שלום לכל הקוראים.

אחרי משחק מספר 2 בבוסטון בו הניקס עלתה ליתרון 0-2, היה ברור שבוסטון תגיע למדיסון סקוור גארדן כחיה פצועה, שכן אף קבוצה לא חזרה מפיגור 3-0. ואכן, הם צמצמו ל- 2-1 במשחק מספר 3 וזה מעביר את כובד המשקל למשחק מספר 4.

העיר כמרקחה ובניו יורק כמובן שהכל חייב להיות הכי גדול והכי מוגזם. כרטיסים נמכרים במחירים שמתחילים ב-650 דולר, לא כולל עמלה שמנה לאתר. אני מגיע לאיזור הגארדן. יש פה פסטיבל שלם ותחושה של עכשיו או לעולם לא. אם לוקחים את הסדרה זה כבר גמר המזרח ובגמר המזרח הכל יכול להיות. אינדיאנה או קליבלנד עבירות מבחינת הניקס ולאחר מכן השמיים הם הגבול.

זה מחזיר אותי לאותה ניקס מפתיעה מ-1999 שנכנעה רק בגמר לספרס של דאנקן-רובינסון (לא ההוא ממיאמי).

אני מגיע למכה של הכדורסל ותוהה לעצמי האם באמת הבאזז מסביב לאולם הזה מוצדק. נחכה ונראה. בדיקה ביטחונית בכניסה ל- Media Entrance, מגבת נחמדה של הניקס, מעלית לקומה 5 ואני על המגרש.

פתאום אני מבחין בפנים מוכרות. שחקן עבר לא כל כך מבוגר. אני מגניב מבט לתג שלו. רוג'ר מייסון. מתחילים לדבר על השנים היפות בהפועל ירושלים, עושים תמונת סלפי ומפטפטים עוד קצת. בחור ממש נחמד.

שריקת הפתיחה הולכת ומתקרבת. העיתונאים מתבקשים לעלות ליציע כחצי שעה לפני פתיחת המשחק. הפעם אני יושב גבוה יחסית אבל עדיין במרכז המגרש. רואים משם הכל. הקהל מתחיל להתקבץ ולהרעיש. האווירה מחשמלת. רעש מחריש אוזניים. באמת אחלה קהל. מכה של הכדורסל היא אכן משהו מיוחד. ספייק לי כבר ממוקם ודרוך. לא מעט סלבים נוספים דופקים הופעה. נראה כאילו כל המי ומי מגיעים לראות ולהיראות במסיבה הכי טובה בעיר הכי גדולה . גם לא מעט שחקני עבר, בעיקר מהניקס.

הצגת שחקנים. בוז מחריש אוזניים לשחקני הסלטיקס. ההיכל רועד. ואז הצגת שחקנים של שחקני הניקס. הקהל משולהב עם כל שחקן שמוצג. בסוף מגיע ג'יילן ברונסון. כמות האהבה לה הוא זוכה היא אדירה.

רבע ראשון

שלשה של ווייט וסל של בראון נענים בסלים של טאונס וברונסון, אבל בינתיים ווייט מספיק לתפור עוד 2 שלשות, הניקס עם תוקף של הארט ואיבוד כדור שהופך לסל קליל של טייטום והתוצאה כבר 4-13 לבוסטון. טיים אאוט תיבודו. תסריט מוכר שחוזר שוב.

הניקס חוזרים לעניינים עם סלים של אננובי ושלשות של ברידג'ס וברונסון. בצד השני שלשה מרשימה של בראון עם סטפ בק והחטאות מרובות. 16-14 וטיים אאוט של בוסטון.

ווייט תופר שלשה רביעית, הארט שומר טוב על בראון שמחטיא זריקה קשה, לוקח את הריבאונד, רץ קדימה ומפנק את אננובי בשלשה קלה שמקפיצה את הקהל. בראון מבצע עבירת תוקף, האלי הופ של ברונסון למיטשל מרעיד את ההיכל, אבל בצד השני נשרקת עבירה לחובת ברונסון על ניסיון שלשה של ווייט, שמדייק ב-2 מתוך 3 זריקות. טייטום קולע סל מחצי מרחק ואז תופר עוד 3 שלשות רצופות עד סוף הרבע.

39-28 לבוסטון בסיום הרבע הראשון.

רבע 2

הניקס פותחים אגרסיבי יותר ולוקחים כדורים חוזרים בהתקפה. חלק מהם הופכים לנקודות כמו השלשה של מקברייד. ההפרש יורד ל-5. פוסט אפ של טאונס על הורפורד מסתיים במגע, אבל מקדימה אותו שריקת צעדים. הקהל משתולל מזעם. זה לא מעניין את הורפורד שנועץ שלשה ואת פריצ'ארד שמסיים מתפרצת קלילה. ההפרש חוזר להיות דו ספרתי (13).

אחרי שני סלים מהירים של ברידג'ס (אחד מריבאונד התקפה של עצמו), טאונס עם חסימה גדולה על הולידיי ומקברייד עם שלשה נוספת מביאים לפסק זמן של בוסטון כשלוח התוצאות מראה 42-48 לאורחים.

טייטום מופקר לשלשה חופשית ומעניש, טאונס מבצע עבירת תוקף ומיד לאחר מכן עושה עבירה נוספת על ווייט ומוחלף על ידי מיצ'ל רובינסון.

לאורך כל המשחק מוצגים הסלבס שהגיעו. הקהל מריע לרובם, במיוחד לשחקני העבר של הניקס כמו ביל בראדלי, פטריק יואינג, אמארה סטודמאייר, ג'ון סטארקס ולארי ג'ונסון.

עבירה של פורזינגיס מעצבנת את הקהל ששורק בוז צורם בכל פעם כשהוא נוגע בכדור. כנראה שעוד יש שם משקעים מהתקופה שלו בניקס.

המשחק ממשיך באותו קצב פחות או יותר. הניקס לא מצליחים לייצר מומנטום שיצמצם את ההפרש לחלוטין או לחילופין להוביל.

51-62 לבוסטון במחצית

רבע 3

הרבע השלישי נפתח עם סל ועבירה על טאונס שגם קולע מהקו ומטביע בהתקפה לאחר מכן. זה קורה אחרי מסירה של ברונסון מהבייס ליין. חוסר ריכוז בהגנת הניקס משאיר את טייטום ו- ווייט לשתי שלשות חופשיות בהתקפת מעבר. שוב פעם דו ספרתי (14) ושוב פעם פסק זמן של הניקס. האם בוסטון ימשיכו לקלוע ככה או שנקבל שידור חוזר של משחקים 1 ו-2? מוקדם לדעת. אני מהמר על אופציה ב'.

ברונסון חוזר אגרסיבי מהטיים אאוט ולוקח עליו את המשחק. הוא קולע שלשה, לייאפ קשה וסוחט עבירה שבוצעה עליו בניסיון זריקה ל-3 תוך כדי נחיתה על הרגל של בראון. השופטים שורקים לחובתו של בראון פלייגרנט 1. ברונסון שם 2 מתוך 3 זריקות ובנוסף הניקס מקבלים פוזשן נוסף שמסתיים בשתיים קלות של מיקאל ברידג'ס. שלשה נוספת של ווייט והטבעה של טייטום לאחר חטיפה לא עושות רושם על הניקס. שתיים נוספות של ברונסון ועוד שתיים של טאונס מורידות את ההפרש ל-6, קצת פחות מ-6 דקות לסיום הרבע השלישי.

טייטום ובראון עוד מצליחים לקלוע, אבל הניקס מהדקים את ההגנה ומעלים הילוך. ברונסון רותח וקולע סלים גדולים. זה רק 2 לבוסטון, שתי,דקות לסיום הרבע.

הקהל בהתאמה משתולל, ווייט וטייטום מתחילים להחטיא וברונסון עם עוד סל משווה את התוצאה!

בניקס ממשיכים במומנטום ועד סוף הרבע כבר עולים ליתרון 3.

השיר ניו יורק ניו יורק של פרנק סינטרה מתנגן בהפסקה בין הרבעים והקהל, מהמבוגרים ועד הילדים הצעירים ביותר, שואג את מילות השיר. ממש שירה בציבור.

רבע אחרון – מאני טיים!!

טייטום מתחיל על הספסל, מיקאל מתחיל עם סל קל, פריצ'ארד צועד תריסר צעדים לפני שמקבל עבירה וקובר 2 מהקו. מיקאל עם עוד 2 גדולות מעלה שוב ל-5. עבירת תוקף נשרקת לחובת הארט. הצ'לנג' לא מתקבל.

אננובי חוטף כדור ונבלם ללא כדור על ידי בראון. לטעמי מדובר על פלייגרנט 1, אבל נשרקת עבירה רגילה נגד בראון (חמישית שלו). טאונס עם סל נאה מחצי מרחק, טייטום עם סל קשה ושלשה חופשית מדי. ועוד אחת. ביניהן מסירה של טאונס לפולו של מיצ'ל רובינסון. מיקאל עם עוד שתיים גדולות ואננובי עם כניסה לסל מעלים ל- 102-99 לניקס. איזה משחק!!!

טיים אאוט בוסטון, 6 וחצי דקות לסיום. טייטום ממשיך לעשות הכל עם סל ועבירה ושוויון 102. אננובי עם שלשה גדולה מעלה ל-3, הולידיי עם 2 וברונסון עם עוד סל אחראי מעלה ל-3.

פורזינגיס מחטיא 2 מהעונשין אחרי בוז מחריש אוזניים. ברונסון ומיקאל מסרבים להחטיא. 111-104 לניקס, 3:21 דקות לסיום. טיים אאוט בוסטון. זה נראה כמו טייטום נגד הניקס. בוסטון לא תוכל לנצח ככה כי השלשות לא נכנסות בשלב הזה ולטייטום על 42 נקודותיו בשלב זה אין מספיק כוח אש נגד סוללת הקלאץ' של הניקס: מיקאל-אננובי-ברונסון.

אננובי עם חטיפה נוספת ממשיך לדאנק במתפרצת אחד על אפס, שמעלה את הניקס ל-9, אבל החדשות הרעות באמת של בוסטון זו פציעה של טייטום במהלך הזה. הוא נשכב על הפארקט מספר דקות ומצליח לקום רק עם עזרה מהצוות. הקהל המקומי מעריך אותו ומוחא כפיים. ביג לייק לקהל.

ברונסון ממשיך בשלו. שלשה נוספת מעלה אותו ל-38 נקודות ואת הניקס ליתרון 12. הסלטיקס נראים אובדי עצות ללא טייטום. הניקס עושים קצת שטויות אבל נראה שהמשחק הזה הולך לכיוון אחד: ניצחון של ניו יורק.

הניקס עושים משולשים שמסתיימים בהטבעה של טאונס. פריצ'ארד קובר שלשה מטווח סטף קרי ומוריד ל-7, 21 שניות לסיום.

תוצאת הסיום: 121 לניקס, 113 בוסטון.

משחק התקפי אדיר ומותח. מהטובים שהייתי בהם. אווירה בלתי נשכחת. בחוץ יש watch party של האוהדים שלא נכנסו למשחק.

אחרי המשחק אני הולך למסיבת העיתונאים עם שחקני הניקס, ברונסון ומיקאל. לפני שנשאלו השאלות ברונסון ביקש לאחל החלמה לג'ייסון טייטום. אחלה ברונסון.

בניקס ארבעה שחקנים קלעו מעל 20 נקודות:

ברונסון עם משחק עצום היה שם בכל פעם שהיו צריכים אותו והוביל עם 39 נקודות (14 מ-25 מהשדה, 4 מ-8 מחוץ לקשת), 5 ריבאונדים ו-12 אסיסטים. ברידג'ס (7 ריבאונדים) וטאונס (11 מ-15 מהשדה, 11 ריבאונדים) עם 23 כל אחד, אנונובי 20.

קלעו לבוסטון:

טייטום 42 (7 שלשות) עם 8 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 4 חטיפות ו-2 בלוקים. ווייט עם 20 (6 שלשות) ו-7 ריבאונדים, פריצ'ארד 12.