הלכתי אחורה בהופס לראות קצת את ההיסטוריה מבחינת ביקורים בלאס וגאס ואני מתקשה להאמין שזהו הביקור הרביעי שלי בליגת הקיץ!
כנראה אחד הדברים הבולטים ביותר מבחינת התמדה עבורי. כיף.

השנה אני שוב הולך עם שחר, שכבר הפך לכתב ומסקר מוכר במערכת וליווה את גולדן סטייט עד הפציעה של סטף בפלייאוף, לדעתי הם גם יכלו לעבור את מינסוטה אילולא אותה פציעה. ואגב אם שואלים את שחר והבראקט שלו, הוא האמין שללא פציעות גולדן סטייט גם יכלה לרוץ עד הסוף. בכל מקרה שנינו יכולים לשחק ב what if אבל לא מעבר לזה.

שחר, אישתו נאניקה והרכש החדש לבית משפחת שרון – טליה, בת ה-7 חודשים הגיעו לבקר אותי ואת אישתי לכבוד ה-4 ביולי, הלא הוא יום העצמאות האמריקאי. לצאת מסן פרנסיסקו והנוחות עם תינוקת קטנטנה לעבר בית בתוך היער במדינה על גבול קנדה זה לא מהלך מובן מאליו אז שמחנו מאוד לשמוע על תכנון הביקור.

מיותר לציין שהיה חלומי, ועל אף שאנחנו אכן גרים בתוך סוג של יער (כ-45 דקות נסיעה מסיאטל), נראה לי שהם נהנו מהטבע השופע לצד ג'קוזי, בירות, יין והמון אוכל! (זה מה שעושים בוושינגטון סטייט – אוכלים ושותים יין\בירה), גם לא ויתרנו על טיול בסיאטל, אחת הערים המגניבות בארה"ב על אף שזה היה בדיוק ב-4 ביולי אז העיר היתה מפוצצת קצת יותר ממה שקיוויתי.

בכל אופן, שחר, שנוחת בבוקר המשחקים הראשון, ככל הנראה כבר יפרט ויספר על החוויה מהזווית ראיה שלו, אני נוחת ביום חמישי ה-13 ביולי בערב ולא אספיק להגיע למשחקים של היום הראשון בטורניר אז שחר ישחרר לכם כתבה מסחררת ואני אכנס לעניינים ביום שישי. גם הפעם כמו ששחר כבר התחיל במשחקי הפלייאוף, הפוסטים יהיו חיים שיתעדכנו, ככה שאם אתם ערים אתם מוזמנים להיכנס במהלך הלילה ולהתעדכן במה שקורה, הכי קרוב לפרקט והכי קרוב שיש לישראלים שלנו.

ולמי שכבר שכח ממני, לגיטימי ביותר, סיקרתי את גולדן סטייט 3 עונות רצופות, כולל עונת האליפות ב2022 (עונה ראשונה ככתב הופס בשטח – מי מביא מזל מי?! 🙂 ).
בנובמבר 2024 החלטנו לעשות שינוי די קיצוני ולעבור לקאנטרי סייד, לא מעט מזה בגלל הקיבוצניק שכותב לכם פה, אישתי שגדלה ברמת גן וחיה רוב חייה בתל אביב, לא כל כך רגילה לניתוק הזה שקורה פה, לאט לאט אני מקווה שהיא תתערבב יותר ויותר, היא כמובן מאוד אוהבת טבע וחיות, וגם אני, אבל גם אני מודה שלא פשוט לעבור לבית עם שטח שצריך גם לדאוג לו – לעזאזל כמה חם וכמה פעמים צריך לרוקן את המכסחת דשא לפני שמסיימים לעבור על כל הדשא! שהפך לצהוב בקיץ!!! איפה הגשם שיעזור איפה?! הבטיחו לי מזג אוויר חורפי 80% מהזמן – בינתיים 30 מעלות כמעט חודש שלם! (ברוכים השבים לתלונות שלי).

בכל אופן, אז עברנו לוושינגטון אבל לא זאת של טראמפ, אלא זאת של שעתיים וחצי לנקובר(קנדה) ו-3 שעות מפורטלנד (צריך ללכת לבקר את ראובן ודני), גם חברים של אישתי בדיוק עברו לשם מניו יורק אחרי לא מעט שנים בעיר עמוסה אנשים ובטון, מניח שפתאום נחמד קצת שקט וטבע.
בכל אופן #2, אני מקווה שהתקוות של לא מעט אנשים יתממשו והסופר-סוניקס יחזרו לעיר שאוכל לחזור לכתוב יותר, מקווה שהחלודה לא ניכרת (ברור לי שהיא כן 🙂 ).

אז חוזרים לוגאס, איזה כיף!
יש לנו 2 נציגים ישראלים שזה אדיר לעומת – 0 שהיו מאז שהצטרפתי למערכת הופס. היו לנו קצת גבי צ'צ'אשווילי ורומן סורקין, אבל היה ברור שאף אחד מהם לא ישאר לשחק ב-NBA.

לעומתם, יש הייפ וציפייה גבוהה מאוד מבן שרף(בחירה 26) ודני וולף (בחירה 27).
לשרף יהיה קשה יותר לדעתי לזכות בדקות, יש המון רכזים בברוקלין ורק מהדראפט האחרון עצמו נבחרו 2 גארדים לפניו. מקווה שהוא יצליח להתבלט.
הוא כבר הודיע שהוא מוותר על הטורניר של הנבחרת על מנת להתרכז בפיתוח שלו בליגה הטובה בעולם, החלטה נכונה עם כמה שזה מבאס חסרון של שחקן ברמה שלו בנבחרת.

מעבר לישראלים, שכמובן הכי מעניינים אותנו, יש גם איזה אחד קופר פלאג, הגיע לדאלאס השבורה נפשית אחרי ההפרדות מלוקה דונצ'יץ', בחירה שרבים טוענים שהיא חלק מהתערבות של הליגה, מצד אחד אני לא סאקר של קונספירציות, מצד שני איך לעזאזל אפשר להסביר את כל הטירוף שקרה מאז הטרייד של לוקה, כולל שוק טוטאלי של כל המעורבים בדבר חוץ מניקו האריסון (אולי גם הוא לא האמין על עצמו) ועד לזכיה בבחירה הראשונה בדראפט עם אחד הפרוספקטים המבטיחים ביותר.
אז שחר יזכה לראות את המשחק של קופר פלאג נגד ברוני ג'יימס (לא כוחות 🙂 ), אני אהיה בדיוק לקראת נחיתה.
ומעניין יהיה לשמוע ולקרוא את ההתרשמות הראשונית.
את המשחק השני של דאלאס ופלאג כבר נראה יחד.

אז קופר פלאג אחד – רשמנו, מה עוד מעניין?
*דילאן הארפר, בחירה שניה, גארד סופר מוכשר מצטרף לסן אנטוניו, שהיא בעצמה עם כמה וכמה גארדים מוכשרים אבל אני לגמרי רואה השתלבות איטית שלו ותרומה לקבוצה.
עונה ראשונה סביר מאוד+++ שמהספסל ומשהו כמו 10-15 דקות למשחק.
בכל אופן, לא רע שיש לך דארון פוקס ללמוד ממנו ו-וומבי לזרוק כדורים לשמים כדי שיתפוס וישים דאנק.

*ויג'יי אדג'קומב – הבחירה השלישית של פילדלפיה השבורה, פיזית ונפשית, נראה כמו שחקן טוב, הוא הספיק לשחק קצת בטורנירי הסאמר ליג השוליים (קליפורניה קלאסיק ו-סולט לייק סיטי) ולהרשים עד שנפצע או קיבל מנוחה, או שניהם. נקווה לראות אותו בוגאס.

*בחירה 4, שהלכה לשארלוט, הוא קון קניפל, אין לי מושג מה ההורנטס עשו עם הבחירה הזאת כשנראה שהם בחרו סוג של דלתון קנכט. מצד אחד זה סבבה מצד שני…..זה לא בבחירה 4.
מניח שהתקרה שלו זה ג'יי ג'יי רדיק\קייל קורבר כזה והרצפה היא כנראה אדם מוריסון.

*אייס ביילי בבחירה 5 מעניין בעיקר כי הוא בעייתי, אני לא צופה לו שירשים אותי או מישהו באולמות בוגאס.

*ייגור דמין בברוקלין עם הבחירה ה-8 סופר מעניין, כי הוא הבחירה הגבוהה ביותר שלהם והוא המתחרה של בן שרף על דקות ומקום בהרכבים. סביר מאוד שדמין יזכה ללא מעט דקות ושרף פחות אבל זה בהחלט מישהו להתביית עליו ולבחון מה יכולות הכדורסל הכלליות שלו.

*כמה שחקנים נוספים לשים עליהם עין:

• קמאן מאלואץ' (מלוואח בקיצור!), שהגיע לפיניקס, שרק מעט זמן לפני העבירו אליהם את מארק וויליאמס (כן כן ההוא עם הבעיות הבריאותיות לפי לייקרס) אז לא ברור לי מה פיניקס רוצים עם כל הגבוהים האלה אבל ברור מאוד שמישהו נפגע מאייטון ואז נורקיץ' ואז כלום-יץ'. נראה אם פיניקס שסוג של בונה את עצמה מחדש, שוב פעם על בסיס דווין בוקר, יצליחו לעשות משהו עם עמדת הסנטר.
• יאנג האנסן, הסיני הענק שיצטרף לדני בפורטלנד. הוא ענק, הוא ילד, והוא הפתיע לא מעט אנשים כשנבחר בבחירה ה-16. נראה האם קלינגן צריך לחשוש (אחרי שפינו לו את אייטון מהדרך סוף סוף)

זהו, מעבר לזה נעדכן כמובן אם מישהו יתפוס את העין ונקווה שיהיה טורניר מהנה, ועוד יותר מאחורי הקלעים מהנים.

אה שכחתי לציין, אתמול ראיתי לייקרס נגד סן אנטוניו כחלק מה"קליפורניה קלאסיק" ולעזאזל, לא הבנתי מה דאריוס בייזלי עושה בקבוצת סאמר ליג של הלייקרס?!?! אני יודע שהוא הלך לשחק קצת בפורטו ריקו או משהו כזה, אבל אלוהים, הוא רק בן 25, זכרתי אותו כאחלה שחקן באוקלהומה בתקופה שהם היו גרועים (ממש גרועים) ועכשיו כשהוא משחק עם כל ילדי הסאמר ליג הוא נראה כמו אחד הפרוספקטים הטובים שאפשר להחתים על חוזה מאוד צנוע. אתמול אגב, הוא סיים את המשחק עם 27 נקודות ו-13 ריבאונדים בקאמבק מרשים כשהלייקרס פיגרו בסביב 10 נקודות רוב המחצית השניה ורק לקראת סוף הרבע הרביעי דלתון קנכט התעורר ודפק מיליון ואחד שלשות שהחזירו את הלייקרס למשחק ועד לניצחון בנקודה. עם כל הכבוד לקנכט, בייזלי היה בהחלט השחקן המצטיין של המאץ', אז אני מוסיף אותו כתוספת אחרונה למעקב שחקנים.