקיר המערכת אנתוני בלאק ועם דזמונד ביין שמתחיל למצוא את הקליעה שלו, אורלנדו מתחברת והופכת בהדרגה לקבוצה שציפינו שהיא תהיה כשהעונה התחילה – לא קבוצת ההתקפה הכי טובה ביקום, לא קבוצת ההתקפה הטובה ביותר בפלורידה ולא המתופף הכי טוב בביטלס (סליחה), אבל אחת שנלחמת כל משחק ותעשה חיים קשים ליריבות רכות מדי.

האם גולדן סטייט רכה מדי? הווריירס פתחו את העונה ב-1:4 ומאז ב-6:4 שלילי, כשהם ניצחו את אינדיאנה ופעמיים את סן אנטוניו. ההתקפה בינונית מאוד מסביב לסטף קרי וההגנה לא רעה, כשנראה שסטיב קר מצא חמישייה חדשה עם מוזס מודי ועם וויל ריצ'רד, אחד הרוקיז המפתיעים והמרשימים של המחזור האיכותי הזה.

מצד אחד, סטף קרי מדהים. הוא קלע 49 נקודות ו-46 בניצחונות על סן אנטוניו וההגנה הייתה מספיק טובה בשביל לנצח פעמיים את אחת הקבוצות הכי טובות בליגה. מצד שני, כמו שאנחנו כותבים כאן כמעט כל שבוע, הוא מזדקן. גם ב-2016 קרי לא היה צריך או יכול לקלוע 45+ כל משחק כדי לנצח, והאם זה מה שהווריירס צריכה בשביל לנצח קבוצות טובות באמת?

נראה שהם מצאו איזון מסויים בחמישייה וג'ימי באטלר לא רע, אבל דריימונד לא מספיק פיזי כדי להחזיק כסנטר שנה שלמה. מוזס מודי וריצ'רד נחמדים, אבל העומק שלהם לא נראה מספיק טוב כדי להחזיק בדרך לפלייאוף במערב, בטח כששלושת המובילים שלהם חיו ביחד מעל 108 שנים. משחקים כמו אורלנדו מעניינים, כי הם מודדים בדיוק את פער האתלטיות. קרי מספיק טוב כדי להביא קבוצה לרצפה של 35-40 ניצחונות כל עוד הוא בריא. כמה הם שווים מעבר? זה תלוי גם באיכות וגם בהגנה, שטובות אבל לא לגמרי שם ביחס לשאר הקונפרנס.

מי תנצח? בהתחשב בכך ששתיהן עם יתרון מנוחה מסוים ושהווריירס קבוצת הגנה לא פחות טובה מהמג'יק זה מרגיש צמוד. השאלה היא האם האתלטיות והריבאונד של אורלנדו יתעלו על קרי בכושר הזה. אני חושב שלא. גולדן סטייט ב-5.

06:00 – פורטלנד טרייל בלייזרס (7-6) – פניקס סאנס (6-8)

נתחיל ברשותכם דווקא מהאורחת שניצחה ב-7 מ-9 משחקיה האחרונים. תקופה בה, נכון לכתיבת שורות אלה, יש לה את ההתקפה השישית וההגנה החמישית הכי טובה ב-NBA. היה לפניקס לוח משחקים נוח מאוד, כשקבוצת הפלייאוף היחידה שהם ניצחו בסטרץ' הזה הייתה סן אנטוניו. שאר הניצחונות היו מול הקליפרס פעמיים, יוטה, אינדיאנה וניו אורלינס.

אם הם יצליחו לשחק ככה מול קבוצות טובות? ג'ורדן אוט יהיה מאמן העונה. האותות שיוצאים מפניקס לא רעים. דווין בוקר משחק כדורסל אדיר (28 נקודות ו-7.6 אסיסטים למשחק ביעילות מרשימה בהתחשב לכישרון לצידו), גייסון אלן, רויס אוניל ודילון ברוקס קולעים באחוזים לא סבירים מהשלוש והקבוצה עושה עבודה טובה בהגנה.

שחקנים כמו ראיין דאן, מארק וויליאמס ואוסו איגוהדרו נותנים את הכל על הפרקט והופכים את פניקס לקבוצה מגובשת שרוצה יותר מהיריבה שלה, מה שלא באמת היה שם מאז העונה בה הם ניצחו 64 משחקים והתפרקו מול דאלאס. זה לא יקרה השנה, אבל אוהדי פניקס הרבים כאן באתר בהחלט יכולים להתגאות.

הערב הם פוגשים את הקבוצה של המדינה. פורטלנד פתחה בהתלהבות אבל הפסידה ב-5 מ-7 המשחקים האחרונים, כשבתווך היא ניצחה איכשהו את אוקלהומה סיטי והפסידה הלילה לדאלאס החלשה. דווקא במשחקים בהם היא אמורה להיות פייבוריטית אין לה את הגרוש ללירה, ויכול להיות שזאת הסיבה.

משהו ב-urgency שהיה לבלייזרס בתחילת העונה נעלם. יכול להיות שזאת ההגנה, יכול להיות שזה בגלל ששחקנים כמו ג'רו הולידיי הפצוע או ג'רמי גרנט חזרו לגודל הטבעי שלהם, יכול להיות שזה בגלל ששיידון שארפ צבר יותר מדי ביטחון או כי פשוט למדו אותם. דני אבדיה משחק כמו אולסטאר לכל דבר, אבל גם לא זורק מספיק וגם סובל מהגנה שהלכה אחורה. ב-7 המשחקים האחרונים רק אינדיאנה, סקרמנטו והוויזארדס ספגו יותר נקודות ל-100 פוזשנים מהבלייזרס.

היום הם פוגשים קבוצה חמה מאוד, אחת היעילות בליגה. אם הולידיי לא ישחק אין להם תשובה של ממש לדווין בוקר, כשהם משחקים בשעה מושלמת עבורנו כאן בארץ. לא מעט אנשים יסתכלו כמובן על אבדיה, אבל יקבלו הזדמנות לראות את אחת הקבוצות הכיפיות בליגה. אחת שלא בהכרח מסוגלת לנצח קבוצות טובות, אבל אני עדיין לא סגור אם פורטלנד קבוצה טובה. פניקס ב-12.

02:30 – אטלנטה הוקס (5-9) – דטרויט פיסטונס (2-11)

דווקא בלי טריי יאנג, אטלנטה מצאה זהות. הרכז לא שיחק ב-9 המשחקים האחרונים של ההוקס שבמאזן 2:7 בתקופה הזאת, בהובלת ג'יילן ג'ונסון שהפך לשחקן הכי פחות מוערך היום ב-NBA. ג'יי ג'יי עם 22.4 נק', 10.9 ריב' ו-7.4 אס' בתקופה הזאת לצד יעילות בהגנה, שתי מילים שהן אולי המפתח של אטלנטה.

ניקייל אלכסנדר ווקר (19 נקודות למשחק), אונייקה אוקונגוו (16 נק') ופורזינגיס (15.8) בולטים בקבוצה מאוזנת, כשהיא קבוצת ההגנה השלישית בטיבה בליגה אחרי אוקלהומה סיטי ודנבר, שתי הפייבוריטיות לאליפות. יש לאטלנטה סייז כמעט בכל עמדה עם דניאלס, אלכסנדר ווקר, ג'ונסון, זקארי ריזאשה ואוקונגוו או פורזינגיס, מה שמאפשר להם גם להגן בצורה טובה על הצבע וגם לכפות איבודים. אולי לא הקבוצה הנוצצת ביותר, אבל אחת שתוציא את החשק לכל יריבה. גם לדטרויט.

הפיסטונס, לראשונה מאז 2008, ניצחו בעשרה משחקים ברצף. כמו הקבוצה של אז הם עושים את זה דרך ההגנה, השנייה בטיבה בליגה. אוסאר תומפסון בפרימטר וג'יילן דורן בצבע ראויים לחמישיות הגנה, דאנקן רובינסון קם לתחיה ומהווה שדרוג על מאליק ביזלי ודאניס ג'נקינס כל כך טוב שמגיעה לו פסקה משלו.

ג'נקינס שחתום על חוזה two way נכנס בצורה נהדרת לתפקיד הרכז השני, ובשלושת המשחקים האחרונים אף פתח בחמישייה. הוא שומר, הוא מוסר (5.2 אסיסטים על 1.8 איבודים) וקולע ב-45.5% מהשלוש, כשחוזה קבוע הוא רק שאלה של זמן. בתחילת העונה חשבנו שזה רק קייד קנינגהאם, שמשחק כדורסל אדיר, אבל יש פה קבוצה. קבוצה שיכולה לשאוף לראשות המזרח.

מה יקרה היום? הבק טו בק בעוכרי דטרויט, וכך גם הסגל הקצר. קייד, אוסאר תומפסון, טוביאס האריס וג'יידן אייבי לא שיחקו מול אינדיאנה. השילוב של בק טו בק, סגל קצר ויריבה עם הגנה טובה לא מבשר טובות, ולכן אני עם אטלנטה ב-6.

03:00 – סן אנטוניו ספרס (4-9) – ממפיס גריזליס (10-4)

סן אנטוניו הפסידה בשני המשחקים מול גולדן סטייט השבוע, אבל עדיין אחת הקבוצות הטובות בליגה. כל זה היה נכון עד לפציעתו של ויקטור וומבניאמה למספר שבועות, כשהוא צפןי לפספס בין שבועיים לשלושה לכל הפחות.

כמה הם יחזיקו? השילוב של ד'ארון פוקס וסטפון קאסל עובד, ועובד טוב יותר ממה שציפינו. השניים אמנם לא בדיוק קולעים וראינו מעט רגרסיה של וומבי עם יותר מדי שלשות, אבל זה הגיוני. מדובר בקבוצה חדשה שעדיין מחפשת את עצמה, ויכלה להרוויח מקלע טוב יותר מדווין ואסל בעמדת הסמול פורוורד, רצוי אחד שגם שומר.

החזרה של שחקנים כמו פוקס, לוק קורנט (13 נקודות ב-100% מהשדה מול סקרמנטו) וג'רמי סוצ'ן נותנת לספרס סיכוי להתחרות גם בלי וומבניאמה, בטח הגנתית, ולהבין מה יש להם ביד. עדיין לא ראינו מספיק דקות של וומבי וקורנט, פרנץ' ונילה כפי שכינה אותם חברנו הדורבן. זאת אחת המגמות המעניינות להמשך העונה, יחד עם השימוש בוומבניאמה וכל הקליעה של החמישייה. כמה זה יעניין אותנו? תלוי איפה הם יהיו כשהצרפתי הארוך יחזור.

בממפיס, מנגד, לא ברור כמה הם רוצים לשחק כדורסל. הקבוצה הפסידה ב-8 מ-9 האחרונים כשהניצחון היחיד היה מול דאלאס, כשבתקופה הזאת הם הספיקו לאבד 11 הפרש מול קליבלנד ו-19 מול הת'אנדר. במשחקים אחרים הם בכלל לא היו בתמונה, כשג'ה מוראנט הפצוע (שלא ישחק הערב) בבירור לא רוצה להיות חלק מהקבוצה עם אחוזי קליעה מגוחכים של 36% מהשדה, 17% מהשלוש ו-95% מהעונשין.

ג'ארן ג'קסון לא רע ולא לוקח ריבאונד, זאק אידי שיחק במשחק אחד בלבד העונה וזה משאיר אותנו עם ג'וק לנדייל, ג'יילן וולס וקנטביוס קלדוול פופ בתור שלושת שחקני החמישייה האחרים. זה לא מספיק טוב בשביל לנצח את סן אנטוניו, בסבירות לא רעה גם בלי וומבניאמה. התאריך המעניין מבחינת ממפיס? ה-15 בדצמבר, בו ניתן להעביר שחקנים שחתמו על חוזה בקיץ האחרון. סן אנטוניו ב-9.

05:30 – לוס אנג'לס לייקרס (4-10) – יוטה ג'אז (8-5)

איזה קבוצה זאת הלייקרס. גם בלי לברון שחזר להתאמן עם המועדון אחרי תקופה קצרצרה בג'י ליג וגם בלי סמארט והאצ'ימורה הם עושים הכל נכון. לוקה דונצ'יץ' הוא מלך הסלים של הליגה בעונה אדירה, אבללהגיד שהלייקרס הם רק הקבוצה שלו זה עוול. אוסטין ריבס נראה כמו אולסטאר עם 28.3 נקודות למשחק, וההחתמות בקיץ פגעו.

דיאנדרה אייטון הוא הסנטר שהלייקרס היו צריכים עם יד טובה בצבע, ריבאונד ומאמץ הגנתי שלא ראינו ממנו שנים. ג'ייק לרביה האנדרייטד משנה משחקים עם הגנה ופוטנציאל מהשלוש, רוי האצ'ימורה יעיל יותר בתפקיד קטן וגם ג'ארד "היועמ"ש" ונדרבילט עושה את שלו. הקבוצה עמוקה וחכמה, גם אם לא שומרת או תוקפת בצורה יוצאת דופן, ומצליחה להגיע ל-4:10 בזכות החשיבה הקבוצתית שלה. הם תמיד מוצאים דרך לנצח, וזה לפני ששחקן שכנראה היה אחד מה-12 הטובים בליגה בשנה שעברה שיחק. יחד איתו? הם צריכים לכוון ליתרון ביתיות במערב.

יוטה, מנגד, כנראה לא תגיע לפלייאוף. יש משחקים בהם זה מתחבר להם, כמו המשחק מול שיקגו בו ניצחו 147:150, אבל גם זה היה ביום יוצא דופן של לאורי מרקנן (47 נקודות) וקיונטה ג'ורג', בנו של ג'ייסון סיגרס ששיחק בליגת העל ופתח את העונה בצורה טובה. יש שיגידו שהקרדיט שהוא מקבל מעט מוגזם, אבל זאת בדיוק המטרה של קבוצה בבנייה – לתת לקיונטה ג'ורג'ים, איזייאות קולייר, אייס ביילים כאלה כמה שיותר זמן ולהבין מה יש להם ביד. אם זה יצליח? אחלה. אם לא? תהיה להם בחירת דראפט ביד.

הניצחונות על שיקגו ואינדיאנה היו מרשימים והם הצליחו לגבור גם על בוסטון בתחילת החודש, אבל בסוף זאת קבוצה שסובלת מחוסר יציבות מול אחת הקבוצות החכמות בליגה ומול כוכב ברמה של דונצ'יץ'. תוסיפו לזה ביתיות ופער מנוחה, כשהלייקרס מגיעים עם יום מנוחה נוסף בזמן שיוטה אחרי טיסה ומשחק עם הארכה כפולה, וכל הכוכבים מסתדרים בשורה לניצחון של הלייקרס ב-17, או קצת פחות.

02:30 – ברוקלין נטס (11-2) – בוסטון סלטיקס (7-7)

מה ברוקלין עושה? הקבוצה ניצחה שני משחקים מ-13, מול אינדיאנה ומול וושינגטון, מה שאומר שהיא במאזן 11:0 מול קבוצות שניצחו מעל משחק אחד העונה. יש להם חמש בחירות סיבוב ראשון מהדראפט האחרון, שלוש מתוכן ירדו לג'י ליג (נולאן טראורה, בן שרף ודני וולף). מבין שבעת השחקנים הבכירים ברוטציה שלהם רק נואה קלאוני מתחת לגיל 21, וזה לא השתנה בשבוע האחרון.

יכול להיות שהמטרה היא לתת למייקל פורטר ג'וניור (24.1 נקודות ב-47.2% מהשדה ו-34.9% מהשלוש) וניק קלאקסטון (15.2 נק', 7 ריב', 3.9 אס' ו-1.4 חס') כמה שיותר דקות כדי שהם יהפכו לשחקנים עם ערך בדמות בחירת דראפט, אבל בסוף השחקנים הצעירים של הנטס מראש לא נראו כמו יהלומים מבטיחים במיוחד ולא מקבלים דקות, חרף הטענות של המאמן ג'ורדי פרננדס על כך ש"יהיה מקום לכולם". במבחן התוצאה? הם גם מפסידים וגם לא נותנים להם הזדמנות להשתפר.

בוסטון מנגד נמצאת גם כן בסוג של שנת מעבר. הסלטיקס פתחו את העונה ב-5:3 אבל ניצחו ב-4 מ-6 האחרונים, כולל ניצחון על אורלנדו ואחד בראשון מול הקליפרס. יש להם רצף יחסית קל על הנייר, כולל המשחק הזה מול ברוקלין. פייטון פריצ'ארד נראה כמו רכז פותח לגיטימי ודרק ווייט מצא בהדרגה את הזריקה שלו חזרה. יחד עם ג'יילן בראון ונמיאס קייטה שעושה עבודה לא רעה בכלל מתחת לסל, יש שם קבוצה.

האם זאת קבוצה שיכולה לנצח קבוצות טובות ממנה? אני לא בטוח, אבל בואו, הם מול ברוקלין. כמה שבועות והנטס יצאו מהטופס. בוסטון ב-22.