3:00 אינדיאנה פייסרס (3) – ניו יורק ניקס (2)

אחרי רצף של שלושה ניצחונות חוץ, כיוון הסדרה התהפך עם שני ניצחונות בית, אחד לכל קבוצה, כאשר הניקס מנצחים את המשחק האחרון בצורה משכנעת עם הגב אל הקיר, במשחק בו הם לא פיגרו ולו לשנייה אחת. הפייסרס, לעומתם, נעצרו בפעם הראשונה בפלייאוף הזה על פחות ממאה נקודות ובצוותא עם משחק מס' 3, הניקס חילצו מהם את שני המשחקים הכי גרועים שלהם התקפית בפלייאוף הזה.

אחרי המשחק השני, הניקס עשו שינוי בחמישייה כשהכניסו את מיטשל רובינסון על חשבון ג'וש הארט. הארט עדיין משחק יותר, אבל הנוכחות של רובינסון משרתת בעיקר את היכולת הטובה של קארל אנתוני טאונס – בשלושת האחרונים (מהם הניקס ניצחו שניים), טאונס קלע 24 נק' למשחק עם 13.6 ריב' למשחק, ובהגנה הוא יותר חופשי לשחק מחוץ לצבע, לצאת לשלשות של טרנר או למנוע מסיאקם לנצל את יתרון הגובה שלו על כל שומר אחר, כשיש את מטריית רובינסון מאחוריו. במובן הזה, תיבודו קצת העתיק מפינץ' בעונה שעברה, ששיחק עם קא"ט וגובר יחדיו ויצר איתם הגנה שהובילה אותם לגמר המערב.

כביכול, הריווח של הניקס בהתקפה נפגע מהנוכחות של רובינסון וכך גם היכולת להתמודד מול הפייסרס שיכולים להעמיד חמישיית קלעים בכל רגע נתון (הכי פחות איום מבחוץ מהתשיעייה המובילה זה טי ג'יי מקונל דווקא), אבל בשניים מבין שלושת המשחקים זה עבד וההימור המושכל שהניקס לקחו על הקליעה מבחוץ של הפייסרס, לעומת הקליעה מהצבע, השתלם.

מה הפתרון של קרלייל לדילמות שת'יבס מציב לו? בשתי מילים – בנדיקט מאת'ורין. אם אפשר לקחת משהו מהמשחק האחרון, שהיה גרוע בכל פרמטר, הוא היכולת של מאת'ורין, שקצת כמו סיאקם הוא תלוש מהקבוצה בכך שהוא יכול לעבוד לבד וליצור לעצמו לבד, וכשהוא מקבל דקות ונכנס טוב למשחק הוא מסיים מצוין בצבע וסוחט לא מעט עבירות. במשחק האחרון, הפייסרס מסרו 20 אסיסטים בלבד, נמוך משמעותית מהממוצע שלהם. כדאי לשים לב לנתון הזה, ממוצע האסיסטים, כי הוא מעיד שהניקס מצליחים לשבש את ההתקפה המשומנת של הפייסרס – בעונה הסידרה, הפייסרס מסרו 29.3 אס' למשחק; בפלייאוף, כולל הסדרה מול הניקס, הפייסרס עומדים על 27.9 אס' למשחק, אבל בסדרה מול הניקס – הפייסרס כבר יורדים ל-24.4 אס' למשחק, עם 21 ו-20 אס' בהפסדים. ניכר שהניקס מקשים על תוכנית א' של הפייסרס שהיא הנעת הכדור, וכאן נכנס מאת'ורין, כמי שמהווה תוכנית ב' למקרה שמשחק המסירות והכדורסל השיתופי-סוציאלי של הפייסרס לא עובד, שחקן שיכול לקחת את הכדור, לנצל את הצעד הראשון ופלג הגוף החזק שלו ולהיכנס לצבע מול השומר שלו – ברידג'ס/אנונובי/הארט – ולסיים בצבע גם מול אחד הגבוהים או לסחוט עבירה שתשלח אותו לקו.

לפייסרס יש עוד שחקן כזה, פסקל סיאקם שמו, שאכן סחב את הפייסרס לשניים מתוך שלושת הניצחונות (במשחקים 2 ו-4) תוך הפגנת יכולת נפלאה, אבל עם השינוי שהניקס עשו, עם ההכנסה של רובינסון לחמישייה – הרבה יותר תלוי במה השחקן השני של הפייסרס שיכול ליצור לעצמו באופן עקבי, ינפק הלילה. אחרי שני משחקים טובים ברמה האישית, הפייסרס יצטרכו לקבל ממאת'ורין מה שטרם קיבלו ממנו עד כה בפלייאוף – עקביות.

טוני בראדלי שנשלף מהארכיון לסדרה הזו נמצא בספק אצל הפייסרס, אצל הניקס אין חוסרים משמעותיים.

הח"מ כמקובל לא מהמר במשחקי קבוצתו, בוודאי במשחק גורלי שכזה.

הימור מוגזם: טאונס יקלע שוב 24 נק' בדיוק. מאת'ורין יקלע 30. מצד אחד, זה יקיים את מה שאני מבקש ממנו כאן בפריוויו. מצד שני, עד כה מאת'ורין פרח בפלייאוף הזה בעיקר בהפסדים. תיקחו את ההימור המוגזם לאן שתיקחו, אל תחמיצו את המשחק.