הליגה נכנסת לשבוע השלישי שלה והביאה מתנה לצופים כאן בארץ עם משחק מבטיח בין אוקלהומה סיטי לקליפרס, אולי סדרת סיבוב ראשון, בשש בבוקר. מה עוד מחכה לנו? בואו נגלה.

06:00 – לוס אנג'לס קליפרס (3-3) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (0-6)

הקליפרס היו מההפתעות הנעימות של העונה הקודמת בזכות ההגנה. השנה סטיב באלמר עשה סטיב באלמר וזרק את זה מהחלון בשביל כוכבי עבר. בראדלי ביל וכריס פול ממעטים לשחק, אבל האינטנסיביות מהשנה שעברה נעלמה. הם במקום ה-20 בדירוג ההגנתי ו-14 בהתקפי. קוואי והארדן שיחקו בכל משחק, מה שכנראה לא יקרה לאורך כל העונה, והם ניצחו רק את מי שהם אמורים לנצח – פניקס, פורטלנד וניו אורלינס.

תכל'ס אפשר להגיד את זה גם על אוקלהומה סיטי. הציפיות שלנו מהת'אנדר כל כך גבוהות שכל הפסד שלהם מפתיע, גם כשהם בלי ג'יילן וויליאמס וצ'ט הולמגרן. שיי גילג'ס אלכסנדר התחיל את העונה מהמקום בו הקודמת נעצרה, אבל הסיפור של 25/26 בינתיים הוא החבר'ה האחרים.

אג'איי מיצ'ל נראה כמו השחקן השישי הכי טוב שהיה באוקלהומה מאז ג'יימס הארדן. ארון וויגינס הוקפץ לחמישייה ויעיל כשההגנה היריבה מתמקדת בו. לו דורט ואיזייאה הארטנשטיין, שני שחקני חמישייה גם בימים כתיקונם, שומרים אדירים שמובילים את ההגנה הטובה בליגה.

היום היא פוגשת קבוצה זקנה בבק-טו-בק אחרי 39 דקות של קוואי ושל הארדן. לנארד נפצע בקרסול מול ההיט ובספק, כשבכל מקרה לא סביר שישחק בבק טו בק בהתחשב בזה שהברך שלו עשויה מנייר זכוכית. אוקלהומה סיטי ב-15.

03:00 – שיקגו בולס (1-5) – פילדלפיה 76' (1-5)

שתי קבוצות שינסו להוכיח לנו שהן יותר מהפתעות של קדם העונה, כשלמעשה הן בקונפרנס בו גם אם ינצחו 50% מהמשחקים שנותרו להן הן עשויות להגיע לפלייאוף. פילדלפיה מאפשרת לנו לחלום בגדול, כשוי ג'יי אדג'קום נראה כמו רוקי העונה. הוא עושה הכל נכון, בזמן שטייריס מקסי מזכיר לנו שהוא שחקן אחר כשיש לידו שחקנים עם כישרון. קלי אוברה ג'וניור פתח את העונה ב-50-40-80 ו-19.5 נקודות למשחק. שלושתם אולי משחקים יותר מדי, אבל כשלצידם יש את קוונטין גריימס מהספסל יש עומק. תוסיפו לזה את ג'ואל אמביד בגלגולו החדש וחסר הקפיצות (שעדיין תורם 17 נק' ו-5 ריב' למשחק) ואת פול ג'ורג' וג'ארד מקיין שעדיין לא שיחקו העונה, ויכול להיות שפילדלפיה הזאת תדבר חזק השנה, במונחים של יתרון ביתיות בפלייאוף.

למה בעצם ששיקגו לא תהיה שם גם? ג'וש גידי פתח את העונה עם 22/9/9 למשחק ונראה כמו סטיב נאש הגבוה, כשהוא מראה שהקליעה מהעונה הקודמת לא מקרית. טרה ג'ונס השתלב בצורה טובה בחמישייה, מאטס בוזליס האתלטי עשה קפיצה גדולה וניקולה ווצ'ביץ', בגיל 35, עדיין שחקן של 19/13/4.

הם קבוצת התקפה טובה מאוד עם ספסל לא רע, וזה לפני שקובי ווייט, אולי הסקורר המוביל שלהם בימים כתיקונם, התלבש השנה. אפשר למצוא כאן דמיון לסיקסרס – קבוצות שמובילים גארדים עם סנטרים התקפיים אחרי השיא וכאלה שמפתיעות לטובה. זה הופך את המשחק הזה למשחק מעניין.

מה הכי מעניין כאן? בעיניי, ג'ואל אמביד. הוא לא קופץ כאמור, משחק 22 דקות למשחק ורחוק מאוד מהשיא, אבל עדיין שחקן שיכול לשנות משחקים. מקסי יהיה טוב. אדג'קום יהיה טוב. האם אמביד יכול לתת פתאום 30 נקודות מול סנטרים שלא שומרים כמו ווץ'? המפתח יכול להיות התשובה לעונה של ה-76', ויכול להיות שהוא יהיה השחקן הראשון שאחפש כשאפתח את הבוקס סקורס בבוקר.

אני לא חושב שיהיה לו משחק יוצא דופן, אבל חושב שההגנה של פילדלפיה מעט יותר טובה מזאת של שיקגו. המצ'אפ של אוברה ובוזוליס מעניין מאוד וכך גם גידי/מקסי, אבל תחושת הבטן שלי נוטה לפילדלפיה במשחק עם סקור גבוה.

02:30 – מילווקי באקס (2-5) – טורונטו ראפטורס (4-3)

מוקדם עוד, מאוד מוקדם, אבל למה שדוק ריברס לא יהיה מאמן העונה? בודדים ציפו שמילווקי תהיה 2:5, או שתנצח את גולדן סטייט בלי יאניס. יחד איתו הם ניצחו את ניו יורק. ראיין רולינס הפך לשחקן שעוד יכול לעשות אולסטאר במזרח, אי ג'יי גרין קולע ב-51.3% מהשלוש ויש להם שמינייה בדאבל פיגרס.

מילווקי כקבוצה קולעת ב-40.6% מהשלוש, מה שמאפשר ליאניס לעשות מה שהוא רוצה או 34-13-7 למשחק, ממוצעים ברמת NBA 2k. הלחץ שהוא מפעיל על הטבעת יוצא דופן כשקולעים מסביבו, ולפני שבועיים בלבד הוא היה צריך 14 זריקות מהשדה כדי לנצח את טורונטו.

אחרי פתיחת עונה רעה הראפטורס ניצחו בשני המשחקים האחרונים שלהם מול ממפיס וקליבלנד המאכזבות. סקוטי בארנס קולע השנה ב-47% מופרך מהשלוש, ברנדון אינגרם האנדרייטד מוסיף לא מעט, אבל ההגנה לא באזור. בהתחשב בכך שיאקוב פלטל בסימן שאלה, סביר שקולין מארי בוילס, רוקי בגובה 2.01 מ', יופקד על יאניס. בהצלחה. מילווקי ב-18.

03:00 – אטלנטה הוקס (4-3) – אורלנדו מג'יק (4-3)

שתי קבוצות שסומנו לפני העונה ככאלה שיכולות לדבר חזק במזרח ובינתיים, איך נאמר, מדברות חלש. אטלנטה ניצחה רק את אינדיאנה, ברוקלין ואורלנדו כשההגנה סבירה וההתקפה מהחלשות בליגה, מה שצפוי לפגוע בה אף יותר אחרי הפציעה של טריי יאנג. בשני המשחקים בלעדיו הם הספיקו לנצח את אינדיאנה ולהפסיד לקליבלנד.

על פניו יש לחמישייה של ניקייל אלכסנדר ווקר, דייסון דניאלס, ג'יילן ג'ונסון, זקארי ריזאשה וקריסטפס פורזינגיס פוטנציאל הגנתי. בפועל הם ספגו 108 מאינדיאנה ו-119 מהקאבס, כשמשהו שם עדיין לא התחבר. בצד השני דניאלס וריזאשה לא שחקני התקפה יעילים, בלשון המעטה, והם יהיו חייבים לקחת על עצמם יותר כדי לנצח קבוצות טובות.

אורלנדו קבוצה טובה? מצד אחד הם ניצחו שניים ברצף, מצד שני זה היה נגד שרלוט ונגד וושינגטון. הניצחון השלישי שלהם היה במשחק הראשון לעונה, מול מיאמי. אנתוני בלאק עשה קפיצה גדולה ופאולו בנקרו אחד השחקנים הטובים בליגה, אבל ההגנה שלהם לא מספיק טובה כדי לכפר על התקפה חסרת קליעה, כשבנקרו עם 27.6% ודזמונד ביין עם 25.8%.

האחוזים של האחרון אמורים להשתפר, ובדומה לאטלנטה יכול להיות שגם הם צריכים זמן. עוד לא הגענו ל-10% מהעונה ועל הנייר אין סיבה שביין או טיוס ג'ונס יקלעו ככה. על הנייר אין סיבה שהם לא ישמרו טוב יותר, וזאת השאלה הגדולה בעיניי להמשך העונה. אם אורלנדו תהיה הגנת טופ 5 בליגה, היא יכולה לעשות 50 ניצחונות. הלילה היא צריכה לשמור טוב יותר מההתקפה של אטלנטה בלי הפליימייקר היחיד שלה. לא בשמיים, וגם יקרה. אורלנדו ב-12.

05:00 – גולדן סטייט ווריירס (3-4) – פניקס סאנס (4-3)

נתחיל דווקא מהאורחת, שאיכשהו ניצחה את סן אנטוניו. אין לפניקס יותר מדי כישרון, אבל יש לה משהו שהיה חסר בשנים האחרונות – רעב. ראיין דאן ומארק וויליאמס נלחמים בכל רגע על הפרקט, את גרייסון אלן אתם מכירים. יחד עם דווין בוקר יש קבוצה שיכולה לעשות בעיות לכל אחת בכל יום, גם אם לא מספיק כישרונית בשביל פליי-אין. מול סן אנטוניו הם הצליחו לקלוע 130 נקודות ביום של 19 מ-33 מחוץ לקשת.

לא סביר שזה יחזור מול גולדן סטייט, אבל הם ינסו להוציא את הקבוצה של קרי ובאטלר מאיזון. הווריירס הפסידו למילווקי בלי יאניס ולאינדיאנה (בלי הליברטון אם מתעקשים) אחרי פתיחת עונה טובה, וזה נראה קצת כמו ההמשך של העונה האחרונה והמעבר החד בין רצף טוב לרצף רע. ההתקפה שלהם עוד בסדר, אבל ההגנה לא להוציא משחק אחד מול הקליפרס. הם ספגו 139 נקודות מפורטלנד, 133 מדנבר, 120 ממילווקי ו-114 מאינדיאנה. אולי זה החיסרון של קבוצה כל כך זקנה בעונה הסדירה, אולי מחיר השימוש בדריימונד "אפור הזקן" גרין, 1.98 מ' בגיל 35, כסנטר פותח, אולי העדר הכישרון בספסל. עוד לא ראינו מספיק בשביל לנסח מסקנות עם ערך.

בערבים רעים של סטף קשה להם מאוד, והוא על 16 מ-42 בשני המשחקים האחרונים יחד. קומינגה לא מספיק יציב ושאר הקבוצה (חוץ מבאטלר) לא מספיק טובה כדי לחפות עליו, אבל הכישרון שם. זאת בכל זאת גולדן סטייט, כאן היא בבית, והיא יודעת שכל משחק יכול להיות שווה עולם ומלואו בסוף העונה. על פניו זה Must Win, אבל יש לי תחושה שהמומנטום והאנרגיה של הסאנס שווים יותר. פניקס ב-8.

03:00 – ניו אורלינס פליקנס (6-0) – שרלוט הורנטס (4-3)

שני מועדוני "אחות" עם עבר משותף והווה גרוע. ניו אורלינס יכולה לטעון לתואר החלשה בליגה, כשמול אוקלהומה סיטי זה נראה כאילו הם מוכנים שהעונה תסתיים בשבוע הבא. הם משלבים בין מעט כישרון (איבס מיסי וג'רמייה פירס בחמישייה), מעט התאמה וג'ורדן פול. לא נעים.

שרלוט נראית יותר טוב בהשוואה לשנה שעברה. אנחנו בשלב מוקדם מאוד של 2025/26, אבל ההתקפה בריאה. קון קניפל עושה את כל הדברים הקטנים שהיו חסרים להם בשנה שעברה, סיון ג'יימס נראה גם כן כמו הברקה והם לא מפחדים לזרוק שלשות. למרות זאת, ההברקה האמיתית היא לוח המשחקים. הם ניצחו רק את ברוקלין, וושינגטון ויוטה.

מה יקרה הלילה? אני חושב שאין להם מספיק הגנה בשביל לעצור את זאיון וויליאמסון שנראה טוב (ויראה טוב יותר בכל מקום אחר). אני חושב שניו אורלינס צריכה לנצח מתישהו, והמשחק הזה נראה כמו התחלה טובה מול יריבה שלא כל כך שומרת. הפליקנס ב-15.