כל התמונות מהאתר הרשמי של פיב"א

קצת רקע:

הגענו לבית הישראלי שבקטוביץ', שבה נערכה גם הוועידה שהובילה להקמת הרעיון הציוני. העיר הקטנה במחוז שלזיה שבפולין תפגיש בין הנבחרת הפולנית המקומית לצרפת, סלובניה, בלגיה, איסלנד וכמובן נבחרת ישראל שלנו.
אגב, מלבד ישראל ובלגיה, שאר הנבחרות כבר חלקו בית משותף בהלסינקי באליפות ב2017. למרות חיסורים משמעותיים, צרפת עדיין הנבחרת החזקה בבית וככל הנראה תסיים במקום הראשון. מכאן העניין מתחיל להיות מסובך ומעניין: פולין לא מציגה סגל מאיים במיוחד אבל יש לה את יתרון הביתיות, סלובניה מוצאת את עצמה דלילה באופן קיצוני אבל עם לוקה דונצ'יץ' אחד בראש ונבחרת ישראל בראשות אבדיה ומדר מציגה סגל כשרוני בפני עצמו. בלגיה, שלה אין אפילו יתרון אחד מן הנמנים – תסתפק במקום החמישי, בזמן שאיסלנד תחלק כנראה ניצחון חינם רשום בטאבו לכל אחת מהנבחרות שאיתה בבית הפצוע.

פולין:

לאיגור מיליצ'יץ' הקרואטי רשומות ברקורד האימון כבר שתי הפתעות ענק: אחת היא זכייה בגביע האיטלקי עם נאפולי לפני שנה על הראש של מילאנו ומסינה והשנייה היא מקום רביעי באליפות אירופה האחרונה עם נבחרת פולין, כשבדרך הם פוסחים גם על נבחרת ישראל בבית המוקדם וגם על סלובניה ברבע הגמר באחד המשחקים הגדולים שנראו.    הפעם נראה שאלמנט ההפתעה כבר פחות יעבוד, בטח כשמתאוש פוניטקה שסחף אז את הפולנים כבר לא ממש בכושר ואי ג'יי סולטר שהיתל בנבחרת הישראלית כבר לא חלק מהחבורה. מי שכן נכנס לרשימה הוא לא אחר מג'ורדן לויד, המתאזרח הטרי שאמור לקחת פיקוד ולשמש כעוגן ההתקפי המרכזי. השאלה הגדולה היא אם שאר הסגל ידע להשתלב סביבו כדי לשמור על הרמה הגבוהה והרף הגבוה שהוצב מהטורניר הקודם.

הכוכב: ג'ורדן לויד.

שחקנה של מונאקו ואקס מכבי ת"א לזמן קצר, מגיע לפולין בתור שם גדול שמביא איתו קבלות בתור כוכב יורוליג ופיינליסט ועכשיו הוא זה שצריך לתרגם את זה לנבחרת. בהיעדרו של ג’רמי סוהאן, האחריות עליו מתעצמת – גם כקלע שמסוגל לייצר נקודות מכלום וגם כמי שצריך לקחת את ההנהגה בידיים ברגעי הלחץ. לויד לא זר למעמדים גדולים ולא מתרגש מאור הזרקורים עליו, ואם הוא יצליח לסחוב את הנבחרת על הגב ולייצר עבור האחרים הזדמנויות מתוך האיום הקבוע שלו בהתקפה – פולין תוכל להרשות לעצמה לשאוף רחוק גם הפעם.

האקס פקטור: מיכאל סוקולובסקי.

הקלע הוותיק אולי לא מקבל את הכותרות של לויד, אבל מי שעוקב אחרי הנבחרת לאורך השנים, יודע כמה הוא משמעותי. הפורוורד הוותיק הוא glue guy קלאסי – אחד שתמיד יעשה את העבודה השחורה, יילחם על ריבאונדים, ישים גוף בהגנה ולא יתבייש לקחת זריקה אף פעם. מעבר לעונות בליגות הבכירות באירופה, הוא הספיק גם לרשום אפיזודה קצרצרה ונאה במדי הפועל חולון, שם השאיר רושם של שחקן אמין עם אופי לוחם. אם פולין רוצה לשחזר את ההפתעות מהיורובאסקט הקודם, זה לא יקרה רק דרך הכוכבים הגדולים – זה יקרה כשהשחקנים מהזן של סוקולובסקי יביאו את הערך המוסף שנדרש מהם.

תחזית: מקום שני בבית והדחה בשמינית הגמר.

סוקולובסקי. אופי לוחמני

צרפת:

בניגוד ללא מעט נבחרות שנאלצו להודיע בטפטופים על היעדרות של שחקנים חשובים, הטריקולור כבר מראש פרסמו את הסגל נטול השמות והכוכבים הגדולים. ועדיין, הסגל כל כך עמוק שגם כשהוא מורכב מסוללת כוכבים דרג ב כביכול – הוא איכותי ביותר ומספק עומק בכל עמדה. גארדים כמו אלי אוקובו וסילביין פרנסיסקו, שבסגל מורחב לא היו רואים כנראה הרבה דקות – מוצאים את עצמם בסיטואציה שבה הם עשויים להוביל את הקו האחורי של הנבחרת. בדומה להם, גם ג'יילן הורד של מכבי ת"א צפוי לקבל צ'אנס בחלק מהדקות. צרפת תצטרך להתרגל לאלטרנטיבות בתקווה שגם הם מסוגלים לסחוב אותה רחוק.

הכוכב: גרשון יאבוסלה.

אם יש שחקן שמסמל את הגריט הצרפתי בצורה הכי חזקה, זה גרשון יאבוסלה. הפאוור-פורוורד שפרץ בריאל מדריד ובשנה האחרונה הפך לשחקן משלים ברוטציה של הסיקסרס, כבר שנים משחק עם ביטחון של מישהו שיודע בדיוק מה הוא שווה – חזק, פיזי, אגרסיבי, ובו בזמן עם יד רכה שמאפשרת לו לאיים מבחוץ. במדי הנבחרת הוא לובש דמות דומה אבל שונה: פחות מחושב ויותר משוחרר, אבל נשאר אחד שמכניס אנרגיה ורעל לכל מהלך. כשאין וומבי, גובר, לסור ואפילו לא פוארייה – הקו הקדמי ישען ברובו על אדון גרשון שיקח על עצמו יותר מתמיד וינסה להוכיח שגם בלי השמות הגדולים צרפת עדיין מאיימת.

האקס פקטור: טימותי לוואו-קבארו.

הסמול פורוורד בן ה-30 אף פעם לא באמת הצליח למצוא את עצמו ב-NBA והבין לפני כמה שנים שהוא יצטרך לחזור לחפש את עצמו באירופה. הקבוצות בהן שיחק ביורוליג לא ממש חוו הצלחה, אבל קבארו בכל מצב דאג תמיד לתת מעל ומעבר ובעיקר פיתח טיקט של שומר אדיר והכי אנדרייטד שיש. התפקיד שלו עכשיו בנבחרת יהיה להציק ולהקשות על הגארדים הבלתי ניתנים לעצירה, כמו לוקה דונצ'יץ' למשל שאיתו בבית. הוא לא הגארד הכי זוהר גם בסגל המדולל, אבל רושם דברים שהם הרבה מעבר לסטטיסטיקה וחשובים ממנה לא פחות.

תחזית: מקום ראשון בבית והדחה בחצי הגמר.

סלובניה:

קיץ סוער מדי עובר על סלובניה. זה התחיל בג'וש ניבו המתאזרח שהודיע שלא יתייצב לטורניר הגדול ועורר סערה גדולה וזעם כלפיו בקרב האומה. המשיך בכוכב נוסף של הנבחרת, ולטאקו צ'נצ'אר שהודיע גם הוא שלא יגיע בעקבות פציעה ובזוראן דראגיץ' הוותיק שנופה מהסגל, מה שיצר עוד יותר כעס מסביב. אם זה לא מספיק, הסלובנים רשמו בהכנה 4 הפסדים ב-4 משחקים ולפינאלה פציעה מדאיגה של ה-סופרסטאר לוקה דונצ'יץ' שיצרה גם היא כאוס. ובכל זאת, גם בתוך כל הבלאגן – יש מה להיאחז בו. ראשית, דונצ'יץ' עדיין שם והוא לא צריך שום טריגר כדי להידלק. הוא מסוגל להפוך כל משחק להצגה אישית ולגרור את סלובניה כמעט לבד לשלבים מאוחרים, כמו שכבר הוכיח בעבר. סביבו נשאר גרעין לא מבוטל של שחקנים ותיקים שכבר חוו הצלחות עם הנבחרת, לצד צעירים רעבים שמקבלים במה גדולה לראשונה. החיבור ביניהם אולי רחוק משלמות בסיטואציה שנוצרה, אבל לסלובנים תמיד יהיה את היתרון של כימיה מהירה ויכולת להיכנס לקצב ברגעי אמת.

הכוכב: לוקה דונצ'יץ'.

לוקה מגיע לאליפות הזו עם הילה שכבר מזמן חצתה יבשות – סופרסטאר עולמי שבגיל 26 מספיק לו להרים גבה כדי לשנות מומנטום של משחק. מאז שפרץ ביורובאסקט 2017 עם הצגות שהכניסו אותו רשמית לפנתיאון העתידי של אירופה ואת סלובניה לספרי ההיסטוריה, הוא סוחב על הגב את כל חלומות האומה הסלובנית. אבל לצד רגעי הקסם הגיע גם מפח הנפש הגדול של ההדחה מול פולין ברבע הגמר באליפות האחרונה – תזכורת כואבת לכך שגם גדול ככל שיהיה – לוקה זקוק לסביבה שעומדת איתו בלחץ. עכשיו הוא יגיע שוב עם המפתחות ביד, בידיעה שכל מהלך, כל קליעה וכל החלטה שלו עשויים להכריע את גורל הנבחרת. עבור סלובניה, התקווה הפשוטה היא אחת: שברגע האמת, דונצ'יץ' יצליח לשחזר את הקסם של 2017 ולמחוק את הצל הכבד מ־2022.

האקס פקטור: קלמן פרפליץ'.

פרפליץ' אולי כבר לא בשיאו, אבל היד שלו עדיין רלוונטית בכל רמה. הגארד בן ה־32 ידוע  ביכולת נדירה לייצר קליעה מכל מצב – עם הוצאת זריקה מהירה, חוצפה חיובית ובעיקר ביטחון שלא נגמר. בסלובניה כבר יודעים: אם נכנס לו מוקדם, זה עשוי להפוך לערב שבו הוא מפציץ 7, 8 ואפילו 10 שלשות בלי למצמץ. לצד דונצ'יץ', הוא זה שמסוגל לפתוח את ההגנות, לשבור קצב ולגרום ליריבות להתחרט שהשאירו לו טיפת חופש. נכון, לפעמים החופש הזה גולש גם להחלטות פחות טובות, אבל ברגעי אמת הוא חי על זה – ודווקא אז הוא הכי מסוכן.

תחזית: מקום שלישי בבית והדחה בשמינית הגמר.

בלגיה:

גם אצל בלגיה לא פסחה מכת הפציעות: טומאני קמארה, חברו של אבדיה לקבוצה והכוכב הגדול של הנבחרת הודיע שלא יגיע, ואחריו גם רטין אובאסוהאן אקס הפועל י-ם הכריז שלא יתייצב לאליפות. אבל אם כבר מדברים על אקסים, הבלגים שמים על המפה בגדול את הליגה הישראלית, כש-3 שחקנים מרכזיים שעברו בארץ הקודש גם צפויים לקבל נתח דקות משמעותי.   בבלגיה בעיקר מתרפקים עדיין על הנציחון הסנסציוני על אלופת אירופה ספרד בטורניר שעבר ויודעים מבחינתם שעוד סנסציה אחת מול אחת מנבחרות הבית שהיא לא איסלנד – יכולה לטרוף את הקלפים ולסלול שוב דרך לשמינית הגמר.

הכוכב: מאנו לקומט.

הרכז בן ה-30 היה האחראי הראשי לניצחון העצום על נבחרת ספרד באליפות הקודמת, כשרשם 20 נק', 5 ריב' ו-4 אס' עם התעלות אדירה במאני טיים. אותו ניצחון גם שריין לבלגים מקום בשמינית הגמר, כשהיא משאירה אבק לבולגריה וגאורגיה. הפעם על אקס עירוני אילת מוטלת אחריות במסה כבדה הרבה יותר כשהצד הסקוררי שלו יצטרך לבוא לידי ביטוי עוד יותר מבטורניר ב2022. לקומט מביא איתו יכולת התקפית מגוונת מאוד שמתבטאת בצעד ראשון מהיר וקבלת החלטות מהירה. הניצחון הנוסף הזה שבלגיה תצטרך, אם יגיע – זה רק בהובלתו.

האקס פקטור: הנס ואנוויין.

הפאוור פורוורד בן ה־29 מביא שילוב נדיר יחסית של קשיחות וגמישות – מסוגל לשמור על כמה עמדות, לנצל את הגוף שלו בריבאונד ולפתוח התקפה מתפרצת. השנים האחרונות הפכו אותו לדמות יציבה בעיקר בשמי הכדורסל הצרפתי. תקופה קצרה בהפועל חולון ובגלבוע גליל לא השאירה חותם מיוחד, אבל היא הוסיפה לו עוד נדבך של ניסיון בסביבה תובענית. עבור בלגיה, ואן וויין הוא שחקן שיכול לשנות קצב של משחק – לא דרך הצגות גדולות, אלא דרך עבודה שקטה ומדויקת שמחזיקה את הקבוצה על המסלול.

תחזית: מקום חמישי בבית והדחה בשלב הבתים.

לקומט. 1.80 של כישרון וניסיון

איסלנד:

גטאפוקה – כך נקרא שק חבטות באיסלנדית, ומה שתנסה הנבחרת מארץ הקרחונים איכשהו לא להוות. איסלנד היא הנבחרת הצנועה וגם החלשה ביותר שתעלה על הפרקט ביורובאסקט הקרוב כשברוזמה שלה שתי הופעות בודדות לאורך ההיסטוריה של אליפויות אירופה, כשהמאזן שלה עומד על 0-10. עם סגל שמורכב כמעט כולו משחקנים מארץ הקרחונים, היא מגיעה בידיעה ברורה שהיא באה לאליפות בעיקר בשביל לצבור חוויה לאוסף ואליפות נוספת לרקורד שאם לא יקרה בה משהו יוצא דופן – תסתיים גם היא נטולה מניצחונות.

הכוכב: מרטין הרמנסון.

אם צריך בכל זאת לציין שחקן שאמור לקחת בעלות על הסגל האנמי – זה יהיה הרמנסון. הרכז שכבר בנה לעצמו שם בסביבת היורוליג יסחוב כמעט לבדו את הנבחרת חסרת הכלים. המשימה של הרמנסון תהיה קשה במיוחד, כי מעבר לכישרון האישי שלו והיכולת שקיימת לנהל משחק בצורה שוטפת, הנבחרת שלו סובלת מחוסר עומק בכל עמדות המפתח. אין פה שחקן שמסוגל להוביל את ההתקפה בצורה עקבית כמוהו, ואין גם רכז מחליף ברמה שלו שמסוגל לחפות על דקות ההפוגה שלו.  

האקס פקטור: טריגווי האלינסון.

הנפיל (2.16) בן ה-27 של בילבאו יהיה השחקן הגובה ביותר באליפות כשכבר הספיק לעבור כמה תחנות ברחבי ספרד. הבעיה היא שלמרות הגובה, הוא לא תמיד מצליח לתרגם את היתרון הפיזי שלו ליכולת קליעה יציבה או שליטה מוחלטת בצבע מול יריבים מנוסים. עם זאת, הניסיון שלו בליגה הספרדית מעניק לו את היכולת להבין מצבים מורכבים ולשחק חכם – משהו שהנבחרת תצטרך ממנו, במיוחד מול קבוצות מהירות וגמישות. אם יצליח למצוא סינרגיה עם הרמנסון ולשמור על איזון בין הגנה להתקפה, אולי איסלנד תוכל להפיק דברים יפים בדקות כאלה.

תחזית: מקום אחרון בבית והדחה בשלב הבתים.

ישראל:

נדמה שמכל האליפויות האחרונות, הסגל הישראלי הנוכחי נראה המרשים ביותר ממה שהוצג עד עכשיו. אבל בשביל לנסות לממש את התקוות והחלומות, הנבחרת שלנו צריכה להציג שיתוף פעולה מדוקדק בין השחקנים הוותיקים לאלה שצפויים לפגוש את הבמה הגדולה בפעם הראשונה ומעל כולם הצמד שצריך לקחת אותנו בשתי ידיים – דני אבדיה את ים מדר.   מה שיכול להכריע לנו טורניר כזה זו לא רק לקלוע יותר מהיריבה או לשמור חזק יותר, אלא בעיקר סבלנות ומשמעת– משהו שהיה חסר מאוד בעיקר בשתי האליפויות האחרונות והמאכזבות. אם היכולת לשמור על קור רוח ברגעי לחץ, להאמין במבנה הטקטי ולבצע את התרגילים של קואץ' בית הלחמי יתחברו, ואם דני וים יצליחו לדרבן ולכוון את כולם בצורה טבעית – נוכל לראות ישראל שמפגינה לא רק יכולת אלא גם אופי – וכזו שמסוגלת להגיע רחוק יותר ממה שהתרגלנו עד עכשיו.

הכוכב: דני אבדיה.

את אליפות אירופה 2022 סיים דני אבדיה עם ממוצעים של 14.6 נק' לצד 8.2 ריב' ו-4.6 אס'. בפן האישי  – פסטיבל, בפן הקבוצתי – סקנדל. הלחץ וחוסר הבשלות של הסטאר הישראלי ניכרו אז אולי יותר מתמיד והרצון להוכיח את עצמו בצורה אישית פגעה מאוד בנבחרת ובעיקר פגעה בו. אבל עכשיו, אחרי 3 שנים והתפתחות אינסופית ובלתי פוסקת – דני יכול וצריך להוכיח שהוא מספיק בוגר בשביל כן לשים את עצמו במרכז אבל הפעם בצורה חכמה ובוגרת, כזאת שלא מעלימה את החברים שלו – אלא גורמת להם להיות הגרסה הכי טובה שלהם. התשובה שנקבל על השאלה איזה דני נראה – תהיה פקטור משמעותי בדרכה של הנבחרת באליפות הקרובה.

האקס פקטור: תומר גינת.

גם בהפועל ת"א וגם בנבחרת, גינת ביסס לעצמו מעמד קבע בתור שחקן שמתעלה לאו דווקא ברגעים שהוא עם הכדור ביד ויותר בעצם הנוכחות שלו במגרש. התנועה שלו ללא כדור היא מה שמבדיל אותו מיתר השחקנים – תמיד מחפש את המקום הנכון, חותך חכם בין ההגנות ויוצר שטחים שמאפשרים לנבחרת לנשום ולהתקדם בקצב שלה. הוא מסוגל  לנצל מרווחים שנפתחים ולמשוך אחריו שומרים, מה שנותן הזדמנויות לקליעה או למסירה במקומות אסטרטגיים. היכולת הזו שלו לארגן משחק שלעתים נראה מבולגן הוא כלי סופר חשוב שנדרש לא מעט פעמים כשהעסק קצת יוצא משליטה.

תחזית: מקום רביעי בבית והדחה בשמינית הגמר.

אבדיה. מבחן בגרות

פורמט האליפות – איך זה יעבוד?

שלב הבתים: כפי שרובכם כנראה מכירים והבנתם, התחרות מחולקת ל-4 בתים כשבכל בית 6 נבחרות (סה"כ 24). כל נבחרת תשחק מול כל יריבה שאיתה בבית פעם אחת, כשלבסוף 4 מ-6 הנבחרות במאזן הטוב ביותר בכל בית יעלו לשלב שמינית הגמר.
במידה ובסיום המשחקים נוצר מצב של שיוויון בין שתי נבחרות שסיימו באותו מאזן – הנבחרת שניצחה במפגש הישיר בין השתיים היא זו שתסיים מעל יריבתה.
במידה ונוצר מצב של שיוויון בין 3 נבחרות ויותר, ההפרשים הפנימיים במשחקים בין אותן  נבחרות הם אלה שיקבעו מי תסיים מעל מי.

שמינית הגמר: בשלב שמינית הגמר יתמודדו 16 הנבחרות שעלו משלב הבתים. שיטת המשחק היא נוקאאוט – משחק אחד מכריע, כשהמנצחת מעפילה לרבע הגמר והמפסידה מסיימת את דרכה בטורניר.

ההצלבות בין הבתים נקבעות לפי הסדר הבא: הראשונה בבית א' תתמודד מול הרביעית בבית ב', השנייה בבית א' מול השלישית בבית ב', השלישית בבית א' מול השנייה בבית ב' והרביעית בבית א' מול הראשונה בבית ב'. באופן דומה, נבחרות הבתים ג' ו-ד' יצטלבו ביניהן באותה מתכונת.

רבע הגמר: מכאן העסק קצת מסתבך ולכן נשתמש באותיות ומספרים כדי לא להתבלגן.
משחק 1: המנצחת בין ג1 ל-ד4 תפגוש את המנצחת בין ב2 ל-א3.

משחק 2: המנצחת בין א1 ל-ב4 תפגוש את המנצחת בין ד2 ל-ג3.

משחק 3: המנצחת בין ב1 ל-א4 תפגוש את המנצחת בין ג2 ל-ד3.

משחק 4: המנצחת בין א2 ל-ב3 תפגוש את המנצחת בין ד1 ל-ג4.

חצי הגמר: המנצחת במשחק 1 תפגוש את המנצחת במשחק 2 והמנצחת במשחק 3 תפגוש את המנצחת במשחק 4

הגמר: משחק אחד על התואר היוקרתי של הקיץ!!!

הבראקט שלי: