1. משהו רע מאוד עובר על הקבוצה השניה של העיר ניו יורק. העונה התחילה בציפייה דרוכה אחרי שהג'טס הצליחו להנחית את המאמן שרצו: ארון גלן, שחזר לקבוצה אחרי שהוביל את אחת ההגנות האמתניות בליגה, שעזר להפוך מועדון כושל אחר – דטרויט ליונס – למועמדת לסופרבול והיה אמור לעשות משהו דומה עבור הסילונים.

אבל משהו שם פשוט לא עובד והם סופרים כבר שבעה הפסדים, חלקם ליריבות הישירות שלהם על הבחירה הראשונה בדראפט. זה לא היה נעים במיוחד מתחילת העונה, אבל נראה שמהלך אחד גרם לכולם לצאת מהכלים:

זה המשיך עם החשיפה הזאת, שהרגיזה הרבה מאוד אנשים במועדון:

וראיון של הבעלים המושמץ של הקבוצה, וודי ג'ונסון, במפגש הבעלים של הליגה הכניס את המועדון לסחרור שלא בטוח שהם יוכלו לצאת ממנו:

בינתיים גלן נראה שהוא לא איבד את העשתונות, למרות הרבה מאוד רפש שהוא סופג מהעיתונות והאוהדים המקומיים הוא שומר על תכנית העבודה שלו ואפילו ציין שהוא לא מתבייש לקחת עצות מאנשים שכבר היו במצב שלו (מישהו אמר דטרויט). השאלה עכשיו האם הארגון הזה, שיודע לירות לעצמו ברגל פעם אחרי פעם יצליח לתת לו את השקט הדרוש כדי לנסות ולהחזיר אותו לרלוונטיות, או שהם יחליטו שוב להתחיל את הכל מההתחלה.

2. לפחות האוהדים יכולים להתנחם בזה שהקבוצה שחולקת איתה את האיצטדיון, לא מלקקת דבש בעצמה:

3.אפרופו איצטדיון המט-לייף, הליגה ממשיכה להתעלם מבעיית המשטח שם, והם אפילו התייחסו לזה בפירוט במסע"ת שערכו לפני מפגש הבעלים:

4. הייתי יכול לכתוב שיש שקרים, שקרים מטונפים וסטטיסטיקה (במיוחד כזאת שאוהבים לעצב כראות עיניהם ב-NFL), אבל כנראה שהטייק הזה טוב בהרבה:

5. בנושא אחר לגמרי, בשנים האחרונות אנחנו רואים פריחה של קווטרבקים שנכשלו בתחילת הקריירה ולאחר שעברו לקבוצה אחרת התחילו לפרוח (השנה כמובן ראינו את הפריחה של דניאל ג'ונס). דיברנו על זה כאן במדור בעבר, וציינו את החשיבות של צוות האימון להצלחה, אבל את הטייק הזה של קורט וורנר – אדם שיודע יותר מכולנו על הצלחה וכישלון בעמדה – שווה לקרוא עד הסוף (ובלי קשר, שווה מאוד להוסיף לרשימת המעקב שלכם):

6. את החדשות המתסכלות של השבוע היא הפציעה של מייק אוואנס, שבגינה ייעצר אחד השיאים הבלתי אפשריים בליגה – 11 עונות רצופות (מתחילת הקריירה) של מעל 1,000 יארד בעונה. יש רק עוד שחקן אחד שהגיע ל-11 עונות עם 1,000 יארד בעונה וזה ג'רי רייס. זה אומר כמעט הכל על השיא הזה. נקווה שהוא יחזור בשנה הבאה ליכולת שהציג לאורך כל הקריירה:

7. נישאר רגע עם טמפה ביי והכעס של בייקר מייפילד. אז נכון שזה מרגיש שאני כותב על השיפוט יותר מידי, אבל מרגיש שהעונה הליגה לא נתנה לשופטים את הכלים להתמודד עם המשחק. יש יותר מידי אובר שיפוט, יותר מידי "דגש" על חוקים שוליים ויותר מידי הנחיות סותרות שפוגעות בהנאה שלנו מהמשחק.

8. מהצד השני של המטבע, קיבלנו השבוע את הדבר הזה. הלוואי ועוד שופטים יתנהגו באותה צורה, ככה אנחנו רוצים לראות את המשחקים שלנו:

9. הראמס עשו השבוע משהו חדש, שיכול להיות הסטנדרט החדש של הקבוצות, בעיקר לאור העובדה שהליגה רוצה להרחיב את מספר המשחקים הבינ"ל:

10. ונסיים בזה, ובאהבה רבת השנים שלי לליגות הנמוכות (Minor leagues), ולחשיבות הרבה שיש לה ל-NFL. לא כל השחקנים יוצאים מוכנים מהקולג' ולא כולם מצליחים להותיר חותם בקבוצה הראשונה שלהם, הלוואי ויהיה להם עוד מקום להתפתח ושיהיה להם מקום להמשיך ולשחק גם אחרי גיל 22:

*

ועוד נקודת בונוס – תתארו לכם ייקום מקביל שבו ביל ביליצ'ק עדיין מאמן את ניו אינגלנד…

*

משחק יום חמישי (3:15 בין חמישי לשישי, אמזון): מינסוטה וייקינגס (3:3) אצל לוס אנג'לס צ'ארג'רס (3:4)

הגענו לשלב הזה בעונה שכל משחק יכול להיות משמעותי לעונה כולה. הפעם אנחנו נקבל משחק שהבטיח הרבה בתחילת השנה ויפגיש שתי קבוצות שקיוו להיות במקום אחר מאוד.

האורחת מגיעה אחרי הפסד מתסכל מאוד לאיגלס, ולמרות תצוגות הגנתיות מאוד מרשימות, הם עדיין לא הצליחו לחבר רצף ניצחונות. הניסוי בעמדת הק"ב עם ג'יי ג'יי מקארת'י נראה שהוא לא הולך למקומות טובים במיוחד, לאחר שהמאמן קווין אוקונול פחות או יותר הודיע שהוא הולך עם קרסון וונץ' שהוחתם לאחר פתיחת העונה, "והוא ייתן למקארת'י זמן 'לחזור לעצמו' על הספסל", למרות שמבחינה רפואית הוא כשיר לחזור למגרש.

בצד השני כבר עונה שניה ברציפות שג'ים הארבו לא מצליח לייצב את קו ההתקפה שלו וג'סטין הרברט ממשיך לבלות יותר מידי זמן על הקרקע, במקום למצוא את הרסיבר הפנוי שלו. ונכון שסטטיסטית הם עדיין במירוץ לפלייאוף, אך ביחד עם ההתאוששות של קנזס סיטי בשבועות האחרונים והיכולת שמציגה דנבר, ההרגשה היא שמדובר פה במשחק של להיות או לחדול עבור הצ'ארג'רס.

הימור: מפגש בין שניים מהמאמנים הטובים בליגה, שיודעים שהם חייבים ניצחון. משחק צמוד מאוד שייגמר עם ניצחון של המארחת.