יום שלישי, חמש פעמים כי טוב. אלי לוח המשחקים סידרו לנו חמישה משחקי כדורסל לא רעים בכלל הערב, כשבמוקד המשחק במדיסון סקוור גארדן. בואו נתחיל.

02:00 – מילווקי באקס (1-2) – ניו יורק ניקס (1-2)

יאניס אנטטוקומפו מדהים. הוא קולע 36 נקודות עם 16 ריבאונדים ו-7 אסיסטים למשחק העונה, מספרים של משחק מחשב, כשהנתון החלש ביותר שלו היה 31 נקודות מול טורונטו. הוא אחד השחקנים הכי טובים ביקום, וקל לפספס את זה. למה? כי מילווקי לא טובה.

הם היו צריכים 37 נקודות של יאניס מול וושינגטון ו-37 דקות שלו מול טורונטו. אם אתם מחברים את כמות הנקודות של קןל אנתוני (שפתח טוב את העונה) וגארי טרנט, מקומות 2-3 בבאקס, אתם לא מגיעים ל-36 של היווני. הוא כנראה לא ישחק 82 משחקים, ויש סיכוי לא רע שאם הוא יחמיץ 15 מילווקי תפסיד ב-12 מתוכם. עד כה היא ניצחה את מי שהיא אמורה לנצח והפסידה למי שהיא אמורה להפסיד.

היא "אמורה" להפסיד גם לניו יורק. הניקס הפסידו לראשונה העונה למיאמי, אחרי ניצחונות על קליבלנד ובוסטון, כשהקבוצה נראית אחרת עם מייק בראון כמאמנה. זה מתחיל מדוס מקברייד, שנעדר מהמשחק מול ההיט מסיבות אישיות, ועובר דרך הרוטציה. יש תשעה שחקני ניקס שמקבלים מעל 14 דקות למשחק ואחד שמקבל מעל 35. שנה שעברה? תשעה שחקנים שיחקו מעל 14, אבל כל החמישייה מעל 35.

אנחנו רואים דברים מעט שונים בהתקפה, בעיקר כשמקברייד לצד ברונסון, ועדיין לא ראינו מספיק מהשחקנים החדשים (ג'ורדן קלארקסון וגרשון יאבוסלה) או את מיצ'ל רובינסון הפצוע. כשרובינסון בריא ויאבוסלה מתאקלם, יש להם איך לעצור את יאניס. אבל מה יקרה הלילה?

יאניס ישחק כדורסל נפלא. הוא בכושר טוב מדי, אבל אין לשאר מילווקי כלים מול שאר הניקס, קבוצת הגנה טובה מאוד גם בלי ת'יבודו. תסריט בו הוא קולע 40 מ-100 נקודות למשל לא נשמע מופרך בכלל, כשבצד השני ההגנה של הבאקס על הגארדים לא מפחידה במיוחד (עם כל הכבוד לקורא גארי טרנט ג'וניור). לכן התחושה שלי היא שניו יורק תנצח ב-12 הפרש, אבל שיאניס יהיה השחקן שיקלע הכי הרבה במשחק הזה.

05:00 – גולדן סטייט ווריירס (1-3) – לוס אנג'לס קליפרס (1-2)

הווריירס משחקים כדורסל נהדר, במה שבעצם מהווה המשך ישיר של סיום העונה הסדירה האחרונה. סטף קרי עדיין יכול לנצח כל משחק בליגה הזאת, כשג'ימי באטלר לצידו לא פתח עונה בצורה כזאת שנים. באטלר יכול גם כן להשתלט על משחקים ובעיקר להכתיב קצב בעונה הסדירה, ועד כה זה עבד.

תוסיפו את ג'ונתן קומינגה, מוזס מודי וברנדין פוזדימסקי הצעירים שקולעים באחוזים גבוהים מאוד מהשלוש וקיבלתם קבוצה שנכנסה לעונה בצורה נהדרת, גם אם דריימונד גרין ואל הורפורד עדיין לא שם. הניצחון על דנבר הראה למה הם מסוגלים התקפית והגנתית עם שמירה נהדרת על יוקיץ', אבל עוד לפני העונה ידענו שהתקרה שלהם גבוהה. השאלה היא מה קורה עם הרצפה.

הווריירס, בפעם השנייה העונה, בבק טו בק, ובפעם הקודמת הם הובסו בפורטלנד. קרי ובאטלר קרובים יותר ל-40 מאשר ל-30, קומינגה לא שחקן של 43% מהשלוש לאורך עונה שלמה ומודי לא שחקן של 60%. הם קלעו 19 שלשות ב-44% מול ממפיס במשחק בו קרי ובאטלר שיחקו 30 ו-31 דקות בהתאמה.

הקליפרס עשויה להיות סיפור אחר. קוואי לנארד קלע 27 ו-30 נקודות בשני משחקיו האחרונים, למעשה בשנה הראשונה מאז 2017 בה הוא עבר פגרה אמיתית בריא. ג'יימס הארדן נראה טוב גם כן, אבל הקבוצה עדיין רחוקה מהתקרה שלה. כריס פול ובראדלי ביל טרם השתלבו בצורה משביעת רצון. ההגנה, שהייתה מהטובות בליגה בשנה שעברה, לא ברמה.

זה היה יכול להיות משחק מדהים ב-2018. סטף, באטלר, דריימונד, הורפורד, פול, הארדן, ביל, קוואי, ברוק לופז. שישה מתוכם היו אולסטארים באותה שנה. השנה זה במקרה הטוב יהיה סיבוב ראשון במערב, אבל בשלב מוקדם של העונה כשיש אוויר בריאות מדובר במשחק כדורסל טוב. לתחושתי אחד הגנתי שיסתיים בניצחון דחוק של הקליפרס.

01:30 – מיאמי היט (1-2) – שרלוט הורנטס (1-2)

רוצים התלהבות של תחילת עונה? קיבלתם. הדרבי הפרטי בין שתי הקבוצות האחרונות של טרי רוז'ייר יספק את זה, כשלא מופרך שנראה אותן מתעמתות גם מחוץ למגרש בהמשך העונה. אוהדי מיאמי רוצים את הבחירה מהטרייד על רוז'ייר חזרה, בטענה כי שרלוט ידעה על החקירה של ה-NBA נגדו ולא שיתפה את ההיט. בכל אופן, נדבר כדורסל.

נכון לעת כתיבת שורות אלה, שרלוט עם הדירוג ההתקפי הגבוה ב-NBA. לאמלו בול קולע ב-42% מהשלוש, קולין סקסטון ב-50%, קון קניפל ב-58%. כל זה כשהם ניצחו את וושינגטון וברוקלין ואיבדו יתרון ברבע הרביעי מול פילדלפיה. לוח נוח מאוד, שעלול להסתיר את ההתקדמות ההתקפית והנעת הכדור של הקבוצה.

אפשר להגיד אותו דבר על מיאמי. ההיט אחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה, בלי הסקורר המרכזי טיילר הירו (ואולי בזכות העדרו) כשהם מריצים מעט מאוד פיק-נ'-רול, 22 ל-100 מהלכים. הנתון הנמוך בעשור האחרון לאורך עונה שלמה? 38 של פילדלפיה 2018/19. גם הם משחקים ממש טוב.

זה מתחיל מבאם אדביו שחזר לעצמו אחרי עונה נוראית, עובר דרך נורמן פאוול שיכול להיות מספר 1 בקבוצה במזרח ומגיע עד חיימה חקז, שאחרי שנה קשה מאוד נראה כמו השחקן מעונת הרוקי וכמו מועמד מגניב מאוד לשחקן השישי של העונה. יחד עם סימונה פונטקיו, קלאל וור ואולי גם אנדרו וויגינס (שנראה רע) ההיט חולמים על פלייאוף. בדרך לשם הם ניצחו את אורלנדו וניו יורק, שתי קבוצות רציניות יותר מוושינגטון וברוקלין.

מה יקרה הלילה? קשה לדעת. שתי הקבוצות האלה נראות כמו קבוצות שיכולות להתחיל עונה ב-3:12 ולסיים אותה ב-40:42. העומק והכדורסל החכם של מיאמי מסקרנים, אבל כמעט בכל שנה יש להיט הפסד מרגיז ולא מחויב המציאות בשלב מוקדם בעונה. יחד עם המהירות של ההורנטס והפלאשיות של לאמלו בול, אני חושב שנראה כאן הפתעה עם ניצחון של שרלוט במשחק עם תוצאה גבוהה במיוחד.

02:00 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (0-4) – סקרמנטו קינגס (2-1)

ג'יילן וויליאמס חסר, והת'אנדר עדיין מושלמת. אחרי שבשני המשחקים הראשונים שיי גילג'ס אלכסנדר לקח את המועדון על גבו, בשניים האחרונים ראינו יותר מצ'ט הולמגרן. האחוזים שלו מהשלוש (41.7%, 5 מ-8 בשני האחרונים) לא בהכרח יחזיקו, אבל ככל שהוא מעורב יותר בהתקפה הקבוצה תמשיך לשייט בדרך, אולי, להגנה על התואר.

אלכס קרוסו פצוע וקייסון וואלאס לא פוגע, אבל העומק של הת'אנדר הוביל לכך שגם אם הם לא טובים הם מנצחים משחקי כדורסל. העומק הזה הוא אג'איי מיצ'ל, 18.3 נקודות למשחק העונה אחרי 6.5 בעונה שעברה, שנראה כמו מועמד לשחקן השישי ולשחקן המשתפר. הוא ארון וויגינס ואיזייאה הארטנשטיין, וקבוצה שמצליחה לנצח גם בלי שחקן שכנראה שייך ל-15 הטובים בליגה.

הערב, מול סקרמנטו, זה נראה כמו עוד משחק של הת'אנדר. קבוצה שטובה בקטע כמעט משעמם. זאק לאבין אמנם קולע 31 נקודות למשחק עד כה, אבל סקרמנטו שלו ניצחה רק את יוטה והפסידה ללייקרס במשחק 51 הנקודות של אוסטין ריבס.

הקינגס ספגו 120 נקודות מפניקס ומ-127 מהלייקרס, ולא מופרך לטעון שהם לא פגשו קבוצה טובה עד עכשיו. אם ריבס קלע עליהם 51 ודווין בוקר 31, כמה קשה יהיה לשיי? ההתקפה מרובת הפליימייקרים אולי שווה ניצחונות, אבל בינתיים דומנטאס סאבוניס (רומן סורקין לעשירים) כמעט לא נוגע בכדור בהשוואה לשנים הקודמות וההגנה לא שם. בהתחשב בכל זה, ובהגנה המדהימה של הת'אנדר בדיוק על התקפות מהסוג הזה וקבוצות נמוכות, אוקלהומה סיטי ב-20.

01:00 – וושינגטון וויזארדס (2-1) – פילדלפיה 76' (0-3)

בשקט יחסי, פילדלפיה עם פתיחת העונה הטובה ביותר מאז 2019. הם ניצחו את בוסטון, שרלוט ואורלנדו כשג'ואל אמביד משחק כדורסל בלי לקפוץ (ולא שיחק מול המג'יק) ופול ג'ורג' לא משחק.

מי שכן משחק, ונראה כמו אחד השחקנים הטובים בליגה בשבוע הראשון של העונה, הוא טייריס מקסי. מקסי קלע 43 נקודות הלילה עם שמונה אסיסטים כשהוא מספר 1 של פילדלפיה, אך יעיל בהרבה מהשנים הקודמות. זה נראה כמו סטייה של תחילת עונה, אבל במזרח הנוכחי מצב בו פילדלפיה פותחת ב-3:5 ובהמשך הופכת לקבוצה של 50% הצלחה שווה פלייאוף.

מי שנראה כמו הדבר האמיתי הוא וי ג'יי אדג'קום הרוקי. לצש מקסי וקלי אוברה יש לפילדלפיה קו אחורי של שלושה שחקנים שיכולים ליצור לעצמם זריקה בקלות, וההתקפה נראית טוב גם אם זה מול שלוש קבוצות לא טובות, כשהמג'יק עדיין לא התחברו. היום הם פוגשים קבוצה לא טובה אחרת, יריבה מסוג היריבות שאמביד של פעם היה שם עליהן 40. היום גם 25 יספיקו.

הדבר הכי מעניין בוושינגטון כרגע הוא קיישון ג'ורג' שהרשים בסוף העונה הקודמת ופתח טוב את הנוכחית. יחד עם טרה ג'ונסון ואלכס סאר שלושת השחקנים המובילים של הוויזארדס בני 19-21, בדיוק הבסיס הצעיר שלא היה להם שנים. על פניו, קבוצה שיכולה לעשות בעיות לכל אחת בכל יום.

בפועל השאלה היא איזה יום. השלשות של קאם וויטמור למשל עוד לא נכנסות וג'ורג' עבר מ-34 נקודות ב-7 מ-9 מהשלוש ל-6 עם אפס מארבע. זאת עונה שתוקדש ללמידה ותכלול הרבה רגעים קשים, אבל אוהדי וושינגטון כבר התרגלו. יש שם עתיד, אבל ההווה יותר קרוב לפילדלפיה שתנצח ב-15.