אינדיאנה פייסרס – ניו-יורק ניקס (2- 0 לאינדיאנה טרם המשחק):
הניקס עלו עם מיטשל רובינסון במקום הארט בחמישייה, בפעם הראשונה בפלייאוף מאז 2023, אבל זה לא מנע מהארט לקבל יותר דקות מכל מי שאינו אנונובי וברידג'ס בניקס. קצת הקדמנו את המאוחר, אז נחזור לרבע הראשון שבו הניקס לא איבדו אף כדור, אבל יתרון 5 מוקדם שלהם לא החזיק הרבה ולמרות ששתי הקבוצות לא קלעו באחוזים גבוהים, כל אחת מהן קלעה 8 זריקות עונשין ברבע הזה, כך שהוא הסתיים בדקות טובות של הפייסרס ויתרון 30- 26 לזכות אינדיאנה. ג'יילן ברונסון קלע 11 נקודות ברבע הזה, אך עשה זאת ב-2/6 מהשדה ו-6/6 מהקו, ואילו אצל אינדיאנה היו 4 שחקנים שונים עם 2/2 מהקו ברבע.
הרבע השני התאפיין בעיקר בעבירות (9) ואיבודים (6) של הניקס, כולל 3 מהלכים שהם גם וגם, כלומר עבירת תוקף. טאונס קלע 2 סלים בתחילת הרבע, אבל אז סל ועבירה שלו הפכו לעבירת תוקף בצ'אלנג' של קרלייל, והוא ירד לספסל עם 3 עבירות. ב-3 הדקות הבאות, הניקס היו עם 0/4 לשלוש ועוד החטאה מחצי מרחק יחד עם 2 איבודים, ואינדיאנה רצו 13- 0 ועלו ליתרון 20, הכי גדול שלהם מאז משחק 4 נגד קליבלנד, שהוא בעצם משחק הבית הקודם שלהם. ברונסון הגיע כבר ל-4 עבירות במהלך הריצה הזאת וירד לספסל, אבל אנונובי, ברידג'ס והארט צמצמו טיפה ל-58- 45 לזכות הפייסרס במחצית.
ברונסון ואנונובי פתחו טוב את הרבע השלישי וצמצמו ל-10, אבל הפייסרס הגיבו עם 6 רצופות וההפרש המשיך לנוע סביב ה-15 נקודות עד שהאליברטון ירד לנוח כ-3 דקות לסיום הרבע. הפעם היה זה תורם של אינדיאנה לאבד 4 כדורים ב-5 המהלכים הבאים, כולל 3 עבירות תוקף, ומיילס מקברייד הגיב עם ריצת 7- 0 פרטית וצמצם את ההפרש ל-8 בלבד. באופן כללי, זה היה רבע מפוזר ובו כל אחת מהקבוצות איבדה 6 כדורים, השני ברציפות עבור הניקס מהבחינה הזאת, ומקברייד היה זה שקטע את הריצה של עצמו עם איבוד כדור שהסתיים בהטבעה של טרנר בצד השני. בסיום הרבע, יתרון 80- 70 לאינדיאנה, והמשחק עדיין פתוח.
ההגנה של הניקס קצת התייצבה ברבע השלישי, אבל הם היו זקוקים למושיע ברבע האחרון, ות'יבודו כנראה קרא את התגובה שלי במעורב של אתמול שבו אמרתי ש"טאונס הוא הגבוה הקלעי הכי טוב בליגה, וגם מצוין בכל תחום התקפי אחר". טאונס פתח את הרבע בשלשה, קלע בצבע, מצא את דלון רייט מתחת לסל וקלע במהלך הבא שוב, וההפרש ירד ל-3 בלבד. הגבוה הדומיניקני המשיך בשלו וב-7 הדקות הראשונות של הרבע האחרון הוא קלע 20 נקודות ב-6/8 מהשדה, 3/4 לשלוש ו-5/6 מהקו, וכשנותרו 5 דקות לסיום הניקס היו ביתרון 94- 90.
ברונסון היה בחוץ עם 5 עבירות בשלב הזה, והניקס לא קלעו סל שדה בדקות הבאות, אבל ההגנה וקצת עונשין החזיקו אותם ביתרון עד שסיאקם נשלח לקו וקבע שוויון 98, 1:37 לסיום. ברונסון חזר בשלב הזה והחזיר את היתרון לניקס, ובהמשך שני הצדדים החטיאו עד שאינדיאנה נאלצו לעשות עבירה. הארט דייק מהקו פעמיים ובצד השני האליברטון עשה אותו דבר והשאיר 10 שניות לסיום כשהניקס ביתרון 2. הפייסרס עשו עבירה על ברונסון שדייק פעמיים, סיאקם החטיא שלשה וגם הארט נשלח לקו ושוב דייק פעמיים וקבע את תוצאת הסיום – 106- 100 לניקס, שמצמצמים את הסדרה ל-2- 1, ובדיוק כמו 2 הסדרות של חצי הגמר המזרחי, גם כאן קבוצת החוץ מנצחת בכל אחד מ-3 המשחקים הראשונים של הסדרה.
טאונס הוביל את הניקס עם 24 נקודות ו-15 ריבאונדים (20 ו-8 ברבע האחרון) וגם 6 איבודים, ברונסון קלע 23 ב-6/18 מהשדה ו-10/10 מהקו, אנונובי קלע 16 עם 3 חסימות וברידג'ס קלע 15 ב-6/18 מהשדה. על הספסל של הניקס לא היה אף קלעי בספרות כפולות, אבל 4 שחקנים שקיבלו יותר מ-10 דקות כל אחד ו-22 נקודות מהספסל, כשזו הפעם השלישית בפלייאוף שהם מגיעים ל-22 בדיוק, מספר אותו הם לא עברו. אפשר גם להוסיף שהניקס סיימו עם 13 אסיסטים בלבד על 14 איבודים, אבל אחרי שאתמול פנרבחצ'ה זכו ביורוליג עם 7 אסיסטים קבוצתיים במשחק הגמר, 13 נשמע כמו התגלמות הכדורסל הקבוצתי במיטבו.
)
אצל אינדיאנה, האליברטון קלע 20 עם 7 אסיסטים ו-3 חטיפות, טרנר קלע 17 עם 2 חסימות, סיאקם קלע 17 ומקונל קלע 12.

תודה רבה עמיחי
היה משחק מצוין, כראוי לסדרה המצוינת הזו.
Keep them coming
.
קאט אכן הבריק, כל הכבוד לו, אבל חלק מהבעיות עדיין היו שם, ונראה מה יקרה איתו בהמשך הסדרה. אני עדיין סקפטי.
.
מקברייד פשוט שחקן מצוין.
.
כמו שליוש היטיב לאבחן לפני יומיים – הניקס מתקשים בהגנה כשגם ברונסון וגם קאט על הפרקט, אז היום תיבודו צמצם את מספר הדקות האלו, גם על חשבון ברונסון, וההגנה שלו אכן הייתה מצוינת. מצד שני, לא כל יום פורים – ולא תמיד החתול יתחפש לציפור, אז נראה איך הניקס יתמודדו בהתקפה בהרכב כזה. יהיה מעניין.
.
אינדי סבלו מארבע בעיות:
.
א. סיאקאם נעלם לגמרי במשך רוב המשחק, ו,כנראה גם בגלל התצוגה של טאונס, סיים עם מינוס 21 בדקות שלו על הפרקט. לא חשבתי שתמיד ישחק כמו במשחק השני, אבל עדיין, משחק חלש מאד שלו.
.
ב. הפציעה של ניסמית' הורידה את מספר הדקות שלו. אלמלא היה נפצע יתכן והמשחק היה נגמר אחרת. העיקר שהוא חזר, ושישחק במשחק הבא.
.
ג. הפייסרס קלעו 5/25 מעבר לקשת – לא אופייני, וקשה לי להאמין שזה ימשיך.
.
ד. האליברטון נעלם במחצית השנייה, לא ברור לי בדיוק מדוע. אמנם הניקס שיחקו מצוין בהגנה, אבל בכל זאת. זה גם קצת על קרלייל שפשוט לא הצליח להעמיד התקפה נורמלית משך יותר מ-24 דקות.
.
שורה תחתונה – לדעתי אם היה לילה שבו הניקס מסוגלת לנצח את אינדי זה היה הלילה הזה, ובמשחק הבא יהיה 3-1.
.
תודה רבה עמיחי אחלה סיקור.
תודה על הסיקור המשובח עמיחי
יש סדרה
✨
תודה על הסיקור המשובח עמיחי,
יש כאן מישהו שהיה לוקח את ברונסון האנדרייטד, לפני הליבורטון ה"אוברייטד"? 🤔
אני. ברונסון שחקן בלפחות 5 רמות מעל הלי.
הלי אפילו לא מס 1 בקבוצה שלו. הוא חלק ממארג שחקנים. אם היה נשמר כמו ברונסון היה קולע 7 נק למשחק.
הוא שומר חלש ויכולת 1 על 1 חלשה מאד.
הוא יכול לקלוע 10 נק ואינדי עדיין ינצחו, ברונסון לא יכול להרשות את זה לעצמו.
2 השחקנים הכי אוברייטד בליגה זה הלי ודריי.
פה ההבדל לדעתי, היוסג' של ברונסון גבוה, יש לו נטיה ללכת "ראש בקיר" לפעמים.
המשחק של אינדיאנה זורם יותר בגלל צורת המשחק של הליבורטון, הוא לא כופה את עצמו על המשחק, הוא מחפש את המסירה קודם.
למשחק של אינדי אין שום קשר להליברטון הם שיחקו ככה גם לפני שהגיע.
לחפש את המסירה קודם זה פריביליגיה ששמורה למעטים זה כאשר יש למי למסור והאחרים יכולים ליצור ולקלוע.
בדכ רכזים מהסוג שלו גם פחות טובים בסקורינג ומודעים לזה לכן הם מוסרים קודם.
זו ממש לא שאלה פשוטה לכאן או לכאן.
מדובר בשחקנים שונים שחולקים, אולי, רק עמדה.
כנראה שהייתי מעדיף אחד מהם לפי הסיטואציה של הקבוצה.
בנימה אישית מעדיף את האליברטון, יש לי סלידה מרכזים שמחזיקים בכדור וזורקים הרבה.
יש גם משחקים כאלה. תודה רבה על הסיקור. העיקר שנייסמית' יהיה בריא
תודה רבה עמיחי.
קשה להאמין שאינדיאנה יקלעו באחוזים כאלה שוב במשחק הבא.
מצד שני היה קשה להאמין שיקלעו באחוזים מצוינים במשחקים שלפני כן…
ראבאק.
כל מה שאני מקווה קורה הפוך.
אני נאחס, אני הולך לישון עם דה שוט בצנטרישוט.
תודה עמיחי
שאפו לניקס על ניצחון גדול. הם נלחמו כמו חיה פצועה. גם בדקות שנראה שהפייסרס הולכים לסגור את המשחק הם לא וויתרו ונתנו הכל. טאונס היה בלתי ניתן לעצירה ברבע האחרון באחד על אחד וקרלייל היה צריך לעשות עליו דאבל טים. הוא לא מוסר טוב והיה אפשר לנסות להוציא אותו מהשטף במינימום נזק.
מאתורין (אהבתי את ההגדרה המדוייקת של מאנו – קומינגה של הפייסרס), קיבל רק 8 דקות וקרלייל מתחיל למחוק אותו בעקביות מהרוטציה ונותן דקות לא מעטות לשפרד שנותן הגנה טובה.
הפייסרס לאורך כל הפלייאוף חווים ירידת מתח לאחר הובלה של 2-0 ואז מתפוצצים בגיים 4. יום של 5 מ 25 לשלוש לא צפוי לחזור בטח בבית והם צפויים לעלות ליתרון ל 3 -1.
שתי הקבוצות קלעו 34 קליעות מהשדה (הניקס מ-78 ואינדי מ-77) ו-27 מהקו (הניקס מ-30 ואינדי מ-33), אך הניקס קלעו 6 שלשות יותר (הניקס 32-11 ואינדי 20-5) ואינדי קלעו 6 קליעות משתיים יותר (52-29 כשהניקס 46-23).
אינדי היו עם 21 אס' ו-9 חט' על שנים-עשר אי' והניקס היו עם שלושה-עשר אס' ו-7 חט' על ארבעה-עשר אי'.
אינדי קלטה כ"ח אחד יותר (37-38) וארבעה כ"ח חוזרים יותר בהגנה (28-32) והניקס קלטו שלושה כ"ח יותר בהתקפה (6-9).
https://www.nba.com/game/nyk-vs-ind-0042400303/box-score
תודה עמיחי.
היה משחק אש. בפלייאוף הזה אני אוהד אינדי, אבל מתישהו ברבע השלישי הניקס התחילו לחצוב את דרכם חזרה וגם ליבי התרכך, עד כדי כך שבגדתי והתחלתי לקוות שהם ינצחו.
איך אפשר שלא להעריך מאמץ כזה של קבוצה?! כשמגיע מגיע. והפעם הם גם לא זרקו את זה בסוף לפח.
בגלל בעית העבירות ברונסון נח קצת יותר מהרגיל, אולי זה עזר לו בסיום. קאט המושמץ היה ענק. כל פעם שהוא חודר לסל קורה משהו טוב. הוא גבוה וגדול והתנועה שלו איטית למרות שיש לו קואורדינציה מצוינת. שלא לדבר על השלשות. אפרופו – קאט ונאז ריד זורקים בלי ניתור בכלל, אי אפשר להשחיל עיתון מעריב. אנטי-תיזה לזריקה של טיילר הירו (דה שוט מסכים?) אבל זה נכנס יפה.
מי שעוד היה מצוין בניקס זה מקברייד, שלא מקבל מספיק קרדיט.
היה רגע בתחילת המשחק כשמשונל (מקונל 🙂 ) שוטט על המגרש ואמרתי לעצמי בלב "הוא לא קשור למשחק" אבל עברו כמה רגעים והוא הראה כמה הוא שחקן חכם. הצליח למצוא את החריצים בהגנת הניקס ולהשחיל להם 2 נק' מהמיד ריינג' פעם אחר פעם. גם בהגנה הוא עושה את המקסימום, בעצם כמו כולם.
תיבודו צריך לעלות בחמישיה עם קולק, שאמט, רייט, פי.ג׳יי טאקר והאקפורטי – לחכות לעשרים הפרש לאינדיאנה אחרי 5 דקות ואז להעלות את החמישיה הפותחת.
תודה עמיחי
טופין כמעט לא שיחק. הוא הברומטר של אינדיאנה
לקאט יש בכל סדרה משחק שהוא שהוא מתפוצץ ומכריע רבע רביעי. בדרך כלל הוא לא חוזר על זה
גילוי נאות –
צפיתי רק בתקציר
(יש לי תירוץ, אני בנסיעת עבודה)
למרות ראיתי מעט כל כך
וממבט קצר בדפי הסטטיסטיקה,
אני ארשה לעצמי מסקנה חפוזה (מאוד).
האיסלנדי צודק.
הניקס לא מצליחים לפרוח עם ברונסון וטאונס ביחד על הפרקט.
הלילה, עושה רושם, שטאונס אחד נתן את מה שצריך.
השאלה הגדולה היא מה הלאה?
תודה, עמיחי.
אחרי שכבר הכתרתי את ההופעה של נייסמית במשחק 1 בתור ההופעה הכי טובה לרבע רביעי בפלייאוף בהיסטוריה, בא קאט והרים את הרמה. שאפו לו ונראה שהוא עלה בדרגה בסדרת החתוליים.
מבחינתי כל קבוצה שמובילה בעשרים הפרש ומפסידה זה על המאמן, התירוץ של פציעה של נייסמית לא תופס, זה לא סטף למרות המשחקים הקודמים. קרלייל נרדם כמו טיבס במשחק אחד וכמו מאזולה ביולי האחרון.
אתמול טיבס טעה עוד פעם שהקפיא את ברונסון ברבע הרביעי קצת יותר מדי זמן במה שכמעט הפסיד לו את המשחק. ברונסון עלה קר דקה וקצת לסוף והחטיא זריקות פשוטות שאם היה עולה שתי דקות קודם היה משחיל בקלות וחוסך לניקס כאבי לב.