הטור לא היה מאוד פעיל במהלך הפלייאוף, גם בגלל עומס אישי, גם בגלל המצב הנוכחי שנקלענו אליו וגם בגלל עבודה מצוינת של האתר שכיסה הרבה מאוד נושאים בפלייאוף. הפעם, אסכם את העונה של אוקלהומה ואשווה את הרול פליירז של אינדיאנה לקבוצות היסטוריות אחרות, ולאחר מכן אנתח את הטרייד של קווין דוראנט. קדימה, לעסק:

הגיע הזמן להתעורר – אוקלהומה היא אלופה ראויה וצודקת ומגיע לה לקבל התייחסות ככזו

הרבה מאוד אנשים לא אהבו את אוקלהומה לאורך העונה בלשון המעטה, גם בגלל הגיל, גם בגלל הסופרסטאר שלהם, גם בגלל שהם "גנבו" את הקבוצה שלהם מסיאטל, ומעוד כל מיני סיבות. לי באופן אישי לא היה דבר נגדם, ואהבתי מאוד לראות את הכדורסל שלהם לכל אורך העונה, בעיקר בצד ההגנתי שאיתו אני רוצה להתחיל.

לאורך כל העונה, מהמשחק הראשון ועד האחרון ההגנה של אוקלהומה הייתה מכונה משומנת שאי אפשר לחדור. כמעט כל שחקן ברוטציה של אוקלהומה הוא אחד מ-30 שחקני ההגנה הטובים בליגה. אני לא חושב שאי פעם הייתה קבוצת כדורסל עם כל כך הרבה כישרון הגנתי, אבל כמובן שרק כישרון זה לא מספיק – וכאן גם צריך לתת קרדיט למארק דייגנולט המאמן המצוין, שלקח את כל הכישרון ההגנתי הזה ויצר ממנו את המפלצת ההגנתית שראינו העונה. היכולת של אוקלהומה להחליף כל שחקן בכל מצב היא משהו שלא ראינו בעבר. אין דבר כזה לתקוף את צ'ט ולשים אותו במיס-מאצ' מול הגארד כמו שעושים עם מישהו כמו רודי גובר, כי צ'ט פשוט ישמור עליו כאילו הוא לא בגובה 2.13. בנוסף, התקשורת בין השחקנים היא ברמה הגבוהה ביותר. ברגע שמישהו צריך חילוף, רואה שחקן פנוי או מיס-מאץ' וכדו', מייד מצליחים להסתדר ולחפות על הבעיה. גם הרוטציות ההגנתיות פנומנליות – ברגע ששחקן אחד בא לעזור בחדירה, שחקן אחר רץ לפינה כדי לכסות את השחקן הפנוי. היכולת שלהם כל הזמן לחפות על החולשות שנוצרות היא פשוט מדהימה, וגם בהגנת אחד-על-אחד רגילה יש להם את השחקנים הטובים בליגה. לו דורט וקרוסו הם כנראה שניים מחמשת השומרים הטובים בליגה באחד-על-אחד, וגם שיי, ג'יילן וויליאמס, קייסון וואלאס וצ'ט בהחלט נכנסים לטופ 50 בקטגוריה הזו. אני באמת חושב שיש לאוקלהומה של השנה קייס רציני בתור ההגנה הטובה בהיסטוריה – אני יודע שזה נשמע קצת מוגזם, אבל אין קטגוריה הגנתית אחת שבה אין להם את השחקנים הטובים בליגה. אין פעולה הגנתית שהם לא עושים ברמה הגבוהה ביותר כאינדיבידואלים וכקבוצה, יש להם את הכישרון ואת הכימיה ביניהם, וביחד זה יוצר הגנה פשוט מפלצתית.

ההתקפה של אוקלהומה אומנם לא קטלנית כמו ההגנה, אבל גם שם יש הרבה מאוד כישרון. שיי הוא אחד הסקוררים הגדולים אי פעם וג'יילן וויליאמס לצידו הוא גם סקורר מצוין ואתלט על. צ'ט ואייזיאה הרטנשטיין הם ביג-מנים אתלטיים שיכולים להתעופף לאלי-אופים, וגם לבצע מסירות ולהשתלב בהנעת הכדור ובפיק-נ'-רול. הבעיה העיקרית של אוקלהומה ומה שמונע ממנה באמת להיחשב כאחת הקבוצות הגדולות אי פעם היא הקליעה. כבר ראינו בפלייאוף הזה מספר פעמים שהם פשוט לא פוגעים משלוש, והם לגמרי נתקעים התקפית, במצבים כאלה, פשוט מביאים דאבלים על שיי ורואים את אוקלהומה זורקים לבנים לאורך רצף ארוך של דקות. אז גם אם ההגנה שלה היא הטובה בהיסטוריה, ההתקפה שלה לא קרובה לקבוצות אגדיות כמו בוסטון של בירד, הלייקרס של מג'יק, שיקגו של ג'ורדן, מיאמי של לברון, "הכדורסל היפה" של סן אנטוניו, גולדן סטייט של סטף ודוראנט וכו'. כשמדברים על ההצלחה של אוקלהומה חייבים לדבר גם על ה-GM סם פרסטי, שלפני יותר מעשור ויתר על MVP בגלל כמה מיליוני דולרים והרס שושלת פוטנציאלית. אבל יותר מ-10 שנים אחרי זה, הוא עשה לכולם שיעור בבניית אלופת NBA, לא דרך השוק החופשי ודרך החתמת סופרסטארים בעשרות מיליונים, אלא דרך בחירות דראפט נכונות וטריידים חכמים. עכשיו, אוקלהומה כבר מרימה פנים קדימה. כל השחקנים תחת חוזה לעונה הבאה והם גם יקבלו את הבחירה ה-12 בדראפט האחרון – ניקולה טופיץ', שהיה פצוע כל העונה. יש להם עוד כמות אדירה של בחירות דראפט לשנים הבאות, כולל הבחירה ה-15 בדראפט הקרוב. אמרנו על בוסטון ודנבר שהן יהיו שושלות עתידיות וכרגע הן נראות רחוק מאוד מזה, אבל אני באמת חושב שיש באוקלהומה משהו מיוחד, וכל עוד לא יהיו פציעות קשות, יכול להיות שאנחנו חוזים בתחילתה של שושלת.

הגיע הזמן להתעורר – האם לאינדיאנה הייתה את חבורת הרול פליירז הגדולה בהיסטוריה? 

הריצה האגדית של אינדיאנה בפלייאוף הזה הסתיימה בסופו של דבר ללא אליפות, ולעולם לא נדע מה היה קורה אם האליבורטון לא היה נפצע. אבל בהחלט אפשר להגיד שראינו בפלייאוף הזה משהו מיוחד והיסטורי – השאלה עד כמה. אחרי משחק 6 שאלתי את עצמי אם אי פעם הייתה חבורת רול פליירז עם יותר השפעה והופעות גדולות מזו של אינדיאנה העונה, ולכן החלטתי לבדוק את הנושא. בהתחלה חשבתי לעבור על כל ניצחון פלייאוף של כל אלופה ולראות כמה רול פליירז השפיעו עליו, אבל מהר מאוד הבנתי שייקח לי כמה חודשים לסיים את זה, אז קודם כל בדקתי את כל הופעות הרול פליירז הגדולות של שחקני אינדיאנה בפלייאוף הזה. לשישה שחקנים של אינדיאנה היו לפחות 2 הופעות משמעותיות בניצחונות פלייאוף, וכל אחד מהם שיחק 15 דקות+ בממוצע למשחק בפלייאוף הזה אז שם הצבתי את הרף: 6 שחקנים שלא היו סופרטסארים ושיחקו לפחות 15 דקות בפלייאוף עונת האליפות. אז לפני התוצאות כמה הבהרות:

1. אם היו 5 שחקנים ששיחקו 15+ דקות ועוד אחד ששיחק 11-13 דקות, בדקתי את הופעות הפלייאוף של השחקן השישי כדי לראות אם היו לו משחקים משמעותיים, כך שלא חייבים בדיוק 6 שחקנים עם 15+ דקות.

2. ההגדרה לסופרסטארים של הקבוצה היא סובייקטיבית, ואני החלטתי מי היו סופרטסארים של קבוצה מסוימת בשנה מסוימת לפי דעתי האישית בלבד.

3. השוויתי את אינדיאנה לאלופות כי התחלתי להסתכל על הנתונים לפני משחק 7, וחשבתי שלמרות שהם לא זכו באליפות התחקיר הזה עדין מעניין.

4. בדקתי קבוצות מ-1970 והלאה, כי לפני זה פשוט לא היו מספיק שחקנים בליגה כדי ליצור חבורת רול פליירז דומה לזו של אינדיאנה.

5. ההשפעה של שחקן משלים על משחק מסוים נמדדה בעיקר לפי הסטטיסטיקות הפשוטות. עם זאת, ניסיתי להתייחס לא רק לנקודות אלא גם לאסיסטים, ריבאונדים (בעדיפות לריבאונדים התקפיים), יכולת הגנתית ויעילות.

6. ההחלטה האם שחקן מסוים השפיע במשחק מסוים היא גם סובייקטיבית לגמרי.

7. התייחסתי רק לניצחונות, כי לדעתי שם באמת באה לידי ביטוי ההשפעה של רול פליירז. בסופו של דבר, אם שחקן אחד קלע 80 נקודות בשני הפסדים ו-15 נקודות ב-4 ניצחונות הוא לא השפיע כמו שחקן שקלע 80 נקודות בארבע ניצחונות ו-15 נקודות בשני הפסדים.

החל מ־1970 היו 20 אלופות שעברו את שלב הסינון הראשון:

2024 בוסטון סלטיקס

2023 דנבר נאגטס

2022 גולדן סטייט ווריורס

2020 לוס אנג'לס לייקרס

2019 טורונטו ראפטורס

2014 סן אנטוניו ספרס

2013 מיאמי היט

2011 דאלאס מאבריקס

2003 סן אנטוניו ספרס

2000 לוס אנג'לס לייקרס

1997 שיקגו בולס

1995 יוסטון רוקטס

1994 יוסטון רוקטס

1990 דטרויט פיסטונס

1989 דטרויט פיסטונס

1981 בוסטון סלטיקס

1978 וושינגטון בולטס

1977 פורטלנד טרייל בלייזרס

1975 גולדן סטייט ווריורס

1973 ניו יורק ניקס

אחרי זה עברתי על כל ניצחונות הפלייאוף של אותן קבוצות, ורשמתי את השחקנים המשלימים שהשפיעו על המשחק. בסוף רשמתי לצד כל קבוצה בכמה מהניצחונות שלה לא היו שחקנים משלימים שהשפיעו, בכמה היה שחקן משלים אחד שהשפיע, בכמה היו שני שחקנים משלימים שהשפיעו, ובכמה היו 3+ שחקנים משלימים שהשפיעו, על כל משחק עם 3+ שחקנים משלימים שהשפיעו קבוצה קיבלה 3 נקודות, על כל משחק עם שני שחקנים משלימים שהשפיעו קבוצה קיבלה 2 נקודות, על כל משחק עם שחקן משלים אחד שהשפיע קבוצה קיבלה נקודה אחת ועל משחק עם 0 שחקנים משלימים שהשפיעו כמובן 0 נקודות. אז אחרי כל החפירה הזאת הנה הסיכום של התחקיר:

כמו שניתן לראות, אינדיאנה סיימה רביעית – רק שתי נקודות פחות מטורונטו ודאלאס. למרות שהתחקיר הזה הוא כמובן לא מושלם, אפשר לראות מהתוצאות שחבורת הרול פליירז שהייתה לאינדיאנה העונה באמת הייתה משהו מיוחד ועזרה לה מאוד בריצה המדהימה שלה עד לגמר. ברשותכם, עוד כמה דברים מעניינים שעלו מהתחקיר הזה:

1. קבוצות עם צמדים גדולים כמו קובי-שאק, ג'ורדן-פיפן, לברון-דיוויס ולברון-וויד סיימו יחסית נמוך בדירוג מה שמראה שבד"כ בקבוצות עם צמדים גדולים היכולת של הסופרסטארים קובעת את הצלחת הקבוצה יותר מאשר היכולת של השחקנים המשלימים (מה שלא בהכרח נכון לקבוצה כמו אינדיאנה של השנה)
2. דווקא גולדן סטייט של 2022 סיימה ראשונה מכל הקבוצות עם ג'ורדן פול, קליי תומפסון, אנדרו וויגינס, דריימונד גרין וקוון לוני. השילוב הזה של קליעה, אתלטיות, הגנה וריבאונד באמת עבד מצוין סביב סטף.
3. שני השחקנים עם הכי הרבה הופעות משמעותיות היו רוברט הורי ביוסטון 95' ופאסקאל סיאקאם בטורונטו של 2019 עם 9 כל אחד. עשרה שחקנים נוספים (קייל לאורי, בוב גרוס, ג'ייסון קיד, ג'ייסון טרי, טוני פארקר, קליי תומפסון, ג'ורדן פול, מאנו ג'ינובילי, ויני ג'ונסון ואוטיס ת'ורפ) רשמו 7+ הופעות משמעותיות.

כמה מילים אחרונות על אינדיאנה: עכשיו עם הפציעה של האליבורטון הם כנראה לא יהיו מאוד רלוונטיים שנה הבאה במזרח. אחרי זה, יהיה מעניין לראות האם ישאירו את השלד הזה ביחד או יפרקו את הקבוצה. ולמרות שאינדיאנה של שנת 2025 לא זכתה באליפות, היא תישאר אצלנו בזיכרון להרבה מאוד זמן.

הגיע הזמן להתעורר – קווין דוראנט ביוסטון, הרוקטס מועמדים לאליפות? ומה עם פיניקס?

שעות ספורות לפני משחק 7 דווח שקווין דוראנט עובר ליוסטון בטרייד הגדול הראשון של הקיץ, בתמורה לג'יילן גרין, דילון ברוקס, הבחירה העשירית בדראפט ו-5 בחירות סיבוב שני. נתחיל מהצד של יוסטון: לדעתי, זה טרייד טוב מאוד לרוקטס. דוראנט עדיין מציג מספרים נהדרים למרות גילו, והוא בדיוק סוג השחקן שהם צריכים. ההגנה שלהם בהובלת אמן תומפסון וטארי איסון נהדרת, וגם הנעת הכדור ברמה מאוד גבוהה עם תומפסון ושנגון. מה שחסר להם זה סקורר יציב שאפשר לסמוך עליו, ואין שחקן בהיסטוריה שהמילים האלו מתאימות לו יותר מאשר קווין דוראנט. האם הטרייד הזה הופך את יוסטון לקונטנדרית במערב? לדעתי כן.  הם האריכו חוזה לסטיבן אדאמס, כך שהיתרון האדיר שלהם בריבאונד מסוף העונה שעברה נשאר, ההגנה שלהם תמשיך להיות בין הטובות בליגה, ועכשיו הם הביאו בדיוק את השחקן שהם היו צריכים בהתקפה. יוסטון כרגע היא לדעתי קבוצה ברמה של אליפות – השאלה היא, האם היא יותר טובה מקבוצה כמו אוקלהומה סיטי? לגבי זה אני לא כל כך. בטוח, אבל אני כן בטוח שהטרייד הזה נתן להם בוסט רציני, והם בהחלט יכולים ללכת עד הסוף. בנוסף, הם לא ויתרו על כל כך הרבה. לג'יילן גרין עוד נגיע, דילון ברוקס היה שחקן רוטציה טוב אבל לא יותר מזה, והבחירה העשירית הייתה יכולה להניב שחקן טוב בדראפט האיכותי שיש השנה, אבל הוא לא היה נותן להם עשירית ממה שדוראנט ייתן להם. הבעיה היחידה עם הטרייד הזה מבחינתם הוא שדוראנט בשנה האחרונה של החוזה שלו ויהפוך לשחקן חופשי. לדעתי, גם אם הוא כרגע לא בטוח נשאר, זה טרייד טוב ליוסטון כי יש סיכוי לא רע בכלל שהוא יישאר. וגם אם לא, הם לא ויתרו על כל כך הרבה כדי שעזיבתו תהרוס להם כל סיכוי לאליפות עם השלד של תומפסון ושנגון. לכן, לדעתי זה טרייד טוב מאוד ליוסטון.

בצד של פיניקס המצב פחות ורוד. לדעתי, הטרייד הזה מבחינתם קם ונופל על ג'יילן גרין. אם פיניקס חושבים שהוא סופרסטאר עתידי זה טרייד נפלא, אבל אם הוא לא יהיה אולסטאר/סופרסטאר זה טרייד די גרוע. וכמו שכתבתי בפוסט הזה לפני חודשיים, גרין כרגע מאכזב ביחס לבחירה שנייה בדראפט ועד כה לא הראה שיפור משמעותי ב-4 עונותיו בליגה. בנוסף, הוא איכזב מאוד בפלייאוף האחרון כשהעמיד ממוצעים של 13.3 נקודות בלבד (לעומת 21 בעונה הרגילה) ב-37% מהשדה בסדרה מול גולדן סטייט. אני חושב שלגרין עדיין יש פוטנציאל, אבל גם שפיניקס היא אולי הקבוצה עם הסיכוי הכי נמוך שהוא יממש בה את הפוטנציאל הזה. הוא משחק עם שני שחקנים באותה עמדה כמוהו ששניהם, כמוהו, חייבים את הכדור אצלם בידיים. לקבוצה אין סיכוי ריאלי להיות בפלייאוף או לשחק כדורסל תחרותי, אין להם מאמן טוב במיוחד שיוכל לשפר את המשחק של גרין, וזאת פשוט סיטואציה רעה עבורו. מלבדו פיניקס קיבלו את דילון ברוקס שלא באמת ייתן משהו לקבוצה הזאת, ואת הבחירה העשירית שיש סיכוי לא רע שייצא ממנה שחקן טוב בדראפט האיכותי שיש השנה. העתיד של פיניקס אחרי הטרייד נראה רע מאוד. בשום תרחיש הם לא קבוצת פלייאוף או פלייאין השנה, הם עדיין תקועים עם החוזה של בראדלי ביל וזה רק עניין של זמן עד שדווין בוקר ידרוש טרייד. לא הייתי אומר שהטרייד הזה הוא מזעזע עבור פיניקס, אבל גם לא הייתי אומר שהוא טוב. נוכל לתת דעה קצת יותר מורחבת בסיום העונה הבאה אחרי שנראה את ג'יילן גרין ואת הבחירה העשירית בדראפט, אבל כרגע העתיד של פיניקס נראה רע מאוד.