משום מה התעוררתי מוקדם, אז אני צופה בפריגיים, ועולות מחשבות ראשוניות. למשל שלקליפרס יש, לדעתי, יתרון בעמדת המאמן, ולא בגלל שיש לי משהו נגד דייויד אדלמן, ובטח שלא נגד אבא שלו, אבל בכל זאת ההנהלה של דייויד הצליחה לזרוק אותו למים בתזמון לא מושלם בכלל, וגם אם נראה שהוא מצליח לשחות, היתרון עדיין של הקליפרס.

מתברר שהפעם מייקל פורטר פותח, אולי זה בגלל שהוא מרגיש יותר טוב עם הזרוע, אולי לא, נגלה בקרוב. המשחק מתחיל וכולם מחטיאים, אולי התרגשות, אולי הגובה, אתם יודעים, הסברים לא חסרים.

הקליפרס קולעים ראשונים, אבל אז יוקיץ' מוצא את בראון במסירת קוורטרבק והקליפרס מובילים 6-5. דרק ג'ונס קולע שלשה והוא כבר עם 7 נקודות בהשוואה ל-5 בלבד של הנאגטס. האם זה יהיה הלילה שבו שחקן אחד יקלע יותר מקבוצה שלמה? כמובן שלא, אל תצחיקו אותי, זה מסוג הדברים שקורים בתחילת המשחק, ואז הסטטיסטיקה המפורסמת מתיישרת.

כריסטיאן בראון מחמיץ שתי זריקות עונשין. נדיר למדי ברמות האלה, אבל אמרתי לכם – משחק שבע, שחקן צעיר, זה טבעי, ובוודאי כשיש לו זמן לחשוב על זה, כי הוא עומד על הקו. נראה לי שבסיטואציה כזו עדיף לא לחשוב, אלא לנוע, כי גוף בתנועה פחות רגיש ללחץ.

כל מיני דברים מוזרים קורים – נורמן פאואל קולע אחרי ש-24 השניות נגמרו, אז הסל נפסל, ואז מגלים שבעצם הכדור פגע בטבעת כמה שניות לפני כן, אז בעצם צריך היה לרסט את השעון ל-14, אז בעצם לפאואל כן היה זמן לקלוע, אז בעצם הסל נחשב. מה צריכים השחקנים להסיק מהשתלשלות העניינים התמוהה הזו? שבעצם גם כשאין לך זמן, בכל זאת, בסבירות מסוימת, יש לך זמן? "זרוק נורמן זרוק"? אחר כך גם יש "עבירה אוחרת", כששורקים לעבירה על פורטר באיחור כלשהו, ואז דווקא מארי הולך לקו, וזורק רק זריקה אחת. אני לא מבין מה הולך כאן, אבל עמיתלהב בטח ידע להסביר.

הארדן וקוואי פחות מורגשים בינתיים, דווקא דרק ג'ונס וזובאץ' נוגעים יותר בכדור. מה שכן, ג'ונס מחמיץ משלוש, בעוד שפורטר ג'וניור קולע, ודנבר עולים ליתרון ראשון הערב 13-11.

ניק באטום, גיבור המשחק הקודם, נכנס למשחק וקולע שלשה קשה. הקליפרס מובילים 18-17 אחרי 9 דקות משחק, ואז הרבע נגמר ב26-21 לקליפרס.

נכון לעכשיו זה משחק קשה, עם לא מעט איבודים והמון החטאות – שתי הקבוצות עם פחות מ-30% מהשלוש, ובאזור ה-40% מהשדה. יוקיץ', מי היה מאמין, ללא סל שדה ברבע הראשון למרות שזרק 5 פעמים. ג'מאל עם נקודה אחת בלבד. כריסטיאן בראון, ששיחק כל הרבע, קלע 9 נק' ומחזיק את דנבר בתמונה.

הרבע שני מתחיל עם קריס דאן שמחמיץ לייאפ מתחת לסל בפעם השנייה במשחק. דנבר מצמצמת ל26-25, ואז דאן מחמיץ שלשה פתוחה. לא נעים. הארדן חוזר לשחק במקום דאן. דווקא ווסטברוק קולע מעבר לקו, וזה כבר 7-0 לדנבר מתחילת הרבע, והמקומיים מובילים 28-26, וכל זה כשיוקיץ' על הספסל. האם אנחנו חוזים בהיסטוריה בהתהוות? מהפכה פרדיגמטית? כל ההשמצות על הסגל המשלים הקצר של דנבר מתבררות כלא נכונות? נראה בהמשך, אבל בינתיים, אחרי שלוש דקות לתוך הרבע השני, אדלמן מחזיר את הסנטר שלו למשחק.

ווסטברוק עושה בלאגן, אבל הפעם מהסוג החיובי דווקא, דנבר מובילים 31-28, והקליפרס לוקחים פסק זמן. השדרן מציין שעל הפרקט נמצאים כרגע 4 MVPs וזה נדיר יחסית. אני חושב שהוא לא מדייק כי קוואי אמנם זכה, פעמיים, בפיינלז MVP, אבל לא בתואר של העונה הסדירה, אבל ניחא, שאלה יהיו צרותינו.

במהלך פסק הזמן אני חושב על הסיבוב הבא – אוקלהומה – ותוהה האם באיזשהו שלב פרסטי יעשה את הג'סטה הזו עבור כוכביו מהעבר ויחתים את ווסטברוק על חוזה מינימום כדי לתת לו צ'אנס לזכות בטבעת ועוד בכור מחצבתו. זה נראה לי יפה אבל לא בטוח שזה כדאי. ומה בנוגע לדוראנט? שוב, בחוזה מינימום, או לכל היותר איזו חריגה כזו, כלומר כסף שלא יצא על שחקן יותר טוב מדוראנט – פחות יפה, האמת, יותר כדאי, האמת, אבל גם זה לא בטוח שיקרה – יש סיכון לא מבוטל בלהכניס ראשים בלתי מושלמים שכאלה למיטה שנראית בריאה מאד, צעירה, ונטולת תסביכי הגולה. נראה מה יהיה, אבל נראה שלא קל להיות סם פרסטי.

חוזרים מפסק הזמן ופייטון ווטסון קולע שלשה פתוחה. קוואי מחזיר שלשה ועכשיו 37-33 לדנבר. כריסטיאן בראון קולע, ומתברר שיש לו כבר 11 נק'. קוואי עושה אנד וואן מזווית כמעט בלתי אפשרית ואז קולע את העונשין. חיה רעה. 39-36 לדנבר אחרי כמעט 6 דקות. ווסטברוק עם עוד שלשה. אולי בכל זאת פרסטי צריך לשקול זאת.

יוקיץ' מחמיץ כמו משוגע, ועוד כשווסטברוק קולע, כן? לך תבין. בסוף דווקא ווסטברוק מוצא את יוקיץ', עם אסיסט שאפילו יוקיץ' של הערב לא יכול להחמיץ, ועוד מקבל עבירה, אבל מחמיץ את העונשין. נראה לי שמישהו החליף הלילה בין יוקיץ' לווסטברוק. היה סרט כזה פעם של אמא ובת ש"החליפו" ביניהן, אז הנפש של הבת נמצאת בתוך הגוף של האמא וההפך. בסרט זה יצר הרבה בלגאן, אבל לדנבר, לפחות בינתיים, זה עובד.

באופן כללי, זה נראה כמו משחק של הרול-פליירז, כשרוב הכוכבים פחות מורגשים, (מישהו שמע על ג'מאל לאחרונה?), יתכן שזו החלטה מושכלת של המאמנים – לשמור חזק על הכוכבים, ולהמר שהידיים של הכריסטיאן בראונים והקריס דאנים ירעדו בגיים סבן. נראה איך יתפתח.

סוף סוף מארי קולע, ועכשיו 48-43 אחרי כ-20 דקות משחק. ווסטברוק מוציא עבירה שלישית מנורמן פאואל והולך לקו. יש לו 7 נק', ב-50% מהשדה, ו-4 אסיסטים. יפה מאד. הפסיכי הזה קולע את הראשונה, מחטיא את השנייה, לוקח את הריבאונד של עצמו מתחת לסל !!!, וקולע. גרוייסע משוגענע.

ריצת 7-0 של דנבר ועכשיו 53-43 לדנבר, שתי דקות להפסקה. בלוק אדיר של יוקיץ' על זובאץ', ואחריו קוסט-טו-קוסט של ג'מאל ועכשיו 57-45 למקומיים. קוואי מדדה לנקודה שלו וקולע סוף סוף עבור הקליפרס. הארדן מצליח לפספס את שעון ה-24 תחת לחץ של בראון, והמחצית מסתיימת ב58-47 לדנבר.

זה היה רבע רע מאד לקליפרס – ספגו 37 נק' וקלעו רק 21. וכל זה כשיוקיץ' עם 9 נק' (אחרי חצי משחק!), גם בגלל 33% אחוז מהשדה, אבל גם 6 אס', 3 חט' וחסימה אחת.

את המחצית השנייה פותח קוואי עם שלשה מהירה, אבל יוקיץ' קולע, בראון עם שלשה והמגמות ממשיכות – דנבר קולעת יותר, קליפרס פחות, ותוך דקה וחצי זה כבר 65-50 למקומיים, וטיי (לו)קח פסק זמן מהיר.

הארדן ממשיך להתבחבש עם השעון, לא ברור לי מה עובר עליו. הקליפרס פשוט לא במשחק בעוד שאצל דנבר פורטר צולף שלשה, גורדון מוסיף סל, ושוב שלשה של פורטר וזה כבר 73-50 לדנבר. שוב פסק זמן, אבל העסק, תסלחו לי על הספוילר, גמור, ואנחנו רק 3 דקות בתוך המחצית השנייה. לא נעים.

סוף סוף הקליפרס קולעים, נורמן פאואל, אם ממש חשוב לכם לדעת, מצמצם ל75-52. אארון גורדון מצליח לעשות לוב עם הגב לסל, משהו הזוי לחלוטין, הקהל מתלהב, בעוד שהקליפרס פשוט לא מתפקדים. 82-55 בדקה ה-32 למשחק. לא יודע אם יש מה לעשות, אבל נראה שגם טיי לו לא יודע, כי לא נראה שמשהו זז אצל הקליפרס, וזה עוד אחרי שהצהרתי שיש להם יתרון בעמדת המאמן. לא נעים.

דנבר מתמסרים ביניהם מתחת לסל של הקליפרס, בערך המקבילה הכדורסלנית של "משולשים ברחבה של היריב" בכדורגל, ובראון קולע. בצד השני בוגדנוביץ' עושה עבירת תוקף על יוקיץ'. כל מה שיכול להשתבש לקליפרס משתבש, חוץ מקוואי. יכול להיות שהארדן על הפרקט, אבל גם אם כן קשה לשים לב. הוא בינתיים עם 7 נק' בלבד, 2/8 מהשדה, 1 מתוך 4 משלוש. רק 11 אס' ו-2 חט' קצת משפרים את השורה שלו.

דקה 33, 86-61 לדנבר. זובאץ' מחמיץ מהעונשין, בראון עם עוד שלשה. זו אולי הסדרה הטובה בסיבוב הראשון, אבל זה משחק לא תחרותי בשום מובן – ואפילו דיאנדרה ג'ורדן רואה עכשיו פרקט. אבל, רגע, אמרו עכשיו שיוקיץ' ירד לספסל בגלל 5 עבירות, אז אולי בכל זאת יש איזה סיכוי לשינוי? תראו, זה אולי יקשה על דנבר להשיג נקודות נוספות, אבל קשה לי לראות איך זה גורם לקליפרס להתחיל לקלוע, ובלי נקודות נוספות מצידם גם הפער לא יצטמצם. מה לעשות, ככה זה בכדורסל, וגם במתמטיקה.

הדיון מתברר כתיאורטי, כי אמנם הקליפרס קולעים קצת, אבל גם ג'מאל עושה זאת. הכדור האחרון של קוואי מסרב להיכנס לסל והרבע מסתיים ב93-66 לדנבר, כלומר כמו ברבע הקודם, גם ברבע הזה הנאגטס קלעו 16 נקודות יותר מהקליפרס, והיות וההפרשים האלה מצטברים, התוצאה בהתאם.

הרבע האחרון מתחיל בדאנק של פורטר ג'וניור, אפילו לא במתפרצת, סתם בטיול כזה בצבע, ונראה שזה יהיה רבע לפרוטוקול. מארי קולע סל יפה וקשה, הקליפרס מחטיאים, ווסטברוק לוקח ריבאונד התקפה בתוך הצבע, ומוסר לדי.ג'יי לדאנק מהדהד. אני לא זוכר התמוטטות כזאת, לפחות בעבר הקרוב, ממש כואב בעיניים. איפה זובאץ'? איפה באטום? כאילו נגמרה להם האנרגיה במשחק השישי. 99-66, ונותרו עוד עשר דקות עד שהסיוט של הקליפרס יגמר.

המשחק מתחיל להתפורר – הקליפרס מוסרים לווסטברוק לדאנק קל, מארי מציל כדור מתחת לסל של דנבר רק בשביל למסור אותו לבוגדנוביץ', ואז גם לעשות עליו עבירה. מראות מגוחכים כאלה נדיר למצוא ברמות האלה, אבל זה כנראה באמת משחק מיוחד הלילה.

בוגדנוביץ' מצמצם ל-27 נק' הפרש, 103-76, אז אדלמן לוקח פסק זמן. לא יודע על חשבון מי הבדיחה הזו, אבל היא לא מצחיקה. נו באמת, בשביל זה קמתי? יאללה, שיגמר, נפרסם, ונחזור לישון כדי לצבור שעות שינה ליוסטון-גולדן – לא קל להיות אוהד נ.ב.א בשלב הזה של העונה, בטח בטיימזון שלנו, ואני מודיע בזאת לכל הקבוצות שנשארו בתמונה שבלואאוטים כאלה יעלו להם בסיקורים מקוצרים, אין גאלות.

הקליפרס מעלים את הנוער – דאג כריסטי, מישהו שאני לא מכיר בשם מילר, ועוד כמה, אז מארי וגורדון יורדים לספסל. 111-81. נראה לי שיוקיץ' כבר הלך הביתה, אה לא, רגע, הוא עדיין על הספסל, נראה משועמם לגמרי, חושב על אוקלהומה או על סוסים, לך תדע.

עכשיו ברצינות – אני לא לגמרי מצליח להבין איך הדברים האלה קורים. למה במשחק הקודם הקליפרס נראו מצוין, וניצחו, ובמשחק הזה הכל התפורר? זה לא באמת קשור לגובה (5280 וכזה), הרי הקליפרס ניצחו כאן את המשחק השני. ומה אפשר ללמוד מזה לעתיד? זה אומר משהו על מה שדנבר יצליחו ליצר מול אוקלהומה? לא נראה לי. אבל עזבו אוקלהומה, מישהו יכול להגיד לי ברצינות מה יקרה בין יוסטון לגולדן סטייט? כל פעם שאחת מנצחת נראה לי שזה כמעט בלתי נמנע, ואז השנייה מנצחת ואז גם זה נראה לי כמעט בלתי נמנע, רק כדי שהראשונה תנצח ואז, נכון מאד, גם זה נראה לי כמעט בלתי נמנע. רעיונות, אניבאדי?

אגב, הספסל של הקליפרס בריצת 15-2, יש שם איזה קובי בראון אחד שמככב, אז עכשיו רק 113-96, אז יוקיץ' נאלץ לקטוע את המחשבות האלה על הסוסים ולחזור לפרקט, אבל דוגרי, נשארו עוד שתי דקות, אז לא נראה לי שבאמת אפשר לעשות משהו.

למרות שאמרתי שאני לא מצליח להבין מה קורה, פטור בלא כלום אי אפשר, אז ננסה לנצל את הגארבג' טיים הזה כדי לחשוב מה הלאה:

דנבר – צר לי, אבל למרות התצוגה הזו הערב קשה לי לראות אותם מתמודדים בהצלחה מול אוקלהומה שהיא אמנם צעירה יותר ופחות מנוסה אבל גם עמוקה הרבה יותר ושומרת כמו מטורפת. זו תהיה סדרה מהנה, אני מקווה שלא יהיו יותר מדי בלואאוטים, אבל בסופה אוקלהומה ימשיכו הלאה, ודנבר תצטרך לחשוב מה עושים. אני הייתי עושה טרייד עבור כוכב מתוסכל (קוואי? #רק אומר), כי באמת חבל על העונות האלה של יוקיץ' ויתכן שתוך זמן קצר גם לו ימאס.

קליפרס – וואלה יא איבני, לא יודע. באמת שאני חושב שהם קבוצה טובה, ויותר מזה, קשה לי לראות איך אפשר לשפר אותם באופן משמעותי. היתרון שלהם, לדאבון הלב, הוא שהם בלוס אנג'לס, אז הסיכויים שלהם להנחית כוכב מתוסכל (יאניס? #רק אומר) לא רעים בכלל. האם זה צריך להיות על חשבון הארדן? לא יודע, אני עדיין מחזיק ממנו. האם זה יכול להיות שלא על חשבון הארדן? גם לא יודע, צריך לבדוק את הספרים, ונראה מה יהיה בקיץ.

המשחק הסתיים בינתיים. 120-101.

תובנות ממסיבת העיתונאים, כי למה לא בעצם:

אדלמן – "שמח על התצוגה ועל הניצחון, אבל מחר צריך לטוס לאוקלהומה, אלה לא באמת חגיגות אליפות. הדקות בלי יוקיץ' בעונת האליפות היו טובות, וזה מה שראינו גם הערב. כשראינו שאנחנו מנצחים את הדקות האלה פשוט המשכנו איתן. ניקולה היה מצוין בהגנה בתחילת המשחק. הורדנו קצת מהלחץ מג'מאל. אוקלהומה הקבוצה הטובה בליגה, אבל אנחנו נכנסים לסדרה עם בטחון ביכולתנו".

טיי לו – "הפסד קשה, הרבה רגשות. התחלנו טוב, אבל אחר כך לא הצלחנו בהתקפה. בתחילת העונה קוואי נעדר, הארדן, פאואל וזובאץ' החזיקו את הקבוצה, ואז כשקוואי חזר רצנו יפה. אני גאה בשחקנים. הצלחנו לעצור את יוקיץ' אבל זה פתח אפשרויות לאחרים. איבדנו הרבה כדורים ואז דנבר נכנסו לקצב והיה קשה לעצור אותם. בהנחה שקוואי יהיה בריא בתחילת העונה הבאה אנחנו אופטימיים".

קוואי – "יכולנו להתאמץ יותר. ההפרש לא משקף את הרמה של שתי הקבוצות, אבל הם שיחקו טוב וקלעו את הזריקות שלהם. שמח שאני בריא, אבל מצטער על התוצאה הלילה. קשה לענות על מה יהיה בעונה הבאה. לפופ הייתה קריירה נפלאה, אני מודה לו על התרומה לשנים המעצבות שלי בליגה, ושיהיה בריא".

כריסטיאן בראון – "שמח שהתוצאה השנה שונה מזו שבשנה שעברה. היה קשה לשמור על הארדן, אבל קיבלתי הרבה סיוע מכולם. ווסטברוק עזר לי להבין את הארדן, והמאמנים סמכו עלי. הידע של ווסטברוק הוא עצום, והוא מביא המון אנרגיה. העונה של ניקולה היא אולי הגדולה ביותר אי פעם, לא יודע אם נראה דבר כזה בעתיד. אנשים לא מבינים כמה הוא חשוב לנו גם בהגנה. לא שעניין ה-MVP חשוב לו בכלל, הוא פשוט בא ועושה את העבודה שלו בלי קשר לבאיזה משחק מדובר, הוא רוצה לנצח. אוקלהומה מעולים, מכף רגל ועד ראש, שיי שחקן מעולה, הם רעבים. אנחנו גם טובים, ונהיה מוכנים".

ווסטברוק (עם כובע צמר ומשקפיי שמש) – "ידענו שזו תהיה סדרה קשה, היינו חזקים. קשה להתמודד עם הארדן, כריסטיאן עשה עבודה טובה מאד, כמו כל השנה. אני מכין את עצמי לכל דבר, כולל זריקות משלוש. התפקיד שלי הוא להביא את האנרגיה שלי וזה מה שעשיתי. אוקלהומה היא כמו בית בשבילי, אני תמיד מקבל שם אהבה וזה הדדי, אבל אני תמיד מתחרה וזה מה שאעשה גם באוקלהומה. בניגוד למה שאנשים אולי חושבים, אני חושב ואני חכם, אבל אני כח טבע על הפרקט, לפעמים זה מצליח, לפעמים לא, אבל אני מתכוון להמשיך".