תלתן בעל ארבעה עלים היא מוטציה נדירה של התלתן המצוי שיש לו רק שלושה. כמה נדירה המוטציה הזו? ההסתברות למצוא תלתן בעל ארבעה עלים היא 1 ל 5000. יחס ההימורים היום על כך שבוסטון, קונטנדרית קבע בשנים האחרונות והאלופה של לפני שנתיים, תקח אליפות השנה הוא 1 ל4000, שזה ממש קרוב ללמצוא תלתן בעל ארבעה עלים. מה בדיוק השתבש בעונה שעברה?. בשביל זה יש לנו פריוויו.

העונה שהייתה

אז במהלך העונה הסדירה דווקא הכל היה נראה בסדר. אמנם הסלטיקס התמודדו עם פציעות קטנות-בינוניות של הרוסטר שלהם, כשהיחיד שלא הפסיד עשר משחקים ומעלה היה פייטון פריצ'רד שגם ניצל את ההזדמנות ופרץ כשחקן השישי של העונה. אבל עדיין יחסית מהר לתוך העונה היה ברור שהם ייקחו את המקום השני ושהם ככל הנראה הקבוצה הטובה במזרח (עם כל הכבוד לקוריוז מקליבלנד). הסלטיקס סיימו עם מאזן מרשים מאוד של 61-21 , נט-רייטינג שלישי בליגה, ובעיקר התחושה שהם בקרוז קונטרול. לא היו להם משברים מי יודע מה, הם קצת הורידו הילוך באמצע העונה אבל מפגרת האולסטאר הם כבר עמדו על 21-5 ממש מרשים ונראו שהם מוכנים ומזומנים לתת בראש בפלייאוף לקראת המפגש הבלתי נמנע מול הרעמים הנוראיים.

התלתן ובפרט בעל ארבע העלים משחק תפקיד חשוב בפלוקלור האירי והקלטי. מלבד העובדה שהוא מופיע בערך על כל דבר שקשור לאירלנד. הצמח גם נקשר בכמה אגדות מצחיקות, למשל שזה הצמח שמסמן את הנצרות "עלה אחד לאב, עלה אחר לבן, עלה שלישי לרוח הקודש" ולכן מי שמוצא תלתן בעל ארבע עלים מוסיף את עצמו לשילוש הקדוש. אגדה אחרת היא שהמזכרת היחידה של חווה מגן העדן היה תלתן, וכמובן שבגן העדן לכל התלתנים היו ארבעה עלים.

אחרי חימום בסיבוב הראשון מול המג'יק הצעירים, הסלטיקס הגיעו לסיבוב השני ולמעשה לאתגר הראשון שלהם העונה. סדרה קשוחה מול הקבוצה המתחזקת מהתפוח הגדול. במשחק הראשון הראשון הניקס הצליחו להישאר קרובים ברבע הראשון, אבל ברבע השני הסלטיקס לחצו על הגז, הפגיזו שלשות ופתאום באמצע הרבע השלישי זה כבר היה עשרים הפרש לטובתם בסקור נמוך. בדיוק המקום שבו האלופה המכהנת הייתה רוצה להיות בבית שלה מול המסורת של הלוזריות של הניקס. אלא שכאן הגיע החטא הקדמון של הסלטיקס הנוכחיים, חטא היוהרה. זה הרגיש כאילו הסלטיקס פשוט השתעממו מהמשחק, זרקו שלשות טיפשות ונתנו לניקס לחזור ולהפוך פיגור של 20 ליתרון חמש ממש לקראת הסוף, שהפך להארכה, שהפך לפיגור 1-0 והפסד הביתיות לניקס.

במשחק השני, פחות או יותר אותו סיפור. הניקס נאבקים להחזיק מעמד, אבל הסלטיקס פשוט גדולים עליהם, בורחים לעשרים הפרש ברבע השלישי שנשאר 16 הפרש 9 דקות לסיום המשחק. אבל אז הם פשוט משתעממים, וביהירות מאפשרים לניקס לחצוב את דרכם עד שבסוף הווינריות של ברונסון מנצחת את הלוזריות של טייטום שמאבד אפשרות לנצח את המשחק לברידג'ס ידיי הדבק.

פתאום זה 0-2 לניקס, הפסד מוחלט של יתרון הביתיות והמון לחץ על הסלטיקס. במשחק 3 הסלטיקס החזירו קצת מהכבוד שלהם, התעוררו וקרעו את הניקס בעשרים הפרש בגארדן. אבל כל זה היה רק מבוא לאסון של משחק 4, שבו טייטום, הכוכב והמנהיג הבלתי מעורר של הקבוצה, אכילס של הסלטיקס, קרע את האכילס שלו. נגמר המזל של הסלטיקס. אמנם השדונים לקחו את משחק חמש, אבל את השישי הם הפסידו ב38 הפרש ועפו בבושת פנים מגן העדן של האליפות לקיץ עמוס במחשבות.

קיץ פרגמטי

הגיעו:  אנפרני סימונס (טרייד), כריס בושה (חופשי), לוקה גארזה (חופשי), ג'וש מינוט (חופשי), הוגו גונזלס (דראפט)

הלכו: לוק קורנט, ג'רו הולידי, אל הורפורד, קריסטפס פורינגיס

בגדול בהחלטה מושכלת ועצובה, נראה שהנהלת הסלטיקס הבינה שבלי טייטום הסיכוי שלהם לאליפות העונה הוא נמוך. אז הם החליטו לחתוך בכספים ובמיסים ולשחרר את המרכיבים הפציעים/הזקנים בקבוצת האליפות של 2024. את פורזינגיס הם שלחו לאטלנטה בגדול בתמורה לכלום, ואת הולידיי הם החליפו בחוזה הנגמר והזריקות שלא נגמרות של סיימונס (תודה על השירות לדני שלנו). מצד שני, לא פירקו את הקבוצה לגמרי, הביאו אסופה של גבוהים זולים עם פוטנציאל לפרוח בסלטיקס שיאזנו את הכישרון שנשאר להם בקו האחורי. אני מניח שיש לירוקים איזשהי תקווה שהעונה הזו תאפשר לכל הכמעטים שהיום נמצאים בסלטיקס להעלות רמה.

העונה הקרובה

מאמן: ג'ו מוזולה

חמישייה צפוייה: פייטון פריצ'רד, דריק וויט, ג'יילן בראון, כריס בושה,נמיס קווטה (שעשה חיל ביורובאקסט האחרון במדי פורטוגל).

ספסל צפוי: אנפרני סיימונס,ג'ורדן וולש, הוגו גונזלס,סם האוזר, לוקה גארזה ושאר ירקות

כאמור הרוסטר של הסלטיקס העונה מורכב מהרבה כמעטים. ג'יילן בראון שהוא כמעט סופרסטאר, דרק וויט שהוא כמעט כוכב, פייטון פריצ'רד שהוא כמעט פותח, אנפרני סיימונס שהוא כמעט שחקן חיובי והרבה סנטרים קטנים שאולי מאחד מהם תבוא הישועה. בלי טייטום רוב העונה ועם השינויים הדרמטיים בסגל, ככל הנראה הסלטיקס ימצאו את עצמם במקומות בטבלת המזרח שהם שכחו איך הם נראים. אבל הם הרבה מה להוכיח באופן אישי. אמנם הסלטיקס יצטרכו ימבה של מזל והרבה תלתנים עם ארבעה עלים כדי לחזור על הישגי השנים האחרונות העונה, אבל אני מניח שנראה לפחות פריצה או שתיים מפתיעות בסלטיקס שעוד ישרתו את הקבוצה שהגרין ממבה יחזור (בתקווה שיחזור בריא וקטלני כקדם).

לכדור הבדולח

תלתן עם ארבע עלים (אופטימי): אחרי שנים בצל של טייטום בראון לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים, מנתב את הראש החכם שלו לנאומי מוטיבציה לקבוצה שלו ופחות להטפות מוסר ומעמיד סטטיסטיקות לברוניות. פייטון קולע 20 למשחק וזוכה בתואר MVWA (השחקן האמריקאי הלבן הטוב ביותר) וזה בלי לדבר על דריק וויט שממשיך בשיפור שלו. לצד רנסנס של בושה בנזיריות של קווטה וברגים מסודרים של סיימונס הסלטיקס מפתיעים כל הדרך למקום השלישי במזרח. טייטום מספיק בדרך נס לחזור לפלייאוף. מנצחים את פילי בסיבוב הראשון כמיטב המסורת ומחזירים לניקס בסיבוב השני בתצוגת לוזריות מפוארת מניו יורק שלומדים שלא כל יום פורים כשהם עוצרים רק בגמר המזרח לקליבלנד המשתפרים בסדרה אגדית של שבעה משחקים

תלתן עם עלה בודד (פסימי): דירק וויט ופריצ'רד לא מצליחים לעשות את הקסמים שלהם כשהתשומת לב של ההגנות מתמקדת בהם ושיש גבול לכמה שלבנים שלא יודעים לקפוץ יכולים לעשות בליגה אם אין להם יץ' בשם. בראון משתגע מהחופש, זורק שלושים למשחק קולע עשר כשסיימונס מקנא ומנסה לזרוק יותר ממנו. בראון קורא לו קולוניליסט מה שמתחיל תגרה שבמהלכה טייטום איכשהו קורע את האיכלס השני. הסלטיקס מסיימים במקום העשירי, לא עושים פלייאוף לראשונה ממי יודע כמה ובקיץ בראד סטיבנס מחליט שצריך להתחיל תהליך חדש והוא מטריד את בראון, דריק וויט וסם האוזר בשביל ג'ואל אמביד.

תלתן עם שלושה עלים (ריאלי): הסלטיקס יהיו לא מספיק רעים כדי לעוף מהפלייאוף, לא מספיק טובים כדי לעשות משהו אמיתי. מישהו מהגבוהים יפרוץ בקטנה. מישהו מבין וויט ופריצ'רד גם ישתפר מאוד אבל בראון לא יצליח להפוך למנהיג שיוביל את הקבוצה רחוק. משהו באיזור המקום ה6-9 מתחת לקליבלנד, ניקס, מילווקי, דטריוט ומג'י'ק נשמע לי הגיוני. אני אישית מחזיק אצבעות שזה יהיה עונת מקפצה ולא עונת התפרקות. טוב לליגה סלטיקס חזקה

בלדה עמוקה של אגם בוחבוט שמייצגת את המצב העגום (השחור) של הסלטיקס לעונה הקרובה