אציין שאני כותב בתור מישהו שרוצה שהפייסרס ינצחו, ותעשו עם זה מה שאתם רוצים. איזו קבוצה מרגשת. לא בהכרח טובה יותר, אבל מרגשת.
רבע ראשון בסימן – צ׳ט הולמגרן.
דווקא מתחיל לא נורא, צמוד, צמוד, יתרונות אפילו קטנים של הפייסרס מדי פעם אבל צ׳ט הולמגרן שקלע רק 6 נקודות לפני שלושה ימים, קלע 7 מהירות (שהיה אמור להיות שמונה, אם הוא היה מוציא את הרגל שלוש ס״מ מאחורי קו השלוש באחת הזריקות), וזה הספיק בשביל לתת לאוקלהומה יתרון ראשון בסוף רבע במשחק הנוכחי עם 20-26. בצד השני? נמבהארד נראה לי היה חמוד, הליבורטן עדיין עצור כל עוד זה לא מגיע לשניות הסיום.
רבע שני בסימן – מה זה ההגנה הזאת, מה אתם, תמנונים?
ריצת 2-19 של הת׳אנדר מסבירה לפייסרס למה בכל זאת הקבוצה המערבית היא הפייבוריטית כאן. ג׳יילן ווליאמס שנראה כמו כלום ושום דבר במשך משחק ועוד רבע, פתאום כבר עם חצי טריפל דאבל, וויגינס קולע שלשות כאילו היו ליי אפים. הולמגרן עושה מה בא לו, וגם שג״א, והפייסרס רק מאבדים ומאבדים, בדרך ל 21 הפרש. סיאקם אמנם קצת מחזיר את הצבע ללחיים של הפייסרס לאיזה דקה ועוצר את הדימום, אבל אז הת׳אנדר נכנסים שוב למוד תמנון והרבע נגמר כמו שהפייסרס מכירים היטב בפלייאוף הזה (לא שזה משנה להם, כשהרבע האחרון מגיע), והם במינוס 18. בצד האחד, שג״א, צ׳ט וג׳יי דאב, שלושת הגדולים עם בין 9 ל-15 נקודות. סיאקם ונמבהארד בצד השני עם 9 כ״א.
רבע שלישי בסימן – השחקן הטוב בעולם
קוראים לו שג״א והשליטה שלו בכדור ובקצב היא אבסולוטית. הרבע אמנם צמוד, אם כי עושה רושם שאוקלהומה שולטת בו. בסופו של דבר, רבע שהתחיל ב 18 הפרש נגמר ב 19 הפרש. כאמור, צמוד. אבל זה צמוד שכולו שליטה, והשליטה היא כולה שג״א. 12 נקודות הוא קלע ברבע הזה, כמה אסיסטים נאים, חטיפה או שתיים, ובעיקר – שליטה מוחלטת בצד של אוקלהומה . זה לא רבע מהסוג של ה 7 שלשות של סטף קרי, אבל זה כן רבע שבו יש שליטה מובהקת בצבע, וכולה שג״א. בצד השני? יש דקות טובות לסיאקם, דקות טובות לנסמית׳, ודקות טובות למקונל, אבל בסופו של דבר, זה בדרך לניצחון קל (למרות שהיי, זה מה שאמרנו גם בסוף הרבע השלישי במשחק הקודם… אז בואו נראה).
רבע רביעי בסימן – אפילו אינדיאנה מתייאשת לפעמים
כי איך תסבירו אחרת, כשבעשרים הפרש, אינדיאנה מוציאה את כל החמישייה ומעלה את קצה הספסל, כולל זקן השבט ג׳יימס ג׳ונסון. אחרי הכל, הם כבר עשו קאמבקים כאלה בפלייאוף הזה ממש , לא? אז לא הפעם. בסופו של דבר, אוקלהומה עבדה בדיוק לפי הספר: (1) הגנה חונקת – כן. (2) שג״א מככב – כן (3) שני כוכבי המשנה טובים (הולמגרן בעיקר במחצית הראשונה אמנם) – כן ) (4) לפחות שני שחקנים נוספים מככבים. כן, בהחלט – וויגינס בהתקפה, וקרוסו בשני צדדי המגרש היו מדהימים – . הפייסרס לא הצליחו לשבש כלום, ולמען האמת גם לא הצליחו ליצור כלום. וכך דברים נגמרים. הפעם 107-123 שזו תוצאה שקצת משקרת אמנם, אבל מצד שני לא הורסת את המורל של הפייסרס לעתיד לבוא, גם אם אוקלהומה היא חתיכת קבוצה משובחת.
אני, במקרה שתהיתם, עדיין בעדם.
107-123 היא תוצאת הסיום.
שג״א עם 34, 8 אס׳, 4 חט׳. קארוסו מעולה לגמרי עם 4 שלשות, 20 נקודות והגנה חונקת ג׳יי דאב עם 19 נק׳, 5 ריב׳ ו 5 אס׳, ועדיין אנמי לפרקים. וויגינס עם 5 שלשות ו-18 נקודות. הולמגרן עם 15 וגם הוא אנמי לפרקים (המחצית השניה). מילה טובה גם להרנטשיין (הסקרינר הטוב בעולם, למקרה שתהיתם) עם פלוס מינוס נהדר (+17) והרבה ריבאונדים (8) ואסיסטים (4).
מנגד, האמת לצערי היא שאף אחד לא היה טוב במיוחד בפייסרס. הליבורטן נעצר לאורך רוב המשחק וסיים עם 17 נק׳ ו 6 אס׳. 16 למיילס טרנר, 15 לסיאקם באחוזים מזעזעים. 14 לנסמית׳ ומת׳ורין, 11 לנמבהארד ולמקונל. טופין, שאותו הגדרתי לפני הסדרה כאקס פקטור הוכיח שהוא כזה גם לרעה, כשהוא מסיים עם 1-8 מהשדה בדרך ל 3 נקודות.
ניצחון חשוב של אוקלהומה, קודם כל לעצמם ואחרי זה לאחרים.
הפסד פה היה גומר מבחינתם את כל הסיפור,לא נכנעו ללחץ ושיחקו את המשחק שלהם.
אותי עניין אם דייגנולט יפתח עם הארטנשטיין במקום וואלס או ימשיך במה שהוא מאמין ולהפתעתי הוא המשיך עם וואלס בחמישייה.
זה נראה שאוקלהומה גדולה על אינדי בהכל אבל יש משהו שמפריע לי במשחק של אוקלהומה, הם לא מנסים/מצליחין לשחק על החולשות של אינדי, לא רואים במהלך המשחק שהם תוקפים את האלי או מנסים לדחוף שחקן גבוה על הנמוכים של אינדי, זה יכול ליצור להם נקודות קלות וגם להוציא עבירות מאינדי, מסתמכים על ההתקפה הרגילה שלהם ולא מנסים לעשות התאמות.
אני חייב להגיד לגבי שיי שמבחינתי הוא האמויפי המוצדק של העונה, עכשיו לפי דעתי הוא גם השחקן הכי טוב בעולם, מה שהוא עושה בהתקפה, עם היעילות, השקט וההגנה שלו זה משהו מפחיד, אין מישהו שמתקרב לזה בסך הכל.
שיי הוא טים דאנקן בגרסת גארד – משעמם למראה אבל יסודי ויעיל. בהחלט אמויפי ראוי.
מבחינתי הוא שחקן מאוד מהנה לצפייה,
אין לו את כל השאגות, כל המבטים וההטבעות אבל כל מה שהוא עושה הוא עושה על הצד הטוב ביותר, הוא לא מוריד את הראש, עבודה הרגליים שלו, הטיפול שלו בדאבל טים והדרך שלו להגיע לנקודות שהוא אוהב.
מבחינת יכולת התקפית וחכמת משחק לא בטוח שהוא טוב מיוקיץ'.
מסכים עם יוני פה מעליי לגבי אוק.
הם משחקים את המשחק שלהם ולא מחפשים את החולשות של היריב (בהגנה ובהתקפה). מבחינתי – זהו כדורסל לא חכם ולא מתוחכם, שפשוט הכישרון הגדול בשני צידי המגרש מאפיל עליו. [למרות שיש לציין שראינו נסיונות שפשוט לא היו מוצלחים כל כך כמו איזורית לפעמים, או קארוסו שומר על סיאקם].
לכן אני גם לא מסכים עם אבי שזה היה ניצחון קל. הם עבדו מאוד קשה על כל סל וגם בהגנה, ואהבתי את הטיים אאוט של המאמן 4 דקות לסוף כשזה ירד ל 17 הפרש והקבוצה "שיחקה על זמן" כשהקהל כבר מתחיל לקום ולעודד בזמן ששיי סתם מקפיץ. הוא הזכיר להם כנראה שזה לא גמור וחייבים להמשיך לעבוד קשה.
תודה רבה אבי
תודה אבי.
הרטנשטיין היה גורם מכריע במשחק, יחד עם העובדה שאף שחקן של אינדיאנה לא הגיע ל-20 באף משחק בסדרה
אם כבר לזרוק משחק, אז שיהיה המשחק הזה. הפייסרס סוג של עשו את שלהם עם לקיחת הראשון.
מה כן עבד לאינדיאנה?
טרנר בצבע – בפתיחת הרבע השלישי, כשהפייסרס עשו קולות של קאמבק, זה היה בעיקר בזכות ההליכה לטרנר בצבע והשימוש של טרנר בגוף שלו מול צ'ט הדק ממנו ותפיסת העמדה בצבע, מה שפחות רואים ממנו בד"כ. ייאמר לזכותו של דייגנולט שהוא זיהה את זה והכניס את הארטנשטיין הקשה יותר להזזה. קרלייל צריך לזהות את המאצ'אפ הזה יותר ולהורות שבדקות כאלה, שיש לא מעט כאלה כשצ'ט מופרד מהארטנשטיין – הולכים לטרנר בצבע
הפלואטר של האליברטון – בתחילת הרבע הרביעי האליברטון סוף סוף לא התפשר על השלשה אלא תקף את הסל וסיים פלואטרים כאילו הוא ג'יי ג'יי בראה ב-2011. זה היה מעט מדי ומאוחר יותר, אבל אם זה מה שההגנה של אוקלהומה נותנת זה מה שלוקחים והאליברטון יכול להעניש (הוא תקע כמה כאלה לניקס כשהיה צריך)
המשותף לשני הדברים שעבדו – זו יציאה מאיזור הנוחות עבור הפייסרס, אלה שני מהלכים שהפייסרס לא מריצים בשגרה, ושני השחקנים המדוברים הם סמל לכך שאוק מצליחה לשבש את המשחק של הפייסרס. אחד המהלכים הקטלניים של הפייסרס זה הדרייב אנד קיק של האליברטון, שחודר בערך עד קו העונשין ומסתובב כשההגנה מתכווצת אינסטנקטיבית וטרנר מגיח מאחור לשלשה בלתי חסימה. הת'אנדר לקחו את זה לפייסרס.
לא סייע כמובן שבפעם הראשונה מזה הרבה זמן הספסל של הפייסרס הוכה שוק על ירך. הבעיה הייתה שהזריקות שקארוסו ו-וויגינס קלעו הן זריקות טובות – שלשות חופשיות מהפינה או מחצי הפינה כאשר אין שומר ברדיוס שלהם. אם במשחק הקודם טופין קיזז התפוצצות של דורט, הלילה אף אחד לא קיזז את השניים האלה. הציפייה שלי הייתה שזה יהיה מאת'ורין, אבל כרגע הוא מאוד הססן וחסר ביטחון ולא תוקף את הסל, הוא היחיד בפייסרס שמשחק כאילו בידיעה שטעות אחת והוא עף לספסל, וזה לא טוב. למעט דורט, למאת'ורין יכול להיות יתרון באחד על אחד מול כל ווינג שאוקלהומה תציב מולו, והוא צריך לנצל את זה ולתקוף את הסל בדקות שלו בלי הפסקה.
מילה על שג"א – אבי אבחן יפה את השליטה שלו ברבע השלישי, ואני אוסיף – צפיתי והיה פשוט ברור בכל התקפה שהוא הולך לקבל את ההחלטה הנכונה, פעם ללכת לג'אמפ שלו מחצי מרחק, פעם לחדור ולהוציא לקלע, פעם להפעיל את הגבוהים ופעם לזרוק שלשה. תפסתי את הראש והתפעלתי, אלו היו דקות של הגדולים ביותר, איך הוא עושה במשחק כרצונו.
ועכשיו, לשכוח את המשחק הזה שהיה באמת תצוגת נפל של כולם. דייגנולט ניהל את המשחק מצוין, ושלף מעין שפן עם דקות של שני הגבוהים ביחד, עכשיו הכדור אצל קרלייל להגיב ולהפתיע את הת'אנדר.
אחח איזה מתח
הולכים למשחק 7
✨😁
תודה רבה
ניצחון משכנע לאוקייסי. מזכיר מאוד את 2 המשחקים מול דנבר (שגנבו את הראשון והובסו בשני).
כדי לקחת את הסדרה אינדי תהיה חייבת לשמור על הבית כי קשה להאמין שהם מסוגלים לגנוב עוד משחק בחוץ.
אוקייסי לוקחים להאלי את ניהול המשחק והוא נראה עד כה די חסר אונים. אולי בבית משהו ישתחרר אצלו.
שיי מכונת נקודות מטורפת שהיכולת שלו לקלוע מהמידריינג' ולקבל החלטות מהר פותחת לכולם את המשחק. נראה בחוץ מי יגיע חוץ ממנו בהתקפה. משחק אחד בחוץ הם יצטרכו לגנוב וזה תרחיש סביר בהחלט עבורם.
תודה על הסיקור.
אז בניגוד לקאבס ולניקס, הת׳אנדר עמדו בלחץ ה-must win וניצחו את המשחק הזה ובפער. עכשיו הם יצטרכו לנסות ולגנוב לפחות אחד בחוץ.
אין ספק שאינדי היא הקבוצה המרגשת יותר בהתמודדות הזאת, אבל זה עדיין לא מבטיח את האליפות. גם מיאמי ב-2023 נתנו פלייאוף מרגש אבל לא יכלו ליוקיץ׳ והנאגטס.
כעת הסדרה עוברת לאינדי, ולדעתי בתום 4 משחקים יהיה שוב שוויון בסדרה, בדרך למשחק 6.
להבדיל מקודמו, המשחק הזה התנהל לפי התכנית – הגנה חונקת שפוגעת בהאליברטון ובמשחק השוטף של אינדי, ומשאירה אותה בעיקר עם הירובול של סיאקאם. כשהאחרון משחק כמו מיקס של דאנקן ובירד אינדי יכולה לנצח, אבל בדרך כלל, בכל זאת, הוא משחק כמו סיאקאם, ואז זה לא מספיק.
.
אבל, מסכים לגמרי עם יוניס וינון שאוקלהומה לא גילתה מהלכים מתוחכמים מדי, יתכן שפשוט לא הזדקקה להם, אבל סביר שידרשו בהמשך כשהמספרים של הקבוצה, בהגנה ובהתקפה, יראו יותר כמו במשחק הראשון ופחות כמו בשני.
.
מצידו השני של המתרס – גם מצד קרלייל לא ראיתי התאמות מיוחדות, המשחק נגמר, הלכה למעשה, באמצע הרבע השני. מעניין אם יהיו שינויים באינדיאנה למשחק הבא, או שהביתיות לבדה תעשה הבדל. יהיה מעניין.
.
תודה רבה אבי, על סיקור משובח וזריז.
יהיה מבאס לגלות שאלו אכן הבדלי הרמות. כבר שנתיים של גמר לא שוויוני בעליל, שבענו
כתבתי אחרי המשחק הראשון בתגובה לאלו שנתנו סיכוי לאינדי לזכות, שהמשחק הראשון לא אומר דבר.
עדיין קבוצת הרעם רועמת היטב בשני צדי המגרש ואם בהתקפה יש לאינדי מה לומר ההגנה שלה לא ברמה של אוקסית'א ואוקלהומה יכולה להגביל את התקפת אינדי הרבה יותר ממה שאינדי יכולה להגביל את התקפת הת'אנדר.
אם נכון מה שכתבו שאוקסי משחק את המשחק שלה בלי להתייחס לחולשות של היריב, זה כמובן לא חכם ולא נכון ולא משנה מה הכישרון שלה ולכן במשחק הראשון בבית כשהלך פחות בהתקפה ואינדי הייתה ביכולת שיותר היה קשה לעוצרה אוקסי הפסידו בסוף. אמנם בנקודה, אך הם לא היו צריכים להגיע להפסיד ונראה שבאמת לא היו מגיעים לכך אם היו משחקים על החולשות של אינדי.
ואם במשחק הזה היו משחקים על החולשות של אינדי היו מנצחים יותר בקלות ועם פחות מאמץ נדרש.
לא משנה עד כמה קבוצה היא מוכשרת, לשחק על החולשות של היריב יגדיל את יתרונה וינצחו יותר בקלות ויוכלו לתת יותר מנוחה לכוכבים המובילים.
OKC הראתה עדיפות ברורה בשני המשחקים למעט 6 דקות אחרונות בסוף משחק 1 בה חנקו יתרון דו ספרתי עקב מטר שלשות. ההגנה שלהם פשוט רצחנית ואינדי לא מסתדרת עם זה בינתיים.
בס"ד
תודה רבה