חברים וחברות יקרים – הפוטבול חוזר לחיינו!

במהלך רצף האירועים המטורף של החודשים האחרונים, כמעט לא שמנו לב שכבר עברה חצי שנה מאז משחק הסופרבול בו הוכתרה פילדלפיה לאלופה (לאחר ניצחון משכנע על קנזס סיטי). לשמחתנו הרבה, בעוד כחודש (ב-5 בספטמבר) תיפתח העונה החדשה של ליגת ה-NFL. כמו בכל שנה, צוות הופס פוטבול יכין את קוראיו הנאמנים לעונת 2025 באמצעות סדרת כתבות בהם נסקר כל אחד מהבתים בליגה, נבחן את השינויים בסגלי הקבוצות וננסה להעריך את סיכוייהן להשיג את המטרות שהציבו לעצמן. ברשותכם לא נתייחס כאן לתקריות ירי, הימורים וספסור כרטיסים שנקשרו ל-NFL בחודשים האחרונים אלא רק להיבטים המקצועיים והמהנים של  הליגה התחרותית והמעניינת ביותר בעולם.

נפתח את הסדרה בסקירה של בית ה-AFC צפון. בית הצפון (כמו מקבילו ב-NFC) הוא בית קשוח, תחרותי, עם הרבה מסורת ולא מעט יריבויות מיתולוגיות. ה- AFC NORTH שלח לפחות 2 נציגות לפלייאוף בכל אחת מ-5 העונות האחרונות (כשפעמיים הגיעו 3 מקבוצות הבית לפלייאוף). ב-3 מ-4 העונות האחרונות הגיעה נציגה מהבית למשחק אליפות ה-AFC ובעונת 2021/2 הגיעו הבנגלס מסינסינטי עד לסופרבול. בעבר הלא רחוק נודע הבית בשל ההגנות האימתניות של מרבית הקבוצות הנכללות בו, אך דווקא בשנה האחרונה הופיעו בו שתיים מ-7 היחידות ההתקפיות הפוריות בליגה (בולטימור וסינסינטי).

למרות ההסטוריה המפוארת, כל הקבוצות הבית סיימו את העונה שעברה בטעם מר של כישלון. בולטימור רייבנס, שזכתה באליפות הבית, הפסידה (שוב) מוקדם מדי בפלייאוף, לא הצליחה להגיע לסופרבול ותנסה להריץ שוב (בשדרוגים קלים) את הסגל שנבנה סביב הק"ב לאמאר ג'קסון והרץ דרק הנרי בתקווה ללכת עד הסוף ב-2025. פיסטבורג סטילרס סיימה עוד עונה (ה-21 ברציפות!) במאזן חיובי אך אכזבה בשלבים המכריעים של העונה ולא הוותה פקטור במאבקי האליפות. כדי לשנות זאת, הובא לפיטסבורג הק"ב הוותיק ארון רוג'רס בתקווה שיצליח בשלהי הקריירה להחזיר את הקבוצה (ואת עצמו) לרלוונטיות. סינסינטי בנגלס בזבזה עונה בריאה של הק"ב המצוין ג'ו בורו בשל קריסה טוטלית של יחידת ההגנה, שמנעה מהקבוצה אפילו העפלה לפלייאוף. בפגרה שמרה הקבוצה על מרבית השלד ההתקפי ועשתה שינויים (לא מספקים) בהגנה כדי לנסות לחזור לשלבים הגבוהים של הפלייאוף. קליבלנד בראונס סיימה את העונה במרתפי הליגה לאחר עוד עונה מאכזבת (שהסתיימה בפציעה) של הק"ב דשון ווטסון. הבראונס ינסו השנה לעלות על מסלול הבניה מחדש, תוך שהם מקווים למצוא ק"ב מוביל מבין ארבעת (!) הק"ב החדשים שהגיעו לקבוצה בפגרה (שניים מתוכם בדראפט).

אם כך, מהם הסיכויים של כל אחת מהקבוצות הללו להשיג את מטרותיה העונה? הבה נבחן את המהלכים שבוצעו והשינויים שנעשו בסגלים ובצוותי האימון על מנת לחזות איך ייראה בית הצפון ב-2025 ומה יהיה חלקו במאבקי הצמרת של ה-AFC  כולו.

בולטימור רייבנס (מאזן ב-2024 – 12- 5, זכיה באליפות הבית, הפסד בסיבוב השני בפלייאוף)

הצעד המשמעותי ביותר (וגם מעורר המחלוקת בזמנו) של הפגרה הקודמת בבולטימור היה צירופו של הרץ הגדול אך המזדקן דרק הנרי שהגיע לאחר קריירה ארוכה ומפוארת בטנסי. בדיעבד, הנרי ניפץ את כל התחזיות המוקדמות, אפילו את האופטימיות שבהן, כאשר השיג נתון פנטסטי של 1921 יארדים על הקרקע, ובצירוף 915 יארד בריצה של הק"ב הרבגוני לאמאר ג'קסון, הציגו הרייבנס את התקפת הריצה הטובה בליגה, בפער – עם 193 יארדים קרקעיים למשחק. גם התקפת המסירה השתפרה מאד (שכן ההגנות היריבות היו צריכות להתמקד באיום הכפול על הקרקע), והשיגה 238 יארדים למשחק (מקום 7, לעומת מקום 22 בשנה הקודמת). כל זה הוביל להתקפה מעולה שהנפיקה יותר מ-30 נקודות למשחק (מקום 3 בליגה).

לעומת זאת ההגנה, שהיתה הטובה בליגה ב-2023, נסוגה ביכולתה. הגנת הריצה התעלתה ואפשרה רק 80 יארדים למשחק (מקום 1 בליגה) אך הגנת המסירה התרסקה ודורגה במקום ה-27 בלבד (לעומת מקום 6 שנה קודם לכן). בשל כך ספגה הקבוצה 21 נקודות למשחק –  5 נקודות יותר מבעונה הקודמת – וירדה למקום ה-8 בדירוג. בפלייאוף דווקא ההגנה התעלתה, ספגה רק 14 נקודות מפיסטבורג בווילד-קארד והגבילה בסיבוב השני את ג'וש אלן מבפאלו ל-127 יארדים בלבד במסירה – אך זה לא מנע הפסד מאכזב לבילס בשלב הדיויז'יונל והדחה נוספת בשלב מוקדם יחסית של הפלייאוף.

לקראת עונת 2025 המטרה היתה לשמר את השלד ההתקפי המוצלח תוך שדרוג ההגנה. היות שהגנת הריצה והלחץ על הק"ב היריב (יותר מ-3 סאקים למשחק, מקום 2) היו מהטובים בליגה, היה ברור שהחוליה החלשה שדרשה שיפור מהותי היא הקו האחורי. שדרוג יחידה זו היה הפוקוס העיקרי בשוק השחקנים ובדראפט, כאשר הקורנרבק המצוין ג'איר אלכסנדר הגיע מהפאקרס והסייפטי מלאכי סטארקס נבחר בסיבוב הראשון בדראפט. ביחד עם הקורנר מרלון המפרי והסייפטי המעולה קייל המילטון יש עכשיו לרייבנס קו אחורי שנראה על הנייר מהטובים בליגה. בשאר החוליות בהגנה לא בוצעו שינויים משמעותיים, כשהליינבקרים רוקואן סמית וקייל ואן נוי, ביחד עם הטאקל ההגנתי נמדי מדבוקה ימשיכו להוביל שביעיה קדמית חזקה ומאוזנת.

בהתקפה הוסיפה הקבוצה עומק בחולית התופסים עם צירופו של דאנדרה הופקינס הוותיק שינסה לתרום ככל שיוכל בשלהי הקריירה המפוארת שלו. זאי פלאורס, שהציג עונה מצוינת בשנה שעברה יהיה התופס המוביל גם השנה והטייט-אנד מארק אנדרוז יקווה לחזור ליכולת הטובה שלו משנים עברו. השינוי המהותי ביותר בהתקפה הוא עזיבתו של הבועט הוותיק ג'סטין טאקר, שלאחר שנים ארוכות ופוריות בבולטימור הציג בשנה שעברה יכולת פושרת, ובנוסף הסתבך בשערוריה מינית שגרמה להשעייתו ע"י הליגה למרבית העונה הקרובה. הקבוצה מהמרת בגדול כאשר היא מציגה בעמדת הבועט החשובה שני רוקיס – הבכיר מביניהם הוא טיילר לופ שנבחר בסיבוב ה-6 בדראפט.

סיכום: הרייבנס יהיו גם הנה קבוצת עונה סדירה מצוינת. התקפת הריצה של הקבוצה תמשיך לגרום סיוטים להגנות היריבות, כשהנרי וג'קסון יגרדו שוב את סף ה-200 יארדים למשחק על הקרקע. התקפת המסירה תהיה טובה יותר וסגל הקבוצה נראה שלם, מאוזן וללא נקודות תורפה משמעותיות. הרייבנס אמורים לזכות די בקלות באליפות בית הצפון (כמו בשנתיים הקודמות) ולהשיג מאזן שידרג אותם בין 2 או 3 הקבוצות הטובות ב-AFC. בפלייאוף יחזרו השדים להציק לבולטימור, שמאז הגעתו של לאמאר ג'קסון נכשלה שוב ושוב בהגעה לשלבים המתקדמים ובוודאי לסופרבול. גם השנה תצטרך הקבוצה לעבור את הבילס ו/או הצ'יפס בדרך למשחק הגדול, וזו תהיה משימה קשה – אם כי בהחלט לא בלתי אפשרית. תחזית : מאזן של 13- 4 והגעה למשחק האליפות של ה-AFC.

פיטסבורג סטילרס (מאזן ב-2024 – 10- 7, הפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף)

פיטסבורג עברה עוד עונה שהסתיימה במרכז הטבלה, כשההישג העיקרי של 2024 הוא שמירת הרצף הקדוש של עונות במאזן חיובי (בפעם ה-21 ברציפות!). גם בעונה האחרונה, כמו בכל השנים האחרונות, שורש הבעיה היה נעוץ בחוסר של ק"ב מוביל איכותי. בתחילת העונה ביצעה הקבוצה מהלך נועז ומעניין כאשר הביאה לפיטסבורג את ראסל ווילסון הוותיק ובנוסף אליו גם את ג'סטין פילדס הצעיר, אך שניהם אכזבו ובתום העונה עזבו את הקבוצה. בשלב מסוים במהלך העונה היה נראה שהקבוצה תצליח להתברג בצמרת החטיבה, כשהיתה במאזן 10- 3 בתחילת דצמבר אך קריסה ורצף של 4 הפסדים רצופים שלחו את הקבוצה לעימות חסר סיכוי בסיבוב הווילד-קארד מול בולטימור החזקה, שהסתיים בהדחה מהירה וכואבת מהפלייאוף.

התקפת הקבוצה היתה בינונית ומטה במהלך כל העונה, כשהיא משיגה רק 22 נקודות למשחק (מקום 20). ההתקפת הריצה עוד היתה סבירה (מקום 12) אך התקפת המסירה – בעיקר בשל החולשה בעמדת הק"ב – דורגה במקום ה-26 בלבד עם פחות מ-200 יארד למשחק. ההגנה, בהנהגת טי-ג'יי וואט הנצחי, היתה נקודת החוזק של הסטילרס (מקום 7 בליגה), כשהיא סופגת 21 נקודות למשחק, אם כי גם היא לא היתה נקיה מפגמים – הגנת המסירה ומשחק הלחץ דורגו במחצית התחתונה של הדירוג.

החוסר המתמשך בפרנצ'ייז ק"ב, שנמשך מאז שלהי הקריירה של בן רותליסברגר גרמה להנהלת הקבוצה לבצע מהלכים שהפכו נואשים יותר יותר מדי שנה. לאחר הכישלון בגיוס ק"ב בדראפט (קני פיקט) וההימור הכפול על ווילסון ופילדס, החליטו בפיטסבורג לשים את כל הקלפים על הק"ב המעוטר אך המזדקן ארון רוג'רס. זאת למרות הקדנציה הכושלת שלו בניו יורק ג'טס במהלך השנתיים האחרונות . הסטילרס מאמינים שהמאמן הוותיק והקשוח שלהם (מייק טומלין), המתאם ההתקפי המוערך (ארתור סמית, שהיה מאמן ראשי באטלנטה) והארגון היציב של הקבוצה יצליחו למנוע מרוג'רס לנהל מופעי פרימדונה ויאפשרו לו להפיק מעצמו יכולת גבוהה גם בגילו המופלג (42). כדי לעזור לו למצות את יכולתו הקיפה הקבוצה את רוג'רס בשחקני התקפה מנוסים ומוכחים.

התופס היעיל די-קיי מטקאלף והטייט אנד המנוסה ג'ונו סמית הגיעו בטריידים. התופס רוברט וודס הוותיק הגיע בהעברה חופשית וכך גם הרץ קנת גיינוול. לעומתם הצעירים ג'ורג' פיקנס ונאג'י האריס עזבו את הקבוצה. ההגנה תוגברה גם היא, בעיקר בקו האחורי, דרך הגעתם של הקורנרבקים המצוינים ג'יילן רמזי (ממיאמי) ודריוס סליי (מפילדלפיה).  השביעיה הקדמית של ההגנה שודרגה בעיקר דרך הדראפט, שם נבחרו דפנסיב טאקל, דיפנסיב אנד וליינבקר ב-3 מ-4 הבחירות הראשונות. באופן תמוה, במיוחד בהתחשב בגיל ובחוסר הניידות של רוג'רס, הקו ההתקפי הקדמי כמעט לא השתנה למרות שאפשר כמעט 3 סאקים למשחק (עם ק"ב ניידים הרבה יותר בדמות ווילסון ופילדס) בשנה שעברה.

סיכום: הסטילרס, כמו הג'טס לפניהם, מנסים לייצר עוד קמפיין מוצלח אחד של ארון רוג'רס, בתקווה שהתשתית שבנו עבורו תחזיר אותו בדרך פלא ליכולתו מהעשור הקודם. לשם כך הם מוכנים למשכן את עתידם, לוותר על כוכבים צעירים לטובת שחקנים מנוסים (אך מוגבלים) ולנסות לאתגר את צמרת החטיבה רגע לפני שהק"ב הוותיק רוכב אל השקיעה. כמו הג'טס, גם הם לא יצליחו לעשות זאת. רוג'רס כבר מזמן אינו הק"ב הנייד והמדויק שהיה אלא שחקן בינוני, עם יכולת תנודתית וגינוני כוכבות שהופכים את השחקנים סביבו לטובים פחות. ההגנה המשודרגת תנצח כמה משחקים בכוחות עצמה וכמה הבלחות של רוג'רס ישמרו על הסטילרס במאזן מכובד (אולי אפילו חיובי, בפעם ה-22) אך לא יביאו את הקבוצה להישגים. את ההריסות שישאיר רוג'רס אחריו ייקח לסטילרס שנים לתקן. תחזית : מאזן של 7- 10 וכישלון בהעפלה לפלייאוף.

סינסינטי בנגלס (מאזן ב-2024 – 9- 8, לא העפילה לפלייאוף)

הבנגלס הגיעו עד לסופרבול לפני 3 שנים (עונת 2021/2) ונחשבו לקבוצת העתיד של הליגה, עם שלד צעיר (אז) שנראה יוכל לייצר קונטנדרית שתתמודד בצמרת החטיבה מדי שנה. לאחר שבעונת 2023 סבלה הקבוצה מסיום עונה מוקדם של הק"ב המצוין (אך המועד לפציעות) ג'ו בורו, פתחו בסינסינטי את העונה שעברה עם הרבה תקוות ושאיפות לחזור לסופרבול ואולי אף לזכות באליפות. לשם שינוי, בורו היה בריא הפעם לאורך כל עונת 2024, והוכיח שוב שבכשירות מלאה הוא אחד מ-3 הק"ב הטובים בליגה. ביחד עם שני התופסים המעולים ג'מאר צ'ייס וטי היגינס הוא הוביל את התקפת המסירה הטובה בליגה (272 יארדים למשחק) ולמרות יכולת קבוצתית חלשה על הקרקע (92 יארד למשחק, מקום 30) הוביל בורו את ההתקפה ה-7 בטיבה שייצרה 28 נקודות למשחק.

הבעיה של הקבוצה התמקדה בחולית ההגנה שהיתה אחת החלשות בליגה. הקבוצה ספגה 25.5 נקודות למשחק (מקום 25) כשהיא נמצאת בחצי התחתון של הליגה גם מול הריצה (מקום 19) וגם מול המסירה (מקום 22). היא היתה גרועה במשחק הלחץ (רק 2 סאקים למשחק, מקום 22) וגם חלשה קרוב לקו השער (ספגו טאצ'דאון ב-68% מהפעמים שהיריבה היתה ברד-זון – מקום 30). עם הגנה כזו, לא פלא שהקבוצה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף ב-AFC התחרותי, למרות הניסיונות ההירואיים של בורו וחבריו שהציגו יכולת מעולה כמעט מדי משחק – כאשר הרבה מדי פעמים זה לא הספיק על מנת לצאת עם ניצחון.

בניגוד לכל הציפיות, לקראת העונה הנוכחית הבנגלס לא עשו מספיק כדי לחזק את יחידת ההגנה הבעייתית שלהם. הם אמנם החליפו את המתאם ההגנתי (אל גולדן במקום לו אנרומו) והשקיעו בדראפט בשביעיה הקדמית (שני ליינבקרים ודיפנסיב אנד בין ארבע הבחירות הראשונות) אך עזיבתם של שחקני הגנה חשובים כגון שלדון רנקינס (טאקל), ג'רמיין פראט (ליינבקר), סאם הבארד (אנד) ו-וון בל (סייפטי) מעלה חשש לחוסר תיאום והיעדר ניסיון בכל המערכים, בפרט בשלבים המוקדמים של העונה. בנוסף לכל האמור לעיל הכוכב ההגנה, הפאס ראשר טריי הנדריקסון (שהוביל את הליגה בסאקים בשנה שעברה, עם 17.5) נמצא בסכסוך חוזי עם הקבוצה. בשבוע שעבר הוא אמנם חזר להתאמן במסגרת קבוצתית אך נראה שהמילה האחרונה באירוע הזה טרם נאמרה.

בהתקפה הושקעו הרבה מאמצים כדי לשמר את סגל התופסים המצטיין – העובדה שהקבוצה הצליחה לשמר את ג'מאר צ'ייס, טי היגינס וגם את הטייט-אנד המצוין מייק גסיקי היא ללא ספק הישג משמעותי. על מנת לחזק את משחק הריצה הובא סמג'י פיריין שיחבור לצ'ייס בראון (שהשיג כמעט 1000 יארדים בשנה שעברה). לעומת זאת, עזיבתם של שני שחקני קו התקפי (טרנט בראון ואלכס קאפה) ללא מחליפים ברמתם מעוררת חששות לבריאותו של בורו ובעקבות כך לסיכויי הקבוצה לרוץ חזק בצמרת. 

סיכום: בהנחה שבורו יצליח להישאר בריא גם העונה, ההתקפה שוב תהיה אחת הטובות בליגה אך רוב הסיכויים שההגנה לא תתעלה מעל הביצועים הבעייתיים שהציגה בשנה שעברה. גם הפעם, תתקשה הקבוצה לנצח מספיק משחקים ולהישאר צמודה לצמרת הגבוהה אם היא נדרשת להנפיק 25 נקודות ויותר מדי שבוע. בורו ימשיך לעשות קסמים (ויקווה שהקו הקדמי ישמור עליו במצב מאונך ובבריאות טובה עד לסיום העונה) אך ללא מהפך הגנתי (שאינו נראה באופק) לא יוכלו הבנגלס להתמודד מול בולטימור על ראשות הבית ומול אריות ה-AFC על מקום בצמרת הגבוהה של החטיבה. תחזית : מאזן של 9- 8, העפלה לפלייאוף (כקבוצת ווילד-קארד) והפסד בסיבוב הראשון.

קליבלנד בראונס (מאזן ב-2024 – 3- 14, לא העפילה לפלייאוף)

קליבלנד קיוותה להתחיל סוף סוף להחזיר ב-2024 ולו חלק מן ההשקעה העצומה שביצעה ברכש של הק"ב דשון ווטסון – אך תקוותה נכזבה גם הפעם. ווטסון שיחק ב-7 משחקים בלבד לפני שנפצע (שוב) וגם בהם הפגין יכולת בינונית ומטה. קליבלנד נאלצה להסתמך על הק"ב התזזיתי ג'מיס ווינסטון שגם הוא לא הצליח לייצר התקפה ראויה. למרות סגל תופסים לא רע (ג'רי ג'ודי בעונה טובה והטייט אנד היציב דייויד נג'וקו) דורגה התקפת המסירה של הבראונס במקום ה-22 בלבד ובשילוב עם התקפה קרקעית חלשה (שנבעה גם מפציעתו של הרץ המוביל ניק צ'אב) שדורגה במקום ה-29 הצליחה קליבלנד לייצר רק 15 נקודות למשחק – התפוקה הגרועה בליגה.

ההגנה של הבראונס – עד לפני שנתיים או שלוש אחת הטובות בליגה – נגררה אחרי חולשת ההתקפה. מיילס גארט, אחד הפאס ראשרים הטובים בליגה, הצליח אמנם להשיג 14 סאקים וזדריוס סמית הוותיק סייע בידו, כך שמשחק הלחץ של הקבוצה היה טוב למדי. הגנת המסירה ככלל דורגה במרכז הטבלה, אך הגנת ריצה חלשה יחסית, קושי לייצר איבודי כדור (מקום 30 בליגה) וחדירות בקרבת קו השער הובילו לספיגה של 25.6 נקודות למשחק (מקום 27). עם התקפה והגנה חלשות כל כך, הפכו הבראונס לשק החבטות של ה-NFL, הפסידו ב-14 משחקים בהפרש ממוצע של 17 נקודות וסיימו במאזן הגרוע בחטיבה ובליגה כולה (ביחד עם טנסי), מה שהעניק להם (כפרס ניחומים) את המקום ה-2 בדראפט האחרון.

נקודת האור בעונת הזוועות שעברה על קליבלנד היא שמנהלי הקבוצה הבינו סוף סוף שהמסלול שהלכו בו הוביל אותם לדרך ללא מוצא. התובנה שהקבוצה צריכה ללכת לבניה מחדש נחתה על הבראונס והם התחילו (באיחור של שנתיים) לעשות צעדים בכיוון הנכון. השינוי כמובן מתחיל בעמדת הק"ב. דשון ווטסון (שעדיין פצוע) לא נמצא למעשה בתוכניות של הקבוצה גם כאשר יחלים וכדי למלא את החלל הובאו ארבעה ק"ב חדשים. שניים מהם נבחרו בדראפט (דילון גבריאל בסיבוב השלישי ושדור סנדרס השנוי במחלוקת בסיבוב החמישי), כשבנוסף אליהם הובא עוד ק"ב צעיר (קני פיקט, שאכזב עד כה בפיטסבורג ופילדלפיה). כגיבוי לחבורת הצעירים הללו הגיע גם ג'ו פלאקו הוותיק.

התופס אמארי קופר שאכזב והרץ ניק צ'אב שוחררו והובאו במקומם שחקנים זולים יותר ונוצצים פחות (כמו דיונטה ג'ונסון ודאנדרה קרטר) כדי לייצר פוטנציאל צמיחה לשחקנים צעירים (יחסית) כמו ג'רי ג'ודי, ג'רום פורד  והרץ קינשון ג'דקינס שגויס בדראפט. בהגנה נשאר הכוכב מיילס גארט כעוגן סביבו תיבנה היחידה מחדש, כאשר זדריוס סמית ורבים אחרים שוחררו. שתי בחירות הדראפט הראשונות נוצלו עבור טאקל דפנסיבי (מייסון גראהם, בחירה חמישית) וליינבקר – זאת לאחר שהקבוצה עשתה טרייד על הבחירה השנייה (שהייתה ברשותה) כדי לייצר בחירות דראפט גבוהות נוספות השנה ובשנים הבאות.  

סיכום: קליבלנד תהיה קבוצת תחתית ותפסיד הרבה מאד משחקים השנה וגם בשנתיים-שלוש הקרובות. עם זאת, היא לפחות מבינה את מצבה ומתחילה ללכת בדרך הארוכה, המייסרת אבל גם הנכונה על מנת לנסות לחזור לרלוונטיות לקראת סוף העשור. המשימה הראשונה של הקבוצה תהיה להבין מי משלושת הק"ב הצעירים שהגיעו (פיקט, גבריאל, סנדרס) – אם בכלל – יכול להיכנס לתפקיד הפרנצ'ייז ק"ב של הקבוצה. בנוסף יצטרך צוות האימון להחליט למי מיתר השחקנים בסגל יש את הפוטנציאל לתרום לקבוצה בטווח הארוך. המאזנים הגרועים של הקבוצה ומהלכי טרייד נוספים ייצרו בשנים הקרובות הרבה בחירות דראפט, חלקן גבוהות, שישמשו לגיוס שחקני העתיד של הקבוצה. בינתיים יאלצו האוהדים בקליבלנד להתאזר בהרבה סבלנות ורצון טוב בתקווה שבשלב מסוים יוכלו להתחיל לראות אור בקצה המנהרה. תחזית: מאזן של 4- 13 וכמובן אי עליה לפלייאוף.