שתי סדרות סיבוב שני יוצאות לדרך, אנחנו כאן עם פריוויו לשני המשחקים הראשונים בסדרות בין המקום השני והשלישי במזרח למקומות 1 ו-4 במערב. לכו תדעו, אולי עוד חודש מהיום שתי המנצחות כאן תפגשנה בגמר 2025.

02:30 – בוסטון סלטיקס (2) – ניו יורק ניקס (3)

הפריוויו הזה, מטבע הדברים, יעסוק רק במשחק הראשון. בוסטון ניצחה ארבע פעמים את הניקס העונה, כשהיא קלעה 132, 131, 118 ו-119 (בהארכה) בכל אחד מהניצחונות הללו, כולל המשחק הראשון של 2024/25. אותה התקפה תהיה במוקד גם היום.

בוסטון שיחקה כדורסל טוב מול אורלנדו, אבל לא התפוצצה התקפית. זה לא שהם קלעו באחוזים רעים (47% מהשדה, 37.8% מהשלוש), אבל הפיזיות של אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה הקשו עליה. העדרו של ג'רו הולידיי הקשה עליה, וגם ג'ייסון טייטום הספיק להחמיץ משחק. הקבוצה כנראה תקח מהסדרה הזאת בעיקר את הקליעה של ג'יילן בראון, 8 מ-18 מהשלוש, ואת דרק ווייט שהוכיח שוב שהוא שחקן אחר לגמרי בפלייאוף.

זה נראה כמו סיבוב ראשון של אלופה. המינימום המקסימלי. רוטציה רחבה יחסית עם תשעה שחקנים ששיחקו בממוצע כרבע שעה למשחק, כניסה לקצב של פלייאוף והנעת כדור מול יריבה מעצבנת שניצחה אותם פעמיים בעונה הסדירה. הסלטיקס עשו את שלהם, והניקס נראים כמו מצ'אפ טוב יותר.

ניו יורק הייתה צריכה שישה משחקים מול דטרויט ורגעי קלאץ' הירואים של ג'יילן ברונסון כדי לסגור את העניין מול קבוצה שעל הנייר פחות טובה ממנה באופן משמעותי. משחקיםי 3-6 הסתיימו בהפרש של סל לכאן או לשם. הניקס מגיעים לסדרה הזאת עם פחות מנוחה מבוסטון ורוטציה קצרה בהרבה.

אם לסלטיקס יש תשעה שחקנים שקיבלו רבע שעה לפחות, לניקס יש תשעה שחקנים ששיחקו בכלל. יש לניקס חמישה שחקנים ששיחקו מעל 37 דקות למשחק לעומת טייטום ודרק ווייט (36.8 דקות בערב) בבוסטון. היה לדטרויט רק שחקן התקפה אחד שהגיע לכל משחק, קייד קנינגהאם, ובכל זאת הם היו צריכים שישה משחקים ולא מעט מזל.

לאורך הסדרה, זה הרגיש כאילו הניקס הזיעו יותר. בוסטון אמנם לא הכי בריאים אבל מגיעים אחרי שבוע מנוחה, וגם הניקס צפויים לנסות ללכת על הדרך הפיזית בניסיון להתיש אותם כמה שיותר. זה עשוי להתחיל כבר מהמשחק הראשון.

מה שמעניין כאן, קודם כל, הוא ההגנה על ג'יילן ברונסון. ג'רו הולידיי יחזור לשחק, ומעניין יהיה לראות כמה יפול עליו וכמה על דרק ווייט. פלייאוף הולידיי הוא אחד השומרים הטובים בליגה, וכאן מול משימה אמיתית לראשונה השנה. חלק משמעותי אחר יהיה על אל הורפורד, שעשוי להיות מי שמחכה בצבע ובתפקיד חופשי יותר, בתור המצ'אפ של ג'וש הארט. הוא עשה עבודה טובה מאוד גם בסיבוב הראשון, והנוכחות של הארט (שבעצמו נתן סדרה טובה) מולו עשויה להקל עליו מהבחינה הזאת.

השאלה השנייה, והמפתח מבחינת הניקס, הוא קארל-אנתוני טאונס. טאונס נע בין משחקים של 31 ו-27 נקודות למשחקים של 10 נקודות לאורך הסדרה מול דטרויט, והיכולת שלו להשיג נקודות בצבע עשויה להיות המפתח, בטח בהתחשב בזה שלבוסטון יש כל כך הרבה שומרי פרימטר טובים. פורזינגיס, שיחגוג את יום הולדתו ה-30(!) באוגוסט, שיחק ב-22 משחקי פלייאוף בקריירה. ברובם, כולל הסיבוב הראשון, הוא לא היה טוב.

עם כל הכבוד לבאם אדביו או דרק לייבלי מולם שיחק בפלייאוף הקרוב, טאונס הוא אתגר אחר לגמרי. הוא יהיה גם אתגר אחר לגמרי מול הורפורד, ובעונה הסדירה הוא קלע 19.8 נקודות ב-53.4% מהשדה ו-63.6% מהשלוש מול בוסטון. ככל שהניקס יכניסו לו את הכדור יותר, מצבם יהיה טוב יותר.

אבל הפעם, במשחק הראשון מול בוסטון רעננה שמארחת, הניקס כנראה יחטפו מהשלוש. זה מה שקרה במשחק הקודם בין הקבוצות, בו פורזינגיס עצמו קלע ב-8 מ-13 מחוץ לקשת, או בזה שלפניו. הסלטיקס הצליחו לנטרל את המוקש הזה, למרות שלהולידיי היה חלק משמעותי. בהעדרו זה יהיה קשה יותר, אבל יש לסלטיקס מספיק כוח אש בדמותו של פריצ'ארד, השחקן השישי של העונה.

הסדרה הזאת יכולה להיות צמודה יותר ממה שאנשים חושבים, ואני יכול לדמיין גם מצבים של 1:1 אחרי שני משחקים וגם 2:2 אחרי ארבעה משחקים. למרות זאת, בהתחשב במנוחה שיכולה לעזור לשחקני הסלטיקס, הביתיות ופער האיכות שהורגש גם בעונה הסדירה, אני עם בוסטון ב-18.

05:00 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1) – דנבר נאגטס (4)

נתחיל מהת'אנדר. גם OKC וגם קליבלנד עברו סדרות קלות מאוד בסיבוב הראשון, כשהת'אנדר היו רחוקים משיאם אבל סיימו בסוויפ מול הגריזליס, עם שני ניצחונות מהדהדים בבית. רק במשחק אחד קיבלנו את שיי גילג'ס אלכסנדר בשיאו אחרי פתיחה מעט איטית, אבל זה הספיק. המשחק הזה מפגיש בין העולה הראשונה לעולה האחרונה לסיבוב השני.

ההבדל הכמותני עצום. שיי שיחק 140 דקות בפלייאוף 2025, ג'יילן וויליאמס שיחק 136. יש להם כעשרה ימי מנוחה, משהו שאנחנו לא רגילים לראות בשלבים כאלה מוקדמים של הפוסט-סיזן, ועלול גם להתברר כמעט חלודה.

למרות זאת, במדגם המוקדם של הת'אנדר בפלייאוף 2025 קיבלנו מהם הסרת חששות. דאגנו מהיכולת הפיזית של צ'ט הולמגרן באינטנסיביות פלייאוף, אבל הוא עשה עבודה טובה מאוד על ג'ארן ג'קסון ג'וניור (37.9% מהשדה) ועל ג'ה מוראנט. ההגנה ההיסטורית של הת'אנדר הייתה שם גם באינטנסיביות של הפלייאוף.

סימן השאלה הגדול ביותר, בטח בהתחשב במצ'אפ הספציפי הזה, הוא ג'יילן וויליאמס. היו לא מעט סימני שאלה על היכולת של ג'יידאב במשחקים גדולים אחרי הפלייאוף הקודם והגביע השנה, וקשה להאמין שבחור עם התסרוקת הזאת יכול להיות כוכב בקבוצת NBA, אבל הוא עשה את שלו בפלייאוף הזה, לפחות עד עכשיו. זה בלט בעיקר במשחק הרביעי, למשל עם הסל החשוב שלו דקה וחצי לסיום שהפך משחק של 2 למשחק של 4. אם הוא מצליח להקשות על ארון גורדון, כל ההגנה של דנבר תשתנה.

הת'אנדר יקומו ויפלו על שאלת הכוכב השני ליד שיי, ויכול להיות שזה יהיה בכלל צ'ט לפי הסדרה מול ממפיס. גם הפעם היכולת שלו להעניש ולצאת החוצה תהיה קריטית בשני צידי המגרש, למרות שסביר שנראה אותו דווקא כפאוור פורוורד לצד איזייאה הארטנשטיין.

בשביל לעצור את דנבר צריך למצוא דרך להאט את יוקיץ'. הקליפרס עשו את זה בצורה טובה למרות ההתפרקות במשחק 7, וזה יכול לחזור על עצמו עם הדקות של השניים ביחד. הארטנשטיין יכול להאט את יוקיץ' כמעט בלי עזרה, במה שישחרר את צ'ט לשמור על חבריו. במדגם קטן העונה ראינו שהארטנשטיין מוריד את אחוז הזריקות בטבעת באופן יחסי לשאר הזריקות בזמן שצ'ט מוריד את אחוז הקליעה מתחת לסל. השילוב הזה עשוי להיות הרסני.

כל אלה דברים שרלוונטיים להמשך הסדרה, כשדנבר מגיעה עייפה יותר. יוקיץ' שיחק 280 דקות בפלייאוף, כפול משיי, בזמן שמארי שיחק 295. הת'אנדר, השלשות והפיזיות של שיי ידרשו לא מעט, בעיקר מהקו הקדמי של דנבר.

זה נראה כאילו הקבוצה ניצחה בחצי השני של הסדרה, מהדאנק ההוא של ארון גורדון, על אדי אנדרלין. מייקל פורטר ג'וניור לא נראה בריא, מארי משחק באינטנסיביות שלא ראינו שנים וגם ראסל ווסטברוק – לראשונה על הפרקט של הת'אנדר בסדרת פלייאוף כיריב – הוא שחקן שחי על אנרגיה. השאלה היא מתי האנרגיה תעצר, ולכן המשחק הזה קריטי. דנבר תצליח לרוץ מהר יותר מהת'אנדר? היא תצליח לנצל את החלודה של okc בשביל לגנוב ניצחון פלייאוף?

אני לא חושב. בין אם זאת שאלת ההגנה על שיי, הריבאונד או פשוט העובדה שיש לדנבר שישה שחקני רוטציה ועומס משחקים מטורף, זה מרגיש שהת'אנדר גדולה עליהם. הסדרה עוד יכולה להשתנות וגם 1:4 דנבר פתאום לא מופרך לחלוטין, אבל לא במשחק הראשון. אוקלהומה סיטי ב-12.