חיכינו לצונמי והוא כמובן הגיע, הפעם לא היה מי שיזרוק גלגל הצלה לאינדיאנה.

אחרי הWTF גיים 1, כל המבטים הופנו למאמן הביתיים לראות מה יעשה עם הליינאפ החדש שהביא למשחק הקודם. הניתוח הצליח, איבודי הכדור היו רבים מאוד במחצית הראשונה, אבל החולה מת והניצחון המפתיע הלך ליריבה.

דייגנולד דבק בחמישיה ממשחק 1. קייסון וואלאס שוב שיחק כדי ללחוץ את האליברטון כל המגרש ולמנוע את הובלת הכדור. הוא עשה עבודה מצויינת והאלי מסיים 2/3 משחק עם מספרים נמוכים מאוד. רק כשהמשחק מת הוא התעורר, התייחסות בהמשך.

אבל שוב נשאל, למה לא להשמיד להרוג ולאבד את נבחרת התירס של אינדיאנה עם צמד הענקים הזה?

תראו כאן איך שרגא מפעיל יפה את הולמגרן, נהל משחק מצויין מעמדת הסנטר, ואחרי שבירת ההגנה בP&R הוא מרים יפה לידידו צ'ט לדנאק קליל.

הנעלמים#1- סיאקם

סיאקם אחרי סדרת גמר מזרח מופלאה, ומשחק 1 בגמר הNBA שהיה שקט ומוצלח: 19 נק' סולידיות ו10 ריב'. במשחק הזה הוא היה חלש להחריד. 3 סלים מ11 ניסיונות מהשדה, שלא ממש השפיעו על המשחק למעט התעוררות שלו ברבע השלישי אחרי שהמשחק היה די גמור.

כמה הוא לא היה במשחק? רק לראות את הזריקה האחרונה שלו בסיום הרבע הראשון, פנוי לחלוטין והוא מחכה בצורה מוזרה שהשעון יסתיים לקלוע….אחרי הבאזר. מה קרה לו??

הנעלמים #2- האלי

"בתוצאה 100-80, היו לו רק 2 סלי שדה" (ריאן רוסילו)

הוא לא היה שם בעיקביות. התחלה טובה עם 3 אסיסטים אבל שקיעה גמורה במחצית הראשונה שגמרה את המשחק. גם סלי הגארבג' הנאים שלו ברבע הרביעי לא יכולים להצדיק את המשחק החלש, אחרי הסופרלטיבים שקיבל במשחק הקודם.

זוכרים את משחק הטריפל דאבל המדהים שלו מול הניקס? 30 נק' 10 ריבאונדים והכי חשוב 0 ענק באיבודים. אז OKC מצליחה לסדוק את השיריון שלו והוא מאבד במשחק 5 איבודים. מול ה-6 אסיסטים שלו זה יחס נוראי לשחקן חשוב מאין כמוהו.

תראו כאן באיזה שלומיאליות, הוא הולך אחורה ופשוט דורך על הקו.

כאן הוא כבר חודר לסל אבל הת'אנדר מכווצים ושיי 'מפשיט' אותו מהכדור(Strip).

כאן הוא שוב חודר ומאבד את הכדור החמישי שלו, קייסון וואלאס הוא הצל שלו בסדרה ודייגנולד ישחק איתו כל עוד האלי על המגרש.

הנעלמים #3- טופין

אם ראינו אותו נותן משחק גדול אחרי שפתח עם 2 איבודים משונים את משחק 1 בגמר. הפעם הוא ממש לא הגיע. אם הקליעות שלו מ-3 יגיעו ממסירה(Catch&Shoot), הפעם הכריחו אותו להטעות ולקחת זריקה מכדרור, בזה הוא הרבה פחות טוב.

בזריקה הראשונה שלו במשחק מחוץ לקשת זה היה טוב. הוא מסודר עם הרגליים וצ'אט שיוצא טיפונת מאוחר חוטף 'טריצה' על הראש.

בזריקה השניה J-DUB כבר יוצא הרבה יותר מהר, טופין מטעה ונאלץ לזרוק אחרי כדרור. וויגינס יוצא שני ברוטציה ומפריע לקליעה. הרבה יותר קשה.

ואחרונה עם טופין, כאן הוא מקבל בסוף שעון וקנריק וויליאמס מגיע מספיק קרוב כדי שהכדור לא יפגוש את המסגרת.

טוב שבאתם 1#- צ'ט הולמגרן

אם תהינו איך יכול להיות שההגנה הלוחצת של OKC גרמה למיליון איבודי כדור ובכל זאת לא ניצחה את המשחק, התשובה היתה במלחמת הריבאונדים. אחרי הפסד מפואר של 39-56 לטובת הפופקורן, הפעם אוקלהומה הגיעה בגדול וניצחה 43-35. אז נכון שבאגף האיבודים אוק' מנצחת "רק" 15-13 הם שמרו על דומיננטיות מוחלטת במשחק.

הולמגרן מראה כמה הוא דומיננטי וורסטילי. הוא מסוגל לקחת כדור לטבעת ב2 כדרורים, ואם זה לא הולך- לתקן את עצמו.

מוטת הידיים שלו ארוכה בלי סוף והוא מצליח כאן להפריע לטרנר לזרוק, את החדירה הוא עוצר בקלות וגם קוטף את האשכולית. (ריבאונד בשפתו של פרופסור לס למי שלא מכיר)

טוב שבאתם #2- אהרון וויגינס

OKC קבוצה כל כך מסוכנת ועמוקה, מה שנשאר להם זה לדאוג להכניס לסל את הקליעות שהם מסדרים אחד לשני. הפעם זה שוב היה קארוסו והחבר החדש בגמר אהרון וויגינס. וויגינס היה תמיד זמין בעמדות הנכונות לקלוע אחרי חדירות לסל ולהגדיל את הההפרשים לאיזורים הרצויים מול קבוצה מסוכנת כמו אינדיאנה.

כמו כאן, תראו איך הוא נמצא במקום הנכון להחטיא את הזריקה הראשונה אבל לזרוק בביטחון ולקלוע את השניה אחרי ריבאונדי התקפה נהדרים של קארוסו ווואלאס.

טוב שבאתם 3#- האסיסטים של שרגא

אחרי שמנחם חבט וחבט בשיטת המשחק ובבלאגן של התקפות הקבוצות ננסה לעשות סדר בבלאגן. OKC מבוססת בהתקפות העומדות שלה על היכולת האישית של SGA. הוא אמור ליצור את היתרון הראשוני ואחר כך מגיעה ההתקפה הקבוצתית מול היתרון המספרי שנוצר.

הוא עושה את זה בבידוד (Isolation) או במהלכי P&R.

בידוד

תראו איך הוא מנפנף יפה את הארטנשטיין כדי לקחת את בראיינט האיטי לטיול, ההגנה נשברת והוא משחרר יפה מאוד לצ'ט שלא מחטיא.

P&R

אחד השחקנים הגדולים ששיחקו בNBA היה מאנו ג'ינובילי. הארגנטינאי הערמומי היה כל כך טוב, שיש מהלך שממש הומצא על שמו. אני לא יודע אם הזכויות יוצרים של זה עליו, אבל אם נחפש סרטונים של פיצוח הגנת פיק-אנד-רול, נמצא בשפע.

אחד הדברים הנפלאים והמוכרים שלו הוא מהלך "פיצול" שנקרא בעגה המקצועית SPLIT. כאשר שחקן התקפה עובר בחסימה, הוא מאלץ שחקן הגנה נוסף להיות שותף במהלך. אחד הדברים הכי גרועים להגנה הוא מעבר של המתקיף עם הכדור בין שני שחקני ההגנה, מה שיוצר חיסרון מספרי נוראי לשומרים ומשאיר למתקיפים לבחור בהנאה מי יקלע.

נייקי עשו בזמנו סרטוני SIGNATURE MOVE. הם לקחו (כמובן) את מאנו שלנו, והדגימו את זה נפלא.

ועכשיו נשאר לראות את זה במשחק.

כאן הוא לוקח את הגנת הלייקרס לטיול ומשאיר את דאנקן לסל קל.

וכאן עם עוד ספליט מעולם אחר הוא לוקח את הכדור כל הדרך לסל. שחקן ענק כבר אמרנו?

ולענייננו.

שרגא שלנו התחפש למאנו. הוא עשה את הספליט דליקטז להגנת אינדי והשאיר את החברים לנגיחות קלות.

תראו כאן איך הוא חותך בין נמבהרד לטרנר ומשאיר את ג'יידאב לקליעה קלה.

ואחרון אחרון חביב מאוד להיום. אותו דבר, הוא מפצל(ספליט זוכרים?) את ההגנה (הגבינה) צהובה ומשאיר את קארוסו לעוד שלשה.

לסיכום…

היה שיעור ארוך חברים,

למדנו מה זה ספליט(רמז, לא יגופלסטיקה שהיתה מחטיפה למכבי)

נשארנו עם התחזית שאיש לא רוצה שתתממש (4-1 לת'נדר).

משחק 3 באינדיאנה יהיה לדעתי על כל הקופה. צמוד אש, ואם לא יסתיים בנס עם ניצחון של הפייסרס, נזכור את הסדרה הזו כמו שזכרנו את ה1-0 המופלא של אייברסון עם פלילדלפיה בגמר 2001. התחלה מולאה שהסתיימה ב1-4 לשאקובי שמעכו אותו כל הדרך לתואר אחד מתוך 3.