עונה חדשה יצאה לדרך הלילה, וכך גם המסקנות החפוזות שהופיעו לאחרונה מיד אחרי ההכתרה של אוקלהומה. כמו בכל ערב פתיחת עונה, היו הלילה שני משחקים, כך שיהיה אפשר להתייחס לכל אחד מהם בנפרד, יחד עם נקודה אחת שרלוונטית לשניהם.

1. הספסלים.

בשני המשחקים, הקבוצה שניצחה הצליחה להביא יותר שחקני ספסל לידי ביטוי ונרשם פער משמעותי בנקודות מהספסל – 36- 24 לאוקלהומה על יוסטון ו-33- 18 לגולדן סטייט על הלייקרס. אם נסתכל על אוקלהומה ויוסטון, אפשר לראות ששתיהן נתנו דקות של ממש ל-4 שחקני ספסל – קארוסו, וויגינס, מיטשל וג'יילין וויליאמס מצד אחד ושפרד, איסון, אוקוגי וקאפלה מצד שני – אבל הפער ברור כשאצל יוסטון שני האחרונים ממעטים מאוד לזרוק לסל, ואילו אצל הת'אנדר מדובר ב-4 שחקנים עם יד מבחוץ, לפחות באופן תיאורטי, ובאמת כל אחד מהם זרק לפחות 4 שלשות. ביחד הם היו עם 7/21 מחוץ לקשת, הרבה יותר טוב מהחמישייה של אוקלהומה, ואילו אצל הרוקטס אוקוגי וקאפלה היו יחד עם 2/4 מהשדה בזמן שאיסון (1/6) ושפרד (3/11) התקשו נגד ההגנה המצוינת של אוקלהומה.

במשחק של הלייקרס והווריורס, מדובר בפער שהיינו מודעים אליו עוד קודם. בעונה שעברה, הווריורס היו מקום שלישי בליגה עם 43.6 נקודות של הספסל והלייקרס במקום ה-29 עם 26.2 נקודות של הספסל, וגם בעונת 2024 הווריורס דורגו 3 והלייקרס 28. ללייקרס היו 3 שחקנים ששיחקו 35 דקות ומעלה ובראשם דונצ'יץ' עם 41 דקות, בזמן שמי שהוביל את גולדן סטייט בדקות היה באטלר עם 34:44 (והוא היחיד שעבר את ה-33), ואמנם גם הספסל של הווריורס לא כולל אף שחקן יוצר (אולי הורפורד כשיהיה לו כוח) והם סיימו עם 4 אסיסטים על 8 איבודים, אבל הפרדת הדקות בין השחקנים המובילים עשתה את העבודה, כשבכל רגע נתון אחד מבין סטף/באטלר היה על הפרקט יחד עם שחקן חמישייה נוסף לפחות, ככה שכל הזמן היו לפחות שני שחקנים שיכולים לייצר מצבים, כשאצל הלייקרס יש כרגע שניים כאלה בסך הכל, ולא בכדי הם היו עם 67 נקודות ו-18 אסיסטים משותפים והיו אחראים על 95 מתוך 109 הנקודות של הלייקרס.

2. כמה מהשפעות ההרכב הגבוה של יוסטון.

יוסטון עלו עם חמישייה של אמן תומפסון, קווין דוראנט, ג'בארי סמית, אלפרן שנגון וסטיבן אדאמס, אולי הגבוהה ביותר אי פעם, וזה הוביל לכמה נתונים מעניינים מהמשחק הזה. הרוקטס הובילו 52- 38 בריבאונד ו-16- 11 בריבאונד התקפה מצד אחד, אבל גם היו עם 22 איבודים לעומת 11 בלבד של אוקלהומה. בכל מה שקשור לקליעה, יוסטון כצפוי היו אלה שניסו יותר בצבע בזמן שאוקלהומה ניסו יותר שלשות, אבל דווקא הרוקטס היו עם 44 נקודות ב-56.4% מהצבע לעומת 50 נקודות של הת'אנדר ב-67.6%, ואילו בשלשות הרוקטס קלעו 2 פחות מהת'אנדר (11 לעומת 13), אבל היו עם אחוזים פחות גרועים (28.2% לעומת 25%).

אולי הבשורה הכי משמעותית היא שההגנה גורמת ליריבות להעיף שלשות, וכך אוקלהומה זרקו 52 שלשות, למרות אחוזים רעים של 6/31 (19.4%) לשחקני החמישייה ו-13/52 בסך הכל. ההגנה של אוקלהומה מצטיינת בהבאת עזרה איפה שצריך בלי להשאיר חורים משמעותיים, וקבוצה כמו יוסטון שעלתה בלי רכז של ממש התקשתה בדיוק במקומות האלה כששנגון, דוראנט, תומפסון ואיסון היו עם 4 איבודים כל אחד, אבל אולי נגד הגנות פחות טובות הרוקטס יצליחו להביא את היתרון בצבע לידי ביטוי בצורה טובה יותר בלי להסתבך עם איבודים, ולרוב הקבוצות אין גארד כמו שיי שייקח את דוראנט במהלך המכריע, כשעם כל הכבוד ליכולת ההגנתית הטובה של דוראנט, זה לא מאצ'-אפ מהסוג שאתה רוצה מהצד של יוסטון.

3. הצבע וכל היתר.

גולדן סטייט שלטו במשחק נגד הלייקרס, החזיקו ביתרון דו-ספרתי כמעט לאורך כל החצי השני, וכשהלייקרס צמצמו הם הידקו את ההגנה, קלעו כמה סלים חשובים והכריעו את המשחק. לא תופתעו לשמוע שהיה פער משמעותי בנקודות בצבע, אבל אולי כן תופתעו לשמוע שהלייקרס היו אלה שקלעו 62 נקודות ב-77.5% לעומת 36 נקודות ב-60% של הווריורס. דונצ'יץ' היה עם 13/14 מהצבע, ריבס עם 8/10 ואייטון עם 5/7, אבל ההגנה של הווריורס, שבעונה שעברה אפשרה ליריבות לקחת הכי מעט זריקות ב"אזור המוגבל" מתחת לסל והכי הרבה זריקות משאר הצבע, עשתה זאת גם הלילה, והלייקרס קלעו באחוז מאוד גבוה מהצבע, אבל איבדו 19 כדורים, התקשו להגיע לשלשות נוחות והפעם גם היו חלודים מהעונשין עם 17/28 (60.7%).

גולדן סטייט הייתה הקבוצה היחידה הלילה עם אחוזים טובים מחוץ לקשת (17/40- 42.5%) כשהבולטים היו באדי הילד (5/10) וקומינגה (4/6), אבל ככל שהמשחק התקדם גם הם הצליחו להיות יותר יעילים בצבע, כך שבמחצית הראשונה הלייקרס היו עם 13/16 (81.3%) מהצבע לעומת 7/16 (43.8%) של גולדן סטייט, ואילו בחצי השני הלייקרס היו מאוד מוצלחים ואפילו עם יותר נקודות בצבע עם 18/24 (75%) לעומת 11/14 (78.6%) של הווריורס, שביחד עם 10/22 לשלוש ו-2 זריקות בלבד מחצי מרחק בחצי השני היו עם 71.1% אפקטיבי. הלייקרס, כאמור, קלעו טוב מאוד מהצבע, ולא פגעו מהשלוש ומהעונשין, ויש בזה שילוב של חלודה או סגל חסר של הלייקרס עם אסטרטגיה הגנתית של גולדן סטייט שבמחצית השנייה הגיעה לצד משחק התקפה משופר שהביא לווריורס את הבריחה והניצחון.